‏הצגת רשומות עם תוויות טעים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טעים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 30 בדצמבר 2018

נונונו: לחמניות שחיתות למות

רבות נכתב על נונונו.
לא רק כי הם עשו אחלה יח"צ, אלא גם כי האוכל שלהם טעים.
ולא רק כי האוכל שלהם טעים, אלא כי הם נמצעים באחד מרחובות הבילויים של תל אביב ואנשים מסתובבים שם, מצלמים תמונות, אוכלים שיכורים ועפים על החיים.

הזדמן לי לבקר עם קבוצה קטנה שבה כל אחד לקח משהו אחר.
אני אכלתי את לחמניית המק אנד צ'יז, בתוך חתיכה קסומה ושמנונית שנעה על הספקטרום של לחמניית חלב ולחם בריוש, לצד צ'יפס בטטה.
הורדתי את הכל עם שתיה קלה (ריפיל חופשי מהברז).


לחמניה במילוי מק אנד צ'יז, עם צ'יפס בטטה ומגוון רטבים
לחמניה במילוי מק אנד צ'יז, עם צ'יפס בטטה ומגוון רטבים

הקושי היחיד הוא מקומות ישיבה.
אפילו בערב עבודה רגיל המקום גדוש בסועדים, ואינו מתוכנן לשהות ממושכת.
גם אם לא תתפסו מושב, אפשר לאכול בעמידה מסביב לחביות ענק, או לצאת לרחוב עם משהו שבמהותו הוא תכלס אוכל רחוב שמגיע ממילא במארז שניתן לקחת ביד (או לארוז למסע ארוך יותר).

אין מספיק מילים בפי כדי להמליץ.
למעשה אני מרייר רק מלכתוב את הפוסט הזה.

אפשר למצוא גם לחמניות עם שרימפס, בקר מפורק, הרינג, עוף ברבקיו, נקניקיה וקינוחים.
כמו כן יש צ'יפס רגיל.
חשוב לציין שמכל הקבוצה לא היה אדם אחד שלא נהנה בטירוף.

יום שלישי, 7 באוגוסט 2018

עוזי חומוס פול, נתניה

על החומוס של עוזי [מוסד נתניינתי מוכר] שמעתי כבר לפני עשור במגזין החומוס המוביל בישראל, "חומוס להמונים"; אבל לא אף פעם לא חשבתי חומוס כשביקרתי בנתניה, ובטח שלא הגעתי לביקור בשעות החומוס, AKA בוהריים.

מה רבה הייתה שמחתי כשבבוקר מופלא אחד הייתי בנתניה עם הרגשה של חומוס וגיליתי שלעוזי ישנו סניף נוסף (שע"פ הבנתי הינו בבעלות משפחתית שדואגת לאחידות בטעמים בין הסניפים) והוא נמצא קרוב למיקום הנוכחי שלי באזור התעשיה הדרומי של נתניה.
החשתי פעמיי בכדי להגיע לצלחת החמה והמזומנה.

כבר מבחוץ ניכרת ההכנה למספר גדול יחסית של סועדים עם גינה מרובת שולחנות, וגם בפנים היו למעלה משלושים מקומות ישיבה, שהיו תפוסים באופן חלקי מאוד כשנכנסנו, ומהר מאוד התמלאו עד אפס מקום ע"י עובדי ההייטק של הסביבה המיידית. המקום עבר משקט ושלווה לסערה של ניגובים וקולות הנאה.

השירות חביב, התפריט מצומצם מאוד (חומוס על סוגיו, סלט, סלט עם חומוס), החומוס מגיע לשולחן כמעט מיד, בליווי חמוצים בצל ועגבניה וכמובן פיתות טריות ורכות.
הנה הוא:

חומוס פול קומפלט בלי ביצה
חומוס פול קומפלט בלי ביצה

המנה של עוזי פול היא בדיוק כמו שמתארים אותה בביקורות השונות, מתובלת ביד אגרסיבית. מה שכן, התיבול מדהים. אם הייתי צריך למסור תיאור להשוואה וקריאה ברורה של הסיטואציה - הייתי מנסה לטעון שהחומוס של עוזי מגיע בטעם (גם הטעם המקורי וגם הטעם של התיבול) כמעט זהה לחומוס המשורר, יצירת פאר בפני עצמו.
כל הירוקים, החומוים, השמנוניים, הצבעוניים, החמצוציים, המפורזים והמרוססים מתערבבים עם חומוס חמים וטעים ביותר, מחמיאים ומשלימים את הטעם המצויין ממילא, ויוצרים מנה שכיף להתנפל עליה.

וזה לא הכל.
שניה אחרי שסיימתי את הצלחת הגיע מלצר חביב עם הצעה לריפיל שקיבלתי מבלי לחשוב פעמיים.
כשהחומוס כל כך טוב די קשה לסרב לריפיל, מה שעלה לי קצת בבריאות אחרי זה, להסתובב בשמש עם בטן מפוצצת חומוס ביום חם בטירוף זה לא מציאה גדולה.

חשבון בבקשה:
חומוס יעלה לכם 30ש"ח, סלט יעלה 20ש"ח נוספים, ועוד 8-9ש"ח לשתיה.


יום שני, 12 בדצמבר 2016

Zozobra | צהרי שבת בזוזוברה הרצליה

מי שלא מכיר - שיכיר!

אין מה לספר, אוכל אסייתי פיוז'ן משובח בהגשה כמעט יוקרתית עם הרגשה נעימה וסביבה עממית.
טעים, נקי, רועש בטירוף והמתנה מיותרת בתור.
מומלץ!






נ.ב.
נסו את מיץ הרימונים "רובי רד" שנראה בתמונה הנ"ל. מאוד מרווה.

עגלה מתוקה

איש אלמוני הופיע במשרד.
לא יודע איך קוראים לו.
הוא לא אלמוני כי אני בטוח שאנשים התקשרו אליו כדי להזמין אותו, וגם בטח יש לו שם שנתנו לו הוריו, אבל בשבילי הוא אלמוני.
הוא האיש שהכין לי קרפ עם נוטלה לפני מספר חודשים.
זה הכל.


יום חמישי, 27 באוקטובר 2016

חומוס בהדונס יד חרוצים | טעים לי

ועכשיו: פתוח גם ביום שישי!
אם בא לכם לנגב באזור שאין בו הרבה אופציות ניגוב ביום שישי - מצאתם אחת טובה אש.
אמנם זה הסניף היחסית נוזלי של בהדונס, אבל למרות הדלילות של העיסה, מדובר כנראה באחד הבהדונסים היותר טעימים שאכלתי.

לברכה ושבת שלום.


יום ראשון, 17 בינואר 2016

בישול טבעוני קר, או סלט שכולו טוב

נגיד והייתם רעבים בלילה.
רק לדוגמה, לא באמת, אף אחד לא מצפה שתהיו רעבים באמצע הלילה, אבל נגיד.
מה הייתם אוכלים? מה הייתן אוכלות?
רק הקב"ה יודע.


אבל אני אספר לכם מה אני אכלתי.
ובכן, לפניכם מפרט של מה שניתן לראות בתמונה הבאה:

  • סלט מטבוחה חריף
  • עדשים שחורות מונטבטות
  • עדשים ירוקות מונבטות
  • מש מונבט
  • טחינה אל ג'מאל
  • נבטי חמניה
  • שומשום שחור
  • פלפל ארבעת העונות, גרוס
  • מלח גס אדום אטלנטי
  • קרוטונים של אגס בהקפאה יבשה
מחוץ לתמונה היה בגט טרי שעזר עם הניגובים של הרטיבות הטעימה כ"כ שהתרכזה בצלחת.
סה"כ מנה פשוטה בטירוף שלא דורשת הכנה גרנדיוזית - מלבד איסוף ורחצת הרכיבים, שאת רובם אפשר למצוא בסופר כך שלא תאלצו להכין סלט מטבוחה מבושל, להנביט דגנים וזרעים, לטחון שומשום או לייבש אגסים.
בתאבון!




יום שני, 25 במאי 2015

חומוס גרגר הזהב | השוק 16 פינת לוינסקי 30, תל-אביב


לפעמים מחמם את הלב לראות איך מקום יכול להתחיל בינוני עד חלש ופתאום לתפוס תאוצה, לייצר אחידות טעמים ולא סתם טעמים אלא הטעמים הטובים באזור המיידי.

בשקט בשקט, הפכו גרגר הזהב למקום החם ביותר בשוק לוינסקי. ארוחות צהריים שוקקות, תור מסביב לבניין בימי שישי, וחומוס ששמו יוצא למרחקים (וגם סלטים כיד המלך). גרגר הזהב הוא שם דבר.

למטה תוכלו לראות ארוחת צהריים זריזה של שישי בבוקר: חומוס גרגרים, צ'יפס, כרובית מטוגנת והרבה פטרוזיליה בשביל הטעם והצבע.
מקנאים? יאללה, לכו חפשו (את החומוסיה).

ביוש!

חומוס, צ'יפס, כרובית
חומוס, צ'יפס, כרובית

פאוזי פול

פאוזי פול היקר והטוב.

בימים חמים אלו, כאשר בכל שכונה יש כבר לפחות חומוסיה אחת - נותר לנו רק להתפלל לשלומם ופרנסתם של אלו שמכינים חומוס מהלב, ולא רק בשביל לעשות עסק.
מי יתן והפוסט הזה ישלח ברכה לידיים של כל מי שמכין את החומוס שאתם אוהבים, שיזכו לבריאות ואריכות ימים ולשגשוג, כי בלעדיהם אנחנו סתם נהיה רעבים.

ועכשיו באמת: אם אתם רוצים חומוס טוב - לכו לפאוזי, ורצוי לפני שמתחילים להגמר הדברים בסירים.
יאללה, לכו, קישטה.


מנה משולשת של פאוזי פול

יום חמישי, 19 במרץ 2015

חומוס משאוושה

רבים מכירים את הכתובת הבאה: פינסקר 40, תל אביב יפו, פינת בוגרשוב.
אם אתם חובבי חומוס מושבעים - אתם בוודאי מכירים אותה אפילו יותר טוב מאחרים.
מדובר בחומוסיה שונה, שמתיימרת להביא מוצר שונה, והם מצליחים לקיים את ההבטחה.


חומוס משאוושה
חומוס משאוושה


הכי קל להתחיל מהדברים הייחודיים.
החומוס אינו חומוס, הוא אכן יותר קרוב למשאוושה (מסבחה) כפי ששם המקום מבטיח.
המרקם עדין יותר, הטעמים שונים, הפטרוזיליה מגיעה כקציפה, החריף לרוב גם כן.

המקום עצמו חביב, אם כי השירות לרוב בעייתי. קשה לקבל יחס כשיושבים בחוץ, ולא תמיד היחס נעים.
המיקום מספיק נקי וביום כיפי אפשר לשבת בחוץ בלי לחשוש מהזיהום והרעש של הצומת העמוסה.

אם מתחשקת לכם טעימה של משהו טיפה שונה - המקום מומלץ בהחלט, מדובר במנה איכותית עם טעם ייחודי.

אבו איברהים

חומוס טעים עם שעות פתיחה נוחות, אחלה שירות, תוספות חינם ואפילו כרטיסייה של חומוס על חשבון הבית לאחר מספר מסויים של מנות.
הצד הרע? אין לי מושג.
זה לא החומוס הטוב ביותר בעולם, אבל הוא טוב, אין עוררין, יש גרועים ממנו בסביבה המיידית שלו (השמות שמורים במערכת, לא רוצים להשפיל פה אנשים).
המקום מעט מיושן, מרגיש כמו ביקור במסעדת פועלים מהעבר, אבל זה לא משהו חריג באזור אלנבי, ועם מוצר שכזה אפשר לסלוח על מחסור בעיצוב. העיקר שיש מקום לשבת בפנים ובחוץ, והאוכל שווה את ההגעה.



חומוס משולש - אבו איברהים.
חומוס משולש - אבו איברהים.

דליקטסן | Delicatessen - סיבוב השלמות

לקראת סוף יום העבודה הרגשתי רעב, אבל לא רעב אמיתי אלא למשהו מתוק.
קפצתי לדליקטסן והעמסתי כמה טעמים קסומים.
התמונה לפניכם.
כל אחד היה בטעם וצבע, מומלץ בחום.


יום שני, 9 במרץ 2015

דליקטסן | Delicatessen

מכירים את R2M?
גם אם התשובה שלכם שלילית, כנראה שאתם למעשה טועים.
אם אתם אשכרה התיישבתם לקרוא פוסט בבלוג אוכל - סביר להניח ששמעתם לפחות פעם אחד מהשמות הבאים: בראסרי, בייקרי, קופי בר, וכמובן הדליקטסן שעליו התיישבתי לכתוב.

מדובר במקומות ממותגים ומעוצבים, עם הייפ ואפילו עם אוכל די הגון.
האוכל כ"כ מוצלח שאפילו מסעדות ובתי קפה אחרים מחזיקים חלק מהמוצרים של בייקרי, ואני מדבר על מקומות שלא שייכים לגוף המדובר, אלא אנשים שפשוט רוצים לספר סחורה טובה.


קרפ עם נוטלה ובננות מקורמלות
קרפ עם נוטלה ובננות מקורמלות


עם כזאת הקדמה חגיגית אני כנראה כבר לא אוכל שלא לפרגן.
הדליקטסן הוא מקום עם וייב ייחודי משלו, שמשלב מעדניה, מסעדה, בית קפה, מאפיה, פריטי מעצבים ועוד.
גם המיקום שלו מדוייק מאוד, מרכזי אך לא עף על עצמו, שיקי אבל מהצד.
יתרה מכך, המגוון לא עוצר באפשרויות הנ"ל, אלא קיים גם בתפריטים המרובים: משלוחים, קינוחים, יינות, שבתות, ארוחות בוקר, בראנצ'ים וארוחות צהריים (וגם אחר הצהריים). יש מספיק כדי לא לסתום את הפה לתקופה די ארוכה.

היופי הוא בגיוון, כי מצד אחד אני מספר לכם על כל האספקטים, אבל מצד שני - הפעם המתועדת בתמונות הוקדשה כולה לארוחת בוקר של שישי.
בימים אחרים אני עלול לעבור שם ולקחת תוספות חמות \ קרות הביתה (אוכל של צמחונים), קינוחים מטורפים או סתם לחם. בצהריים אני עלול לבקר בשביל קפה ומאפה, ואילו בסופ"ש בשביל להעמיס גבינות לאח"כ.



פסטיה תרד לצד ביצה, יוגורט וסלט קטן



לסיכום:
אני לא חושב שיש משהו רע שאני יכול להגיד על המקום - אולי רק שבצהריים (או בשישי בבוקר) נורא קשה לתפוס מקום, וזה דווקא סממן להצלחה אז שוב, לא יותר מדי גרוע.
אין אפילו טעם להכנס לפרטים כמו שירות, ניקיון או עיצוב, המקום מתפקד ומתנהל על רמה.
באמת מביך אותי שאפילו לי אין תלונות, אבל זה המצב.

יום שני, 2 בפברואר 2015

חומוס הכרם | סמטת בית-הבד 6, תל-אביב

בתוך רחוב קטן שמרכז עסקי טקסטיל (ונקרא בהתאמה סימטת בית הבד), ממש בצמוד לצומת של הרחובות הרצל ודרך יפו, מסתתרת חומוסיה חביבה ביותר.

מרקחת החומוס שלהם דחוסה למדי, אם כי מרגישה בבסיסה חומוס "גלילי" אשר לא קיבל מספיק אוויר ונוזלים כדי להפוך לקרמי דיו.
החומוס טעים מאוד, ואף שהמנה קטנה הוא משביע בצורה מפתיעה.


חומוס משולש בחומוס הכרם
חומוס הכרם - מנה משולשת 

באווירת המקום אשר משדרת נינוחות וחצי כח, כך גם השירות, אדיש בצורה חביבה.
המקום עצמו כמעט מלא רוב הזמן, אבל גם, בחצי כח.
הניקיון דווקא מעל הצפוי והממוצע, ואילו התמחורים סטנדרטיים למדי.

מומלץ מאוד לנסות כי מדובר בחומוס טוב, שעלול לקלוע לטעמים של אנשים שאוהבים יציקות כמו גם לטעמים של אוהבי החומוס הגלילי.
בהצלחה!

יום שלישי, 14 באוקטובר 2014

De Liefde | Amsterdam

גם בחו"ל צריך לאכול, זה נכון.
אבל בחו"ל, אמסטרדם למשל, יש יחס שונה לעובדים.
זה בא לידי ביטוי בכך שחנויות, מסעדות, מזנונים, בתי קפה ועוד נוטים להסגר מוקדם, כדי לאפשר לכל סוגי העובדים להנות מזמן פנוי.

עם זאת, ישנם מקומות רבים אשר פתוחים אחר שעות הצהריים, אם כי חלקם הגדול במתכונת שונה, עם תפריט שונה. הבדלה בין מאכלי בוקר לצהריים לערב היא לאו דווקא מוזרה, היות וגם בישראל ישנן מסעדות אשר מפרידות בין התפריטים, למרות שבמקומות מסויימים ההפרדה נגמרת בארוחה העסקית.

אבל תעסוק הוגנת ושעות מנוחה הן לא הסיפור כאן.
הסיפור הוא על בית קפה שהוא גם בר וגם דיינר, ובעיקר ממוקם בכניסה לפארק.
זה אומר שכל השולחנות משקיפים אל מדשאות ועצים, נהנים מהאוויר הפתוח, גישה לשבילים מסתעפים בתוך יער מחד, ומאידך מרחק הליכה קצרצר מרחובות ראשיים מאוד.


רביולי תרד וריקטוה, סלט עלים צעירים וגבינות
רביולי תרד וריקטוה, סלט עלים צעירים וגבינות


זוגתי בחרה מנת רביולי תרד וגבינת ריקוטה, שהגיע עם מעט עלי ארוגולה, אגוזי לוז וגבינת גראנה פאדאנו שגוררה בנדיבות. המנה שלה הייתה מאוד טעימה, אני יודע כי גנבתי לה כמה פיסות.

אני בחרתי בסלט עלי תרד, עם ארוגולה, תפוחים, מבחר גבינות (כחולה, מיושנת, טרייה) תפוחים, עשבי תיבול ורוטב בלסמי מצומצם. המנה שלי הייתה נפלאה גם כן, למעט תוספת טרגון שמעט הציקה לי.

עם כל הסיפורים על עבודה הוגנת ומילקי זול בחנויות המחירים לא היו עממיים:
מנת הפסטה: 15.5 יורו, מה שהופך לכ73ש"ח
הסלט: 9 יורו, 42 ומשהו שקלים חדשים.
תוסיפו לזה שתיה וקיבלתם דייט נחמד בפארק, בבית קפה עם אווירה של מסעדה ומחירים של תל אביב.

האם זה היה שווה את זה? התשובה שלי היא שזה בהחלט היה שווה כל סנט.
בשעות האלה לקח לנו שעה למצוא מקום לאכול בו שלא מגיע מנות בשריות בלבד (הערב הוא הזמן של הסטייקים וההמבורגרים) או בכלל פתוח, ובנוסף לזה היה ממש ממש טעים וכיפי.

אם אתם באמסטרדם ובאזור - תנו איזה גיחה ותשאלו איפה המלצר שאח שלו גר באשדוד, הוא יפנק אותכם (סיפור אמיתי).

יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

פיצה ג'וזפה | חיים ויטל 1

ג'וזפה הוא שם שאינו מוכר לכולם, אך כמעט כולם שמעו על פיצה מסתורית בפלורנטין שלא תמיד פתוחה, מציעה תוספות ממש טובות ונעשית ביד אמן. קוראים לה פיצה צב, או הצב, פיצה פלורנטין, הפיצה של הזקן, פיצב, פרופסור פיצה ועוד שמות שאולי נתקלתם בהם.

פיצה ג'וזפה הממוקמת היא סוג של קסם נעלם. הבליינים של סוף השבוע יכולים לפספס אותה בקלות רבה היות והיא סגורה בשישי ושבת. במהלך שאר השבוע היא נפתחת לקראת שש אחה"צ ונסגרת בסביבות חצות. ייתכן ואף ראיתם אותה פתוחה ולא הבנתם במה מדובר כי מבחוץ לא בדיוק ברור מה קורה בפנים.

למזלי הרב יצא לי לאכול בג'וזפה פעמיים בחודש האחרון.
בפעם הראשונה הגעתי ולקחתי משולש (רבע) גבינת עיזים.
בפעם השניה אכלתי פיצה עם עגבניות וברוקולי וזוגתי האהובה אכלה פיצה עם בטטה ובולגרית.

היה תענוג ואני כבר עכשיו רוצה לחזור.
לצערי אני לא נוהג להסתובב בלילות בפלורנטין (למעט מקרים מיוחדים בסופי שבוע) והמקום אינו מבצע משלוחים.


פיצה עם עגבנית וברוקולי (ומאחורה פיצה עם בטטה, בולגרית וכנראה כם מעט תרד)
פיצה עם עגבנית וברוקולי (ומאחורה פיצה עם בטטה, בולגרית וכנראה כם מעט תרד)



המקום מומלץ בחום לחובבי פיצה וגם לאלו שמוכנים לאכול מדי פעם אבל לא חושבים שזה המאכל הקסום ביותר בעולם.
אני אישית מוכן להקדיש בעתיד מזמני היקר כדי להגיע בשעות הנכונות ולסעוד, ואני ממליץ זאת גם לכם.
באמת, תנסו, מילה של סחבק.
אם לא אהבתם אתם מוזמנים להסביר לבעלי המקום למה, הם ממש נחמדים ויעשו את המיטב כדי שלא תבכו על רוטב שנשפך.
ואגב רוטב, למקום יש רטבי בית חריפים וקסומים, זה כדאי!


פיצה ג'וזפה עם גבינת עיזים
פיצה ג'וזפה עם גבינת עיזים

דליקטסן | יהודה הלוי 79/81

אני לא זוכר אם יצא לי לכתוב בעבר על הדליקטסן, אבל אני מתעצל לבדוק בעצמי, ולכן פשוט אכתוב את מה שיש לי כרגע להגיד מבלי לדעת אם אכן סיקרתי את המקום בעבר.

הדליקטסן הוא מקום מצויין. גם כבית קפה, גם כמעדנייה, גם כמסעדה וגם כמאפייה.
מעטים הם התוצרים והמוצרים שלהם שאיכזבו אותי.

מה שכן מאכזב אותי, ואולי זו ההשפעה של כל הדיבורים על יוקר המחייה - הוא התמחור.
אמנם אפשר למצוא מחירים הוגנים למדי בתפריט שלהם, בהחלט לא הסל היקר ביותר בעיר, יש שיאמרו אפילו בינוני, אבל הביקור שלי היום הוציא אותי מופתע.
להלן הפריטים שרכשתי:
* קישואים עם שומשום, זרעי חמניה ופטרוזיליה
* חצילים עם חומץ בלסמי ופטרוזיליה
* ירקות בקארי
* לחמון עם דגנים
העלות: 85 ש"ח

כשחושבים על זה במחירי עלות - זה מאוד יקר. כשחושבים בתמחור מסעדני ייתכן והמחיר היה גבוה יותר בהתחשב בכמויות, ובעלות ההגשה, הסכום והבחור שמנקה את הרצפה.
עם זאת, מדובר באוכל טייק-אוואי, שני פריטים מהסלטים, אחד מהמנות העיקריות, קופסאות בגודל בינוני.

אני מניח שהתלונה שלי היא לא ספציפית על הדליקטסן, אלא על הקלות שבה אדם יכול לרכוש לארוחת צהריים (עם שאריות לקראת הערב) אוכל במחיר של שלוש וחצי שעות עבודה בשכר מינימום.
זו הייתה הבחירה שלי, והאוכל באמת שהיה מצויין, אבל איכשהו נשארתי עם טעם מר של תהיות לגבי מחירם של החיים.

בתמונה למטה תוכלו לראות את החצילים והקישואים.
את הקארי לא הצלחתי לצלם בצורה מחמיאה, ואת הלחם שכחתי.
יום טוב.

חצילים וקישואים מהמטבח של דליקטסן

יום חמישי, 21 באוגוסט 2014

החומה הסינית | מקווה ישראל 26

זה סיפור על מקום ייחודי מאוד שבסופו אני מקווה שתצאו עם תחושה של הרפתקנות ורצון לנסות דברים חדשים.
על מסעדת החומה הסינית שמעתי באמת מזמן, אבל משום מה לא יצא לי לאכול שם עד לפני השנה האחרונה.
תמיד היה תירוץ כלשהו.

המקום קיים כבר כ-15 שנים ומתופעל ע"י משפחה של עולים סינים יהודים המעניקים שירות קשוב ואדיב.
האוכל המוגש הוא כשר וימי פעיות המסעדה הם בהתאם.
במקום מוגשות ארוחות עסקיות בין השעות 11:30-17:00 בימים א-ה, אם כי המלצתי האישית היא להזמין מנות מהתפריט הרגיל ולא מן העסקי.
הנימוק שלי הוא כזה: המנות העסקיות הן שבלוניות ומוכנות בכמויות, כך שבלתי אפשרי לבקש התאמה (להחסיר או להוסיף מרכיבים) או לבחור רטבים ספציפיים, ובמקום הזה הרטבים הם סוג מהעניין.
בפוסט הזה אספר לכם על מנת האיטריות במקום (אותן בחרתי בתוספת טופו) אשר נעשות עבודת יד. בכוונה לקחתי את אותה מנה בשני טעמים (רטבים שונים) כדי להכיר יותר את הטעמים וההבדלים ביניהם.


איטריות מוקפצות עם טופו ברוטב חמוץ מתוק
איטריות מוקפצות עם טופו ברוטב חמוץ מתוק

את הרוטב שבתמונה מעל כבר הכרתי דרך מנת החצילים של החומה הסינית.
במנת החצילים מקבלים צלחת עמוסה קוביות חציל מוקפצות ברוטב הקסום הזה עם מגוון ירקות, לצד קערית אורז.
מדובר במנה מדהימה שאי אפשר להפסיק לאכול ממנה, בעיקר בזכות הרוטב הסמיך והמדהים הזה.
אותו הרוטב (אפשר לבקש את המנה ברמות חריפות שונות) עושה עבודה מדהימה גם עם האיטריות המשובחות שמכינים בחומה הסינית. אם אתם אוהבים חמוץ \ מתוק - מומלץ בטירוף.


איטריות מוקפצות עם טופו ברוטב שעועית שחורה
איטריות מוקפצות עם טופו ברוטב שעועית שחורה


רוטב השעועית השחורה הוא בעצם הרוטב הדומיננטי מהמטבח הסיני שאתם לא יודעים לנקוב בשמו אבל מכירים את הטעם שלו מצויין. מדובר במחית של שעועית שחורה עם שום סויה ועוד מגוון תבלינים, והוא עושה את העבודה מצויין.
אמנם צלחת עמוסה בו יכולה להמאס אחרי זמן מה, אבל הטעם לא רע. במקרה של טופו שסופג טעמים ונודלס שסופגים טעמים יוצא שהטעם מעט עמוס. בהשוואה למנת נודלס ללא רוטב או או עם הרוטב החמוץ-מתוק, המנה הזו הייתה מפסידה. עם זאת, אם אתם יושבים עם עוד אנשים, זו אחלה תוספת חלוקה.

מכיוון שיש לי עוד המון תמונות מהקום אנסה להמשיך בקרוב עם פוסטים חדשים על מנות אחרות והמלצות אישיות.
עד אז, דבר אזהרה: אמנם מדובר באחלה מקום - שימו לב להנמיך ציפיות, המקום מגיש אוכל טעים אם כי פשוט מאוד, ועושה זאת בחלל שנראה כאילו עיצובו לא שונה מאז שנות התשעים המאוד מוקדמות.
כל זאת לא נאמר לרעתו, מדובר בחווית אכילה מצויינת והמחיר הוא בהתאם לשני הגורמים הנ"ל. לא מדובר במסעדה אסייתית טרנדית שחטרה על דגלה את שוד הלקוחות.


החומה הסינית: מקווה ישראל 26, תל אביב
טלפון: 053-9366136
תפריט

יום רביעי, 20 באוגוסט 2014

פיצה טרנטינו, עזריאלי

אתם אולי מכירים את מסעדת טרנטינו בעזריאלי (הסמוכה לH&M), אבל לא מדובר בה.
מדובר בדלפק הפיצה שנמצא באזור המזון שבקומה השניה.
השעה - צהריים. המקום - קניון עזריאלי. תקופת החופש הגדול, אין מקום לזוז מרוב ילדים וילדות, הורים, חיילים ואנשי עסקים שירדו רגע מהמגדל.

בתוך כל העומס הזה דווקא לפיצה טרנטינו אין תור. היה לפני בדיוק אדם אחד שעזב בזמן שהוצאתי את הארנק.
בחרתי רבע (הכמויות הן רבע מגש אשר נחתך לשני משולשים - כמו בפיצה עגבניה) עם זיתים וקלצונה גבינת עיזים ופלפלים קלויים. ביחד עם פחית קולה זירו התענוג עלה לי 50 ש"ח.


פיצה טרנטינו עם זיתים
פיצה טרנטינו עם זיתים


הפיצה לא רעה.
לא הכי טובה שיש ביקום, אבל בטח שלא רעה. איפשהו באמצע בין פיצה עגבניה לבין פיצה של פיצריות שכונתיות, מהסוג שכיף לאכול. עם הפיצה ביקשתי קצת מרוטב הבית בצד. הרוטב לקה בחוסר טעמים והיה בעיקר נוזלי מדי.
קצת אבקת שום (או שום גבישי, או כל שום) היה מוסיף המון, אבל לטרנטינו אין תבלינים לקחת, רק על הדלפק, והפיצה הייתה ארוזה עוד לפני שהספקתי לחשוב על זה.



קלצונה גבינת עיזים עם פלפלים קלויים ועוד
קלצונה גבינת עיזים עם פלפלים קלויים ועוד

הקלצונה הגיע רותח אם כי גבינת העיזים בפנים הייתה קרירה.
בנוסף הוא לא היה מעניין במיוחד בטעמו, להבדיל מאחד אחר שטעמתי בעבר באותו המיקום (הפומודורו לדעתי).
לסיים אותו הרגיש כמו עונש, והצטערתי שכבר סיימתי את הפיצה. את מה שהצלחתי לאכול הטבעתי ברוטב הבית המשעמם שאיכשהו היה פחות משעמם מהקלצונה המדובר (או המדוברת? לדעתי זו נקבה).

אולי אדם אחר היה נהנה יותר, בכל זאת טעם וריח.
מבחינת פיצה המקום מקבל את המלצתי החמה.
התמחור לא שונה משאר היקום בימינו אנו ובזמן הזה.
המקום היה נקי למרית עין, אם כי מישהו בדיוק שבר בקבוק קולה במעבר של המסעדה וכולם עברו והעיפו זכוכיות ושפריצים לכל מקום, אבל זה כבר מחוץ ל"מסעדה".

יאללה, בואו, מה איכפת לכם.

יום שני, 11 באוגוסט 2014

אבו איסמעיל | ריב"ל

את חומוס אבו איסמעיל חלקכם בוודאי מכירים.
בהתחלה היה זה חומוס יונס מרחוב אבן גבירול (באחד הגילגולים האחרונים שלו).
החומוס ההוא היה טעים, שלא לאמור מצויין. ואז פתאום נסגר. אח"כ האנשים שהביאו את החומוס הטוב ההוא עברו לנמל יפו, הפעם תחת השם אבו איסמעיל.
חומוס אבו איסמעיל ביפו פתוח גם היום, ואנשים עומדים בתור בשביל עוד ועוד מנות.

חומוס אבו איסמעיל של רחוב ריב"ל התחיל בתור חגיגה לפה, אחרי תקופה קצרה חווה ירידה (בעיקר בגלל שירות מבולבל) ולא מזמן נשרף - כך שלמיטב הבנתי בזמן שאני כותב שורות אלה הוא עומד סגור.


מנה משולשת בחומוס אבו איסמעיל, עם צ'יפס, פלאפל, חמוצים וסלט
מנה משולשת בחומוס אבו איסמעיל, עם צ'יפס, פלאפל, חמוצים וסלט


אז אמנם אנחנו מדברים פה על חומוס שאי אפשר לאכול כרגע בסניף שעליו אני כותב, אבל אפשר לטעום תוצרת נהדרת בסניף שבנמל יפו. תראו את התמונות, הן לא משקרות.
לגבי הסניף שנשרף - אני מקווה שיחזור במהרה, חומוס טוב בקרבת מקום הוא תמיד נכס, במיוחד במחירים הזולים שהיו לאבו איסמעיל של רחוב ריב"ל.
אמנם לא חסרות פה חומוסיות באזור, אבל כל אחת מגיעה עם מצבי הרוח שלה, התור שלה, שעות עומס בצהריים בהן אי אפשר לתפוס שולחן וגם טעמים שלא תמיד בא לך יום אחרי יום אפילו שבא לך חומוס.


חומוס משולש של אבו איסמעיל
חומוס משולש של אבו איסמעיל


מדובר בחומוסיה מבטיחה שהסניף הספציפי הזה שלה לא שרד (פיזית). אני לא בטוח מה קרה שם, אבל זה בהחלט חבל כי הפוטנציאל היה עצום. המחירים היו נוחים וכללו גם עסקיות מפנקות, וגם מגוון מנות גריל ותבשיל.
בס"ה תמיד טוב שיש מקומות חביבים לאכול בהם.
אעדכן אם יהיו התפתחיות.
בתאבון!

יום רביעי, 7 במאי 2014

מנה משולשת של אבו חסן

בביקור המדובר הלכתי עם חברים רבים סעוד ארוחת בוהריים באבו-חסן.
אני לא זוכר אם כבר יצא לי לספר בעבר, אבל אני לא חולק את ההתהבות המוגזמת סביב המקום.
זה אחלה חומוס, באמת, אבל יש כאלה שאני אוהב יותר.
אני גם בעיקר לא אוהב לעמוד בשמש מלא זמן בשביל לקבל מנה ולאכול אותה ממש מהר תוך כדי שאנשים מזיעים מחכים שאני אפנה להם מקום במבטים זועמים מרעב.

חומוס, מסבחה, פול, אבו חסן.
משולשת: אבו חסן

שלא תבינו אותי לא נכון, טעים גם טעים, אבל חומוס זה עניין אישי ובעיניי מספר הפעמים שאכלתי מנה באמת באמת מדהימה באבו חסן זה משהו שאפשר למנות על יד אחת.
בשביל מנה טעימה אפשר ללכת להרבה מקומות, בלי תור, בלי דחיפות וצעקות, ובלי לאכול ממש מהר כדי לפנות מקום לאחרים.
אני עדיין מכבד את כל מי שמעדיף ללכת לשם, אבל כמעט אחרי כל סיבוב כזה אני מרגיש שיכולתי לחסוך לעצמי זמן ומאמץ.

יצא לי להתלונן על זה בפני חברים וחומוסאים, לא תמיד יש הסכמה לגבי הטעם, אבל כמעט תמיד יש הסכמה לגבי החוויה.
עם זאת, כולם, כולל אותי, חוזרים אל התור המיוזע.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג