‏הצגת רשומות עם תוויות גזר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גזר. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 16 במרץ 2014

אושי אושי: לא בכל מחיר

הגענו אל עזריאלי בשעות האלה שלאף אחד כולל הקונים כבר אין כח.
כולם מושכים את השעתיים האחרונות בתקווה גלויה שהיום הזה כבר יגמר והבית יתחיל.

עשינו סיבובצ'יק בסיסי וישר מאוד התבייתנו על הרצון המובנה שלנו לסושי.
איכשהו נזכרתי שיש סושיה חדשה הפועלת מחוץ לאזורי המזון הרגילים, במרחב משל עצמה, כמו בלאק בורגר למשל, מגוון בתי הקפה שיושבים בנישות משלהם, או אפילו האזור שהיה פעם המשחקיה והפך למסעדת טרנטינו. אזורים של ממש.
כך גם אושי אושי, יושבים למעשה מעל בלאק בורגר, עם בר יחסית גדול ואזור של ספות.
על הנייר היה שווה לנסות.


אושי אושי: סושי צמחוני
סושי של צמחונים

לא חששנו מהעובדה שהמקום היה ריק לחלוטין וכולם עמדו בחוסר מעשה.
התיישבנו על הבר, בדיוק איפה שמכינים את הסושי כדי לראות מה הולך, דרך די טובה להרגיש את האוכל, להתרשם מהמומחיות ולוודא ששום דבר לא נופל על הרצפה תוך כדי.
שניה אחרי ההזמנה אמרו לנו שחלק מהדברים שרצינו לא קיימים כרגע במלאי, קורה, לא בכינו יותר מדי.

הבעייתיות החלה בשלב ביניים כלשהו כאשר חלק מהסושי כבר הוגש והעבודה על החלק השני הייתה בעיצומה. אחד מאנשי המטבח החל לרחוץ את אזור העבודה שלו, בדיוק איפה שישבנו, בעודו עולה על השיש ומעיף סבון ומים לאזור שלנו. זוגתי התלוננה בפניי והחלה להעביר את הדברים שלנו לאזור אחר, עד כאן לגיטימי, אם כי הבחור התלונן עלינו בקול רם כי אנחנו בחרנו לשבת שם וזו אשמתנו ומה הקטע שלנו כי היה לנו את כל המסעדה לשבת בה.
לא הטובה שבגישות.
סיימנו את הסושי שלנו שהיה דווקא בסדר והלכנו לדרכנו.

יום רביעי, 5 במרץ 2014

בראנץ': קוויק קפה

טוסט עם גבינה צהובה ועגבניה, סלט טרי, רוטב ויניגרט חרדל וצ'ייסר של טחינה.
בסה"כ היצע לא רע לארוחת ביניים משביעה וטעימה.
מסתבר שבסניפי קוויק קפה יש יותר מקפה ומאפה. בעבר אכלתי את כריך הסביך שלהם שהיה קסום (אם כי עלה 20ש"ח), והנה רק אתמול אכלתי את המנה החביבה שבתמונה למטה.
אמנם זה רק טוסט וסלט, אבל עדיין.
היה לא רע בכלל.


טוסט צהובה עם עגבניה, סלט: מלפפון עגבניה כרוב גזר
טוסט צהובה עם עגבניה, סלט: מלפפון עגבניה כרוב גזר

יום רביעי, 20 במרץ 2013

ארוחה טבעונית | בישול פשוט וטעים | טופו

כבר מזמן שלא עשיתי כאן פוסט על בישול ביתי.
לא כי חלילה הפסקתי להכין אוכל בבית, אולי פשוט כי התעצלתי.

מכיוון שעצלנות היא גורם נפוץ בקרב כל מי שרוצה לאכול או סתם לעשות משהו אחר, הנה מתכון (לא בדיוק מתכון אלא יותר כיוון כללי) פשוט מאוד ואיתו אפילו מספר המלצות לפישוט נוסף.


קוביות טופו אפויות במרינדה, אורז עם רצועות גזר, תבשיל חומוס בנוסח הודי.


בכדי לקבל את הצלחת הנהדרת שבתמונה יש לפעול בשלושה מישורים, להלן הסברים לכל חלק בנפרד.

תבשיל חומוס ועבגבניות בנוסח הודי:

מתחילים בתערובת תבשילים גאראם מסאלה, או במידה ואין בכמון, כורכום, קינמון, ג'ינג'ר, פלפל שחור, זרעי כוסברה וחרדל ושאר דברים  רלוונטיים שיש במטבח הישראלי הממוצע.
את התבלינים מטגנים קלות בשמן עם שיני שום רבות (לפי הטעם).
שום שלם או פרוס או מרוסק - זו כבר החלטה שלכם.

בטרם התבלינים נשרפים - מוסיפים עגבניות מרוסקות או מגוררות.
אני אוהב להוסיף בשלב הזה מעט חריפות, פלפל צ'ומה, סחוג או אפילו רוטב סריראצ'ה.
לאחר שהתבשיל חם דיו מוסיפים גרגרי חומוס מרוככים.
אני אוהב את האוכל שלי חריף ומתוק אז סילאן או סוכר הם תוספת מצויינת - לפי הטעם.
קיצורי הדרך למנה זו הם עגבניות מרוסקות משומרות, מחית שום מוכנה מראש, חומוס קפוא או משומר.

טופו אפוי במרינדה:

השלב ההתחלתי הוא לרכוש לבנה של טופו. המצרך הזה שהיה אקזוטי בעבר הפך להרבה יותר נגיש וניתן למצוא אותו בסופרים.
מחלקים לצורות לפי בחירתכם (קוביות, רצועות, פרוסות, אצבעות וכו'), ומניחים במרינדה האהובה עליכם. אני מעדיף תערובות של חוץ בלסמי, חרדל, שום וג'ינג'ר כתושים, מעט רוטב סויה, סילאן, תבלינים ושאר חומרי טעם שנראים הגיוניים ברגע ההכנה (במקרה הנ"ל השתמשתי במעט מיץ אוכמניות).
לאחר השריה של מספר שעות (ניתן ורצוי אפילו למשך הלילה) מכניסים את הרצועות לאפיה על רדיד אלומיניום או נייר אפיה.
קיצור הדרך היחידי שניתן להציע הוא לרכוש טופו שמגיע מתובל או מושרה, אבל כאן אתם מאבדים את היכולת לשלוט בטעמים.

אורז עם רצועות גזר:

מבשלים אורז פרסי או בסמטי, ניתן לתבל (לפעמים בשביל הגיוון אני מוסיף מעט ג'ינג'ר, שום או בזיליקום מרוסק - אם כי כשכל האוכל מלא בשום וג'ינג'ר - זה לא מגוון).
אל האורז מוסיפים רצועות גזר דקיקות (אני מייצר אותן בפשטות בעזרת קולפן).
ניתן להוסיף אותן כשהאורז כבר מוכן, או אם רוצים לרכך ולתת לאורז מעט צבע וטעם מתוק - ניתן להוסיף תוך כדי בישול או אפילו לטגן מעט  גזר עד שהוא מתכסה קרמל גזר מדהים ולשים את האורז מעל - ורק אז להתחיל לבשל אותו.


מקווה שזה היה מספיק ברור, למרות שיש לי הרגשה שלא :)
אשמח לענות על כל שאלה ולעבור על נקודה נקודה במידה וצריך.
בכל מקרה, ניפגש בשמחות.

יום שני, 17 בספטמבר 2012

תמונות מארוחת ערב ראש השנה

 ערב ראש השנה, כל החבר'ה נפגשים, האוכל על השולחן, חלק ממנו כבר עמוק בבטן.
מה השלב הנכון להתחיל לצלם תמונות?
התשובה המתבקשת היא "לא על בטן ריקה". אוכלים קצת מהבקר, טועמים טיפה מהעוף, דוחפים את הדג לכיוון אחרי. מעמיסים סלט, רק עוד חתיכה מהסינטה, מציינים את סממני החג, או הסימנים או מה שזה לא יהיה.
מקללים את האויבים, מאחלים לאנשים אחרים דברים נוראיים ולעצמנו את הדבש שבתפוח.
אם זה לא מתכון לשנה מוצלחת וכאבי בטן בפקק בדרך הביתה אז אל תקראו לי.

יש שיגידו שהמשפחה היא מה שחשוב, יש שיגידו שהארוחה, יש שיבקשו שיעבור כמה שיותר מהר.
אחדים מתעסקים כבר מעכשיו בסליחות וכפרות, יש כאלה שכבר ממהרים להתקשר לחברים ולתאם בילוי על הספסל עם וודקה ומשקאות אנרגיה.
העיקר שתהיה טובה.

סודה קרה ומבעבעת.
סודה קרה ומבעבעת. תמיד כיף כשעגול למעלה ומרובע למטה.

חבושים תפוחים ועוד דברים אפויים, תמר אחרון, משקה מוגז כלשהו.
חבושים תפוחים ועוד דברים אפויים, תמר אחרון, משקה מוגז כלשהו.

קישואים קטנים ושמנמנים, מה שנשאר מהשעועית הירוקה ועוד.
קישואים קטנים ושמנמנים, מה שנשאר מהשעועית הירוקה ועוד.

סלט, צלוחיות, חלה, ברקע ניתן לראות את הרוטב שנשאר מהבקר.
סלט, צלוחיות, חלה, ברקע ניתן לראות את הרוטב שנשאר מהבקר.

זרעוני רימון, שנהיה כרימון וגם כלימון וגם בונבון.
זרעוני רימון, שנהיה כרימון וגם כלימון וגם בונבון.

מבט מלמעלה על האזור שלי בשולחן.
מבט מלמעלה על האזור שלי בשולחן.

אני חושב שזה רוטב צ'ימיצ'ורי.
אני חושב שזה רוטב צ'ימיצ'ורי, כדי שהדג לא יהיה בודד.

ממרח פסטו ביתי, שנהיה לעם סגולה שיש לו טעמים בפה.
ממרח פסטו ביתי, שנהיה לעם סגולה שיש לו טעמים בפה.

טחינה עם שמיר, אורז, תה קר, אשכוליות, וודקה.
טחינה עם שמיר, אורז, תה קר, אשכוליות, וודקה, כל מיני שטויות וכו'.

קערית עם שאריות של עשבי תיבול וזרעי חרדל.
קערית עם שאריות של עשבי תיבול וזרעי חרדל. אני לא זוכר מה היה פה.


את התמונות צילמתי מדי פעם, בשלבים שונים. לא זוכר מה בדיוק קרה שם, הכל היה מעורפל.

זה לא באמת משנה מה אוכלים, שום דבר לא משנה בעצם.
את הסינטה שאכלתי לא היו לי מספיק ידיים בשביל לצלם.
אני לא אדם של חגים, סה"כ אדם פשוט, כזה שמחפש לשבת בשקט, רצוי מתחת למזגן, לנשום לרווחה.
מה איתכם?
ספרו לנו, ספרו לנו הכל.

יום חמישי, 5 ביולי 2012

משלוח מהריבר

ריבר הוא מקום המתהדר בתואר "מטבח אסייתי ישראלי".
עד לאחרונה הזמנו באופן קבוע את המטבח האסייתי הישראלי שלנו מג'פאניקה, אבל בעקבות מקרה בו שמענו את השליח שלהם צורח בחדר מדרגות על כך שהוא קיבל "רק" 7 אחוז טיפ (בנוסף ל8 שקל משלוח למסעדה), החלטנו להעביר את עסקינו למקום אחר, לפחות עד יירגע זעם.

המקום שנבחר הוא כאמור הריבר שכבר יש לו 7 סניפים, והסניף הנבחר היה הקרוב אלינו, באבן גבירול.
החלטנו לבחור במנות הווק שעפ"י התפריט יקרות בכ20-30 אחוז מהמנות בג'אפניקה.

המנות שנבחרו על ידינו הן 2 המנות הראשונות המופיעות בתפריט הווק וכנראה גם 2 הפופולריות - "שבעת הפלאים" ו"אש ולהבה"

שבעת הפלאים, ריבר נודלס בר
שבעת הפלאים

אש להבה, ריבר נודלס בר
אש ולהבה

שבעת הפלאים מכילה כמובן אטריות ביצים בתוספת ששת הפלאים הבאים : נתחי בקר, ברווז פריך, נתחי עוף, בוטנים, נבטים ובצל סגול.
אש ולהבה היא מנת פיקנטית יותר של אטריות ביצים המכילה בקר צלוי, נתחי עוף, כרוב, גזר ובצל סגול.

המנות באו בקופסאות פלסטיק סטנדרטיות של משלוחים. יש כאלה שיאהבו את הסגנון הזה, אבל לדעתי אחד מסמלי המטבח האסייתי הוא הקרטונים של המשלוחים, והמהדרין אף מוסיפים כיתוב בשפה שאף אחד לא מבין.
עקב כך גם היה קשה להאריך את הכמות - עושה רושם שהיה בקופסאות יותר מזון מבקרטון משלוחים סטנדרטי.

באשר למנות - בכלליות אהבנו.
מנת שבעת הפלאים הייתה גדולה ומושקעת, ואפילו הבוטנים באו ב2 צורות - מרוסקים ושלמים.
ההסתייגות היחידה שלי הייתה מנתחי הבקר שהיו יבשים קשים ללעיסה, והזכירו לי את האנטריקוט ב30 שקל שאכלתי לא מזמן.
האמת שההערה הזו נכונה לרוב המנות האסייתיות שאכלתי עם בקר - אולי עדיף לוותר ולבחור בעוף בלבד.

גם מנת אש ולהבה הייתה טובה ופיקנטית בדיוק במידה הנכונה.
החלקים החלשים במנה היו הבקר הצלוי, שלקה בתחלואים של הבקר מהמנה הקודמת, וגם הגזר שקצת לא היה קשור.

החשבון עבור 2 המנות בתוספת דמי משלוח יצא בדיוק 100 שקלים.
לא נורא עבור משלוח אסייתי טוב ומשביע, שגם הגיע מהר יחסית (קצת יותר מחצי שעה)

בהחלט נשקול להזמין משם בפעם הבאה כשנרצה משלוח מקטגוריית האסייתי, וניזכר בשליח מג'אפניקה.





יום חמישי, 26 באפריל 2012

אני עוגת גזר טעימה - הכינו אותי!



 עוגה בחושה = חיים קלים
כל שתצטרכו לעשות הוא לערבב בקערת עבודה את הרכיבים הבאים:

1 כוס קמח (אני הכנתי רק מקמח כוסמין ויצא אלוהי, אבל אפשר גם רגיל), מומלץ לנפות
1/2 1 כפית אבקת אפיה
1 כף קינמון
1 כפית אגוז מוסקט טחון
קורט מלח
1/3 כוס סוכר (מומלץ חום)
3 כפות סילאן
1/3 כוס שמן קנולה (או לחלופין קצת פחות מ-100 גר' חמאה מומסת)
2 ביצים L
גרידה מחצי לימון
כפית תמצית וניל שווה (אם אין לכם אז תוותרו)
2 גזרים גדולים מגורדים

תוספות אופציונליות:
למרקם:
אגוזי מלך קצוצים
צימוקים
שברי שוקולד מריר
לטעם:
ג'ינג'ר טרי מגורד
ציפורן טחון ו/או הל טחון (בזהירות עם הכמות)






מערבבים הכל ומעבירים לתבנית אינגליש קייק סטנדרטית
אופים בתנור שחומם מראש ל-180 מעלות במשך 20-30 דק'
מוודאים עם קיסם שהעוגה לא נוזלית במרכז, אבל שימו לב - היא בהחלט אמורה לחה




יום ראשון, 1 באפריל 2012

תבשיל צמחוני לנשמה

היופי הוא בפשטות
ירקות בחתיכות גסות
גזר
צנוניות
שומים
פלפלים אדומים
אננס
מטגנים הכל להשחמה קלה
מתבלים תוך כדי
באהבה
שיהיה חמים בבטן
מזהיבים הכל
מוסיפים כוס עדשים כתומות
מכסים במים
בהמשך מוסיפים כמות נאה של פירורי קוקוס
מבשלים עד שהעדשים מוכנות או עד שאתם מגיעים לרכות הירקות המועדפת עליכם
הנאה מובטחת




אני תמיד לוקח את זה לצד ההודי
בעזרת התיבול
בעזרת השם

יום ראשון, 26 בפברואר 2012

מרק סמיך של ירקות כתומים בתיבול הודי-עיראקי

הכל התחיל בזה שהחורף עמד להסתיים, כך אמרה השמש בשמיים. החורף עמד להסתיים והדלורית שלי ראתה ימים יפים יותר, זה לא יופומיזם. קניתי דלורית מתישהו באיזה שוק איכרים כזה שיש קרוב ללימודים, אלוהים יודע למה. אני לא בחורה של מרקי קיץ, מרקים אפשר להכין עד מרץ, לכל המאוחר. אבל יש את הדלורית הזו והדלעת שאין דבר אחר נראה לעין לעשות איתן. אני שונאת לזרוק אוכל שכבר שילמתי עליו.

זה מה שקורה תמיד בשישי אחר הצהריים, אני גוררת רגליים מהעבודה ואומרת לעצמי שזהו, אכנס למיטה ואשכח מהעולם. בסוף יוצא שאני עומדת ומבשלת כי זה מרגיע אותי, ואז כשמשהו יושב על אש קטנה ומתבשל אני יכולה לנמנם.

מרק זה טוב, אי אפשר להכין ממנו כמויות קטנות אז יוצא שאת מכינה סיר שמספיק לכל הפחות לחצי שבוע לך ולשותף, אפשר לשים בו קטניות שהופכות אותו למנה חלבונית טובה, אפשר לשים בו תפוחי אדמה שממלאים את הקיבה בפחמימות ונחמה, אפשר לשים בו תבלינים שמזכירים לך את סבתא ועושים לך געגועים. חלבון, נחמה וגעגועים - כל אלו חשובים במיוחד, במיוחד כשהחורף עומד להסתיים.

מרק סמיך של ירקות כתומים בתיבול הודי-עיראקי


הכנסתי לתוכו:
2 בצלים
2 שורשי פטרוזיליה
2 גזרים בינוניים
דלורית אחת
פלח דלעת קטן
2 תפוחי אדמה בינוניים
חצי כוס עדשים כתומות
קצת חומוס מוכן קפוא של סנפרוסט
 קופסא קטנה של רסק עגבניות


עוד ירקות שיבואו כאן טוב: בטטה, כרישה, שורש סלרי


מתחילים עם הבצל, לא שורפים אותו אלא מאדים על אש נמוכה עם קצת שמן זית, שיוציא נוזלים ויהיה קרמלי ומתוק
אחר כך מוסיפים תבלינים



אני השתמשתי ב:
אבקת קארי
פלפל אנגלי שלם
פפריקה חריפה
זרעי כוסברה
תרמילי הל
בהרט
כורכום
מחית קארי (קונים בחנויות טבע - לא יקר ומחזיק המון זמן במקרר. לי יש את הצהובה, היא קטלנית אז להשתמש בזהירות)



קשה לי לכתוב כמויות, זה קצת כמו שסבתא אומרת 'ככה בערך' והיא מראה לי איזה חופן עם היד, היא כבר יודעת להרגיש כמה נכון, מתישהו כולנו נדע גם, עד אז מוסיפים וטועמים.
עם התבלינים שלא קשורים לחריפות תרגישו חופשיים להתפרע, עם החריפות זוזו לאט ובזהירות כי תוך כדי הבישול והצמצום היא מתעצמת. המחית קארי היא לא חובה, אבל אם אתם אוהבים חריף אז כדאי, אני בדרך כלל שמה כפית שטוחה אחת וזה נחמד וחמים. את התרמילי הל אפשר להחליף בהל טחון, אבל אני אוהבת את הגהנום שלי בתרמילים.

בזמן שהבצל מתאדה אפשר לקלוף ולחתוך את כל הירקות. אם אתם אוהבים מרק שהוא כמו מחית אתם יכולים לחתוך הכל לחתיכות קטנות במיוחד או להשתמש בבלנדר מוט בסוף. אני אישית מסרבת לאכול דברים שנראים כמו גרבר אז אני משאירה הכל בחתיכות יחסית גדולות כדי שיהיו צ'אנקס נאים.



כשהבצל מאודה אני מוסיפה את כל הירקות בבת אחת פנימה, זורקת לתוך הסיר את העדשים שיסמיכו את כל העניין עוד קצת, מכסה במים את הכל פלוס כמה סנטימטרים וקופסא אחת קטנה של רסק עגבניות. אחר כך מוסיפה מלח בנדיבות, בכל זאת ארבע ומשהו ליטר מרק. סוגרים את המכסה, משאירה על אש נמוכה ושוכחת מזה לשעה לפחות.


 אחרי שעה תהיו בטוחים שהכל כבר התרכך והתמזג יפה, תטעמו ותתקנו את התיבול. אחר כך זה רק עניין של צמצום - כמה נוזלים אתם אוהבים? אם נראה לכם שסבבה לכם תוסיפו את החומוס הקפוא פנימה ותתנו להכל עוד רבע שעה ככה. אם בא לכם יותר נזיד ממרק תמשיכו עד שתתקרבו לסמיכות הרצויה אבל אל תשכחו את החומוס. למה לא מוסיפים את החומוס מראש? כי הוא כבר מבושל, פלא כזה. 

מגישים בקערה עמוקה, אפשר עם אורז או פרוסת לחם. רצוי עם הרבה כוסברה קצוצה למעלה, בהנחה שאתם אוהבים כוסברה ואת עצמכם. 

יום שני, 23 בינואר 2012

ירקות מוקפצים בקארי צהוב (וקצת סילאן)

יצא כי יום אחרי יום עמדתי במטבח וטיגנתי ירקות והנחתי אותם ע"ג אורז. לא שיש משהו רע בזה, אבל רציתי גיוון, ולכן הלכתי לכיוון טיפה אחר. מה שהכנתי היה שונה בתיבול, בחלק מהרכיבים, וגם בצורת ההכנה (בנוגע לאורז).

הרכיבים:
  • אורז
  • אבקת קוקוס
  • פלפל שחור, מלח
  • גזר
  • אננס
  • ג'ינג'ר
  • ראשי שום לפי הטעם
  • גרגרי חומוס
  • משחת קארי (אני השתמשתי בקארי צהוב)
  • סילאן
אורז לבן עם קוקוס ופלפל שחור, לא שרוף אבל בדרך
את האורז זרקתי לתוך הסיר, עם טיפה שמן, ובזמן שהצד התחתון של האורז השחים פיזרתי מעליו פלפל שחור גרוס ואבקת קוקוס גסה. כשהאורז היה כמעט שרוף התחלתי לערבב והוספתי מהר מים רותחים. מה שהשגתי בצורה הזאת היה צריבה של חלק מגרגרי האורז, מה שהופך את האורז ללבן עם חתיכות של אורז חום קראנצ'י מדי פעם, טיפה יותר מעניין בנגיסות, ומוסיף לזה טעם - לא שרוף אבל עם אלמנטים מעושנים משהו. הקוקוס הוסיף עוד מימד מעניין לאורז, וקוקוס זה תמיד כיף.

בהתחלה אני מטגן את הגזר
רק הגזר טבעי.
הכוונה שלי היא לעובדה שהשתמשתי באננס משומר, ג'ינג'ר משומר, גרגרי חומוס מתוך שימור ומשחת קארי מוכנה. בעצם גם השום היה טבעי לגמרי. אני לא יודע עד כמה אתם בקטע של בריאות \ צמחונות \ טבעונות, אבל אני מוכן להשתמש בגרגר חומוס משומרים כדי לא להשרות בלילות ולבשל בימים. זה מקצר. אם אתם ממש רוצים להתעקש על בריאות אז אפשר להשתמש בגרגרים מבושלים קפואים. לרוב הם מתבשלים לאט יותר ומדובר בזן עם גרגרים קטנים יחסית. במרבית המקרים רצוי להשרות גם אותם במים חמימים גדי להגיע לרמת ריכוך מקסימלית, או להתחיל את ההכנה שלהם לפני כל דבר אחר.

ועכשיו: גזר ואננס
את האננס כאמור הוצאתי משימור. סיננתי את הסירופ שבו הוא היה שרוי (סירופ - קל, מופחת קלוריות), והתחלתי לטגן אותו ביחד עם הגזר.

גזר, אננס, ג'ינג'ר, פלפל שחור גרוס
אחרי כמה דקות של טיגון הוספתי פלפל שחור גרוס דק [יחסית] (ממגרסה ידנית שיש לי). כולם טוענים שפלפל מוציא טעמים טוב יותר אחרי טיגון, וזה נכון. הוספתי גם ג'ינג'ר, שוב משומר, כי זה מה יש. אין לי כח להתעסק עם הטרי, שגם הוא לא טרי, הוא שוכב במקפיא. כבר סיפרתי את הסיפור הזה בעבר.

ועכשיו: גזר, אננס, ג'ינג'ר, גרגרי חומוס.

אחרי שמתחילים לראות קצת צבע (על אש גבוהה) מוסיפים את גרגרי החומוס. בשלב הזה האננס מפריש טיפה נוזלים, ודברים מתחילים להתקרמל, להזיע ולהחליף טעמים.


שיני שום חצויות יושבות על ערימת ירקות

הוספתי כמה שיני שום. כמו שאר המתכון - לפי הטעם והכמות הרצויה. אין פה מידות אמיתיות. אם גזר הוא הירק האהוב עליכם - אין שום סיבה שלא שימו אלף גזרים (כל עוד יש לכם מקום על הכיריים).
הסיבה שהוספתי שיני שום חצואים היא שככה הם לא נשרפים לחלוטין, יש להם מספיק בשר כדי להתרכך ולהתבשל, אבל הם גם לא גדולים מדי. זה שהם חצויים גם עוזר להפריש את הטעם מהליבה החוצה.

קארי צהוב שצבעו הוא בעצם אדום

עוד כמה דקות על האש ואני מוסיף כף ענקית של משחת קארי צהוב. המשחה גדושה בכל טעמי המזרח הטובים. בצלים למיניהם, עוד ג'ינג'ר, כוסברה ושלל דברים שאני לא זוכר. סביר להניח שיש שם גם הל, ציפורן, מוסקט קינמון ועוד. מי זוכר. העיקר שזה טעים והכי חשוב - לא מרגישים יותר מדי את הבצל או הכוסברה.
וכן, זה חריף.

מקפיצים היטב את הירקות והקארי

אחרי שהקפצתי היטב גיליתי שאיט לטעמי מספיק קארי. הוספתי עוד כפית, הקפצתי עוד, השחמתי עוד, ואז גליתי שאני רוצה מתיקות. הפתרון בטח כבר ידוע לקוראים המתמידים - סילאן!

הכל נקשר ומקורמל וחום ומתוק וטעים ונמס בפה

תראו את השום היפה, האננס השחום, הגזר הכתום כהה. תראו איך חלק מגרגרי החומוס קיבלו גוון שרוף אפילו שהם רכים ונימוחים. פשוט תענוג. והכל עטוף בסילאן סמיך שמצטמצם על המבחת.

מסדרים את האורז

בשלב הזה הכל כבר מוכן, מסדרים את האורז על הצלחת - כל אחד לפי הכמות הטובה לו, ויאללה, נשאר רק להגיש עם הירקות מעל. סליחה שלא עשיתי צלחות ראוי, למי יש זמן לזה כשאתה מבשל בשביל לאכול (אני לא אבשל במיוחד בשביל הבלוג, זה מזוייף!).

מטה תוכלו לראות שתי תמונות סיכום כי היה לי קשה להחליט על אחת בלבד שתייצג את המנה. היה טעים, באמת, תשאלו את ענבר.

אננס, גזר, גרגרי חומוס, זנגביל ושום מוקפצים בסילאן וקארי צהוב על מצע אורז עם קוסוס
יאמי!

תמונה נוספת של אננס מוקפץ עם גזר, גרגרי חומוס, גינג'ר ושום, מטוגנים בסילאן וקארי צהוב על מצע אורז עם קוסוס
יצא ממש טעים וזה בסה"כ די פשוט. כמו שציינתי - רוב המרכיבים מגיעים במצב חצי מוכן ולא דורשים יותר מדי התעסקות. אם אתם ממש רוצים לקלף ולפרוס אננס, להשרות ולבשל גרגרי חומוס ואפילו לקלף ולקצוץ ג'ינג'ר - אולי אתם מתקדמים מכדי לעיין במתכונים כאלה פשוטים.

יום ראשון, 22 בינואר 2012

ירקות מוקפצים בסילאן וחרדל דיז'ון על מצע אורז לבן

מה הוא בוקר יום שישי אם לא הזדמנות מצויינת להתעורר מאוחר ובמצב של רעב עמוק.
בעוד אנחנו מתארגנים וחושבים לאן נלך ומה נעשה - נשבתי.
התחלתי לנבור במקרר והחלטתי להכין משהו קטן כדי להעביר את המועקה בבטן.
בין הרכיבים שהיו במקרר ונבחרו למשימה זו:
  • גזר
  • קישוא
  • פלפל אדום
  • פרטיות שמפיניון
  • אורז לבן שהמתין בסיר שענבר הכינה מבעוד מועד
  • ג'ינג'ר משומר כי הטרי שהיה לי היה למעשה קפוא ולא היה לי כח להתעסק איתו
  • סילאן
  • חרדל דיז'ון גרגרים


בשלב הראשון טיגנתי את הפלפל האדום
החלטתי להתחיל מהפלפל האדום כי תמיד לוקח להם יותר מדי זמן עד שהם מתרככים. בדיוק מהסיבה הזו פרסתי לחתיכות קטנות.
גזר על קרש חיתוך, ממתין לגורלו כמו אבטיח בגשם
הבא בתור היה גזר. גם הוא ירק קשה שלוקח לו זמן להתרכך ולהתקרמל, אבל למעשה אני רק מראה לכם אותו כאן - ובמציאות שמתי את הקישואים לפניו. אני אוהב קישואים שרופים וגזרים עם קראנץ'.


קישוא אחד

את הקישוא כאמור הכנסתי גם. הוא נראה כמו מלפפון אבל הוא לא מלפפון. לא מבין את הקטע. אני אחפש אחרי זה בויקיפדיה. העיקר שזה טעים, לא? רק בזמן האחרון התחלתי ממש להתמסר אליו, וגם לגרום לענבר לאכול הרבה ממנו יחד איתי.

בזמן שהכל התרכך חציתי פטריות
 אנשים רבים נפטרים מרגל הפטריה, אבל אני אוהב גם אותו, לא יודע מה הקטע שלהם. בגדול אני גם יכול לאכול אותן חיות, אני אוהב את הטעם, אבל פטריות בגדול הן תחליף נהדר לבשר, לפחות מבחינת המרקם במנה.

הירקות מזהיבים אט אט על המחבת

הפלפל והקישוא עוברים טיגון וממתינים לגזר שיבוא כשהקישוא יהיה שחום, ולגזר כמה דקות אחרי.


בנתיים הכל זהוב וחביב, הוספתי פלפל שחור גרוס גס
הירקות מזהיבים להם בסבבה, ואני מוסיף כף גדושה של חרדל גרגרים. בגדול זרעי חרדל הם אחלה תבלין, וגם חרדל רגיל הוא אחלה ממרח. אני פשוט משתמש כאן במה שיש לי במקרר, וזה עובד מצויין.

כף חרדל בלב הירקות
ועכשיו זמן הפטריות. הן מתבלשות מהר ובחום יחיסית גבוה הן לא נהיות מימיות ולא מפרישות נוזלים מיותרים.

ועכשיו כולם ביחד
מקפיצים ומערבבים ומסתובבים וממתינים שהכל נהיה שחום ויפה. הפטריות אמורות להיות חמות וכיפיות, עם סימני צריבה, ספוגות בטעמים וטיפה שמנוניות כי הן כמו ספוג שסופח את שאר הטעמים במחבט.

אפשר לאכול כבר עכשיו
מכיוון שה"מתכון" הזה הוא שיטת ההנכה שלי, ואני אוהב דברים מתוקים אז אתם לא באמת חייבים להמשיך איתי, אבל הצעד הבא שלי ישדרג כל דבר שתעשו אי פעם ומדובר בסה"כ בתוספת בריאה למדי.

הוספתי סילאן וגינג'ר

בשלב הזה הוספתי רצועות ארוכות של ג'ינג'ר משומר מצנצנת, ואחרי שהוא טוגן קצת מזגתי מעל הכל סילאן. הסילאן, או בשמו האחר "דבש תמרים" הוא נוזל חום וקסום, מתוק וטעים. הוא משדרג כל דבר, ואפשר לדחוף אותו לכל מקום מבלי להזיק. במקרה הזה - הסוכרים מתקרמלים סביב הירקות במחבת, נספגים בפטריות, מצטמצמים והכל נהיה חום וטעים ומדהים על הלשון. גם ג'ינג'ר זה בריא, למרות שאני לא בטוח אם התכונות נשמרות אחרי תהליך הכבישה והשימור.

ירקות מוקפצים בסילאן וחרדל, על מצע אורן לבן
לא בטוח לאיזה מטבח לשייך את המנה. היא שילוב בין המטבח האסייתי \ אוריינטלי לדברים שנמצאים במקרר ובסופר. לא מדובר בקפיצה קולינרית מטורפת, סה"כ מנה פשוטה מחומרים יחסית בריאים. הכל משתלב יפה וזה בהחלט טעים מאוד.

יום שלישי, 10 בינואר 2012

והפעם מבשלים בבית

מוצאי שבת היה ערב של מרקים.
שני סירים הוצבו, ובהם היו קומבינציות שונות של תפוחי אדמה צעירים, כרובית, שעועית, חומוס, קישואים, גזר, איטריות, שום, והמון תבלינים שונים שהעניקו למרקים טעם שונה. הייתה גם אבקת מרק, לא אשקר.
המרקים היו טעימים מאוד, אבל היה נורא קשה לצלם אותם, ולכן אין תמונות שלהם. יש תמונות, אבל הן מכוערות בטירוף, וזו בושה להעלות משהו כזה לאינטרנט או לבלוג.
תאמינו לי, היה טעים.

בערב יום שני גיליתי שאני רעב.
הייתי לבד בבית, והחלטתי לנבור במקרר. מצאתי קישואים, ובזמן שטיגנתי אותם כירסמתי גזר או שניים.
את הקישואים המוכנים זרקת על אורז לבן, ובצד הנחתי עוד גזר, וקצת ג'ינג' משומר שמשום מה תמיד עושה לי כיף בפה עם אורז או אפילו סתם ככה. לא יודע מה לא בסדר איתי, אל תשאלו.

בתמונה: קישואים ואורז עם פלפל שחור גס, מחוץ לתמונה ג'ינג'ר מוחמץ וגזר
מה אומר ומה אגיד ומה אספר וכו', בסה"כ לבשל בבית זה לא רע. זה יכול להיות מספק לא פחות מפיצה מהבילה, ועצם העמידה מעל הסירים מחממת את הגוף והנפש.
אנחנו בסה"כ אנשים פשוטים.
תנו לנו גזר.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג