תפודים ונהנים: אלגמוס

בוודאי שמתם לב שמדובר ברצף של פוסטים על אלגמוס.
לא מדובר חלילה בקידום ממומן אלא באסופה של פוסטים מהמקום אשר לא פורסמו בעבר ולצורך הכרונולוגיה בחרתי לפרסם אותם אחד אחרי השני.

הארוחה שעליה נדבר הורכבה מסלט אסייתי עם טחינה, חצילים קלויים ברוטב חמוץ מתוק, צ'יפס, תפוחי אדמה קטנים ושובבים שנאפו להם בתערובת פפריקה מעושנת ומעט חמוצים בצד.
רציתי גם עמבה אבל היו על הבקבוק שיערות ואבק אז נאלצתי לוותר.

הגוונים האדומים הם תאורה שעברה מהשמש היוקדת דרך הגגון האדום וישר לתוך הצלחת שלי.
האוכל היה טעים בצורה בה רק אוכל בסיסי מאוד יכול להיות, דברים פשוטים שטעמם אהוב.
אמנם נורא קל לטעות גם עם טחינות, צ'יפסים, תפוחי אדמה ועיסות חציל, אבל כל אחד מהם היה במיטבו, אולי מלבד החמוצים.
נהניתי מאוד, אפילו שהאנשים שישבו סביבי בלסו שווארמה כאילו אין מחר.

מזכרות מיריד האוכל בסנטר

יצא לנו להיות ביום חמישי אחר הצהרים בדיזנגוף סנטר בת"א לצורך סידורים.
אחד הדברים שהופכים את המקום לקניון המוביל בארץ מבחינתי הוא יריד האוכל שמתקיים שם בימי חמישי-שישי.
כבר העלתי פוסט בעבר על היריד הזה - בקצרה אסכם שתוכלו למצוא שם מגוון רחב של מאכלי עדות, וכמו כן גם מוצרי סופרמרקט פרימיום כגון זיתים תוצרת בית, בשר משובח (לא טעמתי, אבל כדאי שיהיה משובח במחיר של 30 שקל למאה גרם) ועוד. רוב המנות נמכרות בקופסאות פלסטיק לנשיאה הביתה, והמחירים ברוב הדוכנים עממיים.

אישית אני תמיד מחפש שם עלי גפן ממולאים בבשר ואורז ומתאכזב כל פעם מחדש כשאני מגלה שיש רק עלי גפן ממולאים בפירות יבשים ואורז, כך שאם יש מישהו מבין עניין שקורא את הבלוג - הרם את הכפפה, ויהיה לך לקוח נאמן.

בהיעדר עלי גפן ממולאים בבשר בחרנו ללכת לדוכן האיטלקי.
לקחנו מנה אחת של רביולי ומנה אחת של ניוקי.

ניוקי תפוחי אדמה, בטטה ופסטו (המעיכה במקור)

לזניה 4 גבינות (הנגיסה לא במקור)

הלזניה היא מנה שאני לוקח קבוע בדוכן הזה שתמיד מספקת את הסחורה.
היא אמנם נראית קטנה יחסית לשאר הלזניות בדוכן, אבל איכותית מאוד ומשביעה.

לעומת זאת הניוקי שנבחרו היו מאכזבים ותפלים - היה ניסיון לטבול אותם ברוטב שמנת שלא הצליח, אבל אולי זה אשמתנו שלא ניצלנו את ההזדמנות לטעימות, והלכנו על מנה שרצינו בתיאוריה ונראתה טוב על הנייר.
המנה הייתה אכילה, אבל לא הייתה עוברת שלב במאסטר שף (בניגוד לסמדי בומבה, שהייתה עד לא מזמן בסנטר, ועברה הרבה שלבים במאסטר שף)

לסיכום - אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה הייתי פשוט לוקח את כל המגש של הלזניה, ומציע הצעה שלא ניתן לסרב לה. יש גם עוד דברים מפתים בדוכן לחברינו הצמחונים כמו כרובית בשמנת וברוקולי מוקרם, אבל כאמור מומלץ לטעום לפני, כי לא כל הנוצץ זהב.

תפוח אדמה אפוי | טעויות שעושים בעזריאלי

אין לי מושג איך קוראים למקום שאכלתי בו, לא בטוח שאפילו היה לו שם בולט כלשהו.
הדבר היחידי שבלט בו היו תמונות של תפוחי אדמה אפויים עם תוספות שונות.
עברתי ליד הדוכן הזה עשרות אם לא רבבות פעמים, תמיד רציתי אבל איכשהו זה לא הסתדר.
הוא נמצא באזור המסעדות בקומה הנמוכה יותר, צמוד לבורגר ראנץ', על פניו יש בו רק דוכן של רכיבים לסלטים \ תוספות לטוסט, אבל התמונות של תפוחי האדמה אומרות אחרת.
ביום חמישי האחרון פשוט נשברתי.

תפו"א אפוי, גבנ"צ, שעועית אדומה חריפה, פסטו.

ההתחלה לא הייתה מבטיחה במיוחד.
ניגשתי אל הדוכן והבחורה שעבדה בו עשתה פרצוף שאמר שהיה שילוב בין "מה אתה עושה פה?" לבין "מה אתה רוצה ממני?!". שאלתי אותה למה היא מופתעת שניגשתי לקנות מהם אוכל, אבל היא הייתה בהלם כללי ולא תקשרה יותר מדי.
הגיע בחור אחר והחליף אותה, ועד שהאוכל שלי היה מוכן - שניהם פחות או יותר נמנעו מליצור איתי קשר עין.

המקום מצויין במין תנור עם להבה גלויה (או אשליה של להבה) ממנו שולפים את התפודים. לאחר שנשלפו שניים גדולים, הם נלקחו לעמדת התוספות ופוזרה מעליהם גבינה צהובה.
לאחר מכן הבחור הלך למטבח וחזר עם הר של שעועית אדומה מעל הכל.
במבט לאחור - הרוטב של השעועית די הזכיר את השימור המתקרא שעועית אדומה חריפה, אבל השעועית הייתה יחסית קשה, מה שהעיד על בישול לא שלם, להבדיל מזו בשימור שמגיעה רכה.
מה גם ששועית זול יותר להכין לבד בכמויות מסחריות מאשר לרכוש בשימורים, אבל יכול להיות שמבחינה לוגיסטית יש חישובים אחרים.

למרות שתפוחי האדמה היו צלויים באופן מושלם מבחוץ - הם היו קצת קשים מבפנים.
הכמות הייתה רבה ולא התקרבתי ללסיים הכל.
הטעמים בסופו של דבר נהיו משעמים, הוספתי פסטו למרות שזה לא הגיע עם המנה, רק כדי לגוון.
שעועית, גבינה בכמות מזערית ותפוח אדמה שאינו מושלם - ארוחה שאיש לא צריך לסבול חמגשית עצומה ממנה.

ויטרינה | נקניקיות או לא להיות

אם יש משהו שבית העסק הזה משדר זו נינוחות והסתפקות במועט.
אצל ויטרינה זה בא לידי ביטוי בתמחור הסביר, במיקום המרכזי אך הקטן יחסית, במבחר המנות המצומצם ואפילו בשעות העבודה: א'-ה': 12:30-23:00 ו': 12:00-17:00.
הם בוחרים לנוח בסוף השבוע, מה שמשדר ההיפך מחמדנות; המקום הצנוח יחסית מעוצב בטוב טעם ושוקק חיים לא פחות ממסעדת ענק; המנות עצמן טעימות, מוקפדות וייחודיות מאוד.
למראית עין אין כאן דבר וחצי דבר שאינם בסדר.

צ'יפס תפוח אדמה ובטטה, חמוצי הבית, נקניקיית חזיר ורוקפור, קטשופ סלק ואיולי מדהים

את המקוריות והטאץ' אפשר לראות כבר בתמונה הראשנה:
נקניקיית חזיר עם נגיעות רוקפור, צ'יפס מתובל שמגיע עם גרידת לימון ומורכב מ50% בטטה ו50% תפוח אדמה, כף מרק אסייתית הנושאת בתוכה קטשופ סלק ייחודי ורוטב איולי ששניהם כמובן הם פרי המקום. אפילו החמוצים הם מתכון הבית והם מדהימים.
קטשופ סלק!
חייב לציין גם את מבחר הנקניקיות המרשים - עמדתי מול חלון הראווה וחשבתי ארוכות מה לקחת, הכל נראה טוב ונשמע טוב בתיאורים אפילו לאדם כמוני שלא בהכרח אוהב בשר טחון.

מנת צ'יפס 50\50

זוגתי האהובה הצטרפה אלינו לקראת סוף הארוחה שלי והזמינה המבורגר (אליו אתייחס בהמשך).
ניצלתי את ההזדמנות כדי להוסיף סלסלה של צ'יפס ב"מיוחד" בשבילה, עליו התנפלתי בשמחה.
באמת שהשילוב המנצח של בטטה ותפוח אדמה עם התיבול וגרידת הלימון עשו לי חגיגה בפה.
חייב לציין שחזרתי מאז במיוחד בשביל הצ'יפס.

ייתכן וזה ההמבורגר הטוב בעיר

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג אתם בוודאי יודעים שאני לא חובב המבורגרים.
זוגתי לעומת זאת דווקא אוהבת אותם מאוד.
היא אכלה את המנה שבתמונה בהתלהבות בלתי מרוסנת והכריזה שוב ושוב שהוא אחד הטובים שאכלה לאחרונה, תוך כדי שהיא מונה המבורגרים נחשבים ומספרת מדוע לדעתה הם פחותים.
השמועה ברשת אומרת שהסוד הוא חלקי צוואר מעושנים שנכללים בתערובת הבשר.

לסיכום:
מומלץ מאוד. המכשול היחידי שמצאתי היה שעות הפתיחה. זה לא סביב השעון וסופי השבוע יכולים להוות מכשול לזללני פנאי, אבל מומלץ לתכנן מראש ולהגיע בשעות הפעילות.

טאג'ין: צהריים בהודו \ עוף

בעבר כבר סיפרתי לכם על טאג'ין, מקום נחמד ברחוב המסגר המציע שפע של תבשילים, מנות גריל, תוספות חמות וגיוון יום יומי במנות המוצעות מתוך ויטרינת סירים ענקית.
לאחרונה בטאג'ין צירפו למלאי מנות עוף מהמטבח ההודי, המגיעות לפעמים בצורת פיסות חזה עוף ולפעמים בשיפודים.
העוף מושרה ברוטב טיקה, עשוי על הגריל עד לעסיסיות הנכונה וממתין לבאים, זוהר בצבעים טעימים.

חזה עוף בטיקה, צ'יפס ביתי גדול, אורז לבן.

בביקור הראשון בו אכלתי את המנה הזו (התמונה למטה) העמסתי גם דברים אחרים כדי לא להתאכזב ולהשאר רעב.
תוכלו לראות שם קוסקוס עם ירקות, אורז לבן, תפוחי אדמה צעירים עם רוטב עגבניות, צ'יפס ביתי דקיק, וחזה עוף בגריל.
ברגע שנגסתי בשיפוד הראשון - הבנתי שהיה לי עדיף אם כל הצלחת הזו הייתה מלאה בשיפודים קטנים, אדומים ומדהימים.

קוסקוס ירקות, חזה עוף בגריל, שיפודי צ'יקן טיקה, צ'יפס פרוס לרוחב, תפוח אדמה ברוטב עגבניות כלשהו, אורז לבן.

לסיכום הפוסט הקצרצר הזה. אם אתם באזור המסגר ובא לכם טאץ' הודי (או סתם להעמיס מלא אוכל בסגנון ביתי) אל תשכחו את הטאג'ין, הוא גועש על האש, ממתין רק לכם.
השתיה אגב תעלה לכם אותו דבר בין אם היא בפחית או בבקבוק של חצי ליטר, אז אל תישארו צמאים סתם, חבל.