‏הצגת רשומות עם תוויות צהריים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות צהריים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 15 במאי 2019

הפתעה: פונדק אסא סטקיה

קודם כל המיקום:
מיקום זה חשוב, שהרי נאמר לוקשן לוקשן לוקשן.
פונדק אסא (סטקיה, כך במקור) אמנם משווק כסניף בית דגן, להבדיל מאחרים, אבל בפועל הוא נמצא בתחנת דלק הלכודה בין בית דגן, מחלף השבעה ומכון וולקני.

שנית, ההיסטוריה:
אין לי מושג מתי הם פתחו, לכאורה לפני חמישים שנה.
יכול להיות שזה נכון, המקום בהחלט משדר "ותק", וכך גם הלקוחות.
אני זוכר שאכלתי שם כמה פעמים לפני כעשרים שנה, וזה נראה דומה, הריח דומה, והיה מפוצץ בסועדים בצורה דומה.
הדבר היחיד שהשתנה הוא שאינני אוכל בשר יותר, אז לא היו לי סיבות לבוא.


חומוס טחינה חריף


העלילה:
עצרנו לארוחת צהריים לפני מסע כבוד אל בית עלמין.
כל הדרך ניסו להזהיר אותי שלא יהיה לי מה לאכול, כאילו אני פרימדונה, מסרב לישון על עדשים, צועק על המלצרים ומצר על האפשרויות. יהיה בסדר.
ואכן היה.
מבין אופציות החומוס המצומצמות, חומוס רגיל עם טחינה רגילה יצא דווקא מהמם, טעים, ומפתיע ביותר.
וואללאק הופתעתי לטובה.

אם אתם נתקעים עם אנשים שממש רוצים לגרור אותכם למקום של מינגולים - לפחות יהיה לכם חומוס לא רע. 

יום חמישי, 3 בינואר 2019

פיצרון, שדרות ההשכלה 1, ביצרון

כל החבר'ה נפגשים לעסקית.
לא ידענו מה בא לנו ובסוף נכנסנו למקום פינתי חמוד ומזמין.

כבר בדלת הזהירו אותנו שמדובר במקום צמחוני \ טבעוני, מה שלא הפחיד אף אחד בשום צורה.
הגיע תפריט חביב ביותר, וכולנו לקחנו עסקיות פסטה, והסכמנו על פיצה לחלוקה בתור פינוק.




העסקית מתרחשת בין שתיים עשרה לארבע, וכוללת לחם, טחינה, סלט ושתיה שמגיעים עם כל מנה.
כל האלמנטים של העסקית היו טעימים, משהו מפתיע היות ורוב ההיצע בז'אנר תמיד מנסה לחסוך על חשבון הלקוח.

הרביולי שלי היה מצויין.
שאר הסועדים גם נהנו מאוד.
לגבי הפיצה הייתה הסכמה שזו לא פיצה שבאים במיוחד בשבילה כשמחפשים פיצה, אבל בתור ערך מוסך לארוחה, או פיצה שאיננה מפיצריה היא דווקא לא רעה בכלל.

מאז הביקור כל הסועדים הביעו עניין לחזור למקום שוב, וזה כבר אומר את הכל.
באזור שבו ההיצע דל, והאפשרויות נוטות לאכזב - פיצרון היא פנינה, נווה מדבר, ועוד שלל מילים.

אגב, מסתובבת שמועה שיש להם גם בופה ממש מעניין מדי פעם, ותערוכות בחלל המסעדה.

יום רביעי, 10 באוקטובר 2018

גוטה בריא ומהיר, רמת גן | חיים טובים

ארוחת צהריים היא דבר מורכב.
לנסות לאכול ארוחת צהריים בריאה, במשלוח, זה עניין עוד יותר מסובך.
להיות אכלן בררן ובעייתי זה עסק אפילו עיוד יותר טריקי, ככה זה, החיים הם לא סל של פיקניק ממולא בדברים טובים.
אבל זה לא באמת נכון, החיים הם שקית הפתעות שלא מפסיקה להעניק, ולכן כל יום יכול להיות מסע חיפוש אחרי משהו מעניין.

גוטה היא למעשה רשת של שלושה סניפים (השניים האחרים בהרצליה פיתוח ורמת החייל) שמנסה לתת מענה לארוחות צהריים בריאות לאנשים עובדים. את החלק האחרון אפשר לנחש בעזרת שני רמזים גסים. הראשון הוא שכל הסניפים נמצאים באזורי משרדים, והשני הוא שסניפי גוטה עובדים בשעות לאנשים עובדים: ימים ראשון עד חמישי 12:00-16:00.
למזלי הרב הם עושים משלוחים, ככה שלא הייתי צריך להרחיק לאותם אזורים. 
והנה בונוס בדמות הרהור: מדובר באזורי עבודה, אבל לא אזורי תעשיה, כי אין שם תעשיה של ממש (מפעלים למשל), אלא אנשים יושבים על כסאות. אולי לא הגענו עדיין לשלב בו צריך לתת שמות חדשים לאזורים האלה.


ארוחת טופו בתנור, אורז שחור אורגני מלא, סלט לקט ירוקים
ארוחת טופו בתנור, אורז שחור אורגני מלא, סלט לקט ירוקים


כבר יצא לי להזמין מגוטה פעמיים. לא אשקר, נהניתי מאוד בשתיהן.
לא יצא לי לגוון בגלל אילוצים שבלב. כשמצמצמים את התפריט למנות צמוניות \ טבעוניות, ואז מסירים דברים שאני לא אוכל או אוהב נשארים עם קומבינציה אחת: ארוחת טופו בתנור עם ג'ינג'ר וסויה, אורז שחור אורגני מלא, סלט לקט ירוקים ברוטב סילאן ותפוזים. את הרוטב אני שם על כל ההזמנה כי הוא טעים בטירוף. אפשר להזמין גם טחינה במקום , אבל יש לי משלי.



ארוחת טופו בתנור, אורז שחור אורגני מלא, סלט לקט ירוקים
ארוחת טופו בתנור, אורז שחור אורגני מלא, סלט לקט ירוקים, עם רוטב סליאן תפוזים וטחינה

הדבר שהכי בולט בהזמנה בעיניי הוא הכמות (כן, גם הצבעים, אבל זה לא בלוג צבעים).
במבט ראשון מדובר במעט אוכל. אולי זה הסידור, אולי זה החישוב של המסעדה לגבי גודל שיכיל מתוכו מספיק בריאות לכמות, אולי זה משהו אחר. בעלות של ₪49.30 ניתן היה לצפות לטיפה יותר, אבל מבחינת תמחור - המון עסקיות כיום נושקות לחמישים.
למרות מה שהעיניים אומרות, הארוחה הזו מאוד ממלאת. אולי זה האורז, אולי העובדה שהסלט שמגיע בצד היה נותן יותר נפח אם הכל היה מונח על צלחת גדולה, אולי משהו אחר וקסום שקורה כשאוכלים מספיק מזון והבטן נותנת אותות שלא צריך יותר. בכל מקרה, זה משביע ואפילו מאוד.

ההערה השלישית היחידה שיש לי היא על מינימום ההזמנה. הסכום בתלות במערכת ההזמנות הוא 140-150 ש"ח, מה שאומר שתאלצו לשכנע קולגות, חברים ומכרים שיזמינו איתכם.
אם אתם צריכים לשכנע אוכלי בשר - המקום מציע גם שניצלים, קציצות וסינייה.

שכולנו נהיה בריאים, עלו והצליחו.

יום שלישי, 7 באוגוסט 2018

עוזי חומוס פול, נתניה

על החומוס של עוזי [מוסד נתניינתי מוכר] שמעתי כבר לפני עשור במגזין החומוס המוביל בישראל, "חומוס להמונים"; אבל לא אף פעם לא חשבתי חומוס כשביקרתי בנתניה, ובטח שלא הגעתי לביקור בשעות החומוס, AKA בוהריים.

מה רבה הייתה שמחתי כשבבוקר מופלא אחד הייתי בנתניה עם הרגשה של חומוס וגיליתי שלעוזי ישנו סניף נוסף (שע"פ הבנתי הינו בבעלות משפחתית שדואגת לאחידות בטעמים בין הסניפים) והוא נמצא קרוב למיקום הנוכחי שלי באזור התעשיה הדרומי של נתניה.
החשתי פעמיי בכדי להגיע לצלחת החמה והמזומנה.

כבר מבחוץ ניכרת ההכנה למספר גדול יחסית של סועדים עם גינה מרובת שולחנות, וגם בפנים היו למעלה משלושים מקומות ישיבה, שהיו תפוסים באופן חלקי מאוד כשנכנסנו, ומהר מאוד התמלאו עד אפס מקום ע"י עובדי ההייטק של הסביבה המיידית. המקום עבר משקט ושלווה לסערה של ניגובים וקולות הנאה.

השירות חביב, התפריט מצומצם מאוד (חומוס על סוגיו, סלט, סלט עם חומוס), החומוס מגיע לשולחן כמעט מיד, בליווי חמוצים בצל ועגבניה וכמובן פיתות טריות ורכות.
הנה הוא:

חומוס פול קומפלט בלי ביצה
חומוס פול קומפלט בלי ביצה

המנה של עוזי פול היא בדיוק כמו שמתארים אותה בביקורות השונות, מתובלת ביד אגרסיבית. מה שכן, התיבול מדהים. אם הייתי צריך למסור תיאור להשוואה וקריאה ברורה של הסיטואציה - הייתי מנסה לטעון שהחומוס של עוזי מגיע בטעם (גם הטעם המקורי וגם הטעם של התיבול) כמעט זהה לחומוס המשורר, יצירת פאר בפני עצמו.
כל הירוקים, החומוים, השמנוניים, הצבעוניים, החמצוציים, המפורזים והמרוססים מתערבבים עם חומוס חמים וטעים ביותר, מחמיאים ומשלימים את הטעם המצויין ממילא, ויוצרים מנה שכיף להתנפל עליה.

וזה לא הכל.
שניה אחרי שסיימתי את הצלחת הגיע מלצר חביב עם הצעה לריפיל שקיבלתי מבלי לחשוב פעמיים.
כשהחומוס כל כך טוב די קשה לסרב לריפיל, מה שעלה לי קצת בבריאות אחרי זה, להסתובב בשמש עם בטן מפוצצת חומוס ביום חם בטירוף זה לא מציאה גדולה.

חשבון בבקשה:
חומוס יעלה לכם 30ש"ח, סלט יעלה 20ש"ח נוספים, ועוד 8-9ש"ח לשתיה.


יום רביעי, 4 ביולי 2018

אתם כותבים: אמריקן פיצה, גרין רול סושי, הקישריה, חומוס אסלי, ג'חנון קול

קוראים יקרים,

שוב חוזרת הפינה "אתם כותבים"; אותו רגע קסום בו אתם מתלוננים ואנחנו עוזרים לקולכם להשמע.


הגולש א.ג. כותב על משלוח מ:אמריקן פיצה רמת גן
הפיצה הגיעה באיחור מוגזם והונחה בלובי רנדומלי בבניין. כשמצאתי אותה - זכיתי להנות מפיצה קרה וקולה חמה. בנוסף לכך שהבצק היה יבש, קיבלתי את התחושה שחוסכים עלי ברוטב פיצה. למעשה, זה היה קרוב יותר ללחם עם קצת גבינה וקצת אננס, מאשר לפיצה. האננס היה קשה ובקושי לעיס.
חבר שהזמנתי איתו ביקש למסור "לג'חנון היה טעם לוואי רע והלחם שום היה שרוף".


תלונה שהגיעה על גרין רול סושי, תל אביב
עשיתי הזמנה ענקית דרך האינטרנט והמשכתי לסידורים ברחבי הבית. אחרי שעה וחצי של המתנה התקשרתי רק כדי לגלות שבגלל לחץ במטבח ההזמנה עדיין לא הועברה לטבחים. הציעו לי להמתין עוד כשעה לאוכל, או לקבל פיצוי בפעם אחרת. כבר היה ממש מאוחר והחלטתי לוותר.
אחרי שבוע התקשרתי להזמין, ואח"כ שוב כדי לוודא שאכן מכינים את האוכל. הייתי צריך לספר את הסיפור של הביטולים והאיחורים לשני אנשים שונים כדי לקבל את הפיצוי, ובסוף כשהאוכל הגיע קיבלתי אגרול רטוב לחלוטין (לא קריספי, פשוט עלה בצק לח) ופטריות בטמפורה שהיו רטובות גם מבחוץ וגם מבפנים, בגדול גושי בצק עם פטריה.
הסושי היה אחלה, באמת שיש להם סושי אחלה, אבל אני לא זמין מהם יותר אף פעם. לא שווה להיות טבעוני כי מתייחסים אליך כאל לקוח שבוי.


משלוח ארוחת צהריים מהקישריה (הגולשת מעיין)
במשך בוקר שלם אספתי קבוצת עובדים שרצו קישים (יש מינימום הזמנה ממש גבוה). אחרי שעשינו את ההזמנה וקיבלנו אישור - התפזרנו אישה אישה למשרדה. טיפה לפני מועד המשלוח קיבלנו הודעת ביטול, ונשארנו ללא אלרנטיבות ורעבות. אחרי שיחת תלונה נאמר לנו שהמסעדה בכלל סגורה והמייל אישור היה פאשלה של מישהו.


רון, חומוס אסלי
מה לעשות ואין יותר מדי חומוסים טובים שאפשר להזמין דרך תן ביס.
נכנעתי לחוסר ברירות ולחץ חברתי והזמנתי חומוס אסלי, שהוא גם ככה רק בסדר, במיוחד בשביל "מוסד" שפתוח כבר מלא שנים. קיבלתי מסבחה במקום חומוס, ופלאפלים כמעט קפואים. בונוס מפתיע: כל הפיתות היו רטובות מהמים של החמוצים שלא היו סגורים טוב.


יוסי על ג'חנון קול
מזמין מהם מלא והם תכלס לא רעים בכלל וגם לא יקרים, אבל תמיד תמיד משאירים את האוכל במקומות לא ברורים והולכים. השליחים שלהם מסרבים להכנס לבניין משרדים שאני עובד בו, משאירים אצל השומר, אצל השומר בבניין ליד, בקומות אחרות, בחדר מדרגות ועוד. לא ברור מי נגד מי.



צר לנו על כל המקרים, אבל לפחות נתתם לנו חומר למחשבה.
צוות אוכל בחוץ מקווה שהתלוננתם גם בקרב המסעדות ושירותי המשלוח כדי לשפר את היחס אליכם ואל לקוחות אחרים.
בברכת שהכל נהיה בסבבה,
ביי.




נ.ב.
ראו מצורף בזאת תמונות שהגיעו יחד עם התלונה על סושיית גרין רול:

אגרול לח
אגרול לח

פטריות בבצק רטוב
פטריות בבצק רטוב

יום שני, 26 בפברואר 2018

חומוס דורמא - שדרות ההשכלה 1, ת"א


יקיר הבלוג שלומי הפציר בנו חוזרות ונישנות ללכת לסעוד את החומוס של דורמא.
היות ואנחנו אנשים יקרים בעצמנו, לקחנו את המשימה הקשה ברצינות ואת עצמנו בידיים והלכנו לבדוק הכצעקתה.
על כל זאת ועוד נספר בהמשך, אבל קודם תמונה של ארוחת צהריים (כנראה) לא ממוצעת בחומוס דורמא.
למה לא ממוצעת? המשיכו לקרוא מתחת לתמונה.

מסבחה וחציל בחומוס דורמא
שולחן צהריים בחומוס דורמא


לקרוא לדורמא חומוסיה זה בערך כמו להתייחס ככה אל גרגר הזהב. כן, יש חומוס, אולי הוא היה בשלב כלשהו ההיצע העיקרי, אבל יש עוד מלא דברים, ובאופן דומה יש גם ערב הודי, אנשים שבאים לשבת על בירה ועוד כל מיני דברים אכילים כמו מרקים סלטים מגוונים והפתעות, ודברים לא אכילים גם כן (הופעות למשל).
כשאביב ואני חיפשנו עליהם פרטים כמה דקות לפני שיצאנו לאכול ראינו שיש אתר אינטרנט שכבר אינו פעיל בשם דורמא חומוס, כך שבמקרה ותרצו עדכונים ותשבוחות מקהל החברים שלהם - חפשו אותם בפייסבוק; היום למשל יש חומוס פטריות טריות.

אם מה שכולם מספרים נכון, ייתכן ויש להם את החומוס הטעים ביותר בעיר, ככה לפחות כולם טוענים בתגובות האוהדות, בסיקורים ואפילו בתן ביס. לי לא יצא לטעום ממנו בצורתו הטהורה או ממה שרציתי להזמין למעשה. משהו שיכול לקרות לכל אחד, במיוחד אם באים בשעות העומס או אחריהן, או אם אין לכם מזל ברגע נתון.
אנחנו באנו באחת בצהריים.

שוב, שימו לב שטעויות קורות, שמטבח אינו נמדד ע"י נותני השירות, ושאר דיסקליימרים שבאים להגן על בעלי עסק כשקורה ויש יום לא משהו. קורה.

קיבלנו שירות ממלצר שעברית איננה שפת אימו ואינו בקיא בתפריט, וזה היה אך הקושי הראשון.
ניסינו להזמין משולש \ קומפלט כדי לטעום מהמבחר אך המלצר לא הכיר את המונחים. אחרי הסבר קצר על אופי המנה שמכילה קצת מהכל הוא הופתע ואמר שלא בטוח שיש דבר כזה להציע, הלך לברר וחזר לדקלם שאם אנחנו רוצים אפשר לתת לנו צלוחית מסבחה לטעום ושאין את כל הדברים האחרים שרצינו. אביב משך בכתפיים, אני ניסיתי שוב להבין אם אין חומוס רגיל או רק את שאר הדברים, כי מקסימום אזמין חומוס מסבחה; אבל המלצר התעקש שיש רק מסאבצ'חה (כך בניבו הארה"בי) ושאין גרגירים או פול או חומוס רגיל.
בשלב הזה כבר היינו עייפים מקומדיית הטעויות, קיבלנו את צלוחית הטעימה, ניגבנו קצת מסבחה שהייתה בסדר אם כי לא מיוחדת או מעניינת בשום צורה והחלטנו לצמצם את שהותנו במקום לארוחה מהירה ובלי שאלות נוספות.
את השתיה שביקשנו היינו צריכים לבקש שוב, ואחר כך כבר מעובדת אחרת אחרי שהמלצר המקורי נעלם ולא נראה יותר. בסופו של דבר השתיה הגיעה יחד עם החשבון.

נקודת אור:
מה שלחלוטין הציל את הביקור הנ"ל הייתה מנת החציל בטחינה שהייתה מושלמת. באמת, אם אתם נמצאים באזור ומתים לחציל בטחינה - אל תלכו לשום מקום אחר.

סביר להניח שמגיע למקום ביקור נוסף, אחרי הכל לא פוסלים עסק שלם על יום עם שירות רע או על גמר המלאי של האוכל בשעה מוקדמת. עם זאת, יהיה קצת קשה לשכנע את אביב ואותי לבוא לשם שוב במיוחד, אבל אולי אנסה שוב בעתיד כדי לתת סיכוי נוסף ואולי לייצר איזשהו איזון בין הרע לטוב.
בכל מקרה, לאור האהדה הרבה שיש למקום - אני מאמין ומקווה שאנחנו היינו היוצאים מן הכלל.

יום טוב לכם ולבני ביתכם.

יום שני, 5 בפברואר 2018

נייצ'ר בויז Nature Boys, לבונטין 30, תל אביב

בפינה של רחוב הרכבת עם רחוב לבונטין נמצאת המבורגריה טבעונית חדשה יחסית המתהדרת במבחר קציצות על בסיס צמחי. קראתי ושמעתי, אז באתי.
יצא והזדמנתי לסביבה בעודי רעב, ואף על פי שאינני חובב המבורגרים הצלחתי לאתר מנה שנראתה מזמינה - שניצל חציל.

המקום מעוצב בצורה מגניבה, עם וייב צעיר, ריחות נהדרים ושירות חביב מחוייך. יש ברזי סודה עם ריפיל, תה קר המיוצר במקום ועוד הפתעות חביבות. כמו כן ישנם סלטים הנראים לא רע, קינוחים ומנות מתחלפות.
אני מניח שרוב האנשים לא יפארו מקום בזכות הרטבים המוגשים, אבל לנייצ'ר בוייז יש רטבים ממש שווים.




השניצל התגלה כפרוסת חציל עצומה בציפוי בלילת שניצל. מחד לא סטנדרטי, מאידך גיסא טעים מאוד. תוסיפו סביבו לחמניית המבורגר וירקות טריים ומוחמצים וקיבלתם מנה מצויינת.
בצורתה העסקית המנה מגיעה עם שתיה ותוספת: בחרתי תערובת של צ'יפס בטטה ותפוחי אדמה. הצ'יפס של נייצ'ר בויז איינו מהסווג המטוגן אלא האפוי. לצערי קרה והוא לא היה עשוי כהלכה וגם שאר יושבי השולחן אכלו את הצ'יפסים רק באופן חלקי. בסה"כ החלק האכיל היה די טעים, והשאר נסלח למקום חדש בהרצה.

היות וגם אני וגם שאר הסועדים סיימנו את המנות ולא השארנו פירור - ניתן להניח שבסה"כ מדובר בארוחה לא רעה, ואכן כך. יצאנו מחוייכים והמשכנו לטיול רגלי קל בשכונה הסמוכה.
תודה רבה ויום טוב.






יום ראשון, 28 בינואר 2018

חומוס המשורר - ביצרון 13 תל אביב

ברחוב מגורים שקט, ירוק וחביב מסתתר חומוס מפתיע ביותר.
הוא מפתיע לא רק בזה שהוא ממוקם בין בתי מגורים ובמה שנראה שהיה או עודנו אחד, אלא בכמה שהוא ערב לי לחיך.

פעם הפינה הנסתרת הזו הייתה "פלאפל מעברי" שאנשים היו מתווכחים על מיקומו בפלאפליות הטובות ביותר ורבים על שטויות כהרגלם של בני אדם. אח"כ הסתובבו שמועות על פטירת הבעלים וטענות על טעמים שלא כתמול שלשום. אם למישהו יש סיפורים על הפלאפל - אשמח לשמוע ולהשכיל.

אם לשפוט ע"פ תמונות עבר - המקום עבר מתיחת פנים, מה שבא לידי ביטוי כיום בשולחנות, בר, מקומות ישיבה שנוספו ועוד. אבל לא באנו כדי לשפוט עיצוב.


מנה חומוס המשורר ביצרון
חומוס המשורר


החומוס דיבר מהר מאוד בעד עצמו. סמיך, עשיר וטעים. גם הפול היה מעניין יותר מהמים העכורים שהורגלנו אליהם במחוזותינו. רטבי הבית המצויינים בפני עצמם הוסיפו עוד מימד חביב ביותר לחומוס שלא באמת זקוק לחיזוקים רבים.
בסה"כ מנה נהדרת לאכול באוויר הפתוח.

מי שמוצא את עצמו רעב לעוד או מחפש לפתוח שולחן יוכל למצוא שקשוקות, סלטים חמים וקרים, מנות מתחלפות ושלל הפתעות.

תמחורי החומוס מעניינים: 24ש"ח לגרגיגים, 26 לפול \ טחינה, 29 לקומפלט עם ביצה.
שתיה קלה תעלה לכם 11 ש"ח.




יום רביעי, 13 בדצמבר 2017

חומוס הכרם מתחדש עם סניף נוסף (רחוב הרכבת 28)

סניף חדש ומבטיח לחומוס הכרם!
נראה שזה כבר השלישי במספר אחרי הסניפים בשוקן והמקורי בסמטת ביד הבד.
בצורתו ועיצובו הוא מזכיר בעיקר את הסניף של שוקן, מהלוגו ועד הריהוט.
הטעם לא נופל רחוק משני העצים המקוריים - אם כי הסועד שאיתי התלונן שיש יותר מדי טחינה בחיים שלו.
בסה"כ מקום לא רע לארוחת צהריים או פגישה של עורכי דין צוהלים - מה שקרה בשולחן הסמוך.

מנת חומוס ב26ש"ח ואתם יכולים להמשיך את היום שלכם עם חיוך.
בתמונה מטה תוכלו למצוא מנות חומוס + מסחבה + גרגרים. לא יכולתי לטעום פול כי בשעה שהגענו (15:30) כבר לא נותר.
בהצלחה בחיים!

למקרה שפיספסתם: הסניף ממוקם ברחוב הרכבת 28, תל אביב (קרוב לצומת עם מנחם בגין).



יום חמישי, 13 ביולי 2017

דים סאם סטיישן | תל אביב

הבניין הפינתי שברחוב יהודה הלוי 44 תמיד היה מקום טעון קולינרית.

זו אחת הפינות שסביבה מחירי המזון התל אביבי יורדים. בין אם בגלל הקרבה לשוק, לדרום המוזנח יותר, למידיות של אלנבי או לסיבות כאלה ואחרות שאתם יכולים לשער במוחם הקודח.
באותה פינה \ צומת \ אבן בוחן - תוכלו למצוא את מפגש השובבים הנצחי, עם אותה פרת פלסטיק שמחייכת לכל מי שרוצה לאכול עגל ומקבל "פרגיות, את טורק לחמג'ון שבעבר העסיקו מישהו שכשטעה לי בהזמנה פשוט התחיל לנער את הפיתה מעל הפח (יותר מפעם אחת).
על הפינה הזו אפילו לסמי אבו שוקרי היה סניף של החומוסיה שלו לתקופה.

ועכשיו לעניין שלשמו התכנסנו, ברכת מזון:

נודל צמחונאי


אז מה הקטע של המקום?
קודם כל מאודים, אבל מצד שני אף אחד מהאנשים שישב איתי לא הזמין אותם.
הייתה הזמנה של מרק ושתי מנות נודלס שונות.
אף אחד לא התלונן שלא טעים לו.
כולם קיבלו את האוכל יחסית מהר.
אפילו הגישו לנו אותו לקומה השניה, דרך המדרגות הספירליות הקשות, ואפילו לקחו מנה חזרה למטבח והחזירו אותה כמעט מינוס החלק שלא היה אמור להיות שם, אבל עם קצת שאריות בלמטה של הצלחת.

החסרונות של המקום בולטים.
הוא צפוף, חם, דביק, נטול יומרות בכל צורה אפשרית, הם לא מתיימרים לצלחת, להושיב, להקשיב להזמנה עד הסוף וכו'.
אבל האוכל אכן טעים.
הוא גם לא יקר יחסית לעסקית בז'אנר, תמיד נקודת זכות.
אפילו אפשר לשבת בקומה השניה, תחת מזגן, ולהבין מהחלון לתוך חצר פנימית בה רואים אנשים מחיי היום-יום והלילה, עושים את שלהם בזמן שאתם צדים את המוץ מהנודלס.

לא בטוח מתי אחזור בזמן הקרוב, אבל אם אשמח לחלוק התנהלות על רצף הזמן במישור.

יום שני, 10 ביולי 2017

אהבה בבגט אחד ו-שתיים

להלן מספר מחשבות קצרות העלולות לחלוף במוח רעב:
1. פיתה זה לא מספיק
2. לאפה זה יותר מדי
3. בגט זה של פעם

שלושת המחשבות לא תמיד נכונות, לא תמיד שוללות זו את זו, אבל המון ושלא לומר פעמים צצות יחד בפרקי זמן קצרים הנוגעים ברעב.

בקיץ, הטיעונים הללו עלולים למצוא את עצמם בטלים.
דמיינו את הסיטואציה הבאה:
יצאתם להביא אוכל, וחם בחוץ.
מדובר בצהריים מייגעים של קיץ, ואתן מזיעות כבר ביציאה מהבניין, למעשה עדיין אפילו במדרגות \ מעלית.

ברגעים הללו מתברר כי אין צורך לאכול אוכל חם, או ממש חם, או רותח.
יש פיתה!
(שוב, לצורך העניין, יש בגט, אם פיתה לא מספיקה לכם, אבל לאפה מרגישה התחייבות גדולה מדי)

במקרה הצמחוני \ טבעוני, הבגט מתמלא בכל מה שצונן ומרענן, בעיקר סלטים, קצת צ'יפס בשביל החלק החם (או ירק מוקפץ כלשהו שלרוב כבר קיים בהיצע השווארמאתי). מטיבי לכת ואקסטרה רעבים יכולים לבקש "להוציא את הלבן" ולפוצץ את החלל בכל טוב.

לראייה מיצגים ראשון ושני.
הראשון נלקח ב: שניצל קומפני, ריב''ל 10, תל אביב יפו.
השני: אלגמוס, יד חרוצים 1, באותה העיר והשכונה.

שניצל קומפני, ריב''ל 10, תל אביב יפו



אלגמוס, יד חרוצים 1, תל אביב יפו



שני המקומות ידידותיים, מתוקתקים, וההבדלים העיקריים ביניהם הוא בהיצע הנוסף.
בעוד שבשניצל קומפני מתרכזים בשניצלים (אבל גם מוצרי עוף אחרים), לאלגמוס יש מטבח מעט יותר עמוק.
עם זאת, שני המקומות מצטיינים בסלטים ותוספות, טריות וצחוקים.
בהצלחה עם הכל.

יום ראשון, 10 בינואר 2016

Village Green Tlv | הסגירה הגדולה

הרשו לי להרשות לעצמי.

לפני שבועיים הייתה הפעם האחרונה שאכלתי בוילג' גרין, הסניף התל אביבי - זה שברחוב יהודה הלוי.
לפני שבועיים הייתה גם הפעם הראשונה שאכלתי בוילג' גרין ונהניתי בטירוף.
להגנתם יאמר שבפעמים הקודמות האוכל היה נסבל, סביר, אכיל, או מושלם - אם אתם מעדיפים אוכל שבו הטעמים היחידים הם של המוצר הגולמי, ללא תיבול, בלי טעמים מיותרים, נקי.

להבדיל משאר הפעמים בהן אכלתי במקום, אותה פעם לפני שבועיים הייתה שונה מאוד.
ראשית, הרשו לי להחמיא איפה שצריך: היה מדהים, הכל היה טעים, כל הטעמים היו מדוייקים, ויתרה מזאת, היה שפע של מזונות נחשקים מוצגים בבופה ועפתי על כולם.

החיסרון של הפעם האחרונה היה בעיקר היעדר המשקאות הקלים שהיו בעבר במקרר, מה שגרם להרים גבה בתהייה.
התדהמה התחלפה בהבנה כשחזרנו כדי לאכול צהריים, לפני מספר ימים ממש, וגילינו שהמקום סגור, ושהשלטים שלו הוסרו. מכיוון שלא הייתה הודעה מוקדמת, ולא פורסם כלום באתר או בפייסבוק - התקשרתי אל אחד הסניפים ואמרו לי שאכן המקום נסגר סופית.

כאן תוכלו להתרשם מהתמונה האחרונה שצילמתי במקום:




פעם ראשונה שהיה ממש טעים פה.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on

VONG: לאכול טבעוני, להרגיש בלי

קפיצה קצרה אל וונג לארוחת צהריים מהעבודה גילתה שפע חדש ישן ושינויים מסויימים בהיצע.

אל המנות הטבעוניות התווספה האפשרות הבאה:MUI THOM NAM
בתפריט היא מוצגת כך: חגיגת פטריות ארומטיות ובצלי העונה (סגול לבן וירוק), עטופים באטריות בשרניות תוצרת בית ברוטב אויסטר צמחוני וסויה שחורה.

לאחר וידוא שאכן מדובר ברכיבים טבעוניים, המשכתי לבקש שיוציאו את הבצלים כולם מהצלחת, וכשראיתי שאכן ניתן לעשות זאת - עברתי למצב שמחה מרובה.

בנתיים, הוגש למרכז השולחן סלט, כחלק מהארוחה העסקית (הסלט בלבד, זה החלק העסקי).

המנה יצאה לאחר זמן די קצת, ובתמונה נראית אותה מנה עם נגיעה של רוטב סריראצ'ה חריף ובוטנים גרוסים, את שניהם אני ביקשתי והוספתי.


MUI THOM NAM: A celebration of fragrant #mushrooms and #handmade #noodles, w. #soy and #vegan #oyster #sauce.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on






שירות: נהדר
ניקיון: כמעט לאכול מהרצפה
אווירה: צעקות ולחץ של צהריים
אוכל: מצויינת, הייתי חוזר בשבילה בכיף פעם אחר פעם


יום חמישי, 6 באוגוסט 2015

פינתי - דרך מנחם בגין, ת"א

אתחיל מהחדשות הטובות - המקום נסגר.

בגלל שהוא נסגר, פחות חשוב לי להוציא את כל הרעל על המרור שאכלתי בפעמים שביקרתי.
מספיק לספר שהאוכל לא היה משהו, השירות לא היה משהו, ונראה שאנשים פשוט בחרו להצביע ברגליים.

הלקח צריך להיות פשוט: אין טעם לפתוח חומוסיה אם אתם לא יודעים להכין חומוס טוב, אפילו אם מדובר בזיכיון של מותג מוכר ומצליח.

יום טוב!

חומוס, פול, גרגירים וטחינה, וכל אחד מהם יותר מגעיל מהשני.
חומוס, פול, גרגירים וטחינה, וכל אחד מהם יותר מגעיל מהשני.

יום שני, 6 ביולי 2015

Santa Katarina - סנטה קתרינה

אוכל של היפסטרים יכול להיות נוראי, סביר ואפילו טעים ומגניב, כמו רוב סוגי האוכל בעצם.
מה שכן, הוא ינסה להיות מוקפד.

אל סנטה קטרינה הגעתי ביום שישי כלשהו, עם חברים.
הייתי רעב, אבל מכיוון שהתפריט החדש שלי כולל בעיקר ירקות - חיפשתי משהו שיענה על הדרישה, והנה, נס הירקות הגדול!

בטטה, כרובית, שעועית, עגבניה וטחינה
ירקות צלויים על מצע טחינה


המקום הוא באמת פינת חמד לשבת בה. קרוב לחמארה של שישקו, פורט סעיד, הר סיני ושאר הדברים המרכזיים והמגניבים שיש שם באזור. אוויר נעים, החצר הסגורה של החניון הגדול (של בית הכנסת הגדול) מספקת פרטיות אינטימית למרות שלמעשה אתם לכודים עם עוד המוני אנשים בסמטא צרה של מגניבות.

למרות שכל מה שטעיתי היו הירקות הנ"ל - אני מאמי שמי שמוציא צלחת מוקפדת וטעימה כ"כ יכול לעשות עוד כמה דברים טובים, ואפילו יותר.

נ.ב. בחלל של סנטה קתרינה יש טאבון עצום.

יום ראשון, 5 ביולי 2015

חומוס (פלאפל) חסוני - מנחם בגין 48

מנחם בגין 48 היא כתובת בהתעוררות.
כרגע בונים בצמוד לחומוס חסוני סניף של ארומה (על חורבותיו של מקום ההציע עופות בגריל), בזמן שבבניין המרוחק של קומפלקס המגדלים (קאטלק מגדלים, 15 קומות כולה) בונים מלון עסקים עם הפנים לחו"ל.

ולא שזה החומוס היחיד בסביבה. במרחק מספר מטרים מחומוס חסוני נמצא הסניף התל אביבי  של אבו מרון, וע"פ מידת ההתרחקות נמצאים בהדונס, פלאפל בריבוע, נחמני, באסם, אבו איברהים, אליהו, אבו אדהם ואפילו גרגר הזהב וחומוס הכרם עדיין נמצאים במרחק הליכה סביר.

ולמה אני טורח למנות את כל האפשרויות בסביבה?
יופי, אני שמח ששאלתם!


מנה של חומוס משולש בחומוס פלאפל חסוני
מנה של חומוס משולש בחומוס פלאפל חסוני


כעיקרון מדובר בחומוס טוב.
החומוס הנקי מצויין, המסבחה טובה מאוד, הפול קצת חלש אבל הטחינה מפצה על זה, ואפילו רוטב ה-תטבילה מושלם.
ועדיין, מדובר בחומוס שכיף לאכול בתור ברירת מחדל, הוא קרוב, הוא זול, יש במקום מבחר (נורמטיבי לסוג העסק) מנות טובות ופשוטות ואפילו עסקית של 33ש"ח שבה נותנים לכם כ"כ הרבה אוכל (חומוס, צ'יפס, פלאפל, סלט וכו') שכבר לא נעים.
עם כל זאת, לפעמים עדיף ללכת לאנשהו כדי להתפנק על חומוס שהוא באמת מדהים, ולא סתם טעים, לפעמים ככה.
זה עניין אישי, כל אחד והבחירות שלו, במיוחד שלי כרגע עדיף לא לאכול חומוסים עקב ניסיון לקצץ בכמות השומנים מן הצומח.


בלי שום קשר - החומוס הוא בעל ותק, מדובר במותג שהיה לשעבר ברחוב בן-צבי 38 (סמוך ליפו), ואף היה לפני כן בחולון (ע"פ קולגה) ויש אף טוענים שהוא מקורב אל הקלבוני המקורי, שזה כבר מוסיף הרבה כבוד.


שורה תחתונה:
תמחור: הגיוני
ניקיון: מוקפד
עיצוב: הכי פשוט
שירות: מחוייך ולבבי

יום שלישי, 30 ביוני 2015

סאלוף ובניו או "איך הפסקתי לאכול והתחלתי להתגעגע לתימן"

מאת Beefgallo & Sabib:


הפוסט הבא שובר את הסדר ההגיוני הנהוג כאן בדרך כלל.
הסיבה לכך שהוא נכתב במספר חלקים וע"י שני אנשים; בייחוד כיוון שמדובר במקום שעדיין חווה קשיי השקה וגדילה.
אי לכך - ניסינו להיות יותר הגונים ולתת למקום הזדמנות במספר פעמים ובעזרת רשמים של סועדים שונים.


פטריות חמות וטחינה קרירה
פטריות חמות וטחינה קרירה




התחלה:

סיבת ההתרגשות העיקרית שלי ושל מכרי שהלך איתי לאכול בסלוף ובניו הייתה מהמיקום הנוח.
הייתי מספר פעמים בסאלוף בשוק פתח תקווה והחוויה של תמיד הייתה מאוד מוצלחת, אבל זה אפשרי עבורי רק בימי שישי בצהריים הלוהטים ומצריך נסיעה לפתח תקווה. 
אבל הלב דורש לחוח.

עוד סיבה, הייתה העובדה שבסלוף ובניו יש מבצע של 50% הנחה עד השעה שמונה בערב. 

אודה מראש שלא לקחתי לחוח, כי הוא לא הופיע בתפריט כפריט נפרד, אני מאמינה שמקבלים אותו עם חומוס ולא רציתי חומוס באותו רגע.

הזמנתי קובנה קטנה וטעימה שלא איכזבה, סלט פטריות חם וטחינה. הכל היה טעים ונחמד.
מכרי הזמין מלוואח שהיה לו גם נחמד. ואז גם קובנה כי שלי נראתה כ"כ טוב שהוא גם רצה, וגם הוא לא התאכזב. 
כמו כן שתיתי גולדסטאר.

השעה הייתה שבע וקצת בערב, והמקום התחיל להתמלא והיה חשוך, הומה ועם מוזיקה חזקה מאוד. אמנם אוכל טעים זה מספיק ולא באמת צריך להשתמש בחוש השמיעה 
והראייה כדי להנות ממנו, אבל לפעמים נחמד פשוט לדעת שאתה יכול, אם תצטרך. מצד שני, שמתי לב שבהרבה מקומות בתל אביב (ובערים אחרות גם כן) שבהם מוכרים  גם אלכוהול נוטים להחשיך כשמחשיך בחוץ, מעין סימן עבורנו לעבור להיות פרסונת הערב\לילה המשוחררת שמתחבאת בתוכנו כשאנחנו עמלים (לא פיזית, חלילה) מול מחשבינו לאורך היום הארוך והמואר במשרד הממוזג.

הקובנות והסלטים נגמרו די מהר, ולא הייתי מספיק רעבה כדי להזמין גם ג'חנון\מרק\חומוס או כל דבר אחרי שרציתי רק לטעום. זה נוח כשיש הרבה חברים ללכת איתם למקומות.

במעמד קבלת החשבון, הסתבר שסלט הפטריות משום מה לא שייך לדברים שיש עליהם 50% הנחה, מה שהיה מוזר וטיפה מבאס (לא כי ההפרש היה ענק, למרות שהמנות לא מאוד זולות במחירן המקורי) אלא כי זה מוזר שהם לא מציינים את זה, ושזה ככה בכלל.

המלצר ניסה להיות מאוד שירותי ואדיב אבל זה היה קצת קשה עם כמות האנשים. בשלב מסוים הובאו לנו צ'ייסרים של ערק על חשבון הבית - מחווה נחמדה ונפוצה באזור לצערי (או שמא?) ערק הוא אויבי המר, ומכרי גם לא שותה ערק, אז נאלצנו לדחות את המחווה וקיבלנו מבט תמה בתמורה. 

לסיכום, האוכל מוצלח, המחירים לא מאוד זולים, האווירה לא עממית אבל כן משקפת את האזור בו המקום נמצא, ומאוד רועש וחשוך. אלה דברים שקל לשפר, אם הם בכלל מפריעים לעוד מישהו חוץ ממני.

חזרה לפתח תקווה. (או לשוק התקווה, גם שם יש סניף של הסאלוף, אבל עוד לא יצא לי להיות שם כי ההגעה לשם בתחבורה ציבורית לא מאוד נוחה עבורי, אבל זה עוד יקרה)



חומוס גרגרים בטעם של פעם
חומוס גרגרים בטעם של פעם


התחלה חדשה:

הגענו אל המקום בצהריים שמשיים.
לא היה תור, והיו מספיק מקומות ישיבה בפנים היות והמקום נפתח לאחרונה.
לצערנו לא היה סלוף באותו רגע נתון (מעניין אם היו בנים באותו רגע, כי אחרת השם של המקום לא רלוונטי), אבל בכל זאת לא התייאשנו והוזמנו המנות הבאות:

1. חומוס - טעם ביתי, נחמד, עם חתיכות שום קצוץ גדולות, לא מנה שמגיעים במיוחד בשבילה אבל אחלה תוספת.
2. ג'חנון - שתי חתיכות עם טעם ומראה של קנוי \ מיקרו, לצד עגבניות מרוסקות מהמקרר וביצה סטנדרטית.
3. פטריות חמות - טעם לוואי מוזר.
4. צלוחית טחינה - אחלה שבעולם.
5. צלוחית ירקות און דה האוס - סבבה לגמרי.

קצת קשה לתת את הדעת ברצינות כשזה מגיע למקום על טהרת התימניות והוא מרגיש כאילו סתמי וטרנדי וחביב בלבד.
על פניו, נראה שאת אותה הארוחה אפשר היה להזמין גם בנאפיס, נרגילה ואפילו פיצה פרגו ושות'.

וכאן בדיוק נובע הקושי של לסקר מקום ברגע ההשקה: ייתכן והצוות הבין, השתכנע, השתנה לטובה או לרעה וכו'.
מכיוון שמקום טוב נמדד באחידות על פני זמן, נראה שמוטב לחזור אל המקום שוב כדי לתת ציון אמיתי, כי אי אפשר לשפוט.
ועם כל הכתוב לעיל - לא תמיד בא לחזור למקום שאיכזב אותך בזמן שכל הביקורות היללו. ואז גם נשארים עם מחשבה מטרידה, הייתכן ומבקרי מזון תל אביביים כותבים דברים סתם? או שאולי הם יאכלו כל דבר שיתנו להם ויכתבו כל קומוניקט שקיבלו במייל, אחד לאחד?

לאלוקים הפתרונים.
נשמח לשמוע חוות דעת אחרות מהשטח.
באהבה ובתאבון.

ג'חנון בטעם של מיקרו (במקור היו שתי יחידות)
ג'חנון בטעם של מיקרו (במקור היו שתי יחידות)


לוקיישן: לא צריך להסביר את שוק לוינסקי
חלל: מושקע עם נגיעה של מוזנח
מזון:סבבה
שירות: חביב ואדיב
ניקיון: אחלה שבעולם (למעט המוזנח מלפני כמה שורות)
כתובת: נחלת בנימין 80
שעות פתיחה: א-ה' 11-24:00, ו' עד 18:00
יצירת קשר: 03-5221344

יום שני, 25 במאי 2015

פאוזי פול

פאוזי פול היקר והטוב.

בימים חמים אלו, כאשר בכל שכונה יש כבר לפחות חומוסיה אחת - נותר לנו רק להתפלל לשלומם ופרנסתם של אלו שמכינים חומוס מהלב, ולא רק בשביל לעשות עסק.
מי יתן והפוסט הזה ישלח ברכה לידיים של כל מי שמכין את החומוס שאתם אוהבים, שיזכו לבריאות ואריכות ימים ולשגשוג, כי בלעדיהם אנחנו סתם נהיה רעבים.

ועכשיו באמת: אם אתם רוצים חומוס טוב - לכו לפאוזי, ורצוי לפני שמתחילים להגמר הדברים בסירים.
יאללה, לכו, קישטה.


מנה משולשת של פאוזי פול

יום רביעי, 20 במאי 2015

משלוח מ UNO

אונו היא מסעדה איטלקית בתל אביב שכלולה בהסדר המשלוחים של תןביס בעבודה שלי.

יש להם כמה אופציות לעסקית, שכולן כוללות מנה עיקרית ומנה ראשונה לבחירה (מתוך: מרק, סלט, קרפצ'ו סלק, כופתאות תרד וריקוטה ואנטיפסטי), העסקית מתומחרת לפי המנה העיקרית. 

אני בחרתי בעסקית הכי זולה - 52.25, במנה המתוארת כ: פיש אנד צ'יפס איטלקי, בתור המנה הראשונה בחרתי באנטיפסטי.

המשלוח הגיע בזמן שכל המשלוחים מגיעים לעבודה (בין 12 ל13) ונראה ככה:
פיש צ'יפס טבעות בצל
פיש אנד 'צ'יפס' איטלקי

שני דברים שבלטו במנה:
1. גודלה שאולי מספק מבחינת קבלת מזון על מנת לשמר אנרגיה במהלך היום, אבל מעלה תהיות ביחס למחיר ששולם על המנה.
2. העובדה שה'צ'יפס' ששיערתי שאקבל, בגלל שם המנה, הסתבר כטבעות בצל. אני לא מאוד אוהבת טבעות בצל.

נתחי הדג היו דגיים וטעימים, אבל יחסית מועטים, די שמנוניים כמתבקש מהמנה. טבעות הבצל היו, ובכן, טבעות בצל. אני לא יודעת אם הן טובות יחסית או גרועות, זה היה בסדר, אני לא כל כך נוהגת לאכול טבעות בצל אז אין לי עם מה להשוות.


אנטיפסטי
אנטיפסטי
האנטיפסטי היה בערך באותו גודל כמו המנה העיקרית, ודווקא היה מוצלח מאוד, הסלק היה טעים באופן שלא צפיתי, הבצל היה מבושל כהלכה ולא חריף, העגבניות היו מוצלחות רגילות והחציל גם היה טוב.

לסיכום היה מאכזב ובסדר בו זמנית. הטעם של הכל היה בסדר, רק המחיר קצת מבאס. והייתי מעדיפה גם לקבל את האוכל שאותו הזמנתי (צ'יפס). ואולי, באיטליה, זה הצ'יפס?? הרי זה פיש אנד צ'יפס איטלקי. לעולם לא נדע.





יום חמישי, 19 במרץ 2015

אבו איברהים

חומוס טעים עם שעות פתיחה נוחות, אחלה שירות, תוספות חינם ואפילו כרטיסייה של חומוס על חשבון הבית לאחר מספר מסויים של מנות.
הצד הרע? אין לי מושג.
זה לא החומוס הטוב ביותר בעולם, אבל הוא טוב, אין עוררין, יש גרועים ממנו בסביבה המיידית שלו (השמות שמורים במערכת, לא רוצים להשפיל פה אנשים).
המקום מעט מיושן, מרגיש כמו ביקור במסעדת פועלים מהעבר, אבל זה לא משהו חריג באזור אלנבי, ועם מוצר שכזה אפשר לסלוח על מחסור בעיצוב. העיקר שיש מקום לשבת בפנים ובחוץ, והאוכל שווה את ההגעה.



חומוס משולש - אבו איברהים.
חומוס משולש - אבו איברהים.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג