‏הצגת רשומות עם תוויות כבש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כבש. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 20 ביוני 2012

שיפודי זיקה

בשבת בבוקר התעוררתי עם רעב עצום למשהו.
לא ידעתי מה בדיוק אני רוצה, אבל כן ידעתי שאני מאוד רעב. שיחה קצרה בין בני זוג העלתה שאין לנו מקום שאנחנו מסכימים עליו וזה כמעט ופגע בשלם הבית.
אחת האופציות שהעלתי הייתה זיקה או שיפודי זיקה אם תרצו.
משום מה החצי השני שלי לא ששה לאכול שיפודים לארוחת בוקר, לך תבין.


החומוס של זיקה
חומוס שמצדיק ביקור

בסופו של דבר כן הגענו לזיקה, זה עדיין היה כמו ארוחת בוקר בשבילי, אפילו שהשעה הייתה שעת אחר צהריים. לא אכלתי שום דבר לפני. בעצם סליחה, אכלתי חתיכת חלה.
אספנו את הבולס בדרך ונסעדנו אל המקום האהוב אל המזון האהוב עם כל הנשמות האהובות.
מצאנו חניה במרחק דקה הליכה והתקדמנו אט אט בשמש.
חנות צעצועים סמוכה הציבה בחוץ מכונה לבועות סבון והן נצצו וריחפו ומילאו את הרחוב.


מבחר סלטים - זיקה
פותחים שולחן, וזו רק ההתחלה

זיקה חמדאן ישב בעצמו באחד מצמד השולחנות בחוץ, בירכתיהו לשלם ונכנסו פנימה אל החלל הממוזג.
שניה אחרי שהתיישבנו החלו להעיף לכיווננו צלחות וצלוחיות, חומוס, פיתות, פלאפל, צ'יפס, סלט וסלטים.
הזמנו את הפריטים הבאים:

  • שיפודי כבש
  • שיפודי "אדום"
  • שיפודי פרגית
  • חציל בגריל
  • בקבוק ליטר וחצי של קולה זירו



חומוס
זו לו אותה תמונה של חומוס, אבל היא דומה


אני מקווה שתבינו אבל בשניה שהאוכל האמיתי הגיע אני הפסקתי לצלם.
השיפודים, החצילים, העובדה שלא אכלתי כלום מהבוקר, כל אלו ועוד גרמו לי לשכוח מזה שיש לי בלוג אוכל לתחזק.
כן, ברור שזה לא מקצועי מצידי, אבל כשרעבים המקצוענות עוברת למושב האחורי.
ישבנו ונישנשנו ובלסנו ובלענו ונהנינו מכל רגע.


פלאפל - זיקה
כדורי פלאפל קטנים ומוצלחים

החציל היה כ"כ מוצלח שהזמנו עוד ועוד ממנו.
החומוס גם זכה להצלחה דומה.
יש הטוענים שהחומוס כ"כ טעים מכיוון שהוא מגיע מהחומוסיה של אחיו של זיקה, אבו מרואן המפורסם.
בכל מקרה, הסיבוב הראשון של החומוס הצ'יפס והסלטים הוא על חשבון הבית (במידה ואתם אוכלים גם מנות עיקריות.
יש גם כרובית מטוגנת עם לימון מעל אבל לא תמיד מוציאים אותה. מומלץ לשאול, לפעמים תאלצו לשאול ולבקש כמה וכמה פעמים, אם תיפלו על יום טוב תוכלו אפילו לקבל קצת הביתה (אצלי זה נגמר בדרך).


צ'יפס
היה לי העונג לאכול את רובו


שיפודי זיקה פותחים בסביבות עשר בבוקר וסוגרים לקראת ארבע לפנות בוקר.
בשעות הללו הם לרוב מלאים, אבל אף פעם אין המתנה ארוכה מדי.
עוד דבר שחשוב לציין הוא שבאף אחד מביקוריי הרבים שם לא נתקלתי ביום רע. הדבר הכי רע שיכול לקרות הוא שמרוב עומס ישכחו מנה או שיהיו עיכובים, אבל כל אלו רגעיים ולא משפיעים על איכות האוכל וחביבות האירוח.
המקום עצמו פשוט, לא גדול מדי, אבל תמיד תמיד מספק את הסחורה.


מנות פתיחה - זיקה
החומוס הוא תמיד הראשון שנגמר

ועכשיו לחשבון:
החשבון שלנו יצא 222ש"ח לשלושה סועדים.
מדובר ב74ש"ח לסועד, וזה אחרי שהמלצרית טעתה בחישוב פעמיים לטובתנו ואנחנו בחביבותנו תיקנו אותה וגם הזכרנו מנות שהיא פיספסה.
בחישוב גס מדובר בשני שיפודים לאדם, חומוס, סלטים, פלאפל, צ'יפס, שתיה וחציל בגריל עם תוספות חוזרות והכל בשבעים וקצת שקלים.
התיאורים שלי באמת לא עושים חסד לכמויות המזון שהגיעו לשולחן ונאכלו ללא הפסקה.


אם אינכם מכירים את תחום השיפודים, הרשו לי לספר לכם שכיום מקומות שמחשיבים את עצמם לטובים או סתם עפים על עצמם נוטים לקחת בממוצע כ70ש"ח לזוג שיפודים (כבש\עגל), וזבמקרים הלא טובים זה אפילו לא כולל תוספת כלשהי.
עם חשבון שכזה - יצאנו מרווחים מכל הכיוונים, וזה עוד לפני האיכות הטריות והטעם.



יום ראשון, 20 במאי 2012

מוזס, תהיו בריאים

לדעתי כמות הפעמים בהן אכלתי מוזס במשלוח או בסניפים השונים היא מוגזמת.
היא מוגזמת לאור העובדה שיש לנו רק פוסט אחד שנושאו הוא מוזס והוא אפילו לא שלי.
עוד סיבה לכך שהיא מוגזמת היא שפשוט לא מגיע להם, היתה תקופה יפה אבל לצערי היא נגמרה.

ירח הדבש הארוך מאוד הזה התחיל להגיע לקיצו עם עליות המחירים, ירידת רמת השירות, התכווצות המנות (תחת תירוץ של ארוחות בריאות יותר), עיצוב מחודש של אריזות משלוח בכדי שיכילו פחות ופחות מאותם סוגי מזון, מדיניות שעושקת ממך עוד ועוד כסף בשביל קצת קטשופ בשקית.
לאחרונה, הקש ששבר את הגב שלי - הסרת \ שינוי מנות שאני אוהב.

שיפודי פילה הבקר המדהימים נעלמו.
רוטב הקיסר השתנה וכעת יש לו טעם רע יותר מבעבר (אני חושב שקיצצו בכמות האנשובי).
כריך הפורטובלו שינה את צורתו וטעמיו.
כריך הפילדלפיה הוחלף בפילי צ'יז סטייק הנחות ממנו בהרבה.
אגב, כריך הפילי צ'יז משום מה ירד מתפריט המשלוחים - אבל במקומו הופיע משהו שלא היה בביקור האחרון שלי במוזס (לפני פחות מחודש), שניצל בלחמניה עם רוטב מרינרה ומשהו שטוענים שהוא "קרם מסקרפונה".
חדי עין ישימו לב שיש פרגית חדשה בסגנות BBQ טקסני, שמחליפה את העוף המושחר ז"ל ואת המנה ההיא עם הפירה שכבר לא קיימת כי למה לתת פירה בחינם.

אם כבר בתופסות עסקינן, אז בארבע מתוח חמש הפעמים האחרונות שאכלתי מוזס - הצ'יפס לא היה משהו.
כשאני אומר לא משהו אני מתכוון שהצ'יפס של מוזס שבעבר היה מצדיק ביקור במקום הפך לשילוב בין רטוב (גם במסעדה, לא רק במשלוח) ללא מוכן כלל.

ונקנח במנה ראשונה חדשה שמגישים רק במסעדה: מקלות מוצרה בפירורי לחם.
המנה עצמה סבירה, הרוב שמגיע איתה הוא (אם אינני טועה) אותו רוטב של השניצל בלחמניה, שהוא טיפה תפל, מזכיר את הצנצנות של הרוטב שדוריטוס מוכרים אבל פחות חריף, בקיצור סתם עוד רוטב תעשייתי.

נקודת האור היחידה שנותרה במוזס היא הקוקטיילים שבלילה הופכים למוזלים ומחליקים נחמד בגרון.
אמנם הם מעט מיימיים (יותר קרח כתוש ממשקה) אבל הם כרגע יותר טובים מהאוכל (אלא אם אתם רוצים לדון בהמבורגרים - אותם אני לא אוכל).

יום שבת, 14 בינואר 2012

משה משלוחים

אז מה ההמבורגר הכי טוב בשוק היום?
האנשים שאני מכיר מתחלקים ל2 מחנות עיקריים - מחנה מוזס ומחנה BLACK.
אני אישית משתייך למחנה השני - המבורגר הדגל של הבלאק - הנורמה ג'ין, טוב בהרבה לדעתי ממנת הדגל של המוזס - הארט בורגר וגם עשוי מבשר משובח יותר, ושניהם עולים בדיוק אותו מחיר נכון לבדיקה אחרונה - 59 ש"ח.
מה שכן, הדיל של הלייט נייט במוזס - ארטבורגר ותוספת ב33 שקלים משתלם מאוד, ואז אני מוכן לשקול לאכול שם.
למרות האמור לעיל החלטנו להזמין אתמול משלוח ממוזס רוטשילד, עקב זכרונות יפים של א' מסלט צ'יקן קיסר שהיא אכלה שם.
החלטתי לזרום בכל זאת עם המשלוח הזה, בעיקר בגלל שהיה קר בחוץ מכדי לצוד מזון משלי, והזמנתי את הארט בורגר 250 גרם עם תוספת פטריות. 2 הפריטים הנ"ל בתוספת צ'יפס ודמי משלוח סגרו את מחיר הארוחה ל150 ש"ח בדיוק. עקב היום הסוער הזהירו אותנו במוזס שייתכן שההזמנה תתעכב, אך הופתענו לטובה והיא הגיעה אחרי פחות מ40 דקות.
אין ספק שמוזס משקיעים בצורה החיצונית של המשלוח. הגיעה שקית גדולה ומעוצבת עם הלוגו של מוזס, וכל פריט בהזמנה היה ארוז בקרטון מעוצב נפרד עם כיתוב ברור, שנדע במה מדובר ולא נהיה במתח לפני הפתיחה. הגיע מספר רטבים מגוון (בקרטון נפרד כאמור) שכלל מיונז,צ'ילי אדום, קטשופ וקטשופ פלפלים.

ההמבורגר הגיע בתוך הלחמניה בילד אין, וכל שנותר לי היה להוסיף את תוספת הפטריות שנארזה בקרטון נפרד.
ההמבורגר היה בסדר מינוס בסך הכל. הבשר לא היה טעים במיוחד, הלחמניה טיפה התפוררה, היה אפשר להשקיע בקצת יותר כמות ירקות אבל זה בדיוק החוויה שזכרתי מהפעמים האחרונות שאכלתי את ההמבורגר הזה. טעים אבל בהחלט way overpriced (עלה 68 שקל כולל תוספת הפטריות - בהרבה מקומות אפשר להשיג במחיר הזה סטייק בגודל בינוני)

נעבור לגרסת הסלטים - בניגוד אלי, שאני אדם פשוט שהייתה לו דיעה קדומה לא חיובית במיוחד לגבי הארטבורגר - מנת סלט הצ'יקן קיסר היא אחת האהובות על א'. לטענתה, גם הפעם המנה לא אכזבה, אם כי חתיכות העוף היו מעט רטובות ולא קריספיות. הדבר יכול להיות נסלח עקב מזג האוויר בחוץ, והפרשי הטמפרטורות שייתכן ותרמו לתופעה.
גם בסלט כאמור נראה לי שמוזס לוקח מחירים של מסעדת יוקרה - 59 שקלים.

הצ'יפס שקיבלנו גם הוא סבל טיפה מבעית הרטיבות, אך היה אכיל בעזרתם הנדיבה של המיונז וקטשופ הפלפלים.

לסיכום, ארוחה לא רעה, מחיר מופרז לדעתי עבור התמורה. האם נזמין שוב? ייתכן, אם א' תתעקש מספיק על הצ'יקן קיסר הזה. אחרת בפעם הבאה הטלפון יהיה לכיוון של הבלאק..

טנדורי: אוכל אחלה, כל השאר חרא

אני חושב שכבר ציינתי בפוסט קודם עד כמה רע לבצע הזמנות דרך ספר האוכל.
זה לא רק אני. כל מי שחווה את השירות שלהם יודע שמדובר בטלפנים שלא מכירים את המסעדה, ולכל שאלה מחייגים לסניף ולא תמיד מבינים את מה שאומרים להם בסניף או את מה שהמטלפן אומר.
מדובר גם בשליחים שלא תמיד יודעים איפה אתה נמצא, איך להשיג את המוקד, מה קורה בעולם האמיתי וכו'.
הקומבינציה לעיל יכולה להוות גיהנות כשאתה ממש ממש רעב, וגם כשלא.

במקרה הזה ביצענו הזמנה דרך משלוחה, אבל טנדורי אשר לא מבצעים את משלוחים בעצמם נעזרו בספר האוכל כדי להביא את האוכל עצמו אלינו.
באתר של משלוחה כתוב שהמשלוח עולה 14-20ש"ח בהזמנה טלפונית, ו-10ש"ח בלבד בהזמנה דרכם.
ספר האוכל בחרו לחייב אותנו ב20ש"ח (כמובן), וגיליתי זאת כשהתקשרתי לוודא שהכל בסדר (בהתבסס על ניסיון העבר). הובטח לי שהטעות תתוקן. כמובן שכשהשליח הגיע שום דבר לא תוקן, ונאלצנו להסתכל עליו בעודו קורא שוב ושוב למוקד שלו, ומתעלמים ממנו, עד שבחורה צעקה עליו שיחכה שניה ומה בוער לו.
הבחורה טעתה בפעם הראשונה שהוא שאל אותה, ובפעם השניה היא אמרה "אה, כן, תוריד להם עשרה שקלים".

הפסקאות למעלה מתמצתות את החלק של המשלוח.
מה שיבוא עכשיו אמור להסביר לכם למה לא כדאי לכם להזמין מטנדורי, אם אתם סומכים על המילה שלי.
למעשה, גם כל החלק למעלה היה אמור להרוס את החשק.

פירוט ההמזנה:

טנדורי רוטי  - ₪12  + נאן - ₪12
שני הפריטים הנ"ל רשומים יחד מכיוון שאין לי שום דרך לדעת מה מהם הוא מה.
למעשה רק אנשי המסעדה יכולים להעיד, מכיוון שהיו הבדלים בודדים. קודם כל הגיעו שני פריטים מאחד מהם, השניים הללו היו יותר לעיסים, ומאורכים, בזמן שהעגול יותר היה בודד וטיפה יותר קראנצ'י.
מכיוון שבעבר התנסיתי במספר מתכונים של נאן, רוטי, צ'פאטי ועוד, אני יכול להעיד שהצורה של הלחם, המרקם שלו, הקראנצ'ות והעובי משתנים בהתאם למי שמוסר לך את המתכון, למי שמכין אותו, ולאילו כלים עומדים לרשותו באותו הרגע ע"מ לאפות \ לטגן את הלחם.
במסעדות הודיות רבות ישנם בלבולים גם כאשר ישנם אנשי צוות שלא מכירים את המזון או השמות, או סתם לא טובים בלמלצר. קורה שתקבל פאפאדם במקום לחם, וההיפך.

עוף טיקה - ₪69
עוף הטיקה יבש במקצת. הוא עבר השרייה ברוטב והכנה ע"ג שיפודים. היו בו חורים יפים ועגולים באמצע שיעידו על כך. הוא היה טעים, החתיכות היו גדולות, אם כי לא היה הרבה מהן ואיתן בקופסה קטנה הונחה ערימה גדולה מאוד של בצל חתוך לשערות דקות שהסריחו את החדר ברמות לא הגיונות.
 
אכלתי רק מהחתיכות שלא נגעו בבצל, והסריחה הייתה רבה


רוגן גושט - ₪76
מנת בשר כבש ברוטב, כאשר הכבש אמור להיות בסגנון קשמירי קלאסי.
הבשר היה טעים, והרוטב גם כן. לצערי לא הייתי מסוגל להבדיל בסוג הבשר. החיך שלי כנראה לא רגיש מספיק וגם הרוטב היה בשילוב כזה של עושר וחריפות שלא הייתי מסוגל להבדיל אפילו אם זה היה סוס.
החלק הרע בסיפור היו העצמות ששחו בחופשיות (או הוצמדו לבשר) ברוטב הסמיך והכהה. הוצאנו את כל הגדולות אחרי גישוש וחיפוש, אבל בסופו של דבר כמעט שברתי שן על אחת קטנה שהייתה עטופה בשומן שהתחזה לבשר.
המנה אגב הייתה קטנה. סבבה, זה היה בשר כבש, אבל במחיר כזה אפשר להשיג הרבה מאוד ממנו.

הוא לא שמן, פשוט יש בו עצמות גדולות


גובי אלו - ₪44
ברוב המקומות המנה נקראת אלו גובי, כאשר אלו זה בעצם תפוח אדמה, וגובי היא כרובית.
המנה הייתה טעימה, אם כי תפוחי האדמה היו בדיוק על הגבול הקשה של הבישול (אפילו שהקוביות היו קטנות יחסית) וקליפתם עדיין הייתה נוכחת, ולא בקטע טוב. בדיוק כמו בכל המנות הקודמות - היה טעים, אם כי המנה הייתה קטנה.

מזל שהיה קישוט, אחרת היינו נשארים רעבים


את האורז הכנו לבד, מכיוון שמסעדת טנדורי לא מאמינה בלהכניס אורז לתפריט שלה. הוא קיים שם, אבל לא כתוספת אפשרית, והוא בהחלט לא מגיע עם המנות הרגילות.  יש מעט אורז במרקים המכילים אורז, יש מנות עם עוף\כבש על בסיס אורז, ויש שלוש מנות אורז הנעות בין 29-49, עם קפיצות של 10ש"ח בתלות תיבול וכמות הירקות. שלושת המנות האלה, בדיעבד, הן ה"תוספת", ועל כן הן כה זולות [קריצה קריצה].

אם הגעתם עד כאן אז כנראה שאתם אוהבים לקרוא ואני אספר לכם עוד. המנות, כמה המנות היו קטנות. זה לא אנושי להוציא ממסעדה מכובדת שלוקחת כ"כ הרבה כסף בעבור האוכל שהיא מכינה מנות כ"כ קטנות. זה לא הגיוני, זה פשוט לא מסתדר בראש. במקומות אחרים הולכים לפחות על קופסאות גדולות שבתוכן מסתתרת כמות קטנה של אוכל. מקומות אחרים יוצרים מארזים ממותגים שבתוכם חלל גדול, מקומות אחרים לפחות עושים איזשהו מסך עשן כדי לבלבל. כאן הכלים היו קטנים. כל המנות הוגשו בכלים בני אותו גודול, בלי הבדל במחירים.

זה לא שלא שבעתי, הכמות הייתה מספיקה לזוג (אם כי באמת היה די הרבה אורז ביתי מעורב בכל העסק), אבל הסכום הזה, 223ש"ח לפני טיפ, הכמויות הקטנות יחסית והקופסאות הקטנות האלה, הסיפור עם דמי המשלוח המורכבים מדי וזה עוד לפני שסיפרתי לכם שהמסעדה לא עונה בטלפון והחבר'ה של ספר האוכל לא יכלו לענות לבקשה הפשוטה שלי להוסיף קצת צ'אטני בצד. כן, היה צ'אטני במשלוח, שמו אותו במארז לכאורה מבלי שנבקש למרות שכן ביקשנו. הנציגה של ספר האוכל לא ידעה בכלל מה זה צ'אטני, האם אפשר להשיג אחד כזה, והיא גם אמרה שבדקה (היינו על המתנה בשיחות האלה יותר משבוע של טלפונים לביטוח לאומי), אבל אמרו לה שאין צ'אטני במסעדה והם לא מתעסקים בזה.
בסופו של דבר היו שלושה מיכלים פיצפונים של צ'אטני, שלושה סוגים, אחד מתוק, אחד קלאסי מהסוג החמצמץ עם הכוסברה, והאחרון היה חמוצים מגוונים. אני לא בטוח אם הם הגיעו בגלל שהזמנו מנות לחם, אבל אם כן - מן הראוי שהיו מגיעות כאלה עם כל מנת לחם, ז"א שהכמות הייתה בהתאם, כי הלחמים היו שלושה, והמארזים היו בכמות ובגדלים של לחם אחד.


מה מילות הסיכום שלי לסאגה?
223 ש"ח היו אמורים להיות יותר מתגמלים, זה בטוח.
האוכל היה בסדר, היו היה סבבה לגמרי, אחלה אפילו, גובל במצויינות חוץ מהקטע של הבצל המסריח והעצמות שאפשר בקלות למות מהן או להשאר בלי שיניים.
תלמדו לא להזמין דרך ספר האוכל ולא לאכול במקומות שלא יודעים לתת קצת יותר תמורה לכסף.
באמת, חופן אורז בצד לבן אדם, אריזות ראויות או לסירוגין מזיגה ביד נדיבה \ מארז גדול יותר וטנדורי היו חוסכים לעצמם ביקורת שלילית ואלף תלונות בפני כל מי שיעז לשאול אותי אם שווה להזמין מהם, מהיום ועד סוף חיי.

את הלחמים לא צילמתי, וגם את המנות לא התאמצתי לצלם יותר מדי. הייתי רעב. הלחמים היו הפריט היחיד שלא הצלחנו לסיים. הם גם היו היחידים שנתנו ערך מלא לכסף. בגלל זה בעצם גם חשוב לי להמחיש עד כמה המטבלים לא הספיקו ללחם. שלושה לחמים (ייתכן בגלל טעות אנוש) וכמות מטבלים שבקושי הספיקה ללחם אחד.

יום שלישי, 10 בינואר 2012

שיפודי עזרא ובניו

אז קפצנו היום, כמה כותבים מהבלוג, לאחת מהשיפודיות הידועות באזור מרכז - שיפודי עזרא ובניו באזור.
מכיוון שהטלפון שלי שבק חיים לא הצלחתי לצלם, אבל לעזרתי בא sabib sabiba שהבטיח שיסקר את האירוע בפוסט נפרד ויעלה תמונות, ובינתיים אני מעלה על הכתב את רשמיי.
הגענו למקום בשעת ערב, ונכנסנו למתחם השיפודיה.

שיפודים
גלריה של כוכבים במחיר עממי


המקום בנוי מתחנות שאתה צריך לעבור בהן וללקט את המזון. תחילה עברנו בתחנה החשובה מכולן שלשמה באנו - השיפודים.
עזרא מציע מגוון סוגי שיפודים - רובם עולים 9 שקלים, מחיר שווה לכל נפש כאשר בדרך כלל במקומות אחרים שיפוד עולה לפחות 20 - העובדה הזו בלבד הופכת את עזרא למקום עמוס באנשים המחפשים לאכול בשר במחירים מצחיקים.
לקחתי 5 שיפודים ועוד שיפוד בצל (2 שקלים) - 3 פרגיות, אחד פרגיות עם שומן כבש ואחד קבב.
כמו כן זמינים שיפודים "יוקרתיים" יותר - אדום (20 שקלים) וכבד אווז (35 שקלים)

לאחר רכישת השיפודים עברנו לתחנה הבאה - הגריל מן, ששם את השיפודים על האש, ובינתיים אפשר לנו להסתובב בתחנות האחרות ולרכוש שתיה, צ'יפס, חומוס, לאפות וחמוצים - גם כן במחירים אטרקטיביים.
לאחר כעשר דקות השיפודים ירדו מהאש, אספנו אותם, והתפנינו לערוך שולחן.
כאן המקום לציין שהמקום כולו הוא בשירות עצמי - השולחנות מגיעים ריקים לגמרי, וצריך לשים עליהן נייר שזמין במקום שישמש כמפת שולחן. כמו כן המלח והסלט כרוב (חופשי) נמצאים בעמדה נוספת וצריך לדאוג לעניינים האלה במעוד מועד.

שיפודיה אוכל עממי
אדם פשוט ומרוצה


לאחר כל ההכנות התפנינו לאכול את השיפודים, ואני לפחות לא התאכזבתי.
השיפוד הראשון שאכלתי - פרגית עם שומן כבש - היה הטוב ביותר. הוא היה טרי ועסיסי והשאיר טעם של עוד.
לאחר מכן אכלתי את שאר 4 השיפודים - הפרגיות והקבב שהיו בדרגה אחת מתחת אבל עדיין היו מתובלים היטב וטעימים מאוד, ויעידו חבריי לשולחן על המהירות בה הם נבלסו.
בין חתיכת בשר למשנתה גיוונתי בשחקנים המשניים - הצ'יפס ושיפוד הבצל שעשו את העבודה.

בצל למביני עניין


מבחינתי הייתה זו ארוחה מוצלחת עם הרבה בשר במחיר מצויין - קיבלתי עודף מ60 שקלים.
המקום אינו מיועד לדייטים או לאנשים שבאים למסעדה לצורך בילוי ורוצים שירות - אך בהחלט מתאים לקהל היודע להעריך בשר איכותי במחיר אטרקטיבי מאוד, וספק אם יש מקום בשר אחר באיזור המרכז שנותן value for money טוב יותר.

נ.ב. - יש גם אפשרות לקחת אוכל ב take away והרבה מנצלים אותה..
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג