רוב ביקורות האוכל פה הם על מקומות בת"א - למה בעצם צריך לצאת מהעיר כשיש שפע קולינרי כזה?
יש מספר סיבות, ואחת מהן היא שמזמינים אותך לאירוע המתקיים מחוץ לשטח המחיה הטבעי שלך.
אתה יכול להבריז - אבל לפעמים אתה בא כי האירוע חשוב, או כי אתה רוצה לפגוש חבר'ה שלא ראית הרבה זמן.
מצב כזה היה לי לאחרונה - כאשר הוזמנתי ל Jem's בפ"ת.
הבנתי שמאחורי המקום הזה עומד יהודי ציוני שהחליט להקים לו מבשלת בירה\מסעדה שתהווה את תרומתו הגדולה לעם היהודי בכלל, ולתושבי פ"ת הדלים במקומות בילוי בפרט.
הנ"ל החליט להקים את המקום שלו באיזור מוזר יחסית - איזור התעשיה (רח' המגשימים ליתר דיוק)
הגעתי לשם והתחיל דווקא טוב. המקום כולל ספסלים ארוכים ומעודד שתיית בירה קבוצתית תוך כדי בליסת מאכלים שמנים עימם, וחוזר חלילה. על הכיסאות היו אנשים טובים, ועל השולחנות היו כדי בירה גדולים תוצרת בית, בליווי צלחות עם כבד קצוץ ופרוסות לחם שחור. ראשית טעמתי מגאוות המקום - בירת החיטה. הבירה היא למעשה לאגר בטעימות של ציפורן\בננה ומכיל 5 אחוז אלכוהול. הטעם היה ייחודי וטרי וטעים, למרות שלאגרים הם בד"כ לא כוס התה שלי, ואני מעדיף בירות כהות כדוגמת מרפיס וגינס. המשכתי עם האוכל. הכבד הקצוץ היה פשוט וטוב בדיוק כמו במסעדה רומנית ממוצעת. כמו בבירה, הייתה ניכרת בו הטריות והתיבול המינימלי שלא פגע בו. הוא היה טוב גם כשהוא היה מרוח על הלחם וגם כשלא.
עד כאן הקטע הטוב. למנה העיקרית הזמנתי את נקניקיות הבית. בד"כ אני לא משתגע על נקניקיות אבל הפעם היה תיאור משכנע של המלצרית שגרם לי לעשות את המהלך הפזיז הזה - הובטחו לי נקניקיות "בוטיק" מבשר אנטריקוט וכבש.
לאחר זמן מה, הנקניקיות הגיעו לשולחן ובלי לטעום הרגשתי שהולכת להיות כאן נפילה. לי, בניגוד לרבים אחרים פחות חשוב איך נראית המנה מבחוץ, אבל הנקניקיות לא נראו טוב. הם נראו מעט רזות, מסכנות ומעוכות ולא הזכירו לדוגמא נקניקיות צ'וריסוס עסיסיות שראיתי בעבר הקרוב. המנה הוגשה עם ממרח חרדל.
הטעימה הראשונה שלי מהנקניקיות היתה בלי החרדל. לא יכול להגיד שנהניתי - הטעם היה תפל. אנטריקוט? כבש? הזכיר יותר את הנקניקיות שאכלתי בזמנו בצבא. בו במקום נזכרתי בטריק בו השתמשנו בצבא כדי לתת טעם לאוכל - טחינה\קטשופ\תיבול אחר - מה שבא בא, העיקר להכניס קצת טעם לאוכל.
במקרה הזה השתמשתי בחרדל שהוגש עם המנה, ואיתו הצלחתי לסיים את 3 הנקניקיות הארוכות שהוגשו במאמץ לא קטן. הסתכלתי סביב ולא ראיתי אף אחד מהאנשים שהזמינו את מנת הנקניקיות שהזמנתי, ואשכרה סיימו אותה.
עם הנקניקיות הוגשו 3 תוספות - סלט שהכיל בעיקר עלי חסה (=באסה) בצירוף 2 עגבניות שרי, אורז שהיה חסר תיבול לחלוטין, ופרוסות תפוחי אדמה, שתובלו בפפריקה והיו אכילות לפחות בניגוד ל2 התוספות האחרות.
הספיק לי, ומיהרתי לברוח חזרה לת"א בלי לטעום מהקינוח.
האם אחזור לשם? לא נראה לי. מקום בפ"ת צריך להיות ממש שווה כדי לנסוע מת"א בשבילו, וזה לא המקרה כאן. אם אתה עובר במקרה באיזור, ורוצה לשתות בירה טריה אז אפשר לקפוץ לשם, אחרת בת"א ישנם תחליפים דומים (ברוהאוס, מישהו?)
יש מספר סיבות, ואחת מהן היא שמזמינים אותך לאירוע המתקיים מחוץ לשטח המחיה הטבעי שלך.
אתה יכול להבריז - אבל לפעמים אתה בא כי האירוע חשוב, או כי אתה רוצה לפגוש חבר'ה שלא ראית הרבה זמן.
מצב כזה היה לי לאחרונה - כאשר הוזמנתי ל Jem's בפ"ת.
הבנתי שמאחורי המקום הזה עומד יהודי ציוני שהחליט להקים לו מבשלת בירה\מסעדה שתהווה את תרומתו הגדולה לעם היהודי בכלל, ולתושבי פ"ת הדלים במקומות בילוי בפרט.
הנ"ל החליט להקים את המקום שלו באיזור מוזר יחסית - איזור התעשיה (רח' המגשימים ליתר דיוק)
הגעתי לשם והתחיל דווקא טוב. המקום כולל ספסלים ארוכים ומעודד שתיית בירה קבוצתית תוך כדי בליסת מאכלים שמנים עימם, וחוזר חלילה. על הכיסאות היו אנשים טובים, ועל השולחנות היו כדי בירה גדולים תוצרת בית, בליווי צלחות עם כבד קצוץ ופרוסות לחם שחור. ראשית טעמתי מגאוות המקום - בירת החיטה. הבירה היא למעשה לאגר בטעימות של ציפורן\בננה ומכיל 5 אחוז אלכוהול. הטעם היה ייחודי וטרי וטעים, למרות שלאגרים הם בד"כ לא כוס התה שלי, ואני מעדיף בירות כהות כדוגמת מרפיס וגינס. המשכתי עם האוכל. הכבד הקצוץ היה פשוט וטוב בדיוק כמו במסעדה רומנית ממוצעת. כמו בבירה, הייתה ניכרת בו הטריות והתיבול המינימלי שלא פגע בו. הוא היה טוב גם כשהוא היה מרוח על הלחם וגם כשלא.
עד כאן הקטע הטוב. למנה העיקרית הזמנתי את נקניקיות הבית. בד"כ אני לא משתגע על נקניקיות אבל הפעם היה תיאור משכנע של המלצרית שגרם לי לעשות את המהלך הפזיז הזה - הובטחו לי נקניקיות "בוטיק" מבשר אנטריקוט וכבש.
לאחר זמן מה, הנקניקיות הגיעו לשולחן ובלי לטעום הרגשתי שהולכת להיות כאן נפילה. לי, בניגוד לרבים אחרים פחות חשוב איך נראית המנה מבחוץ, אבל הנקניקיות לא נראו טוב. הם נראו מעט רזות, מסכנות ומעוכות ולא הזכירו לדוגמא נקניקיות צ'וריסוס עסיסיות שראיתי בעבר הקרוב. המנה הוגשה עם ממרח חרדל.
הטעימה הראשונה שלי מהנקניקיות היתה בלי החרדל. לא יכול להגיד שנהניתי - הטעם היה תפל. אנטריקוט? כבש? הזכיר יותר את הנקניקיות שאכלתי בזמנו בצבא. בו במקום נזכרתי בטריק בו השתמשנו בצבא כדי לתת טעם לאוכל - טחינה\קטשופ\תיבול אחר - מה שבא בא, העיקר להכניס קצת טעם לאוכל.
במקרה הזה השתמשתי בחרדל שהוגש עם המנה, ואיתו הצלחתי לסיים את 3 הנקניקיות הארוכות שהוגשו במאמץ לא קטן. הסתכלתי סביב ולא ראיתי אף אחד מהאנשים שהזמינו את מנת הנקניקיות שהזמנתי, ואשכרה סיימו אותה.
עם הנקניקיות הוגשו 3 תוספות - סלט שהכיל בעיקר עלי חסה (=באסה) בצירוף 2 עגבניות שרי, אורז שהיה חסר תיבול לחלוטין, ופרוסות תפוחי אדמה, שתובלו בפפריקה והיו אכילות לפחות בניגוד ל2 התוספות האחרות.
הספיק לי, ומיהרתי לברוח חזרה לת"א בלי לטעום מהקינוח.
האם אחזור לשם? לא נראה לי. מקום בפ"ת צריך להיות ממש שווה כדי לנסוע מת"א בשבילו, וזה לא המקרה כאן. אם אתה עובר במקרה באיזור, ורוצה לשתות בירה טריה אז אפשר לקפוץ לשם, אחרת בת"א ישנם תחליפים דומים (ברוהאוס, מישהו?)
ברוהאוס עושים לך טובה כשהם פתוחים, מצעים לך שולחנות קטנים עם הפנים לקיר, סוגרים בשעות מוקדמות מדי, מארחים משפחות מרובות ילדים בכל יום שבת, ובעיקר הם יקרים. אני לא אומר שהם שווים את הכסף כי אין לי מושג - אף פעם לא הצלחתי אשכרה להכנס פנימה ולאכול כי בכל פעם היה תירוץ אחר (מפוצץ, הכל הוזמן מראש, היום רק למוזמנים, בדיוק סגרנו, עוד לא פתחנו וכו'), ככה כבר שלוש שנים.
השבמחקלגבי פתח תקווה, אל תופתע מאזור התעשייה. זה המקום היחידי שיש בו חללים נורמליים, ואזורי התעשיה של פתח תקווה עמוסים במקומות בילוי ומסעדות.
המסעדות של פתח תקווה לרוב מציעות אוכל בינוני ומטה, והמקומיים אוכלים את זה בשקיקה, בעיקר כי פתח תקווה היא מקום של אנשים שמבשלים \ אוכלים בבית.
אני לא יודע אם זה קטע של מקומות פריפריאליי, כי הרי יש את כל המקומות הידועים, ולפתח תקווה אין את זה. אין את הפלאפל ההוא, או השווארמה שחייבים לנסוע אליה, או השיפוד שכולם מדברים עליו מאז קום המדינה. פעם אחת ענבר ואני ניסינו ללכת בעקבות רשימת המלצות בעכבר העיר - וזה היה מועד לאכזבות ענק.
אפילו רשתות ארציות ועולמיות מזייפות במיוחד בפתח תקווה. אולי זו עיר עם נאחס.
שלא תבין לא נכון, יש פלאפל, והוא סבבה, אבל יש כאלה בכל מקום.
נקודות האור הבודדות שיש בפתח תקווה (שלא באמת מצריכות נסיעה מיוחדת) הן טורקיש שווארמה (שמציעים את זה כמו שצריך עם הבשרים הנכונים) ואת פיצה USA, עם פיצה בטעם של פעם.
לגבי הבירה, אני דווקא הייתי נוסע לשם בשביל בירה בטעם בננה, אבל לבילוי עם חברים ובהבטחה שהמקום לא יהיה מפוצץ מדי.
לגבי הנקניקיה - נשמע כאילו אכלת אותה, אם אתה מבין למה אני מתכוון. כמה היא עלתה?
לפ"ת יש יתרון מכיוון שאפשר להגיע אליה די בקלות עם תחבורה ציבורית כולל מוניות שירות (מכיר את קווים 51 ו66 וכנראה שיש עוד)
השבמחקהקטע הוא שלדעתי אין ממש סיבה מיוחדת להגיע למקום הזה. אז הם עושים בעצמם את הבירה שלהם, לא סיבה מספיק טובה. בנוגע למחירים, לא שילמתי כי הוזמנתי לאירוע, אבל הם דווקא בהחלט עומדים בסטנדרטים של ת"א בנקודה הזו - מנת הנקניקיות עולה 58 שקל וקנקן בירה 1.5 ליטר עולה בסביבות ה70 שקלים.