‏הצגת רשומות עם תוויות עגבניות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות עגבניות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 8 באוקטובר 2014

פסטה פלורה | לא על הרוטב לבדו

לאחר כמה פוסטים מתלוננים על יוקר המחיה בארצנו היקרה לא יכולתי שלא להשחיל סיפור אנושי מרגש על פסטה חדשה בפלורנטין הממוקמת על חורבותיה של פיצה שפעם אהבתי, ועוד כמה מקומות שעברו באותו החלל מאז אותה פיצה.

סליחה שאני זורק שמות, אבל הכי קל להסביר את הקונספט ע"י צמד המילים "פסטה בסטה".
המילים האלה אומרות (למי שמכיר) שהמקום מגיש בעיקר פסטה זולה באווירה צעירה, זו גם האווירה פה, וגם השוס, פסטה זולה ועל הנייר גם טעימה.
על הנייר כי האינטרנט עמוס לעייפה בביקורות חיוביות בטירוף על המקום.

אל תאמינו לי לגבי המחירים, הנה התפריט, תראו מה הולך שם במנות הפסטה, אלו הם מחירי שוק.

אבל לצערי הסיפור הזה לא יכל להיות מושלם, לפחות לא בשבילי.
באתי בערב, מאוחר, אולי זה הגורם, כי אני רוצה להאמין שאנשים רבים כ"כ פשוט לא טועים בצורה עיוורת.
הפסטה הייתה אל דנטה, הרוטב היה מעט מימי, טיפה חום, בעיקר חסר טעם. למזלי היה על השולחן דיספנסר גבינה מהסוג המסתובב, גיררתי גבינה כאחוז טירוף ובכך מצאתי שלווה בצלחת שלי, שאחרת הייתה פשוט תפלה.

אני בהחלט מקווה לגלות בביקור הבא שלי שם שטעיתי לגבי המקום, אם כי לא אמהר לשם, אולי רק אם מישהו אחר יציע.
אבל המחירים, בחייאת רבאק, המחירים האלה.

סלחו לי על התמונה, היה ממש ממש חשוך.


פסטה פלורה, רוטב עגבניות, חציל.
פסטה, רוטב עגבניות, חציל.

יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

בריא בא | פסטה טבעונית בהפתעה

בריא בא הוא אחד ממקומות הסלטים \ סנדוויצ'ים שנסגרים אחרי ארוחת הצהריים.
מבחר מנות, סרט נע של אנשים, הרבה קופסאות פלסטיק של בני אדם שאוכלים במשרד שלהם סלט מול המחשב.
לא בהכרח מקום רע, במיוחד אם אתם בקטע של סלט עצום מפוצץ בכל טוב.
אני אישית לא אוהב, כי בשעות בהן אני אוכל - כל הירקות כבר מעורבבים ויש חתיכות של בצל מסתתרות בין כל ירק אפשרי.

פסטה, טופו, קרוטונים


לא היה שום דבר שרציתי, למעשה גם הירקות די אזלו, הסלטים היו במצב בו כל הרכיבים היו מפוזרים בקונטיינר אחד של השני. ברגע של יאוש לקחתי פסטה ברוטב עגבניות וביקשתי להוסיף לתוכה טופו. כשהמנה הגיעה גיליתי שאין פרמז'ן כי המקום בדיוק קיבל כשרות בשרית. לאחר מחשבה קצרה הוספתי לפסטה קרוטונים, הם היו קראנצ'יים ומתובלים וסוג של הצילו את האסון שהתרחש בצלחת. הפסטה כמובן הייתה מבושלת יתר על המידה.
ארוחת צהריים שמח!  

תגובות יפות שקיבלנו באינסטגרם:
* אפילו אתה צריך לדעת שיש דברים שלא מכניסים לבטן!  
* הבטן זה לא פח זבל.כדי לחשוב פעמים לפני שמחניסים משהו לפה.

יום שני, 4 ביוני 2012

טראנצ'ו

לרוב אני מהרהר עם עצמי על כך שבלוג הוא לא עיתון או אתר נחשב ושלרוב אני מגיע באיחור למקומות, אם בכלל, לא מתרועע בהשקות, לא מתעניין בתקופות הרצה. משאיר את העניין שלי על אש קטנה.
זו היא דרך חיים.
אם הייתי רוצה לצוץ בכל מסעדה שנפתחת - סביר שהייתי יוצר קשר עם גופי יח"ץ ומתערה בחיים הללו, דבר אשר אינני יכול לעשות מכיוון שאני אדם מהשורה ויש לי עיסוקים רבים שאינם מאפשרים לי להיות כה גמיש.

עם זאת, מדי פעם, כמו בפעם הזו ממש, יוצא לי להגיע למקומות רגע לפני שהדלתות נפתחות.
המעמד הזה מגיע עם אחריות מסויימת.
אם אהיה הראשון לבקר ואבחר לקטול - הרי אני יכול לחבל בעסק שעדיין לא נעמד על רגליו.
האם הייתם נוטלים על עצמכם אחריות שכזו?
למזלי לא היו לי יותר מדי תלונות.


טראנצ'ו
טראנצ'ו פלוס, יעני משולש וחצי


ובכן טראנצ'ו.
הבולס שמע עליהם אתמול בצהריים המוקדמים ובאחר הצהריים כבר התדפקנו על הויטרינה.
המקום לא נראה גמור, לא הכל היה מסודר לחלוטין, אבל יכול להיות שיש להם טאץ' תעשייתי לתקרה.
המקום עצמו הוא חלל שבעבר היה חצי מהסניף של חינאווי בקרליבך. ישנו תנור גדול ומעניין בו אופים את הפיצה והוא למעשה הסנטר-פיס של החדר, כאשר הפעילות העיקרית מתרחשת בחלק הקדמי של התנור - היוצא אל הויטרינה המדוברת וממנה אל הרחוב.

לכשהגענו הצוות היה עסוק בתדרוך על אופי ההכנה ובהכנת מגש.
ברגע שקיבלו את פנינו נתקבל גם ההסבר ששמענו שוב כמה פעמים (כשאורחים נוספים הגיעו).
ההסבר הולך בערך ככה: טראנצ'ו זו המילה האיטלקית לסלייס של פיצה. הטראנצ'ו גדול יותר ממשולש ממוצע, וכאשר משולש ממוצע בקושי מגרד את ה90גרם הטראנצ'ו הוא בסביבות ה300. המתכון הוא איטלקי כמו גם העגבניות שאיתן מכינים את הרוטב, יש המון גבינה, הכל טרי במקום.

המשולשים אכן היו גדולים. לא רק גדולים אלא גם עבים. מדובר בפיצה שיכולה בקלות להביך את המגש העבה של פיצה האט. בצק תפוח מאוד ועם זאת קליל, לח ורך, לא לחמי מדי, כל ביס נמס בתוך הפה.
רוטב העגבניות היה מבוסס בעיקר סביב עגבניות מרוסקות \ קצוצות.
חלקתי עם זוגתי טראנצ'ו+ שהוא משולש וחצי (בעלות של 30ש"ח כאשר המשולש הרגיל עולה 25ש"ח) ויצאתי מפוצץ עד עשר בערב.


טראנצ'ו, צלחות ריקות
הבולס סיים בקלות טראנצ'ו וחצי בזמן שאחנו נאבקנו עם מנה באותו גודל.

מחשבות:

  • הטעם של הרוטב היה נקי מדי לטעמי. אני אוהב את הרטבים שלי כבדים יותר, מתוקים יותר, עם טאץ' של שום. העגבניות המרוסקות הן מעט ניטרליות, יש להן טעם מאוד מובהק, יתכן ויהיו אנשים שיחליטו שזו הפיצה האהובה עליהם ביקום - זו לא תהיה הבחירה הראשונה שלי אבל היא בהחלט לא רעה.
  • המחיר הרגיש גבוה אבל לאחר שניה של מחשבה נזכרתי שאני משלם בערך את אותם הסכומים במקומות אחרים, על כמויות פחותות. כאן המדד הוא בנפח לעומת מספר המשולשים.
  • אם הם יהיו פתוחים בשעות גבוליות אז זו יכולה להיות אחלה פיצה לבלייני קרליבך.
  • במידה ויהיו משלוחים אני לא רואה סיבה שלא אזמין מהם מדי פעם כדי לגוון.
  • עשרה שקלים לבקבוק זכוכית של קולה? לא נעים.
  • מה עם תוספות?
  • אם כבר יש להם תנור מטורף (עם הסקה פנימית וניחוחות עשן) וגם תבניות די עמוקות - אולי יום יבוא והם יעשו דיפ דיש?

סיכום:
מומלץ מאוד לנסות. בטוח שלא תתאכזבו יותר מדי ואולי אפילו תגלו את הפיצה החדשה שלכם.



יום שלישי, 22 במאי 2012

מועדון ארוחת הבוקר של ליוי


אומרים שארוחת בוקר היא הארוחה הכי חשובה של היום, אבל מי מאיתנו באמת מייחס לאמירה הזו חשיבות כלשהי? לרוב האנשים אין את הזמן או את הסבלנות להשקיע בארוחת בוקר טעימה, מזינה ועשירה כל יום.
כי כשאני אומרת ארוחת בוקר אני לא מתכוונת לעוגיות עם הקפה או איזה רוגלך. זה לא מזין ולא תורם לכלום, זה סתם להלאות את הגוף בסוכרים מיותרים על הבוקר.
לכן החלטתי לפני כשלושה חודשים שאני מתמסרת לארוחת הבוקר. אם היא הכי חשובה בכל היום, מגיע לה שאעשה לה כבוד לא? 
חשוב לי לציין שאני טבעונית ולכן עלי להיות יצירתית במיוחד כשזה נוגע לארוחות בוקר, כאשר רוב הדברים שאנשים "נורמליים" אוכלים בבוקר הם מחוץ לתחום עבורי. אז מה אוכלים בבוקר אנשים שלא מעוניינים בגבינות, טונה וביצים?

טוסט, עגבניות, נבטוטים

את הארוחה הראשונה הכנתי ביום גשום של תחילת מרץ. היא כללה צנים, כמה חתיכות אבוקדו ועגבניות מנומרות בליווי של נבטוטים כאלה שקונים בסופר. 

בהתחלה היה לי קשה להתרגל לרעיון של לאכול כאלה דברים על הבוקר אבל עד מהרה זה הפך להתמכרות. היום אני כבר לא יכולה בלי משהו טעים על הבוקר (או צהריים מוקדמים, תלוי מתי הקצתי).

התמכרות נוספת שלי היא הצילום והתיעוד האובססיבי של חיי. שילוב של שני הדברים ועד מהרה גיליתי שיש לי אוסף מכובד של צילומי ארוחות הבוקר שלי. מידי פעם אשתף פה צילום או שניים ואספר מה בצלחת.


בייגל אבוקדו עגבניות

זו ארוחת בוקר שעשיתי בבוקרו של ליל הסדר והיא באה לציין את בוא האביב. היא כוללת בייגל'ה ירושלמי אמיתי מהעתיקה, עלי בייבי ירוקים, עגבניות שרי וכמובן המלך אבוקדו, בקישוט של הרבה פרחים יפים מהגינה של אמא.

בוקר טוב (:


יום שבת, 14 באפריל 2012

רצף של ארועים צפויים (סיילנס)

כרגע סיילנס מוכרים לחמניות כשרות לפסח, צדיקים, אבל לפני החג קפצתי אליהם כדי לאסוף לעצמי איזה טוסט קסום לארוחת הצהריים.
למה קסום בוודאי תשאלו, ואומר שזה מכיוון שיש להם מגוון מטורף של תוספות, מלא מלא רטבים, וזהו בערך, מה עוד אפשר לבקש מטוסט.
הקטע הוא שיש להם גם לחץ ובלבול ובעיות ביצוע, כבר סיפרתי על זה בעבר:
סיילנס פעם ראשונה
סיילנס פעם שניה
סיילנס פעם שלישית
סיילנס פעם רביעית

ובכן, מה נשתנה הפעם הזו?
הפעם קיבלתי בתוך הטוסט גם את הנייר של הגבינה.


טוסט גבינה סיילנס נייר טעים
ניתן לראות את הנייר מתחת לעגבניות. חוץ מזה - אחלה טוסט.

חתיכת נייר של גבינה בתוך הטוסט
חתיכה עסיסית של נייר

חתיכת נייר של גבינה גם בצד השני
גם בצד השני הייתה חתיכה של נייר

לא כעסתי, טעויות קורות והאמת היא שהתפלאתי שהן לא קרו כבר הרבה זמן.
חוץ מזה היה טוסט ממש טעים. שמחתי שלא היו יותר חתיכות נייר חוץ מהזו, שנפרסה באמצע בזמן חיתוך הטוסט.
כמה אני יכול להתלונן, גם טוסט ממש טעים, גם עלה רק 18ש"ח וגם חתיכה של נייר?
אי אפשר לקבל את כל העולם על צלחת, אחרת לא הייתי תקוע בעבודה בחול המועד, חולה וסובל.

מאחל לכם רק בריאות וטוסטים שיעשו לכם טוב על הלב.

יום שני, 9 באפריל 2012

פיצה הברבנאל | פסח כשר

 רצה הגורל ובא לי על פיצה ישר אחרי ליל הסדר.
מה שלא באמת רציתי היה לצאת מהבית וגם היה די מאוחר, לילה, ככה שלא קיבלתי פיצה, אבל טוב, קורה, ככה זה בחגים, ככה זה בחיים.
פיצה דומינוס סגורים. זה לא לעניין, באמת, אם הם מוכרים חלב ודבש ופפרוני כל השנה, מן הראוי שיתנו איזה מענה לסובלים בחג האביב, אבל מי אני שאתלונן, הרי אני אדם פשוט.

יום אחרי לילה הסדר ישבנו אני והחבר שאול בסלון וראינו בדמיון שלנו פיצה גדולה עמוסה בכל טוב.
שאול הציע להתקשר לפיצה רומא, הם הרי מיפו, הם פתוחים כל הזמן, אנשים טובים, פיצה נעימה, "בוא נתקשר" אמר שאול, שוב ושוב.
אני הרגשתי שהם לא ישלחו לנו פיצה, הרי הם ביפו ואנחנו בתל אביב הרחוקה יותר.
הם לא ענו בשני קווי הטלפון, משהו בתוכי החל להחמיץ.

נותרו לנו שלוש אפשרויות:

  1. בזילי.קום
  2. פיצה טיק טק טו
  3. הברבנאל
בזילי.קום איכזבו את שנינו מספר פעמים בעבר וזה עוד לפני המחיר שלהם שהוא מעט גבוה.
טיק טק טו לא נראים משהו בתמונות והם הציעו דיל פחות טוב משל הברבנאל.
הפור נפל, הוחלט לקחת את המבצע הבא: שני מגשים XL, שתי תוספות, 100ש"ח.
בגזרת התוספות בחרנו: בטטה, פטריות, עגבניות שרי, זיתים ירוקים, תירס, אננס, חצילים.
לא הייתה בטטה.
בנוסף ראינו קופון ללחם שום ב10ש"ח. האיש בטלפון התבאס שיש קופון, קיווה שהוא פג תוקף אבל גילה שלא.

להלן הסיפור של הפיצה הזו, בתמונות:

אננס יבש וחסר טעם
אננס יבש וחסר טעם

פטריות דבש, זיתים סילאן
פטריות דבש, זיתים סילאן

פיצה עם תירס אבל התיר יבש ותפל, ללא לחות או עסיס
פיצה עם תירס אבל התיר יבש ותפל, ללא לחות או עסיס

הפיצה הזו הייתה לחה טעימה יותר, למרות שהבצק שלה היה פחות מוכן. אולי העגבניות תרמו ללחלוחית
הפיצה הזו הייתה לחה טעימה יותר, למרות שהבצק שלה היה פחות מוכן. אולי העגבניות תרמו ללחלוחית

אותה הפיצה במבט מלמעלה
אותה הפיצה במבט מלמעלה

לא יודע איך זה, אבל זיתים של פיצה יותר טעימים מזיתים אחרים
לא יודע איך זה, אבל זיתים של פיצה יותר טעימים מזיתים אחרים

לחם שום שרוף וחסר טעם שאפילו לא היה שווה את עשרה השקלים של הקופון
לחם שום שרוף וחסר טעם שאפילו לא היה שווה את עשרה השקלים של הקופון

רק החצילים הצילו את הפיצה הזאת
רק החצילים הצילו את הפיצה הזאת

אלוקים ישמור את החציל
אלוקים ישמור את החציל


פיצה דקה, מעט יבשה, טעימה מספיק בשביל להזמין שוב כשהמצב קשה, מחיר סביר והנאה מובטחת לאנשים רעבים.
פיצה דקה, מעט יבשה, טעימה מספיק בשביל להזמין שוב כשהמצב קשה, מחיר סביר והנאה מובטחת לאנשים רעבים.

יש להם גם פפרוני שמצטלם נהדר אבל החבר שאול בדיוק החליט שלא להרוג יותר חיות ולכן הוחלט לפזר מלא ירקות על הפיצות שלנו. אני מקווה שנהניתם מהתמונות, ואם אתם מתעלמים מחמץ אז אני מקווה שלא סבלתם יותר מדי.
תתנחמו שמקומכם בגן העדן שמור ותוכלו לאכול פיצה בעוד כמה ימים ממש.

יום שני, 5 במרץ 2012

מתנסה בטוסטים (החזרה לסיילנס)

בסדרת הכתבות האחרונה על בר הסלטים סיילנס סיפרתי על כל מה שקרה לי איתם, על הכשלונות וההצלחות וגם הואשמתי בקידום מכירות לסניף החדש שלהם שבמקרה נמצא קרוב למקומות אחרים בהם אני נוהג לאכול.
[זה לא נכון אגב, אני סתם נוטה להתביית על מקומות מוצלחים]

ניתן לומר רבות בשבחו של טוסט ב18ש"ח עם מבחר תוספות רחב וחופשי, אבל הדבר הכי טוב לדעתי הוא האפשרות להתנסות. זה בדיוק מה שבחרתי לעשות הפעם, ועל תעויוט משלמים.

טוסט שמרכיביו מלחיצים: עגבניות, אננס, חצילים, תירס גמדי, פסטו, רוטב בלסמי, צ'ילי מתוק ורוטב חרדל דבש, וגם גבינה כמובן
זה לא שהטוסט לא היה טעים, הוא לא היה יכול להיות לא טעים עם כ"כ הרבה מרכיבים איכותיים, אבל שילובי הטעמים שעשיתי לא היו נכונים. לדעתי הטעות העיקרית ואולי היחידה הייתה הניסיוון לשלב תירס גמדי בטוסט שהיה יכול להיות מושלם בלעדיו.
מה יכול להיות רע בטוסט עם אננס, חצילים מטוגנים וקוביות של עגבניה?
טוסט שמרוח עליו פסטו, עם רוטב בלסמי, חרדל ודבש, רוטב צ'ילי מתוק? אין בו שום פסול.

תירס גמדי חם בשילוב טעמים אחרים הוא סתם גוש רוטב וחסר טעם. למעשה יש הרבה סוגים של תירס גמדי שהם לא טעימים, אולי הסוג הזה היה לא טעים כבר בפחית השימורם שלו.
לפחות למדתי לקח לפעם הבאה!

יום ראשון, 15 בינואר 2012

עלילות לזניה ביריד האוכל

בימי חמישי ושישי בכל שבוע התפתחה בדיזנגוף סנטר מסורת יפה של יריד אוכל.
ביריד האוכל ניתן למצוא שלל דוכנים שמגישים סוגי אוכל מגוונים - ניתן לטעום מהמטבח הטריפוליטאי, התימני, הברזילאי, האיטלקי ועוד - כל זאת תחת חממה סטרילית, ובמחירים הוגנים ברוב המקרים.
קפצתי לשם לכמה סידורים בסופשבוע האחרון, והחלטתי לדגום את הדוכן האיטלקי.
היה ברור לי שאני לא מעוניין במשהו שאני יכול לייצר בבית במהירות כמו פסטה פנה\ספגטי ברוטב כלשהו, אלא כדאי לקחת משהו שדורש יותר מאמץ ומיומנות הכנה.
בשל כך החלטתי לדגום את הלזניות במקום - שמצריכות זמן הכנה ממושך יחסית, וכמו כן תנור תקני.

מנת לזניה עולה 25 ש"ח, ואם לוקחים 3 אז זה יוצא 50 ש"ח במקום 75 ש"ח. לא ניקח? בטח שניקח..
להלן דירוג 3 הלזניות שטעמנו :

3. לזניית תרד - האמת שהתלבטתי בין הלזניה הזו ללזניית הבולונז, אך החלטתי לחרוג ממנהגי הקרניבורי להעדיף את מה שיש בו בשר ולתת צ'אנס לתרד, שנוכחתי שאפשר לעשות עימו פלאים, עם קצת טיפול נכון.
לאחר טעימה נוכחתי לדעת שאולי טעיתי בבחירה.
התרד היה אומנם בכמות נדיבה אבל המרקם שלו היה בעייתי, הוא לא היה טעים, ושכבות התרד לא ממש התמזגו עם דפי הלזניה.
לא נוצר חיבור בין 2 הרכיבים, והמנה הדי נדיבה אכזבה.

2. לזניית עגניות ומוצרלה - כאן המרכיב הדומיננטי היה העגבניה. למרבה הצער היא הייתה יותר מידי דומיננטית. המוצרלה לא הורגשה במנה, ואני לא בטוח עד עצם היום הזה שהיא הייתה קיימת בכלל. אני מאוד אוהב עגבניות באופן כללי אך הן לא יכולות להחזיק את המנה לבדן.

1. לזניית 4 גבינות - לאחר 2 האכזבות הראשונות התפנינו לטעום את מה שנשאר - לזניית 4 הגבינות. לא היה לי ציפיות גדולות מהמנה הזו לאור 2 ניסיונות העבר הקרוב, ולאור העובדה שבאופן כללי אני לא ממש משתגע על הגבינות.
המנה הזו הייתה קטנה יותר מ2 הלזניות הקודמות ופחדתי לצאת מופסד פעמיים - גם מבחינת הכמות וגם מבחינת האיכות.
למרבה ההפתעה הלזניה הזו הייתה הרבה יותר טעימה מ2 הקודמות. 4 הגבינות - אני מניח שאלה היו כמו בלזנית 4 גבינות סטנדרטית - קוטג', שמנת, גבינה צהובה ופרמז'ן - השתלבו נהדר אחת עם השניה, ועם הלזניה, ויצרו מנה שהיה פשוט כיף לאכול.
חבל רק שהמנה הייתה כאמור קטנה יחסית, אבל כנראה שהייתה פה פשרה של איכות על חשבון כמות מצד המכינים.

היו עוד לזניות מסקרנות בדוכן כמו חציל ופרמזן, שהייתי סקרן עליהן ולא יצא לי לטעום הפעם.
סך הכל 2 אנשים הצליחו לשבוע ממנות שעלו ביחד 50 שקל - בהחלט תמורה יפה לכסף.
בפעם הבאה שאני מחליט לדגום את הדוכן הזה - 4 הגבינות הוא באנקר בטוח. לגבי 2 הלזניות האחרות שאקח? אולי 12 גבינות זה לא רעיון רע כל כך..
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג