ירקות מוקפצים בקארי צהוב (וקצת סילאן)

יצא כי יום אחרי יום עמדתי במטבח וטיגנתי ירקות והנחתי אותם ע"ג אורז. לא שיש משהו רע בזה, אבל רציתי גיוון, ולכן הלכתי לכיוון טיפה אחר. מה שהכנתי היה שונה בתיבול, בחלק מהרכיבים, וגם בצורת ההכנה (בנוגע לאורז).

הרכיבים:

• אורז
• אבקת קוקוס
• פלפל שחור, מלח
• גזר
• אננס
• ג'ינג'ר
• ראשי שום לפי הטעם
• גרגרי חומוס
• משחת קארי (אני השתמשתי בקארי צהוב)
• סילאן

אורז לבן עם קוקוס ופלפל שחור, לא שרוף אבל בדרך

את האורז זרקתי לתוך הסיר, עם טיפה שמן, ובזמן שהצד התחתון של האורז השחים פיזרתי מעליו פלפל שחור גרוס ואבקת קוקוס גסה. כשהאורז היה כמעט שרוף התחלתי לערבב והוספתי מהר מים רותחים. מה שהשגתי בצורה הזאת היה צריבה של חלק מגרגרי האורז, מה שהופך את האורז ללבן עם חתיכות של אורז חום קראנצ'י מדי פעם, טיפה יותר מעניין בנגיסות, ומוסיף לזה טעם - לא שרוף אבל עם אלמנטים מעושנים משהו. הקוקוס הוסיף עוד מימד מעניין לאורז, וקוקוס זה תמיד כיף.

בהתחלה אני מטגן את הגזר

רק הגזר טבעי.

הכוונה שלי היא לעובדה שהשתמשתי באננס משומר, ג'ינג'ר משומר, גרגרי חומוס מתוך שימור ומשחת קארי מוכנה. בעצם גם השום היה טבעי לגמרי. אני לא יודע עד כמה אתם בקטע של בריאות \ צמחונות \ טבעונות, אבל אני מוכן להשתמש בגרגר חומוס משומרים כדי לא להשרות בלילות ולבשל בימים. זה מקצר. אם אתם ממש רוצים להתעקש על בריאות אז אפשר להשתמש בגרגרים מבושלים קפואים. לרוב הם מתבשלים לאט יותר ומדובר בזן עם גרגרים קטנים יחסית. במרבית המקרים רצוי להשרות גם אותם במים חמימים גדי להגיע לרמת ריכוך מקסימלית, או להתחיל את ההכנה שלהם לפני כל דבר אחר.

ועכשיו: גזר ואננס

את האננס כאמור הוצאתי משימור. סיננתי את הסירופ שבו הוא היה שרוי (סירופ - קל, מופחת קלוריות), והתחלתי לטגן אותו ביחד עם הגזר.

גזר, אננס, ג'ינג'ר, פלפל שחור גרוס

אחרי כמה דקות של טיגון הוספתי פלפל שחור גרוס דק [יחסית] (ממגרסה ידנית שיש לי). כולם טוענים שפלפל מוציא טעמים טוב יותר אחרי טיגון, וזה נכון. הוספתי גם ג'ינג'ר, שוב משומר, כי זה מה יש. אין לי כח להתעסק עם הטרי, שגם הוא לא טרי, הוא שוכב במקפיא. כבר סיפרתי את הסיפור הזה בעבר.

ועכשיו: גזר, אננס, ג'ינג'ר, גרגרי חומוס.

אחרי שמתחילים לראות קצת צבע (על אש גבוהה) מוסיפים את גרגרי החומוס. בשלב הזה האננס מפריש טיפה נוזלים, ודברים מתחילים להתקרמל, להזיע ולהחליף טעמים.

שיני שום חצויות יושבות על ערימת ירקות

הוספתי כמה שיני שום. כמו שאר המתכון - לפי הטעם והכמות הרצויה. אין פה מידות אמיתיות. אם גזר הוא הירק האהוב עליכם - אין שום סיבה שלא שימו אלף גזרים (כל עוד יש לכם מקום על הכיריים).

הסיבה שהוספתי שיני שום חצואים היא שככה הם לא נשרפים לחלוטין, יש להם מספיק בשר כדי להתרכך ולהתבשל, אבל הם גם לא גדולים מדי. זה שהם חצויים גם עוזר להפריש את הטעם מהליבה החוצה.

קארי צהוב שצבעו הוא בעצם אדום

עוד כמה דקות על האש ואני מוסיף כף ענקית של משחת קארי צהוב. המשחה גדושה בכל טעמי המזרח הטובים. בצלים למיניהם, עוד ג'ינג'ר, כוסברה ושלל דברים שאני לא זוכר. סביר להניח שיש שם גם הל, ציפורן, מוסקט קינמון ועוד. מי זוכר. העיקר שזה טעים והכי חשוב - לא מרגישים יותר מדי את הבצל או הכוסברה.

וכן, זה חריף.

מקפיצים היטב את הירקות והקארי

אחרי שהקפצתי היטב גיליתי שאיט לטעמי מספיק קארי. הוספתי עוד כפית, הקפצתי עוד, השחמתי עוד, ואז גליתי שאני רוצה מתיקות. הפתרון בטח כבר ידוע לקוראים המתמידים - סילאן!

הכל נקשר ומקורמל וחום ומתוק וטעים ונמס בפה

תראו את השום היפה, האננס השחום, הגזר הכתום כהה. תראו איך חלק מגרגרי החומוס קיבלו גוון שרוף אפילו שהם רכים ונימוחים. פשוט תענוג. והכל עטוף בסילאן סמיך שמצטמצם על המבחת.

מסדרים את האורז

בשלב הזה הכל כבר מוכן, מסדרים את האורז על הצלחת - כל אחד לפי הכמות הטובה לו, ויאללה, נשאר רק להגיש עם הירקות מעל. סליחה שלא עשיתי צלחות ראוי, למי יש זמן לזה כשאתה מבשל בשביל לאכול (אני לא אבשל במיוחד בשביל הבלוג, זה מזוייף!).

מטה תוכלו לראות שתי תמונות סיכום כי היה לי קשה להחליט על אחת בלבד שתייצג את המנה. היה טעים, באמת, תשאלו את ענבר.

אננס, גזר, גרגרי חומוס, זנגביל ושום מוקפצים בסילאן וקארי צהוב על מצע אורז עם קוסוס

יאמי!

תמונה נוספת של אננס מוקפץ עם גזר, גרגרי חומוס, גינג'ר ושום, מטוגנים בסילאן וקארי צהוב על מצע אורז עם קוסוס

יצא ממש טעים וזה בסה"כ די פשוט. כמו שציינתי - רוב המרכיבים מגיעים במצב חצי מוכן ולא דורשים יותר מדי התעסקות. אם אתם ממש רוצים לקלף ולפרוס אננס, להשרות ולבשל גרגרי חומוס ואפילו לקלף ולקצוץ ג'ינג'ר - אולי אתם מתקדמים מכדי לעיין במתכונים כאלה פשוטים.