פיצה טוני וספה, רחוב הארבעה

ערב חורפי מחוץ לסינמטק.

כל המקומות מתחילים להתקפל, אנשים בורחים פנימה.

מסתבר שהסניף של דבוש סגור גם הוא, אולי אף לתמיד.

נכנסנו רעבים אל הסניף של טוני וספה ברחוב הארבעה.

כולם בחרו משהו, ורק אני בהיתי ארוכות בויטרינה הארוכה.

סלדתי מכל האפשרויות, עד שלבסוף ראיתיה, פיצת ארבעת הגבינות.

בתאורה החלושה לקח לי זמן להבין מה היא ומי היא.

הפרמז'ן המגוררת נראתה כמו בצל שקוף, הגבינה הכחולה נראתה כמו משהו לא ברור.

האדום שבתמונה הוא טפטופי טבסקו שהוספתי כדי להוסיף קצת עניין בפה.

לא, זו לא הפיצה הטובה בעולם.

זו אפילו לא הפיצה הטובה בטוני וספה.

מה שכן, נסגרה לי הפינה.

פיצה לבנה (ללא רוטב עגבניות) עם 4 סוגי גבינות: מוצרלה, פרמז'ן, מוצרלה טריה ורוקפור

טוני וספה היו בעבר מקום שזללתי בו פיצות רבות בסניפים השונים לאורך השנים, אך מרגיש שבכל סניף חדש שנפתח - הרמה יורדת מעט. ההיצע דווקא גדל עם השנים, וכך גם מספר המקומות שאפשר להשיג את הפיצות.

מאז הסניף של 2007 בדיזינגוף שהיה רחוק לי מדי אבל טעים מכדי לא ללכת ועד הסניף של רוטשילד שהייתי אוכל בו ללא הכרה - הפיצריה בכללותה הייתה מוקד פופולרי לכלל וחביבה עליי בפרט.

הפעם היה איזה פספוס.

הסוד, לדעתי לפחות, הוא לקחת בסניף (או להזמין משלוח) של הפיצה הספציפית שרוצים, וההיצע הוא רב. התוצאה נאפת במיוחד בשביל המזמין ולא מבלה על הדלפק \ בחימום מחודש. 

מה אני אם לא פייר, ופראייר של פיצות בתלכס.

מחשבות מהשטח: נאצ'וס בקולנוע Pathé, אמסטרדם.

דברים שכדאי לציין:

1. תה קר, ירוק, בטעם ליצ'י, של ליפטון, זה טעים.
2. נאצ'וס זה אחלה אבל תמיד רועש מדי בתוך הגולגולת בזמן צפייה בסרט.
3. NACHO CHEESE = NOM
4. יש כמות פסיכית של בצל ברוטב הסלסה, וזה לא להיט לאנשים שלא אוהבים בצל.

בופה JIMMY's קלונוע Pathé, אמסטרדם

De Liefde | Amsterdam

גם בחו"ל צריך לאכול, זה נכון.
אבל בחו"ל, אמסטרדם למשל, יש יחס שונה לעובדים.
זה בא לידי ביטוי בכך שחנויות, מסעדות, מזנונים, בתי קפה ועוד נוטים להסגר מוקדם, כדי לאפשר לכל סוגי העובדים להנות מזמן פנוי.

עם זאת, ישנם מקומות רבים אשר פתוחים אחר שעות הצהריים, אם כי חלקם הגדול במתכונת שונה, עם תפריט שונה. הבדלה בין מאכלי בוקר לצהריים לערב היא לאו דווקא מוזרה, היות וגם בישראל ישנן מסעדות אשר מפרידות בין התפריטים, למרות שבמקומות מסויימים ההפרדה נגמרת בארוחה העסקית.

אבל תעסוק הוגנת ושעות מנוחה הן לא הסיפור כאן.
הסיפור הוא על בית קפה שהוא גם בר וגם דיינר, ובעיקר ממוקם בכניסה לפארק.
זה אומר שכל השולחנות משקיפים אל מדשאות ועצים, נהנים מהאוויר הפתוח, גישה לשבילים מסתעפים בתוך יער מחד, ומאידך מרחק הליכה קצרצר מרחובות ראשיים מאוד.

רביולי תרד וריקטוה, סלט עלים צעירים וגבינות

זוגתי בחרה מנת רביולי תרד וגבינת ריקוטה, שהגיע עם מעט עלי ארוגולה, אגוזי לוז וגבינת גראנה פאדאנו שגוררה בנדיבות. המנה שלה הייתה מאוד טעימה, אני יודע כי גנבתי לה כמה פיסות.

אני בחרתי בסלט עלי תרד, עם ארוגולה, תפוחים, מבחר גבינות (כחולה, מיושנת, טרייה) תפוחים, עשבי תיבול ורוטב בלסמי מצומצם. המנה שלי הייתה נפלאה גם כן, למעט תוספת טרגון שמעט הציקה לי.

עם כל הסיפורים על עבודה הוגנת ומילקי זול בחנויות המחירים לא היו עממיים:
מנת הפסטה: 15.5 יורו, מה שהופך לכ73ש"ח
הסלט: 9 יורו, 42 ומשהו שקלים חדשים.
תוסיפו לזה שתיה וקיבלתם דייט נחמד בפארק, בבית קפה עם אווירה של מסעדה ומחירים של תל אביב.

האם זה היה שווה את זה? התשובה שלי היא שזה בהחלט היה שווה כל סנט.
בשעות האלה לקח לנו שעה למצוא מקום לאכול בו שלא מגיע מנות בשריות בלבד (הערב הוא הזמן של הסטייקים וההמבורגרים) או בכלל פתוח, ובנוסף לזה היה ממש ממש טעים וכיפי.

אם אתם באמסטרדם ובאזור - תנו איזה גיחה ותשאלו איפה המלצר שאח שלו גר באשדוד, הוא יפנק אותכם (סיפור אמיתי).

פסטה פלורה | לא על הרוטב לבדו

לאחר כמה פוסטים מתלוננים על יוקר המחיה בארצנו היקרה לא יכולתי שלא להשחיל סיפור אנושי מרגש על פסטה חדשה בפלורנטין הממוקמת על חורבותיה של פיצה שפעם אהבתי, ועוד כמה מקומות שעברו באותו החלל מאז אותה פיצה.

סליחה שאני זורק שמות, אבל הכי קל להסביר את הקונספט ע"י צמד המילים "פסטה בסטה".
המילים האלה אומרות (למי שמכיר) שהמקום מגיש בעיקר פסטה זולה באווירה צעירה, זו גם האווירה פה, וגם השוס, פסטה זולה ועל הנייר גם טעימה.
על הנייר כי האינטרנט עמוס לעייפה בביקורות חיוביות בטירוף על המקום.

אל תאמינו לי לגבי המחירים, הנה התפריט, תראו מה הולך שם במנות הפסטה, אלו הם מחירי שוק.

אבל לצערי הסיפור הזה לא יכל להיות מושלם, לפחות לא בשבילי.
באתי בערב, מאוחר, אולי זה הגורם, כי אני רוצה להאמין שאנשים רבים כ"כ פשוט לא טועים בצורה עיוורת.
הפסטה הייתה אל דנטה, הרוטב היה מעט מימי, טיפה חום, בעיקר חסר טעם. למזלי היה על השולחן דיספנסר גבינה מהסוג המסתובב, גיררתי גבינה כאחוז טירוף ובכך מצאתי שלווה בצלחת שלי, שאחרת הייתה פשוט תפלה.

אני בהחלט מקווה לגלות בביקור הבא שלי שם שטעיתי לגבי המקום, אם כי לא אמהר לשם, אולי רק אם מישהו אחר יציע.
אבל המחירים, בחייאת רבאק, המחירים האלה.

סלחו לי על התמונה, היה ממש ממש חשוך.

פסטה, רוטב עגבניות, חציל.

פיצה ג'וזפה | חיים ויטל 1

ג'וזפה הוא שם שאינו מוכר לכולם, אך כמעט כולם שמעו על פיצה מסתורית בפלורנטין שלא תמיד פתוחה, מציעה תוספות ממש טובות ונעשית ביד אמן. קוראים לה פיצה צב, או הצב, פיצה פלורנטין, הפיצה של הזקן, פיצב, פרופסור פיצה ועוד שמות שאולי נתקלתם בהם.

פיצה ג'וזפה הממוקמת היא סוג של קסם נעלם. הבליינים של סוף השבוע יכולים לפספס אותה בקלות רבה היות והיא סגורה בשישי ושבת. במהלך שאר השבוע היא נפתחת לקראת שש אחה"צ ונסגרת בסביבות חצות. ייתכן ואף ראיתם אותה פתוחה ולא הבנתם במה מדובר כי מבחוץ לא בדיוק ברור מה קורה בפנים.

למזלי הרב יצא לי לאכול בג'וזפה פעמיים בחודש האחרון.
בפעם הראשונה הגעתי ולקחתי משולש (רבע) גבינת עיזים.
בפעם השניה אכלתי פיצה עם עגבניות וברוקולי וזוגתי האהובה אכלה פיצה עם בטטה ובולגרית.

היה תענוג ואני כבר עכשיו רוצה לחזור.
לצערי אני לא נוהג להסתובב בלילות בפלורנטין (למעט מקרים מיוחדים בסופי שבוע) והמקום אינו מבצע משלוחים.

פיצה עם עגבנית וברוקולי (ומאחורה פיצה עם בטטה, בולגרית וכנראה כם מעט תרד)

המקום מומלץ בחום לחובבי פיצה וגם לאלו שמוכנים לאכול מדי פעם אבל לא חושבים שזה המאכל הקסום ביותר בעולם.
אני אישית מוכן להקדיש בעתיד מזמני היקר כדי להגיע בשעות הנכונות ולסעוד, ואני ממליץ זאת גם לכם.
באמת, תנסו, מילה של סחבק.
אם לא אהבתם אתם מוזמנים להסביר לבעלי המקום למה, הם ממש נחמדים ויעשו את המיטב כדי שלא תבכו על רוטב שנשפך.
ואגב רוטב, למקום יש רטבי בית חריפים וקסומים, זה כדאי!

פיצה ג'וזפה עם גבינת עיזים

פיצה טרנטינו, עזריאלי

אתם אולי מכירים את מסעדת טרנטינו בעזריאלי (הסמוכה לH&M), אבל לא מדובר בה.

מדובר בדלפק הפיצה שנמצא באזור המזון שבקומה השניה.

השעה - צהריים. המקום - קניון עזריאלי. תקופת החופש הגדול, אין מקום לזוז מרוב ילדים וילדות, הורים, חיילים ואנשי עסקים שירדו רגע מהמגדל.

בתוך כל העומס הזה דווקא לפיצה טרנטינו אין תור. היה לפני בדיוק אדם אחד שעזב בזמן שהוצאתי את הארנק.

בחרתי רבע (הכמויות הן רבע מגש אשר נחתך לשני משולשים - כמו בפיצה עגבניה) עם זיתים וקלצונה גבינת עיזים ופלפלים קלויים. ביחד עם פחית קולה זירו התענוג עלה לי 50 ש"ח.

פיצה טרנטינו עם זיתים

הפיצה לא רעה.
לא הכי טובה שיש ביקום, אבל בטח שלא רעה. איפשהו באמצע בין פיצה עגבניה לבין פיצה של פיצריות שכונתיות, מהסוג שכיף לאכול. עם הפיצה ביקשתי קצת מרוטב הבית בצד. הרוטב לקה בחוסר טעמים והיה בעיקר נוזלי מדי.
קצת אבקת שום (או שום גבישי, או כל שום) היה מוסיף המון, אבל לטרנטינו אין תבלינים לקחת, רק על הדלפק, והפיצה הייתה ארוזה עוד לפני שהספקתי לחשוב על זה.

קלצונה גבינת עיזים עם פלפלים קלויים ועוד

הקלצונה הגיע רותח אם כי גבינת העיזים בפנים הייתה קרירה.
בנוסף הוא לא היה מעניין במיוחד בטעמו, להבדיל מאחד אחר שטעמתי בעבר באותו המיקום (הפומודורו לדעתי).
לסיים אותו הרגיש כמו עונש, והצטערתי שכבר סיימתי את הפיצה. את מה שהצלחתי לאכול הטבעתי ברוטב הבית המשעמם שאיכשהו היה פחות משעמם מהקלצונה המדובר (או המדוברת? לדעתי זו נקבה).

אולי אדם אחר היה נהנה יותר, בכל זאת טעם וריח.
מבחינת פיצה המקום מקבל את המלצתי החמה.
התמחור לא שונה משאר היקום בימינו אנו ובזמן הזה.
המקום היה נקי למרית עין, אם כי מישהו בדיוק שבר בקבוק קולה במעבר של המסעדה וכולם עברו והעיפו זכוכיות ושפריצים לכל מקום, אבל זה כבר מחוץ ל"מסעדה".

יאללה, בואו, מה איכפת לכם.

BROOD: יעני לחם

יום אחד מוקדם בבוקר הלכתי לי לתומי ברחובות אמסטרדם, השמש הייתה חמימה אם כי עדיין לבשתי קפוצ'ון ומעליו מעיל; ככה זה כשאתה יוצא לגיחה אל מחוץ למדבר בו אנחנו גרים.
לפתע נפלו עיניי על מקום שחלפתי על פניו כבר מספר פעמים, BROOD שמו, לחם בתרגום חופשי.
ועכשיו ניחוש מהיר, מה קורה במקום שקוראים לו לחם?
את  התשובות שלחו אלינו על גבי גלויה.

משמאל תוכלו לראות קרואסון שאליו הודבק נתח האם בעזרת ספירלת גבינה.

על המדפים מאחורי הדוכן הידידותי נחו מאפים חביבים עם פרצוף של "תאכל אותי".
מאפים עטופים בגבינה, מאפים עטופים בבייקון, מאפים טבולים בשוקולד ועם פיסות פיסטוק מעליהם.
ואז פתאום נדלקה לי מנורה מעל הראש, רעיון גאוני שאמר שהנה אני רעב ועדיין לא אכלתי ארוחת בוקר, הזדמנות נהדרת לאכול משהו טרי ומדהים.

קסם הפוקאצ'ה: כל מה שטעים במאפה אחד בגודל עממי.

לקחתי פוקאצ'ה מצופה בפסטו שמעליו מוצרלה, עגבניות, עלים ירוקים ותיבולים.
בסה"כ מנה נהדרת, סופר משביעה ולא יקרה במיוחד (קצת יותר מיורו אחד בודד מסכן).
בארץ לא נשמע דבר כזה.
אבל זה לא המקום להתביין על יוקר המחייה, אם כבר להתבכיין אז על כמה שהפוקאצ'ה הזאת הייתה מדהימה וכמה שאני מתגעגע אליה.

קרואסון עטוף בשוקולד ושברי פיסטוק

והנה באמת, שלא תקראו לי שקרן, קרואסונים מצופים בשוקולד מבחוץ, עם שברי פיסטוקים.
ומתחת תוכלו לראות בקבוק של מים מוגזים (ספארקלינג) כי באירופה לא אומרים סודה - זה מבלבל אותם.
בסה"כ הייתה ארוחת בוקר לעניין. קניתי עוד מאפה כלשהו, אבל אני כבר לא זוכר איזה.
שמתי אותו בתיק ואכלתי אותו בהמשך היום.

התמונה של הסודה יצאה הרבה יותר יפה מהתמונות האחרות בפוסט הזה.

בסה"כ להסתובב באמסטרדם זו אחלה חוויה אם אתם רעבים ויש לכם עודף בכיס.
מדהים כמה אוכל טעים אפשר לקנות ביורואים בודדים בלבד. אבל זה לא רק באמסטרדם, נראה שבאירופה כולה היאוש נעשה יותר נוח.
אבל באמת, פה זה לא מקום לדבר על יוקר המחיה, שלא תצאו בסוף לאיזו הפגנה או משהו.

מי הזיז את הגבינה שלי?

בבחירה אקראית בין נתח בשר לנתח גבינה אבחר בד"כ באופציה הראשונה אבל יש יוצאים מהכלל.
אחד מהם הוא גוש גבינת סולגוני.

מבוקשת

גיליתי את הגבינה הזו ממש לא מזמן, בעקבות קניה מוצלחת של הורי אישתי.
מקורה של הגבינה בגרוזיה, והיא מזכירה במראה ובטעם את המוצרלה, רק עם טוויסט סיבי צמיגי, וטעם משופר שנותן רצון לחסל את כל אריזת הפלסטיק העגולה, שבתוכה היא בד"כ שוכנת.

רק לשם הבהרה, אני לא מדבר על הסולגוני תוצרת הארץ (מחלבת עברי) שקניתי בטיב טעם והתאכזבתי, אלא כנראה באיכות שרק מוצר מיובא מארץ המקור יכול לספק.

בינתיים אני נהנה מידי פעם מגבינה שנקנית אצל זבן גרוזיני מבוגר מאשדוד, שמתחסלת תוך פחות מ24 שעות.
אני עדיין מחפש משהו אותנטי וקרוב יותר לבית (תל אביב-חולון) , כדי שאוכל להנות מהטעם הנפלא הזה לעיתים יותר קרובות.

כל היודע דבר על מקום הימצאה מוזמן לתת בתגובות.

מזכרות מיריד האוכל בסנטר

יצא לנו להיות ביום חמישי אחר הצהרים בדיזנגוף סנטר בת"א לצורך סידורים.
אחד הדברים שהופכים את המקום לקניון המוביל בארץ מבחינתי הוא יריד האוכל שמתקיים שם בימי חמישי-שישי.
כבר העלתי פוסט בעבר על היריד הזה - בקצרה אסכם שתוכלו למצוא שם מגוון רחב של מאכלי עדות, וכמו כן גם מוצרי סופרמרקט פרימיום כגון זיתים תוצרת בית, בשר משובח (לא טעמתי, אבל כדאי שיהיה משובח במחיר של 30 שקל למאה גרם) ועוד. רוב המנות נמכרות בקופסאות פלסטיק לנשיאה הביתה, והמחירים ברוב הדוכנים עממיים.

אישית אני תמיד מחפש שם עלי גפן ממולאים בבשר ואורז ומתאכזב כל פעם מחדש כשאני מגלה שיש רק עלי גפן ממולאים בפירות יבשים ואורז, כך שאם יש מישהו מבין עניין שקורא את הבלוג - הרם את הכפפה, ויהיה לך לקוח נאמן.

בהיעדר עלי גפן ממולאים בבשר בחרנו ללכת לדוכן האיטלקי.
לקחנו מנה אחת של רביולי ומנה אחת של ניוקי.

ניוקי תפוחי אדמה, בטטה ופסטו (המעיכה במקור)

לזניה 4 גבינות (הנגיסה לא במקור)

הלזניה היא מנה שאני לוקח קבוע בדוכן הזה שתמיד מספקת את הסחורה.
היא אמנם נראית קטנה יחסית לשאר הלזניות בדוכן, אבל איכותית מאוד ומשביעה.

לעומת זאת הניוקי שנבחרו היו מאכזבים ותפלים - היה ניסיון לטבול אותם ברוטב שמנת שלא הצליח, אבל אולי זה אשמתנו שלא ניצלנו את ההזדמנות לטעימות, והלכנו על מנה שרצינו בתיאוריה ונראתה טוב על הנייר.
המנה הייתה אכילה, אבל לא הייתה עוברת שלב במאסטר שף (בניגוד לסמדי בומבה, שהייתה עד לא מזמן בסנטר, ועברה הרבה שלבים במאסטר שף)

לסיכום - אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה הייתי פשוט לוקח את כל המגש של הלזניה, ומציע הצעה שלא ניתן לסרב לה. יש גם עוד דברים מפתים בדוכן לחברינו הצמחונים כמו כרובית בשמנת וברוקולי מוקרם, אבל כאמור מומלץ לטעום לפני, כי לא כל הנוצץ זהב.

בראנץ': קוויק קפה

טוסט עם גבינה צהובה ועגבניה, סלט טרי, רוטב ויניגרט חרדל וצ'ייסר של טחינה.
בסה"כ היצע לא רע לארוחת ביניים משביעה וטעימה.
מסתבר שבסניפי קוויק קפה יש יותר מקפה ומאפה. בעבר אכלתי את כריך הסביך שלהם שהיה קסום (אם כי עלה 20ש"ח), והנה רק אתמול אכלתי את המנה החביבה שבתמונה למטה.
אמנם זה רק טוסט וסלט, אבל עדיין.
היה לא רע בכלל.

טוסט צהובה עם עגבניה, סלט: מלפפון עגבניה כרוב גזר

פיצה טבעונית של דומינוס

בשבת בצהריים ישבנו שניים מכותבי הבלוג ואנוכי לארוחת צהריים של פיצה.
החלטתי לנסות את הפיצה הטבעונית החדשה של דומינוס, מתוך שלושה אנשים רק לשניים היה האומץ לגעת בה.
אני, בתור בחור אמיץ, אכלתי את החלק הארי, אם כי לא בהנאה.

הבצק היה מצויין.
לא היה לי מושג אם הכינו בצק אחר בשביל הפיצה הטבעונית, אבל הוא באמת הרגיש יותר טעים מהרגיל, או שאולי זה היה הניגוד החריף עם שאר הטעמים של הפיצה.
תחליף הגבינה לא רק שלא היה טעים - אלא היה לו גם מרקם חצי נוזלי לא מהנה במיוחד.
אחרי מספר משולשים שכפיתי על עצמי בחרתי להצטרף לפיצה השניה שהייתה רגילה לחלוטין עם תוספת של גבינה כפולה.

פיצה דומינוס עם תוספת גבינה כפולה

החלק המאכזב בשתי הפיצות היה שלמראית עין הן היו קטנות מאוד.
אני לא יכול להגיד בוודאות שהגודל של הפיצות אכן ירד (אם כי למיטב זכרוני היו לדומינוס בעבר פיצות גדולות יותר) אך אני בהחלט יכול להגיד שבהשוואה לפיצריות אחרות אותן אני פוקד או אשר מהן אני מזמין לאחרונה - המגש אכן קטן ומזכיר יותר מגש בינוני שהוא טיפה יותר גדול ממגש אישי.
אמנם יש כאן כמות מספקת של פיצה לאדם או שניים, אבל בהחלט שלא מדובר במגש משפחתי סטנדרטי.

להבדיל מהפעמים האחרונות שהזמנתי דומינוס, השירות דווקא היה מהיר וללא תקלות.
אינני זוכר אם סיקרתי את האירוע המדובר, אבל באחת מההזמנות האחרונות הפיצה התעקבה בצירוף של יחס מזלזל מאוד בטלפון וחיוב כפול באשראי.
הפעם למזלי לא היו בעיות כאלה.

אבל הנה הערה נוספת שחשוב לציין, הפיצה הטבעונית הרבה יותר טעימה קרה (מהמקרר) כשהגבינה המדוברת מתייצבת ונהיית פחות נוזלית, גם הטעם שלה הופך עדין יותר.

פיצה פיליפ בשבת בצהריים

לפעמים כשמתעוררים בבוקר, במיוחד בשבת, בא להתפנק.
זרמנו עם זה והגענו אל פיצה פיליפ, אשר היו עמוסים בלקוחות בולסים ומגרגרים.
גם עם זה זרמנו.

פיצה אישית עם בייקון, ארוגולה, גבינת צאן, רוטב בלסמי מצומצם והרבה תאורה טובה.

הפיצות נראו נהדר, היו טעימות להפליא, והצטלמו היטב עם תאורה של יום חורף חמים.
השירות היה סביר אם כי ידידותי.
הייתה הרגשה של חביבות באוויר, גם של הרחוב וגם של פיצה פיליפ, אולי זה משהו שקורה בשבתות יפות.

פיצה משפתית עם בטטה, חצילים קלויים, פלפל קלוי ופיסות מוצרלה מושלמת.

בצירוף: קפה שחור, סודה, קולה זירו + אפוגטו, גלידת וניל בספל אספרסו.
ארוחה נהדרת לשלושה רעבים.
אחרי זה עושנו כמה סיגריות והלכנו הביתה  לישון.

פיליפ: בייקון, חצילים וגבינה לפנים

ביקור בפיצה פיליפ הוא חוויה שתמיד כיף לחזור אליה.

למרות שיש מבחר רב - אני לרוב הולך על פיצה עם בייקון בשילוב כלשהו, אם כי כל כמה זמן אני בוחר להתנסות בטעמים שלא ניסיתי, ובאמת שיש המון אפשרויות.

האם הייתם במקום?

נשמח אם תספרו לנו מה דעתכם עליו או על כל סיקור אחר שלנו שקראתם.

תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים

פיצה בלה, רמת גן | טעימה מהעבר

מוצאי שבת, כבר מאוחר, אני וזוגתי מנסים לחזור אל האוטו שלנו אחרי ביקור אצל חברים שחנכו דירה.
אני מת מרעב.
בזווית העין אנחנו רואים פיצריה שנראית כאילו היא נפתחה בסוף שנות השמונים ומאז נשארה בדיוק ככה.
הפיתוי היה רב. בסוף נשברתי.

פיצה בלה, רמת גן.

המשולש שהיה יותר רחב מאשר ארוך היה מוזר לעין.
גם כמות הגבינה שונה ממה שרואים לאחרונה (טרנד של פיזור גבינה לסירוגין).
הפיצה עצמה הייתה מוסתרת תחת קונוס, ככה שנאלצתי לשאול אם אפשר לקנות משולש - פשוט לא ראיתי אותה.

הפיצה הייתה לא רעה, עם טעם של פעם, בדיוק כמו שהמקום נראה מהעבר - ככה הרגישה גם הפיצה.


טעם: 7/10
ניקיון: 7/10 (המראה עצמו נראה מעט מוזנח - אבל ייתכן שזה היה החושך)
שירות: 9/10
מחיר: 10/10 (גם המחיר היה של פעם)

פיליפ: אננס, בייקון והרבה אהבה

פיצה עם אננס.
מה עוד אפשר להגיד חוץ מפיצה + אננס.
זה שילוב ממש ממש טוב.
עכשיו קחו את המשוואה הזו ותוסיפו אליה בייקון.
מדובר בהצלחה מסחררת. אין לי מושג למה מתייחסים לזה כאל פיצה בנוסח האוואי, אבל עדיין, טעים.

תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים

פיצה ביתית | מתכון לעצלנים

קודם תראו איזה פיצה יפיפיה ואז אחשוף בפניכם את הסוד הנוראי שמאחורי עשייתה.
מדובר בטריק מקצועי, הכנה פשוטה, דקות בודדות ואתם בענייני הפיצה.
זה כמעט ולא לאניני טעם אבל בסופו של דבר הפיצה הזו שווה יותר מכל מקפיצה שיש לכם במקפיא.
תראו איזה יופי!

שלוש גבינות, שתיים לפנות בוקר, פיצה אחת

להרכבת הפיצה הנ"ל השתמשתי ב:

• טורטיה
• מטבוחה מרוקאית "רפי כהן"
• גבינת אולד אמסטרדם
• גבינת צ'דר צהובה
• גבינת זוטא של משק עפאים

תהליך ההרכבה פשוט והגיוני, כמו כל פיצה בערך.
מורחים את המטבוחה על הטורטיה ופתאום זה הופך לבצק עם רוטב. מעל מפזרים את הגבינה.
תוכלו לראות למעלה את גבינת האולד אמסטרדם (מגוררת), תחתה בצד שמאל יש פיסת צ'דר שלא היה לי חשק לגרר (אמרנו עצלנות) ומימין פיסה של זוטא בשלה.

את המוצר הכמעט מוגמר אופים בחום של 150-200 מעלות עד שהגבינה מבעבעת.

אם אתם בקטע של גבינות מושקעות, בצק דק ורוטב איכותי עם חריפות עדינה והכל במהירות הכנה של דקות - זו הפיצה בשבילכם.

אמנם לא מדובר בשיא התחכום, הבצק הוא לא יצירת פאר והרוטב הוא לא טרי מבין ידיכם, אבל הפיצה הזו טעימה וזמינה במינימום השקעה.

בתאבון!

פיליפ: חצילים, בייקון וחלומות שמתגשמים

זו בהחלט לא התמונה הכי טובה שצילמתי, אבל היא עדיין מצליחה להעביר את ההפיצה הנהדרת.
חזיר מת, חצילים קלויים, טעמים מדוייקים שמתערבבים על הלשון לשלמות.
בכלל, יש אגדה אורבנית שבייקון יכול לשדרג כל דבר.
כל דבר.
תנסו.

תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים

יום ראשון תוספות | פיצה דומינוס

למי שלא מכיר - בימי ראשון פיצה דומינוס יוצעים במבצעים שמטרתם לעודד את כמות ההזמנות.
השבוע הם יצאו בהכרזה כי על הזמנה של פיצה משפחתית ניתן לקבל עד חמש תוספות חינם.

בדקנו ומצאנו:
לצערי הרב שני מגשי הפיצה שהזמנו הגיעו מעט שונים מאיך שרצינו אותם.
במגש בו ביקשנו דאבל פפרוני קיבלנו רק חצי פפרוני (וחצי דברים אחרים שהיו אמורים להיות על כל המגש).
במגש עליו היו מגוון תוספות מן הצומח (חצילים, תירס, אננס, פטריות) החלוקה גם לא הייתה כפי שהייתה אמורה להיות, אבל ההפתעה האמיתית הייתה תוספות שלא היו אמורות להיות שם (חתיכות של בצל וזיתים שהסתתרו מתחת למעטה הגבינה הכפולה).

אבל הנה כמה תמונות, כי אוכל קודם כל טועמים עם העיניים:

חצילים, תירס, אננס, פטריות פורטבלו, גבינה כפולה

בסיטואציות כאלה תמיד חשוב לנסות להמנע מפיתויים של "חינם" שגוררים את הפיצה שלכם להראות כמו סלט ולא כמו מאפה איטלקי חינני עד סקסי.
ההמלצה היא אכן לפזר את התוספות וליצור עניין של מרקמים ושילובים באזורים שונים של הפיצה.
הבעיה היא כמובן שלא תמיד האדם בסניף שמקבל את ההזמנה יודע לבצע אותה - הן מבחיה של איכפתיות ומתן שירות איכותי והן מבחינה של לחץ בימים של מבצע בהם כולם משתוללים עם ההזמנות.

דאבל צ'יז, פפרוני, שום פרוס

תוכלו לראות ששום דבר לא דאבל בפפרוני הנ"ל.
על הצד הטוב ניתן להגיד שהוא הגיע עשוי בדיוק כפי שביקשו אותו, אבל אולי זה סתם היה צירוף מקרים.

לצער כל הכותבים בבלוג - לאחרונה נרשמה ירידה באיכות הפיצות המוצעות מהרשותות הותיקות והאהובות.
הפיצה יכולה להיות אותה הפיצה, אבל אולי איכות ההכשרה או רמת העובדים נפלה.
כעת נותרו רק הפיצריות הפרטיות לעזרנו.
לחלק מהפיצריות הפרטיות אין שירות משלוחים בעוד לאחרות יש מחירים מופרזים על היותן פיצות בוטיק.
את השיקולים שלכם תעשו לבד, אבל באמת, לפעמים אוכל הוא רק אוכל ואפשר להכין גם פיצה עם חצי פיתה, קטשופ וגבינה.

הדברים הקטנים

פתאום הימים נהיו ארוכים יותר (אפילו שמחשיך מוקדם), הכל הופך קשה ומעייף, אין חשק ואין כח.

באותה נשימה גם נהיה בלתי אפשר לכתוב פוסטים ארוכים, לספר הרבה, הכל כבד.

זה החלק היפה יותר בלכתוב בבלוג להבדיל מעיתון או אתר בעל יומרות, אפשר לעשות הפסקות, לשנות הרגלים, לנטב את היצירתיות לכיוון אחר.

היום אני מציג בפניכם צורת סיקור אחרת. 

במודל החדש יהיו אייטמים מהירים, תיאורים קצרים, מזון על קצה הלשון.

לא משנים את הצורה לגמרי, אבל לפעמים מתחשק מנות קטנות בביסים גדולים. מקווה שתהנו.

שימו לב לקווים, הם מפרידים בין סיפורים.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פול ירוק בעגבניות מרוסקות

פול ירוק מבושל בעגבניות מרוסקות - אני הכנתי.
גם האורז וגם הפול מכילים תערובת גראם מסאלה, הפול מתקתק וטיפה חריף, עם כמון וקינמון, ואילו באורז יש סומאק הרבה פלפל שחור. שני חצאי הצלחת מכילים זרעי חרדל שחורים ולבנים. היה תענוג.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פיצה סרט, פטריות, סריראצ'ה

פיצה סרט עם פטריות ופס של סריראצ'ה.
היה ממש כיף לגלות שפיצה סרט הפסיקו את הרצף הרע שחוויתי אצלהם. הפיצה לא הייתה לא קרה, לא מגעילה ולא מחוממת אחר יום שלם בחלון. זה עדיין לא היה ברמה שהיא הייתה בשנה שעברה אבל העטרה לאט לאט חוזרת ליושנה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

בורקס פיצה, ביצה קשה, טחינה, חריף, עגבניות מגוררות, חמוצים

לא מזמן כתבתי פוסט גדול ויפה על מאמאס בורקס, במקרה הייתי בשישי בלילה ליד המוסד המשובח הזה והיינו רעבים מאוד. הזמנתי בורקס פיצה בדיוק כמו בפעם הקודמת, אבל רק כדי להעביר את הזמן עד שתגיע הזיווה עם הגבינה הצהובה (הייתי מאוד רעב). הבורקס היה אחלה, אבל הזיווה הגיעה עם גבינה בולגרית, לא מה שרציתי אבל דחפתי הכל בכל זאת, לא היה לי חשק לחכות עוד רבע שעה וגם ככה הרעב שלי לא מתעניין בסוג הגבינה.
כרגיל: ביצה קשה, עגבניות מרוסקות, חריף, טחינה, חמוצים, הדברים הטובים.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שיפון אגוזים, גבינות רכות

אמצע הלילה, אני מגלה שאני רעב.
אין לי חשק להכין כלום אבל יש במקרר גבינות של משק עפאים, הן רכות ומסריחות ויש להן טעם חזק ונהדר.
שמתי אותן על שיפון אגוזים של מאפיית לחמים, באמת שכל מילה נוספת מיותרת.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פוקאצ'ה עם חציל, טחינה, כוסברה ומלח גס

והנה שוב מאפיית לחמים, הפעם בפוקאצ'ה שלתוכה אפוי חציל נהדר, מתחתין מסתתרת טחינה גולמית והכל מקושט בעלים של כוסברה.
את המלח הגס כבר הוספתי בבית.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

כרוב חמוץ מתוק

ביקור אצל חומוס אסף לארוחת צהריים, הפעם לא היה לי חשוב לתעד שום דבר מלבד הכרוב שחזר להיות נהדר אחרי כמה שבועות בינוניים. הוא שוב מתוק מאוד, מרגיש כמו קסם בפה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

צ'יקן סלקט

סט של שתי תמונות שמציגות רגעי אושר שנויים במחלוקת.
מצד אחד הראש והלב יודעים שמקדונלדס זה לא הדבר הכי טוב, לא לגוף ולא לסביבה, אבל מצד שני לפעמים נשברים.
ארוחת צהריים מהירה במקדונלדס: צ'יקן סלקט, צ'יפס, רטבי חמוץ מתוק וברבקיו, המון קולה זירו (בלי קרח).
לפעמים אלה הדברים הקטנים, הפשוטים, אפילו אם הם מפוקפקים.

צ'יפס, חמוץ מתוק, BBQ

אז נהניתם?
ספרו לנו בתגובות, גם אם לא, פשוט תגידו כבר משהו.
משעמם פה.

פיצה האט סניף רמת גן - אכזבה רודפת אכזבה

אני לא אחד שמתלונן
אני רואה את חצי חבילת הגבינה המלאה

לכן לא כתבתי כאן, כשהזמנתי לפני שבועיים פיצה מפיצה האט רמת גן, וקיבלתי את התוספות אחת על השניה למרות שפירטתי בהזמנה "חצי תוספת א' - חצי שני, תוספת ב'" , לא כתבתי כאן על זה שלא קיבלתי לחם שום חינם שהובטח לי בתמורה לפרסום בפייסבוק וגם כמובן, לא התקשרתי לסניף בזעם, לחם שום, לא נורא.

כשאתמול, הפיצה הגיעה שרופה (אכילה עדיין, אבל כל הגבינה חומה לגמרי לגמרי, במקום לבנהנה-צהבהבה) , עדיין לא התקשרתי להתלונן, איש פשוט. אבל חבל. מאכזב מאוד כל הסיפור.

ואני לא מבקש תגובות נגד פיצה האט , אני עדיין מאוד אוהב את פיצה האט. יש לי רק משהו עכשיו נגד סניף רמת-גן.