פיצה טוני וספה, רחוב הארבעה

ערב חורפי מחוץ לסינמטק.

כל המקומות מתחילים להתקפל, אנשים בורחים פנימה.

מסתבר שהסניף של דבוש סגור גם הוא, אולי אף לתמיד.

נכנסנו רעבים אל הסניף של טוני וספה ברחוב הארבעה.

כולם בחרו משהו, ורק אני בהיתי ארוכות בויטרינה הארוכה.

סלדתי מכל האפשרויות, עד שלבסוף ראיתיה, פיצת ארבעת הגבינות.

בתאורה החלושה לקח לי זמן להבין מה היא ומי היא.

הפרמז'ן המגוררת נראתה כמו בצל שקוף, הגבינה הכחולה נראתה כמו משהו לא ברור.

האדום שבתמונה הוא טפטופי טבסקו שהוספתי כדי להוסיף קצת עניין בפה.

לא, זו לא הפיצה הטובה בעולם.

זו אפילו לא הפיצה הטובה בטוני וספה.

מה שכן, נסגרה לי הפינה.

פיצה לבנה (ללא רוטב עגבניות) עם 4 סוגי גבינות: מוצרלה, פרמז'ן, מוצרלה טריה ורוקפור

טוני וספה היו בעבר מקום שזללתי בו פיצות רבות בסניפים השונים לאורך השנים, אך מרגיש שבכל סניף חדש שנפתח - הרמה יורדת מעט. ההיצע דווקא גדל עם השנים, וכך גם מספר המקומות שאפשר להשיג את הפיצות.

מאז הסניף של 2007 בדיזינגוף שהיה רחוק לי מדי אבל טעים מכדי לא ללכת ועד הסניף של רוטשילד שהייתי אוכל בו ללא הכרה - הפיצריה בכללותה הייתה מוקד פופולרי לכלל וחביבה עליי בפרט.

הפעם היה איזה פספוס.

הסוד, לדעתי לפחות, הוא לקחת בסניף (או להזמין משלוח) של הפיצה הספציפית שרוצים, וההיצע הוא רב. התוצאה נאפת במיוחד בשביל המזמין ולא מבלה על הדלפק \ בחימום מחודש. 

מה אני אם לא פייר, ופראייר של פיצות בתלכס.

De Liefde | Amsterdam

גם בחו"ל צריך לאכול, זה נכון.
אבל בחו"ל, אמסטרדם למשל, יש יחס שונה לעובדים.
זה בא לידי ביטוי בכך שחנויות, מסעדות, מזנונים, בתי קפה ועוד נוטים להסגר מוקדם, כדי לאפשר לכל סוגי העובדים להנות מזמן פנוי.

עם זאת, ישנם מקומות רבים אשר פתוחים אחר שעות הצהריים, אם כי חלקם הגדול במתכונת שונה, עם תפריט שונה. הבדלה בין מאכלי בוקר לצהריים לערב היא לאו דווקא מוזרה, היות וגם בישראל ישנן מסעדות אשר מפרידות בין התפריטים, למרות שבמקומות מסויימים ההפרדה נגמרת בארוחה העסקית.

אבל תעסוק הוגנת ושעות מנוחה הן לא הסיפור כאן.
הסיפור הוא על בית קפה שהוא גם בר וגם דיינר, ובעיקר ממוקם בכניסה לפארק.
זה אומר שכל השולחנות משקיפים אל מדשאות ועצים, נהנים מהאוויר הפתוח, גישה לשבילים מסתעפים בתוך יער מחד, ומאידך מרחק הליכה קצרצר מרחובות ראשיים מאוד.

רביולי תרד וריקטוה, סלט עלים צעירים וגבינות

זוגתי בחרה מנת רביולי תרד וגבינת ריקוטה, שהגיע עם מעט עלי ארוגולה, אגוזי לוז וגבינת גראנה פאדאנו שגוררה בנדיבות. המנה שלה הייתה מאוד טעימה, אני יודע כי גנבתי לה כמה פיסות.

אני בחרתי בסלט עלי תרד, עם ארוגולה, תפוחים, מבחר גבינות (כחולה, מיושנת, טרייה) תפוחים, עשבי תיבול ורוטב בלסמי מצומצם. המנה שלי הייתה נפלאה גם כן, למעט תוספת טרגון שמעט הציקה לי.

עם כל הסיפורים על עבודה הוגנת ומילקי זול בחנויות המחירים לא היו עממיים:
מנת הפסטה: 15.5 יורו, מה שהופך לכ73ש"ח
הסלט: 9 יורו, 42 ומשהו שקלים חדשים.
תוסיפו לזה שתיה וקיבלתם דייט נחמד בפארק, בבית קפה עם אווירה של מסעדה ומחירים של תל אביב.

האם זה היה שווה את זה? התשובה שלי היא שזה בהחלט היה שווה כל סנט.
בשעות האלה לקח לנו שעה למצוא מקום לאכול בו שלא מגיע מנות בשריות בלבד (הערב הוא הזמן של הסטייקים וההמבורגרים) או בכלל פתוח, ובנוסף לזה היה ממש ממש טעים וכיפי.

אם אתם באמסטרדם ובאזור - תנו איזה גיחה ותשאלו איפה המלצר שאח שלו גר באשדוד, הוא יפנק אותכם (סיפור אמיתי).

הדברים הקטנים

פתאום הימים נהיו ארוכים יותר (אפילו שמחשיך מוקדם), הכל הופך קשה ומעייף, אין חשק ואין כח.

באותה נשימה גם נהיה בלתי אפשר לכתוב פוסטים ארוכים, לספר הרבה, הכל כבד.

זה החלק היפה יותר בלכתוב בבלוג להבדיל מעיתון או אתר בעל יומרות, אפשר לעשות הפסקות, לשנות הרגלים, לנטב את היצירתיות לכיוון אחר.

היום אני מציג בפניכם צורת סיקור אחרת. 

במודל החדש יהיו אייטמים מהירים, תיאורים קצרים, מזון על קצה הלשון.

לא משנים את הצורה לגמרי, אבל לפעמים מתחשק מנות קטנות בביסים גדולים. מקווה שתהנו.

שימו לב לקווים, הם מפרידים בין סיפורים.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פול ירוק בעגבניות מרוסקות

פול ירוק מבושל בעגבניות מרוסקות - אני הכנתי.
גם האורז וגם הפול מכילים תערובת גראם מסאלה, הפול מתקתק וטיפה חריף, עם כמון וקינמון, ואילו באורז יש סומאק הרבה פלפל שחור. שני חצאי הצלחת מכילים זרעי חרדל שחורים ולבנים. היה תענוג.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פיצה סרט, פטריות, סריראצ'ה

פיצה סרט עם פטריות ופס של סריראצ'ה.
היה ממש כיף לגלות שפיצה סרט הפסיקו את הרצף הרע שחוויתי אצלהם. הפיצה לא הייתה לא קרה, לא מגעילה ולא מחוממת אחר יום שלם בחלון. זה עדיין לא היה ברמה שהיא הייתה בשנה שעברה אבל העטרה לאט לאט חוזרת ליושנה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

בורקס פיצה, ביצה קשה, טחינה, חריף, עגבניות מגוררות, חמוצים

לא מזמן כתבתי פוסט גדול ויפה על מאמאס בורקס, במקרה הייתי בשישי בלילה ליד המוסד המשובח הזה והיינו רעבים מאוד. הזמנתי בורקס פיצה בדיוק כמו בפעם הקודמת, אבל רק כדי להעביר את הזמן עד שתגיע הזיווה עם הגבינה הצהובה (הייתי מאוד רעב). הבורקס היה אחלה, אבל הזיווה הגיעה עם גבינה בולגרית, לא מה שרציתי אבל דחפתי הכל בכל זאת, לא היה לי חשק לחכות עוד רבע שעה וגם ככה הרעב שלי לא מתעניין בסוג הגבינה.
כרגיל: ביצה קשה, עגבניות מרוסקות, חריף, טחינה, חמוצים, הדברים הטובים.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שיפון אגוזים, גבינות רכות

אמצע הלילה, אני מגלה שאני רעב.
אין לי חשק להכין כלום אבל יש במקרר גבינות של משק עפאים, הן רכות ומסריחות ויש להן טעם חזק ונהדר.
שמתי אותן על שיפון אגוזים של מאפיית לחמים, באמת שכל מילה נוספת מיותרת.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פוקאצ'ה עם חציל, טחינה, כוסברה ומלח גס

והנה שוב מאפיית לחמים, הפעם בפוקאצ'ה שלתוכה אפוי חציל נהדר, מתחתין מסתתרת טחינה גולמית והכל מקושט בעלים של כוסברה.
את המלח הגס כבר הוספתי בבית.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

כרוב חמוץ מתוק

ביקור אצל חומוס אסף לארוחת צהריים, הפעם לא היה לי חשוב לתעד שום דבר מלבד הכרוב שחזר להיות נהדר אחרי כמה שבועות בינוניים. הוא שוב מתוק מאוד, מרגיש כמו קסם בפה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

צ'יקן סלקט

סט של שתי תמונות שמציגות רגעי אושר שנויים במחלוקת.
מצד אחד הראש והלב יודעים שמקדונלדס זה לא הדבר הכי טוב, לא לגוף ולא לסביבה, אבל מצד שני לפעמים נשברים.
ארוחת צהריים מהירה במקדונלדס: צ'יקן סלקט, צ'יפס, רטבי חמוץ מתוק וברבקיו, המון קולה זירו (בלי קרח).
לפעמים אלה הדברים הקטנים, הפשוטים, אפילו אם הם מפוקפקים.

צ'יפס, חמוץ מתוק, BBQ

אז נהניתם?
ספרו לנו בתגובות, גם אם לא, פשוט תגידו כבר משהו.
משעמם פה.

חברים של מוזס

בהמשך לפוסט של NISH, הייתי רוצה לחלוק את החוויה המוזסית של ערב חמישי.
היא כללה בשבילי אצבעות גבינה, סלט קיסר עוף, צ'יפס ופפסי מקס.
ארוחה פשוטה למדי, כיאה לאדם פשוט.

אם האצבעות שלכם הן גושים שמנוניים גסים, פריכים, עבים וקצרים משהו - אולי אתם סובלים מאצבעות גבינה

עצבעות הגבינה נראו שונה מבעבר, בהירות יותר, אולי הבלילה השתנתה, אולי מרכיב כלשהו. הן היו הרבה יותר עשויות מבעבר,  על אף הבהירות, וזה בא לידי ביטוי בגבינה שהייתה מותכת מספיק בשביל להיות סיבית, להבדיל מגוש גבינה סתמי (בציפוי קל, חם ושמנוני).
הרוב המלווה אותן חש שונה מבעבר, לטובה, אני מקווה שכך זה ישאר כי הרוטב הקודם הרגיש כמו משהו מהצנצנת של דוריוטס.

קיסר העוף היה טוב, במיוחד לאור סלט קיסר עוף אחר שאכלתי לאחרונה, עליו אספר בהזדמנות.
היה יחס טוב של עוף \ קרוטונים \ חסה \ רוטב \ גבינה.
בשלב כלשהו ביקשנו עוד רוטב קיסר וגם קיבלנו אותו (אמנם באיחור משמעותי).
רוטב הקיסר היה קרוב יותר לרוטב של פעם, אבל עדיין לא אותו טעם, חבל מאוד כי הוא היה מוצלח מאוד בעבר.
למרות שסלט קיסר הוא בסה"כ אוסף רכיבים בסיסיים, רוב המקומות לא מדייקים בו ויוצרים סתם עוד סלט; לא קיסר ובטח שלא שווה את המחיר.

הצ'יפס של מוזס התקרב לצורה שלו בעבר. זה חשוב לציין את זה כי לאחרונה הצ'יפס פשוט לא היה במיטבו, והרמה בעבר הייתה מן הטובות בעיר.

הארוחה הייתה טובה, אם כי החוויה בשלמותה סבלה מעומס לקוחות, רעש ועיכובים.
למרות כל הנ"ל (וגם התמחור \ מנת הצ'יפס שקטנה) הרושם שנשאר היה חיובי.

לאחרונה יש כאן המון פוסטים על מוזס, אולי יותר מדי אפילו.
אני לא חושב שזה מגיע להם, אבל זה בהחלט מסקר את המציאות. יש המון סניפים זמינים, הם שם בשעות הנכונות, האוכל מגרה מספיק בשביל שתדע מראש שאתה רוצה להכנס. אולי אחרי ירח הדבש המצויין והדיעה משהו - זה סוד הקסם שנשאר.

ח.ע.

לאחרונה יצא לי לבקר הרבה במוזס, ותמיד הזמנתי אצבעות גבינה לצד המנה, כי אי אפשר לשבת במקום שיש בו אצבעות גבינה בתפריט ולהתעלם מכך. מייסד בלוג זה המליץ לי לנסות את אצבעות הגבינה של "מייקס פלייס" בטענה שזה עולם אחר ומדהים.
ובכן, אתמול צצה ההזדמנות להגיע למייקס פלייס וכמובן שמחתי על ההזדמנות לשים את הדברים למבחן.

כשאצבעות הגבינה הגיעו בתחילה נבהלתי מגודל המנה, לא קטן, אבל לא נראה מספיק, אחרי רגע נרגעתי והגיע הזמן לטעימה. ביקשתי סכום ונאלצתי לחכות, אחרי עשר דקות ללא תשובה החלטתי ללכת על זה בידיים כמו גדול, כמובן שעם הזמן שעובר הגבינה קצת מתקשה אבל היא היתה עדיין נוזלית מספיק כשנגסתי, והטעם - גן עדן! כמובן שאין מה להשוות למוזס, עולם אחר, עולם של טעם. הטעם לקח אותי ישר לפיצה האט שנת 95, כשפיצה האט עוד היתה פיצה האט. אני לא יודע בדיוק איזו גבינה או תערובת גבינות הולכת שם, אבל אני מקווה שאולי חוכמת ההמונים כאן תוכל לעזור להגיע לתשובה. אם יש לכם מידע פנימי, או שטעמתם ויש ניחושים - בבקשה כתבו בתגובות!

פשטידה ללא תוספת סוכר

 היום היה זמן לקצת חופש יצירתי, לקחתי מתכון בסיסי של פשטידה קלה לעצלנים, והחלפתי בה כמה דברים כך שתהיה פחות בריאה אך יותר טעימה. פטריות ובצל במחבת חמה פוגשות בשר טחון ותבלינים

ולאחר מכן כל זה מתחבר לעיסת גבינות עם קצת ביצה וקמח לייצוב העניינים (אגב - הלכה לי מוצרלה לאיבוד, המוצא הישר יבוא על שכרו. נראתה לאחרונה בתוך שקית בסניף שופרסל עזריאלי). מכניסים לתנור, מוציאים, נהנים - פשוט וקל.

בסופו של דבר זהו חיקוי זול של מעין לזניה מינוס שלב הנחת האיטריות, תוצאה לא רעה בכלל ואפילו טעימה מאוד, מהירה יותר להכנה וקלילה יותר באכילה.

ואחרי כל זה הגיע סמס על מבצע בפיצה האט... - טוב שיש מקרר