רביבה וסיליה | רחוב הארבעה

אחד מהפינוקים האישיים שלי מהתקופה בה עוד לא נמנעתי ממאכלים מן החי הייתה ללכת בימי שישי בבוקר לרביבה וסיליה.

בעוד זוגתי הייתה לרוב אוכלת את ארוחות הבוקר המצויינות שלהם, אני הייתי חוגג עם כריכים (יש לי חולשה ללחם).

הנה דוגמה לארוחת בוקר שכזו שהמתינה שאכתוב עליה. לצערי יש לי עוד כמאה כתבות חצי מוכנות שממתינות, סליחה.

כריך סלמי | רביבה וסיליה

בתמונה מעל תוכלו לראות את כריך הסלמי של רביבה וסיליה הטומן בתוכו ממרח חזרת לבנה, חסה, עגבניה ומלפפון חמוץ.
הנקניק עצמו עדין ולא מן הסוג המעושן קשות, הוא גם רך יחסית ונותן מקום לשאר הטעמים.
בחירה מצויינת שגורמת לי להתגעגע לטעם הזה, ולקוות שאיפשהו יושב מישהו שמנסה לייצר נקניקי טופו בטעמים הגסים והלא בריאים האלה שחסרים לי כ"כ.

ריבה, חמאה, חלבה

בתמונה מעל: ריבה, חלבה וחמאה, חלק מארוחת הבוקר הרגילה של המקום המכילה גם מאפים, זיתים, גבינת שמנת, סלט ביצים, סלט ירקות, טחינה ומוגשת עם קפה או מיץ.
היא כ"כ גדולה ועשירה שלא פעם הייתי צריך לסייע לסיים אותה.

חציל קלוי | רביבה וסיליה

בתמונה מעל עוד פינוק נהדר: חציל קלוי עם טחינה וסלסת עגבניות.
מוגש עם לחם טרי וקליל שאף פעם לא הספיק לי כך שנעזרתי בסלסלת הלחמים של זוגתי.
בדיעבד ייתכן ומעט פרמזן מעל לא היה מזיק כלל.

סלסלת לחמים

היה גם קינוח כלשהו בסיפור, אבל לא מצאתי את התמונה שלו.
בכלל הקינוחים והמתוקים במקום נפלאים, שווה להגיע רק למענם ויש גם מארזים שאפשר לקחת.
שווה ביקור ואפילו להכניס לשגרה שלכם כאיזה פינוק של סוף שבוע או פעם בכמה זמן כשרוצים לקחת שעה ולהרגע מהחיים.

השירות במקום חביב וקשוב מאוד.
המסעדה וגם האזור שנמצא ברחוב נקיים ונוחים.
שימו לב שאסור לעשן באזור שבחוץ והאורחים מתבקשים לעמוד ליד הדלפק שבין הרחוב לאזור הישיבה שבחוץ. אני אישית אוהב לשבת עם הקפה שלי ולעשן, כך שזה מבטל מעט את הכיף של סוף הארוחה.

תוכלו להתרשם מהמחירים בקישור מתחת לפרטי המקום.


כתובת:
הארבעה 24, תל אביב

שעות פתיחה:
 א-ה  7:00-19:00
 ו  7:00-14:00
שבת: סגור

טלפון:
 03-5618617

תפריט בית הקפה

BROOD: יעני לחם

יום אחד מוקדם בבוקר הלכתי לי לתומי ברחובות אמסטרדם, השמש הייתה חמימה אם כי עדיין לבשתי קפוצ'ון ומעליו מעיל; ככה זה כשאתה יוצא לגיחה אל מחוץ למדבר בו אנחנו גרים.
לפתע נפלו עיניי על מקום שחלפתי על פניו כבר מספר פעמים, BROOD שמו, לחם בתרגום חופשי.
ועכשיו ניחוש מהיר, מה קורה במקום שקוראים לו לחם?
את  התשובות שלחו אלינו על גבי גלויה.

משמאל תוכלו לראות קרואסון שאליו הודבק נתח האם בעזרת ספירלת גבינה.

על המדפים מאחורי הדוכן הידידותי נחו מאפים חביבים עם פרצוף של "תאכל אותי".
מאפים עטופים בגבינה, מאפים עטופים בבייקון, מאפים טבולים בשוקולד ועם פיסות פיסטוק מעליהם.
ואז פתאום נדלקה לי מנורה מעל הראש, רעיון גאוני שאמר שהנה אני רעב ועדיין לא אכלתי ארוחת בוקר, הזדמנות נהדרת לאכול משהו טרי ומדהים.

קסם הפוקאצ'ה: כל מה שטעים במאפה אחד בגודל עממי.

לקחתי פוקאצ'ה מצופה בפסטו שמעליו מוצרלה, עגבניות, עלים ירוקים ותיבולים.
בסה"כ מנה נהדרת, סופר משביעה ולא יקרה במיוחד (קצת יותר מיורו אחד בודד מסכן).
בארץ לא נשמע דבר כזה.
אבל זה לא המקום להתביין על יוקר המחייה, אם כבר להתבכיין אז על כמה שהפוקאצ'ה הזאת הייתה מדהימה וכמה שאני מתגעגע אליה.

קרואסון עטוף בשוקולד ושברי פיסטוק

והנה באמת, שלא תקראו לי שקרן, קרואסונים מצופים בשוקולד מבחוץ, עם שברי פיסטוקים.
ומתחת תוכלו לראות בקבוק של מים מוגזים (ספארקלינג) כי באירופה לא אומרים סודה - זה מבלבל אותם.
בסה"כ הייתה ארוחת בוקר לעניין. קניתי עוד מאפה כלשהו, אבל אני כבר לא זוכר איזה.
שמתי אותו בתיק ואכלתי אותו בהמשך היום.

התמונה של הסודה יצאה הרבה יותר יפה מהתמונות האחרות בפוסט הזה.

בסה"כ להסתובב באמסטרדם זו אחלה חוויה אם אתם רעבים ויש לכם עודף בכיס.
מדהים כמה אוכל טעים אפשר לקנות ביורואים בודדים בלבד. אבל זה לא רק באמסטרדם, נראה שבאירופה כולה היאוש נעשה יותר נוח.
אבל באמת, פה זה לא מקום לדבר על יוקר המחיה, שלא תצאו בסוף לאיזו הפגנה או משהו.

הדברים הקטנים

פתאום הימים נהיו ארוכים יותר (אפילו שמחשיך מוקדם), הכל הופך קשה ומעייף, אין חשק ואין כח.

באותה נשימה גם נהיה בלתי אפשר לכתוב פוסטים ארוכים, לספר הרבה, הכל כבד.

זה החלק היפה יותר בלכתוב בבלוג להבדיל מעיתון או אתר בעל יומרות, אפשר לעשות הפסקות, לשנות הרגלים, לנטב את היצירתיות לכיוון אחר.

היום אני מציג בפניכם צורת סיקור אחרת. 

במודל החדש יהיו אייטמים מהירים, תיאורים קצרים, מזון על קצה הלשון.

לא משנים את הצורה לגמרי, אבל לפעמים מתחשק מנות קטנות בביסים גדולים. מקווה שתהנו.

שימו לב לקווים, הם מפרידים בין סיפורים.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פול ירוק בעגבניות מרוסקות

פול ירוק מבושל בעגבניות מרוסקות - אני הכנתי.
גם האורז וגם הפול מכילים תערובת גראם מסאלה, הפול מתקתק וטיפה חריף, עם כמון וקינמון, ואילו באורז יש סומאק הרבה פלפל שחור. שני חצאי הצלחת מכילים זרעי חרדל שחורים ולבנים. היה תענוג.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פיצה סרט, פטריות, סריראצ'ה

פיצה סרט עם פטריות ופס של סריראצ'ה.
היה ממש כיף לגלות שפיצה סרט הפסיקו את הרצף הרע שחוויתי אצלהם. הפיצה לא הייתה לא קרה, לא מגעילה ולא מחוממת אחר יום שלם בחלון. זה עדיין לא היה ברמה שהיא הייתה בשנה שעברה אבל העטרה לאט לאט חוזרת ליושנה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

בורקס פיצה, ביצה קשה, טחינה, חריף, עגבניות מגוררות, חמוצים

לא מזמן כתבתי פוסט גדול ויפה על מאמאס בורקס, במקרה הייתי בשישי בלילה ליד המוסד המשובח הזה והיינו רעבים מאוד. הזמנתי בורקס פיצה בדיוק כמו בפעם הקודמת, אבל רק כדי להעביר את הזמן עד שתגיע הזיווה עם הגבינה הצהובה (הייתי מאוד רעב). הבורקס היה אחלה, אבל הזיווה הגיעה עם גבינה בולגרית, לא מה שרציתי אבל דחפתי הכל בכל זאת, לא היה לי חשק לחכות עוד רבע שעה וגם ככה הרעב שלי לא מתעניין בסוג הגבינה.
כרגיל: ביצה קשה, עגבניות מרוסקות, חריף, טחינה, חמוצים, הדברים הטובים.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

שיפון אגוזים, גבינות רכות

אמצע הלילה, אני מגלה שאני רעב.
אין לי חשק להכין כלום אבל יש במקרר גבינות של משק עפאים, הן רכות ומסריחות ויש להן טעם חזק ונהדר.
שמתי אותן על שיפון אגוזים של מאפיית לחמים, באמת שכל מילה נוספת מיותרת.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

פוקאצ'ה עם חציל, טחינה, כוסברה ומלח גס

והנה שוב מאפיית לחמים, הפעם בפוקאצ'ה שלתוכה אפוי חציל נהדר, מתחתין מסתתרת טחינה גולמית והכל מקושט בעלים של כוסברה.
את המלח הגס כבר הוספתי בבית.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

כרוב חמוץ מתוק

ביקור אצל חומוס אסף לארוחת צהריים, הפעם לא היה לי חשוב לתעד שום דבר מלבד הכרוב שחזר להיות נהדר אחרי כמה שבועות בינוניים. הוא שוב מתוק מאוד, מרגיש כמו קסם בפה.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

צ'יקן סלקט

סט של שתי תמונות שמציגות רגעי אושר שנויים במחלוקת.
מצד אחד הראש והלב יודעים שמקדונלדס זה לא הדבר הכי טוב, לא לגוף ולא לסביבה, אבל מצד שני לפעמים נשברים.
ארוחת צהריים מהירה במקדונלדס: צ'יקן סלקט, צ'יפס, רטבי חמוץ מתוק וברבקיו, המון קולה זירו (בלי קרח).
לפעמים אלה הדברים הקטנים, הפשוטים, אפילו אם הם מפוקפקים.

צ'יפס, חמוץ מתוק, BBQ

אז נהניתם?
ספרו לנו בתגובות, גם אם לא, פשוט תגידו כבר משהו.
משעמם פה.

מאפיית לחמים

רשימת קניות:

1. לחם דגנים מלא 16.0 ₪
2. לחם כפרי צרפתי 18.0 ₪
3. שש יחידות מאפה "מקל גבינה"  5.0 ₪ האחד + שישי חינם
4. לחמניית שוקולד 4.0 ₪
5. פוקצ'ה  14.0 ₪
6. שתי פוקצ'ות גרעינים  12.0 ₪ האחת
7. עוגיות פרמז'ן

אני לא בטוח כמה עלו עוגיות הפרמז'ן אבל הכל ביחד יצא כמאה ושלושים שקלים חדשים.

הביקור הזה למאפייה התרחש ביום ראשון בערב, קצת אחרי העבודה, הבטן הייתה ריקה והעיניים גדולות.

אני לא יודע אם טיול לשם על בטן מלאה היה מניב תוצאות שונות בהרבה.

בשניה שנכנסים הריחות והמראות פשוט מסחררים, ישר מתחשק להעמיס עוד ועוד. גם לקראת שבת מומלץ לבוא ולראות את החלות הקלועות עם הדגנים השונים למעלה לצד לחמים אחרים שמופיעים בשאר השבוע.

גרגרים וזרעונים, מלח גס ושימון מעל, תענוג בפה

אני לא בטוח מה קורה בכפר בצרפת, אבל אחלה לחם

מלא לחם, לחם מלא, מלא בדגנים, איזה טעים

קל להתאהב בה במבט ועוד יותר קל בביס

מדהימה גם ללא פלאש וגם כאוכל בפני עצמה

מלח גס, שמן, ביסים גדולים

יאמי בנשמה

לחם הוא סוג של תענוג אם ניגשים נכון ליצירה ולאכילה שלו ובמאפיית למים כל מוצר פוגע בול.

אני לא יכול להתחיל להצדיק מאפים במחירים שאינם עממיים - אבל אם באמת בא לכם להתפנק עם מוצר מבוסס בצק אז לחמים מספרים את הפתרונות.

אני בהחלט לא רץ בכל יום לקנות לחמים במעל ממאה ש"ח, אבל אולי הייתי צריך לעשות את זה אם הייתי רוצה להפוך לגוש בצק מהלך שמבזבז את המשכורת שלו עם פוקצ'ות עם דגנים או עוגיות או לחמניות.

לכל אחד יש את השיקולים שלו, אבל באמת שאם אתם רוצים לחם טרי ואיכותי אז לא צריך להרחיק.