משקה אננס - קצר ולעניין

משקה אננס, שבעה שקלים.
מגעיל ברמות, אפילו לא טרחתי לסיים את זה.
באמת, זה כ"כ מזעזע שאפילו אני זרקתי אותו, ואני שותה דברים נוראיים.
ממליץ להתרחק אם אתם אוהבים שיניים, קיבה ושאר איברים פנימיים במצב בריא.

משקה אננס Good

פיצה טבעונית של דומינוס

בשבת בצהריים ישבנו שניים מכותבי הבלוג ואנוכי לארוחת צהריים של פיצה.
החלטתי לנסות את הפיצה הטבעונית החדשה של דומינוס, מתוך שלושה אנשים רק לשניים היה האומץ לגעת בה.
אני, בתור בחור אמיץ, אכלתי את החלק הארי, אם כי לא בהנאה.

הבצק היה מצויין.
לא היה לי מושג אם הכינו בצק אחר בשביל הפיצה הטבעונית, אבל הוא באמת הרגיש יותר טעים מהרגיל, או שאולי זה היה הניגוד החריף עם שאר הטעמים של הפיצה.
תחליף הגבינה לא רק שלא היה טעים - אלא היה לו גם מרקם חצי נוזלי לא מהנה במיוחד.
אחרי מספר משולשים שכפיתי על עצמי בחרתי להצטרף לפיצה השניה שהייתה רגילה לחלוטין עם תוספת של גבינה כפולה.

פיצה דומינוס עם תוספת גבינה כפולה

החלק המאכזב בשתי הפיצות היה שלמראית עין הן היו קטנות מאוד.
אני לא יכול להגיד בוודאות שהגודל של הפיצות אכן ירד (אם כי למיטב זכרוני היו לדומינוס בעבר פיצות גדולות יותר) אך אני בהחלט יכול להגיד שבהשוואה לפיצריות אחרות אותן אני פוקד או אשר מהן אני מזמין לאחרונה - המגש אכן קטן ומזכיר יותר מגש בינוני שהוא טיפה יותר גדול ממגש אישי.
אמנם יש כאן כמות מספקת של פיצה לאדם או שניים, אבל בהחלט שלא מדובר במגש משפחתי סטנדרטי.

להבדיל מהפעמים האחרונות שהזמנתי דומינוס, השירות דווקא היה מהיר וללא תקלות.
אינני זוכר אם סיקרתי את האירוע המדובר, אבל באחת מההזמנות האחרונות הפיצה התעקבה בצירוף של יחס מזלזל מאוד בטלפון וחיוב כפול באשראי.
הפעם למזלי לא היו בעיות כאלה.

אבל הנה הערה נוספת שחשוב לציין, הפיצה הטבעונית הרבה יותר טעימה קרה (מהמקרר) כשהגבינה המדוברת מתייצבת ונהיית פחות נוזלית, גם הטעם שלה הופך עדין יותר.

יום ראשון תוספות | פיצה דומינוס

למי שלא מכיר - בימי ראשון פיצה דומינוס יוצעים במבצעים שמטרתם לעודד את כמות ההזמנות.
השבוע הם יצאו בהכרזה כי על הזמנה של פיצה משפחתית ניתן לקבל עד חמש תוספות חינם.

בדקנו ומצאנו:
לצערי הרב שני מגשי הפיצה שהזמנו הגיעו מעט שונים מאיך שרצינו אותם.
במגש בו ביקשנו דאבל פפרוני קיבלנו רק חצי פפרוני (וחצי דברים אחרים שהיו אמורים להיות על כל המגש).
במגש עליו היו מגוון תוספות מן הצומח (חצילים, תירס, אננס, פטריות) החלוקה גם לא הייתה כפי שהייתה אמורה להיות, אבל ההפתעה האמיתית הייתה תוספות שלא היו אמורות להיות שם (חתיכות של בצל וזיתים שהסתתרו מתחת למעטה הגבינה הכפולה).

אבל הנה כמה תמונות, כי אוכל קודם כל טועמים עם העיניים:

חצילים, תירס, אננס, פטריות פורטבלו, גבינה כפולה

בסיטואציות כאלה תמיד חשוב לנסות להמנע מפיתויים של "חינם" שגוררים את הפיצה שלכם להראות כמו סלט ולא כמו מאפה איטלקי חינני עד סקסי.
ההמלצה היא אכן לפזר את התוספות וליצור עניין של מרקמים ושילובים באזורים שונים של הפיצה.
הבעיה היא כמובן שלא תמיד האדם בסניף שמקבל את ההזמנה יודע לבצע אותה - הן מבחיה של איכפתיות ומתן שירות איכותי והן מבחינה של לחץ בימים של מבצע בהם כולם משתוללים עם ההזמנות.

דאבל צ'יז, פפרוני, שום פרוס

תוכלו לראות ששום דבר לא דאבל בפפרוני הנ"ל.
על הצד הטוב ניתן להגיד שהוא הגיע עשוי בדיוק כפי שביקשו אותו, אבל אולי זה סתם היה צירוף מקרים.

לצער כל הכותבים בבלוג - לאחרונה נרשמה ירידה באיכות הפיצות המוצעות מהרשותות הותיקות והאהובות.
הפיצה יכולה להיות אותה הפיצה, אבל אולי איכות ההכשרה או רמת העובדים נפלה.
כעת נותרו רק הפיצריות הפרטיות לעזרנו.
לחלק מהפיצריות הפרטיות אין שירות משלוחים בעוד לאחרות יש מחירים מופרזים על היותן פיצות בוטיק.
את השיקולים שלכם תעשו לבד, אבל באמת, לפעמים אוכל הוא רק אוכל ואפשר להכין גם פיצה עם חצי פיתה, קטשופ וגבינה.

תבשיל צמחוני לנשמה

היופי הוא בפשטות

ירקות בחתיכות גסות

גזר

צנוניות

שומים

פלפלים אדומים

אננס

מטגנים הכל להשחמה קלה

מתבלים תוך כדי

באהבה

שיהיה חמים בבטן

מזהיבים הכל

מוסיפים כוס עדשים כתומות

מכסים במים

בהמשך מוסיפים כמות נאה של פירורי קוקוס

מבשלים עד שהעדשים מוכנות או עד שאתם מגיעים לרכות הירקות המועדפת עליכם

הנאה מובטחת

אני תמיד לוקח את זה לצד ההודי

בעזרת התיבול

בעזרת השם

מתנסה בטוסטים (החזרה לסיילנס)

בסדרת הכתבות האחרונה על בר הסלטים סיילנס סיפרתי על כל מה שקרה לי איתם, על הכשלונות וההצלחות וגם הואשמתי בקידום מכירות לסניף החדש שלהם שבמקרה נמצא קרוב למקומות אחרים בהם אני נוהג לאכול.

[זה לא נכון אגב, אני סתם נוטה להתביית על מקומות מוצלחים]

ניתן לומר רבות בשבחו של טוסט ב18ש"ח עם מבחר תוספות רחב וחופשי, אבל הדבר הכי טוב לדעתי הוא האפשרות להתנסות. זה בדיוק מה שבחרתי לעשות הפעם, ועל תעויוט משלמים.

טוסט שמרכיביו מלחיצים: עגבניות, אננס, חצילים, תירס גמדי, פסטו, רוטב בלסמי, צ'ילי מתוק ורוטב חרדל דבש, וגם גבינה כמובן

זה לא שהטוסט לא היה טעים, הוא לא היה יכול להיות לא טעים עם כ"כ הרבה מרכיבים איכותיים, אבל שילובי הטעמים שעשיתי לא היו נכונים. לדעתי הטעות העיקרית ואולי היחידה הייתה הניסיוון לשלב תירס גמדי בטוסט שהיה יכול להיות מושלם בלעדיו.
מה יכול להיות רע בטוסט עם אננס, חצילים מטוגנים וקוביות של עגבניה?
טוסט שמרוח עליו פסטו, עם רוטב בלסמי, חרדל ודבש, רוטב צ'ילי מתוק? אין בו שום פסול.

תירס גמדי חם בשילוב טעמים אחרים הוא סתם גוש רוטב וחסר טעם. למעשה יש הרבה סוגים של תירס גמדי שהם לא טעימים, אולי הסוג הזה היה לא טעים כבר בפחית השימורם שלו.
לפחות למדתי לקח לפעם הבאה!

ירקות מוקפצים בקארי צהוב (וקצת סילאן)

יצא כי יום אחרי יום עמדתי במטבח וטיגנתי ירקות והנחתי אותם ע"ג אורז. לא שיש משהו רע בזה, אבל רציתי גיוון, ולכן הלכתי לכיוון טיפה אחר. מה שהכנתי היה שונה בתיבול, בחלק מהרכיבים, וגם בצורת ההכנה (בנוגע לאורז).

הרכיבים:

• אורז
• אבקת קוקוס
• פלפל שחור, מלח
• גזר
• אננס
• ג'ינג'ר
• ראשי שום לפי הטעם
• גרגרי חומוס
• משחת קארי (אני השתמשתי בקארי צהוב)
• סילאן

אורז לבן עם קוקוס ופלפל שחור, לא שרוף אבל בדרך

את האורז זרקתי לתוך הסיר, עם טיפה שמן, ובזמן שהצד התחתון של האורז השחים פיזרתי מעליו פלפל שחור גרוס ואבקת קוקוס גסה. כשהאורז היה כמעט שרוף התחלתי לערבב והוספתי מהר מים רותחים. מה שהשגתי בצורה הזאת היה צריבה של חלק מגרגרי האורז, מה שהופך את האורז ללבן עם חתיכות של אורז חום קראנצ'י מדי פעם, טיפה יותר מעניין בנגיסות, ומוסיף לזה טעם - לא שרוף אבל עם אלמנטים מעושנים משהו. הקוקוס הוסיף עוד מימד מעניין לאורז, וקוקוס זה תמיד כיף.

בהתחלה אני מטגן את הגזר

רק הגזר טבעי.

הכוונה שלי היא לעובדה שהשתמשתי באננס משומר, ג'ינג'ר משומר, גרגרי חומוס מתוך שימור ומשחת קארי מוכנה. בעצם גם השום היה טבעי לגמרי. אני לא יודע עד כמה אתם בקטע של בריאות \ צמחונות \ טבעונות, אבל אני מוכן להשתמש בגרגר חומוס משומרים כדי לא להשרות בלילות ולבשל בימים. זה מקצר. אם אתם ממש רוצים להתעקש על בריאות אז אפשר להשתמש בגרגרים מבושלים קפואים. לרוב הם מתבשלים לאט יותר ומדובר בזן עם גרגרים קטנים יחסית. במרבית המקרים רצוי להשרות גם אותם במים חמימים גדי להגיע לרמת ריכוך מקסימלית, או להתחיל את ההכנה שלהם לפני כל דבר אחר.

ועכשיו: גזר ואננס

את האננס כאמור הוצאתי משימור. סיננתי את הסירופ שבו הוא היה שרוי (סירופ - קל, מופחת קלוריות), והתחלתי לטגן אותו ביחד עם הגזר.

גזר, אננס, ג'ינג'ר, פלפל שחור גרוס

אחרי כמה דקות של טיגון הוספתי פלפל שחור גרוס דק [יחסית] (ממגרסה ידנית שיש לי). כולם טוענים שפלפל מוציא טעמים טוב יותר אחרי טיגון, וזה נכון. הוספתי גם ג'ינג'ר, שוב משומר, כי זה מה יש. אין לי כח להתעסק עם הטרי, שגם הוא לא טרי, הוא שוכב במקפיא. כבר סיפרתי את הסיפור הזה בעבר.

ועכשיו: גזר, אננס, ג'ינג'ר, גרגרי חומוס.

אחרי שמתחילים לראות קצת צבע (על אש גבוהה) מוסיפים את גרגרי החומוס. בשלב הזה האננס מפריש טיפה נוזלים, ודברים מתחילים להתקרמל, להזיע ולהחליף טעמים.

שיני שום חצויות יושבות על ערימת ירקות

הוספתי כמה שיני שום. כמו שאר המתכון - לפי הטעם והכמות הרצויה. אין פה מידות אמיתיות. אם גזר הוא הירק האהוב עליכם - אין שום סיבה שלא שימו אלף גזרים (כל עוד יש לכם מקום על הכיריים).

הסיבה שהוספתי שיני שום חצואים היא שככה הם לא נשרפים לחלוטין, יש להם מספיק בשר כדי להתרכך ולהתבשל, אבל הם גם לא גדולים מדי. זה שהם חצויים גם עוזר להפריש את הטעם מהליבה החוצה.

קארי צהוב שצבעו הוא בעצם אדום

עוד כמה דקות על האש ואני מוסיף כף ענקית של משחת קארי צהוב. המשחה גדושה בכל טעמי המזרח הטובים. בצלים למיניהם, עוד ג'ינג'ר, כוסברה ושלל דברים שאני לא זוכר. סביר להניח שיש שם גם הל, ציפורן, מוסקט קינמון ועוד. מי זוכר. העיקר שזה טעים והכי חשוב - לא מרגישים יותר מדי את הבצל או הכוסברה.

וכן, זה חריף.

מקפיצים היטב את הירקות והקארי

אחרי שהקפצתי היטב גיליתי שאיט לטעמי מספיק קארי. הוספתי עוד כפית, הקפצתי עוד, השחמתי עוד, ואז גליתי שאני רוצה מתיקות. הפתרון בטח כבר ידוע לקוראים המתמידים - סילאן!

הכל נקשר ומקורמל וחום ומתוק וטעים ונמס בפה

תראו את השום היפה, האננס השחום, הגזר הכתום כהה. תראו איך חלק מגרגרי החומוס קיבלו גוון שרוף אפילו שהם רכים ונימוחים. פשוט תענוג. והכל עטוף בסילאן סמיך שמצטמצם על המבחת.

מסדרים את האורז

בשלב הזה הכל כבר מוכן, מסדרים את האורז על הצלחת - כל אחד לפי הכמות הטובה לו, ויאללה, נשאר רק להגיש עם הירקות מעל. סליחה שלא עשיתי צלחות ראוי, למי יש זמן לזה כשאתה מבשל בשביל לאכול (אני לא אבשל במיוחד בשביל הבלוג, זה מזוייף!).

מטה תוכלו לראות שתי תמונות סיכום כי היה לי קשה להחליט על אחת בלבד שתייצג את המנה. היה טעים, באמת, תשאלו את ענבר.

אננס, גזר, גרגרי חומוס, זנגביל ושום מוקפצים בסילאן וקארי צהוב על מצע אורז עם קוסוס

יאמי!

תמונה נוספת של אננס מוקפץ עם גזר, גרגרי חומוס, גינג'ר ושום, מטוגנים בסילאן וקארי צהוב על מצע אורז עם קוסוס

יצא ממש טעים וזה בסה"כ די פשוט. כמו שציינתי - רוב המרכיבים מגיעים במצב חצי מוכן ולא דורשים יותר מדי התעסקות. אם אתם ממש רוצים לקלף ולפרוס אננס, להשרות ולבשל גרגרי חומוס ואפילו לקלף ולקצוץ ג'ינג'ר - אולי אתם מתקדמים מכדי לעיין במתכונים כאלה פשוטים.