יום שבת, 14 בינואר 2012

טנדורי: אוכל אחלה, כל השאר חרא

אני חושב שכבר ציינתי בפוסט קודם עד כמה רע לבצע הזמנות דרך ספר האוכל.
זה לא רק אני. כל מי שחווה את השירות שלהם יודע שמדובר בטלפנים שלא מכירים את המסעדה, ולכל שאלה מחייגים לסניף ולא תמיד מבינים את מה שאומרים להם בסניף או את מה שהמטלפן אומר.
מדובר גם בשליחים שלא תמיד יודעים איפה אתה נמצא, איך להשיג את המוקד, מה קורה בעולם האמיתי וכו'.
הקומבינציה לעיל יכולה להוות גיהנות כשאתה ממש ממש רעב, וגם כשלא.

במקרה הזה ביצענו הזמנה דרך משלוחה, אבל טנדורי אשר לא מבצעים את משלוחים בעצמם נעזרו בספר האוכל כדי להביא את האוכל עצמו אלינו.
באתר של משלוחה כתוב שהמשלוח עולה 14-20ש"ח בהזמנה טלפונית, ו-10ש"ח בלבד בהזמנה דרכם.
ספר האוכל בחרו לחייב אותנו ב20ש"ח (כמובן), וגיליתי זאת כשהתקשרתי לוודא שהכל בסדר (בהתבסס על ניסיון העבר). הובטח לי שהטעות תתוקן. כמובן שכשהשליח הגיע שום דבר לא תוקן, ונאלצנו להסתכל עליו בעודו קורא שוב ושוב למוקד שלו, ומתעלמים ממנו, עד שבחורה צעקה עליו שיחכה שניה ומה בוער לו.
הבחורה טעתה בפעם הראשונה שהוא שאל אותה, ובפעם השניה היא אמרה "אה, כן, תוריד להם עשרה שקלים".

הפסקאות למעלה מתמצתות את החלק של המשלוח.
מה שיבוא עכשיו אמור להסביר לכם למה לא כדאי לכם להזמין מטנדורי, אם אתם סומכים על המילה שלי.
למעשה, גם כל החלק למעלה היה אמור להרוס את החשק.

פירוט ההמזנה:

טנדורי רוטי  - ₪12  + נאן - ₪12
שני הפריטים הנ"ל רשומים יחד מכיוון שאין לי שום דרך לדעת מה מהם הוא מה.
למעשה רק אנשי המסעדה יכולים להעיד, מכיוון שהיו הבדלים בודדים. קודם כל הגיעו שני פריטים מאחד מהם, השניים הללו היו יותר לעיסים, ומאורכים, בזמן שהעגול יותר היה בודד וטיפה יותר קראנצ'י.
מכיוון שבעבר התנסיתי במספר מתכונים של נאן, רוטי, צ'פאטי ועוד, אני יכול להעיד שהצורה של הלחם, המרקם שלו, הקראנצ'ות והעובי משתנים בהתאם למי שמוסר לך את המתכון, למי שמכין אותו, ולאילו כלים עומדים לרשותו באותו הרגע ע"מ לאפות \ לטגן את הלחם.
במסעדות הודיות רבות ישנם בלבולים גם כאשר ישנם אנשי צוות שלא מכירים את המזון או השמות, או סתם לא טובים בלמלצר. קורה שתקבל פאפאדם במקום לחם, וההיפך.

עוף טיקה - ₪69
עוף הטיקה יבש במקצת. הוא עבר השרייה ברוטב והכנה ע"ג שיפודים. היו בו חורים יפים ועגולים באמצע שיעידו על כך. הוא היה טעים, החתיכות היו גדולות, אם כי לא היה הרבה מהן ואיתן בקופסה קטנה הונחה ערימה גדולה מאוד של בצל חתוך לשערות דקות שהסריחו את החדר ברמות לא הגיונות.
 
אכלתי רק מהחתיכות שלא נגעו בבצל, והסריחה הייתה רבה


רוגן גושט - ₪76
מנת בשר כבש ברוטב, כאשר הכבש אמור להיות בסגנון קשמירי קלאסי.
הבשר היה טעים, והרוטב גם כן. לצערי לא הייתי מסוגל להבדיל בסוג הבשר. החיך שלי כנראה לא רגיש מספיק וגם הרוטב היה בשילוב כזה של עושר וחריפות שלא הייתי מסוגל להבדיל אפילו אם זה היה סוס.
החלק הרע בסיפור היו העצמות ששחו בחופשיות (או הוצמדו לבשר) ברוטב הסמיך והכהה. הוצאנו את כל הגדולות אחרי גישוש וחיפוש, אבל בסופו של דבר כמעט שברתי שן על אחת קטנה שהייתה עטופה בשומן שהתחזה לבשר.
המנה אגב הייתה קטנה. סבבה, זה היה בשר כבש, אבל במחיר כזה אפשר להשיג הרבה מאוד ממנו.

הוא לא שמן, פשוט יש בו עצמות גדולות


גובי אלו - ₪44
ברוב המקומות המנה נקראת אלו גובי, כאשר אלו זה בעצם תפוח אדמה, וגובי היא כרובית.
המנה הייתה טעימה, אם כי תפוחי האדמה היו בדיוק על הגבול הקשה של הבישול (אפילו שהקוביות היו קטנות יחסית) וקליפתם עדיין הייתה נוכחת, ולא בקטע טוב. בדיוק כמו בכל המנות הקודמות - היה טעים, אם כי המנה הייתה קטנה.

מזל שהיה קישוט, אחרת היינו נשארים רעבים


את האורז הכנו לבד, מכיוון שמסעדת טנדורי לא מאמינה בלהכניס אורז לתפריט שלה. הוא קיים שם, אבל לא כתוספת אפשרית, והוא בהחלט לא מגיע עם המנות הרגילות.  יש מעט אורז במרקים המכילים אורז, יש מנות עם עוף\כבש על בסיס אורז, ויש שלוש מנות אורז הנעות בין 29-49, עם קפיצות של 10ש"ח בתלות תיבול וכמות הירקות. שלושת המנות האלה, בדיעבד, הן ה"תוספת", ועל כן הן כה זולות [קריצה קריצה].

אם הגעתם עד כאן אז כנראה שאתם אוהבים לקרוא ואני אספר לכם עוד. המנות, כמה המנות היו קטנות. זה לא אנושי להוציא ממסעדה מכובדת שלוקחת כ"כ הרבה כסף בעבור האוכל שהיא מכינה מנות כ"כ קטנות. זה לא הגיוני, זה פשוט לא מסתדר בראש. במקומות אחרים הולכים לפחות על קופסאות גדולות שבתוכן מסתתרת כמות קטנה של אוכל. מקומות אחרים יוצרים מארזים ממותגים שבתוכם חלל גדול, מקומות אחרים לפחות עושים איזשהו מסך עשן כדי לבלבל. כאן הכלים היו קטנים. כל המנות הוגשו בכלים בני אותו גודול, בלי הבדל במחירים.

זה לא שלא שבעתי, הכמות הייתה מספיקה לזוג (אם כי באמת היה די הרבה אורז ביתי מעורב בכל העסק), אבל הסכום הזה, 223ש"ח לפני טיפ, הכמויות הקטנות יחסית והקופסאות הקטנות האלה, הסיפור עם דמי המשלוח המורכבים מדי וזה עוד לפני שסיפרתי לכם שהמסעדה לא עונה בטלפון והחבר'ה של ספר האוכל לא יכלו לענות לבקשה הפשוטה שלי להוסיף קצת צ'אטני בצד. כן, היה צ'אטני במשלוח, שמו אותו במארז לכאורה מבלי שנבקש למרות שכן ביקשנו. הנציגה של ספר האוכל לא ידעה בכלל מה זה צ'אטני, האם אפשר להשיג אחד כזה, והיא גם אמרה שבדקה (היינו על המתנה בשיחות האלה יותר משבוע של טלפונים לביטוח לאומי), אבל אמרו לה שאין צ'אטני במסעדה והם לא מתעסקים בזה.
בסופו של דבר היו שלושה מיכלים פיצפונים של צ'אטני, שלושה סוגים, אחד מתוק, אחד קלאסי מהסוג החמצמץ עם הכוסברה, והאחרון היה חמוצים מגוונים. אני לא בטוח אם הם הגיעו בגלל שהזמנו מנות לחם, אבל אם כן - מן הראוי שהיו מגיעות כאלה עם כל מנת לחם, ז"א שהכמות הייתה בהתאם, כי הלחמים היו שלושה, והמארזים היו בכמות ובגדלים של לחם אחד.


מה מילות הסיכום שלי לסאגה?
223 ש"ח היו אמורים להיות יותר מתגמלים, זה בטוח.
האוכל היה בסדר, היו היה סבבה לגמרי, אחלה אפילו, גובל במצויינות חוץ מהקטע של הבצל המסריח והעצמות שאפשר בקלות למות מהן או להשאר בלי שיניים.
תלמדו לא להזמין דרך ספר האוכל ולא לאכול במקומות שלא יודעים לתת קצת יותר תמורה לכסף.
באמת, חופן אורז בצד לבן אדם, אריזות ראויות או לסירוגין מזיגה ביד נדיבה \ מארז גדול יותר וטנדורי היו חוסכים לעצמם ביקורת שלילית ואלף תלונות בפני כל מי שיעז לשאול אותי אם שווה להזמין מהם, מהיום ועד סוף חיי.

את הלחמים לא צילמתי, וגם את המנות לא התאמצתי לצלם יותר מדי. הייתי רעב. הלחמים היו הפריט היחיד שלא הצלחנו לסיים. הם גם היו היחידים שנתנו ערך מלא לכסף. בגלל זה בעצם גם חשוב לי להמחיש עד כמה המטבלים לא הספיקו ללחם. שלושה לחמים (ייתכן בגלל טעות אנוש) וכמות מטבלים שבקושי הספיקה ללחם אחד.

אין תגובות:

פרסום תגובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג