רוב ביקורות האוכל פה הם על מקומות בת"א - למה בעצם צריך לצאת מהעיר כשיש שפע קולינרי כזה?
יש מספר סיבות, ואחת מהן היא שמזמינים אותך לאירוע המתקיים מחוץ לשטח המחיה הטבעי שלך.
אתה יכול להבריז - אבל לפעמים אתה בא כי האירוע חשוב, או כי אתה רוצה לפגוש חבר'ה שלא ראית הרבה זמן.
מצב כזה היה לי לאחרונה - כאשר הוזמנתי ל Jem's בפ"ת.
הבנתי שמאחורי המקום הזה עומד יהודי ציוני שהחליט להקים לו מבשלת בירה\מסעדה שתהווה את תרומתו הגדולה לעם היהודי בכלל, ולתושבי פ"ת הדלים במקומות בילוי בפרט.
הנ"ל החליט להקים את המקום שלו באיזור מוזר יחסית - איזור התעשיה (רח' המגשימים ליתר דיוק)
הגעתי לשם והתחיל דווקא טוב. המקום כולל ספסלים ארוכים ומעודד שתיית בירה קבוצתית תוך כדי בליסת מאכלים שמנים עימם, וחוזר חלילה. על הכיסאות היו אנשים טובים, ועל השולחנות היו כדי בירה גדולים תוצרת בית, בליווי צלחות עם כבד קצוץ ופרוסות לחם שחור. ראשית טעמתי מגאוות המקום - בירת החיטה. הבירה היא למעשה לאגר בטעימות של ציפורן\בננה ומכיל 5 אחוז אלכוהול. הטעם היה ייחודי וטרי וטעים, למרות שלאגרים הם בד"כ לא כוס התה שלי, ואני מעדיף בירות כהות כדוגמת מרפיס וגינס. המשכתי עם האוכל. הכבד הקצוץ היה פשוט וטוב בדיוק כמו במסעדה רומנית ממוצעת. כמו בבירה, הייתה ניכרת בו הטריות והתיבול המינימלי שלא פגע בו. הוא היה טוב גם כשהוא היה מרוח על הלחם וגם כשלא.
עד כאן הקטע הטוב. למנה העיקרית הזמנתי את נקניקיות הבית. בד"כ אני לא משתגע על נקניקיות אבל הפעם היה תיאור משכנע של המלצרית שגרם לי לעשות את המהלך הפזיז הזה - הובטחו לי נקניקיות "בוטיק" מבשר אנטריקוט וכבש.
לאחר זמן מה, הנקניקיות הגיעו לשולחן ובלי לטעום הרגשתי שהולכת להיות כאן נפילה. לי, בניגוד לרבים אחרים פחות חשוב איך נראית המנה מבחוץ, אבל הנקניקיות לא נראו טוב. הם נראו מעט רזות, מסכנות ומעוכות ולא הזכירו לדוגמא נקניקיות צ'וריסוס עסיסיות שראיתי בעבר הקרוב. המנה הוגשה עם ממרח חרדל.
הטעימה הראשונה שלי מהנקניקיות היתה בלי החרדל. לא יכול להגיד שנהניתי - הטעם היה תפל. אנטריקוט? כבש? הזכיר יותר את הנקניקיות שאכלתי בזמנו בצבא. בו במקום נזכרתי בטריק בו השתמשנו בצבא כדי לתת טעם לאוכל - טחינה\קטשופ\תיבול אחר - מה שבא בא, העיקר להכניס קצת טעם לאוכל.
במקרה הזה השתמשתי בחרדל שהוגש עם המנה, ואיתו הצלחתי לסיים את 3 הנקניקיות הארוכות שהוגשו במאמץ לא קטן. הסתכלתי סביב ולא ראיתי אף אחד מהאנשים שהזמינו את מנת הנקניקיות שהזמנתי, ואשכרה סיימו אותה.
עם הנקניקיות הוגשו 3 תוספות - סלט שהכיל בעיקר עלי חסה (=באסה) בצירוף 2 עגבניות שרי, אורז שהיה חסר תיבול לחלוטין, ופרוסות תפוחי אדמה, שתובלו בפפריקה והיו אכילות לפחות בניגוד ל2 התוספות האחרות.
הספיק לי, ומיהרתי לברוח חזרה לת"א בלי לטעום מהקינוח.
האם אחזור לשם? לא נראה לי. מקום בפ"ת צריך להיות ממש שווה כדי לנסוע מת"א בשבילו, וזה לא המקרה כאן. אם אתה עובר במקרה באיזור, ורוצה לשתות בירה טריה אז אפשר לקפוץ לשם, אחרת בת"א ישנם תחליפים דומים (ברוהאוס, מישהו?)
יש מספר סיבות, ואחת מהן היא שמזמינים אותך לאירוע המתקיים מחוץ לשטח המחיה הטבעי שלך.
אתה יכול להבריז - אבל לפעמים אתה בא כי האירוע חשוב, או כי אתה רוצה לפגוש חבר'ה שלא ראית הרבה זמן.
מצב כזה היה לי לאחרונה - כאשר הוזמנתי ל Jem's בפ"ת.
הבנתי שמאחורי המקום הזה עומד יהודי ציוני שהחליט להקים לו מבשלת בירה\מסעדה שתהווה את תרומתו הגדולה לעם היהודי בכלל, ולתושבי פ"ת הדלים במקומות בילוי בפרט.
הנ"ל החליט להקים את המקום שלו באיזור מוזר יחסית - איזור התעשיה (רח' המגשימים ליתר דיוק)
הגעתי לשם והתחיל דווקא טוב. המקום כולל ספסלים ארוכים ומעודד שתיית בירה קבוצתית תוך כדי בליסת מאכלים שמנים עימם, וחוזר חלילה. על הכיסאות היו אנשים טובים, ועל השולחנות היו כדי בירה גדולים תוצרת בית, בליווי צלחות עם כבד קצוץ ופרוסות לחם שחור. ראשית טעמתי מגאוות המקום - בירת החיטה. הבירה היא למעשה לאגר בטעימות של ציפורן\בננה ומכיל 5 אחוז אלכוהול. הטעם היה ייחודי וטרי וטעים, למרות שלאגרים הם בד"כ לא כוס התה שלי, ואני מעדיף בירות כהות כדוגמת מרפיס וגינס. המשכתי עם האוכל. הכבד הקצוץ היה פשוט וטוב בדיוק כמו במסעדה רומנית ממוצעת. כמו בבירה, הייתה ניכרת בו הטריות והתיבול המינימלי שלא פגע בו. הוא היה טוב גם כשהוא היה מרוח על הלחם וגם כשלא.
עד כאן הקטע הטוב. למנה העיקרית הזמנתי את נקניקיות הבית. בד"כ אני לא משתגע על נקניקיות אבל הפעם היה תיאור משכנע של המלצרית שגרם לי לעשות את המהלך הפזיז הזה - הובטחו לי נקניקיות "בוטיק" מבשר אנטריקוט וכבש.
לאחר זמן מה, הנקניקיות הגיעו לשולחן ובלי לטעום הרגשתי שהולכת להיות כאן נפילה. לי, בניגוד לרבים אחרים פחות חשוב איך נראית המנה מבחוץ, אבל הנקניקיות לא נראו טוב. הם נראו מעט רזות, מסכנות ומעוכות ולא הזכירו לדוגמא נקניקיות צ'וריסוס עסיסיות שראיתי בעבר הקרוב. המנה הוגשה עם ממרח חרדל.
הטעימה הראשונה שלי מהנקניקיות היתה בלי החרדל. לא יכול להגיד שנהניתי - הטעם היה תפל. אנטריקוט? כבש? הזכיר יותר את הנקניקיות שאכלתי בזמנו בצבא. בו במקום נזכרתי בטריק בו השתמשנו בצבא כדי לתת טעם לאוכל - טחינה\קטשופ\תיבול אחר - מה שבא בא, העיקר להכניס קצת טעם לאוכל.
במקרה הזה השתמשתי בחרדל שהוגש עם המנה, ואיתו הצלחתי לסיים את 3 הנקניקיות הארוכות שהוגשו במאמץ לא קטן. הסתכלתי סביב ולא ראיתי אף אחד מהאנשים שהזמינו את מנת הנקניקיות שהזמנתי, ואשכרה סיימו אותה.
עם הנקניקיות הוגשו 3 תוספות - סלט שהכיל בעיקר עלי חסה (=באסה) בצירוף 2 עגבניות שרי, אורז שהיה חסר תיבול לחלוטין, ופרוסות תפוחי אדמה, שתובלו בפפריקה והיו אכילות לפחות בניגוד ל2 התוספות האחרות.
הספיק לי, ומיהרתי לברוח חזרה לת"א בלי לטעום מהקינוח.
האם אחזור לשם? לא נראה לי. מקום בפ"ת צריך להיות ממש שווה כדי לנסוע מת"א בשבילו, וזה לא המקרה כאן. אם אתה עובר במקרה באיזור, ורוצה לשתות בירה טריה אז אפשר לקפוץ לשם, אחרת בת"א ישנם תחליפים דומים (ברוהאוס, מישהו?)
