יום ראשון, 8 בינואר 2012

נובה ג'ויה סינימטק (מזמינים ומתלוננים)

ג'ויה סינמטק. הארבעה 5 בתל אביב.


כמובן שכל מה שאני הולך לכתוב לכם הוא דעתי האישית וגם זו של זוגתי. אנחנו הרי לא מעוניינים בתביעת דיבה ואין אנו מעוניינים לקבל מכתבים בנושאי לשון הרע ממסעדנים עצובים ופגועים. אנחנו אנשים פשוטים עם חיך רגיש.

תחילה ההזמנה:
רשימת קניות, משלוח מג'ויה 

הטריק של זוגתי הוא לכתוב את כל ההזמנה בקובץ טקסט על המחשב, וכך לא להסתבך עם המנות, ולא לשכוח חלילה משהו.
במידה ועקב תקלה מהשמיים אתם לא רואים את התמונה הנ"ל, אני אכתוב:
  • פאפארדלה זנב שור
  • כרובית מתובלת
  • ג'ויה קלאסיקו
  • טליאטלה ראגו
  • נזיד ריבוליטה
אתקדם לפי הרשימה, ואתמקד בעיקר במנות שאכלתי בעצמי, אם כי אוסיף אינפוט מפי זוגתי על המנות שלה גם כן.

פאפארדלה זנב שור:
המנה הייתה שמנונית ועם זאת גם יבשה. האפונה לא הוסיפה בהרבה, לא הייתה טריה וגם לא טעימה במיוחד.
אולי זה נבע מהעובדה שהזמנו בשעה מאוחרת יחסית, אבל אם מדובר בעיה ידועה והמסעדה נאלצת לגרד מהקרקעית של הסיר - אולי כדאי שיתחשבו באיכות המנות שהן מוציאים החוצה.
עם זאת, הייתה כמות מספקת של בשר וביחס טוב לכמות הפסטה. הזנב היה עשוי היטב (בם במידה וגם בטעם).
המנה הייתה לא רעה כי מוצרי היסוד שלה היו טובים יחסית. אפשר להרוס מנה כזו, והם לא הרסו אותה לחלוטין. אגב, "לא רעה" זו לא מחמאה, זה אומר שאפשר לאכול את זה, אבל לא באים במיוחד, לא מזמינים במיוחד, ולא בהכרח חוזרים לאכול שוב.

פפרדלה עם זנב שור ואפונה
פפרדלה זנב שור


כרובית מתובלת:
הכרובית היא כרובית. נכון, גם בכרובית אפשר לטעות, ולמזלנו לא טעו.
היא הגיעה מטוגנת בבלילה, קריספית ברובה אפילו שהכניסו אותה בעודה חמה ולחה לתוך מארז פלסטיק סגור.
עמה הגיע רוטב בעל גוון ירקרק עדין, שכמו שציינתי בפוסט קודם - טעמו היה דומה למטבלים ההודיים שמגידים עם הצ'פאטי והפאקורה, מין יוגורט לימוני ועשבי תיבול המעניקים חמצמצות וטעם עשיר. כאן הטעם היה דומה מאוד, אם כי אני בטוח מאוד שהרוטב היה על בסיס מיונז. בד"כ אני סולד ממיונז על סוגיו, אבל יש מקומות שיודעים מה הם מגישים (לדוגא רוטב החזרת שרובן בחרו להשתמש בו - אני לא זוכר את החברה המדוייקת), ורוטב הסמוקי מיונז של שיגיד דיגי המנוחים, תהיה האדמה להם גן עדן.
בקיצור - תענוג.



כרובית בטיגון עמוק
כרובית מטוגנת, או "כרובית מתובלת" כמו שקוראים לה בג'ויה




פיצה ג'ויה קלאסיקו:
את המנה הזו חלקתי עם זוגתי, אם כי אחרי משלוש אחד היא הביעה חוסר שביעות רצון, ולא הייתה מעוניינת להמשיך לאכול.
מדובר בפיצה על בסיס דק וטעים אם כי קצת שרוף, על הבסיס היה רוטב עשיר וטעים מאוד.
מעל הרוטב הייתה מוצרלה לא רעה.
מעל כל הנ"ל היו עלי רוקט, ומעליהם שבבי פרמג'אנו.
הגבינה שמעל העלים הייתה מותכת, ומכך אנחנו למדים שהפיצה כנראה הוכנסה לסיבוב שני, מה שגרם לה להיות טיפה שרופה מלמעלה, וגם גרם לעלים להיות חסרי חיים ובעלי טעם שלא נכלל ברשימת הלהיטים.
אם אתם עדיין בסביבה ורוצים פיצה דומה - אני ממליץ על פיליפ (יש המתייחסים אליו בתור פליפה, קרליבך 20).
הפיצה הייתה טעימה בערך, באמת, אני נהנתי למרות השרוף ולמרות הטעם הלא נעים של העלים. אני מאוד אוהב פיצה, ויכולתי סבול קצת כי בסופו של דבר הרכיבים הבסיסיים היו טובים.
אם אי פעם אזמין מנה זו שוב - אבקש שלא יאפו את העלים, ושיזהרו לא לשרוף את הפיצה.




פיצה
פיצה ג'ויה קלאסיקו, בעלת פוטנציאל לא ממומש.


טליאטלה ראגו:
רק על עצמי לספר ידעתי, ואני לא חובב של בשר טחון, כזה אני. לא טעמתי כלל מהמנה, ומה שאספר לכם הוא מעדותה האמינה ביותר של זוגתי, כי כבר כמעט שלוש וחצי שנים שהיא כמעט לא משקרת לי, וכשהיא משקרת היא גם ככה מרגישה לא נעים :)
בקיצור, היא לא אהבה, ואולי היא תבוא ותפרט על זה בהמשך.
היא התלוננה כל הזמן שזה יבש, שזה לא עשוי טוב, שזה פשוט לא מסתדר.

ראגו
ראגו האכזבות הגדול
נזיד ריבוליטה:
אין לי מושג מה לחשוב או לכתוב עליו. הוא לא היה חלק מהארוחה, היא לא ממש אכלה אותו, ואם אני לא טועה היא טעמה וסגרה את הכלי. אני אעדיף אם היא תספר עליו אח"כ. אפילו לא צילמנו אותו כי הוא לא היה שם בנוכחותו.


מילות סיכום:
אולי היינו טיפשים. לפני שבועיים חברים רצו להזמין מאותו סניף של ג'ויה וביקשו מהם להשאיר מספר טלפון כדי שיחזרו אליהם בעוד מספר דקות. חזרו אליהם אחרי ארבעים דקות, ובסופו של דבר הם סיפרו שלא היה משהו.
אנחנו אוהבים להתאכזב בעצמנו - אז הלכנו על האתגר.
ראשית, אני חייב לציין שדמי משלוח של 14ש"ח בנוסף למינימום הזמנה של 90ש"ח הם לא ידידותיים במיוחד.
בנוסף הם אמרו שהמשלוח יכול לקחת די עד למעלה משעה, ושאפילו שאנחנו נמצאים במרחק של חמש דקות הליכה - הם לא יכולים להתייב על זמן כי זה תלוי בשליח.
הארוחה הייתה בסדר, אבל בסה"כ מתחת לסטנדרטים שלנו. אולי נפלנו על סוף יום, אולי הם לא מותאמים למשלוחים כראוי, ואולי אם היינו יושבים שם הם היו מתאמצים יותר כי לקוח שמשמזמין בטלפון את האוכל שלו לא יכול לקרוא למלצר ולהחזיר את המנה.
הייתי ממליץ לכם ללכת ולהתאכזב בעצמכם, או לספר לי שטעינו בגדול.


2 comments:

  1. היי מה המצב? אני אשמח לספר על המנות שלי.

    אז כפי שבן זוגי אמר, אחרי משולש בקושי שאכלתי, הבנתי שחבל לבזבז את התאבון הגדול שהיה לי על משהו שיש לו טעם של גומי. לדעתי הפיצה הייתה חסרת טעם. מילא היה לה טעם של מרק עגבניות כמו שיש לעיתים לדומינוס או מילא היה לה טעם של כל דבר אחר שהוא לא פיצה [כמו פיצה בזיליקום], אבל לצערי לא רציתי לבזבז מקום יקר בבטן והמשכתי הלאה למנה העיקרית שלי.

    טליאטלה ראגו.
    צר לי שמקום שהמומחיות שלו היא מטבח איטלקי, לא יכול לעמוד בפני הכנת פסטה - אחד המאכלים המזוהים ביותר עם המטבח האיטלקי. אני לא מדברת על הרוטב - לשם עוד אגיע - אני מדברת על הפסטה עצמה.
    ובכן, להוציא החוצה פסטה שהיא אובר מבושלת זה מביך מאוד. אני יודעת שאם השף ידע על זה, הוא היה מובך. ובצדק.
    עכשיו נעבור לרוטב, המרכיב הנוסף שאמור להפוך את המנה שלי ל..מה שהיא אמורה להיות, פסטה עם רוטב [כלשהו]. לא ברור לי מה המרכיב הסודי שהוסיפו למנה שהרוטב לא נספג בפסטה עצמה, היה נדמה לי לרגע ששני המרכיבים מסרבים לגעת בשני [יותר מדי שמן?]
    אבל קשה לי להגיד שהרוטב הרטיב את הפסטה, הוא יותר נכון עמד בפינה מבוייש [מהמילה יבש] ו...חסר טעם! בשלב הזה הבנתי שאת המקום החם בבטן שאני שומרת לאוכל יחסית בסיסי וטעים, אף אחד לא ימלא.אבל רגע, נשאר המרק שאולי יהווה לי את הספין בסיפור! אה סליחה, נזיד.

    נזיד ריבוליטה.
    אני מודה, לא היה לי מושג מה זה ריבוליטה, אף פעם לא פגשתי במילה הזאת, אבל על פי התיאור באתר והתמונה, לא היה נראה כאילו אפשר לטעות, שעועית, בצל, עלי מנגולד וירקות שורש... אממה! "להפתעתי" הרבה גם הוא לא הצליח לרגש אותי יתר על המידה. בתור חובבת מרקים מושבעת, קיוויתי שהמרק יוכל לנחם אותי, כי לו באמת ציפיתי יותר מכל. אבל אני מודה, יכול להיות שזו האכזבה משתי המנות האחרות, אולי עצם העובדה שכבר לא היה לי כזה תיאבון, כך שאופן השיפוט שלי לגביי המרק בכל אופן, היה לקוי יחסית.

    ביום שאחרי, גוועת ברעב שוב, החלטתי לבשל את המרק המיוחס בסיר ולתת לו עוד סיכוי. האמת, שהופתעתי לטובה, עם לחם שייבשתי כמה דקות בטוסטר, גיליתי מנה נפלאה וכיפית.

    לסיכום,
    אני מסכימה עם בן זוגי לגביי זה שאנחנו כנראה לא נראה את הפנים שלנו במסעדה [אף על פי שנותנת השירות הטלפוני הייתה ממש נחמדה]. יכול להיות שנחזור לשם בעתיד הרחוק, כשכבר לא נזכור את החוויה הראשונית שהייתה לנו שם.

    השבמחק
  2. אגב, רציתי להוסיף עוד משהו!

    לאחר שבדקתי את עניין הריבוליטה גיליתי שמדובר במרק שעשוי משאריות. יעני כמו חמין רק של הטוקסנים.
    מאחר ומדובר במרק שאמור להתבשל מינימום פעמיים, יום אחרי יום, אולי זה מסביר את העובדה שהוא היה טעים רק ביום למחרת, לאחר שבישלתיו שוב....

    וזהו!

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג