מתרחקים מת"א 2 - סדנת בשר בניר צבי

הפעם ממש השקענו בכם הקוראים, ונסענו לסדנת בשר "דרום אמריקה" המתקיימת אחת לחודש במושב ניר צבי.
הישוב מרוחק כחצי שעה מת"א וסמוך לבית דגן - תוכלו וודאי לאתר אותו בGPS הקרוב לביתכם.
הסדנה מציעה הסברים על אומנות צליית בשר על גחלים, בתוספת הדגמות וטעימות.
למעשה זה סוג של אכול כפי יכולתך, רק בתוספת האקט הלימודי - יש באיזור מקומות נוספים בהם ניתן לבלוס כפי יכולתך כמו "רק בשר" וNG ומעניין היה לבחון אותם מול "דרום אמריקה".


הגענו למקום בשעה הייעודה ואת פנינו קיבלו בקבוקי יין.
לאחר כ20 דקות של שיחות חולין בינינו (בעיקר עבודה ו"מתי לעזאזל נאכל" וכאלה) החלה הסדנה.
בעלת המקום הסבירה שהסדנה כבר הפכה למסורת חודשית, ומדובר בחזון של המשפחה לחנך את הישראלים להפוך מהישראלי הנפנפן המצוי למקצוען ברביקיו. היא המשיכה קצת בהסברים על ההיסטוריה של המקום, ופינתה את המקום למנחה הערב, עופר.

עופר היה בעברו הייטקיסט, אולם הוא הגשים את החלום של רבים ועשה הסבה למומחה בשר ישראלי, אחרי שנים בהם הוא התעסק בצורה זו או אחרת בשיווק והכנת בשר במקומות שונים.
ניתנה לכל אחד חתיכת בשר קטנה של 20 גרם כתף טלה כדי שלא נשתגע בתוספת הבדיחה "נו,שבעתם כבר?" ועברנו לתוכנית האומנותית.
השיעור הראשון בחצר היה באיך להדליק מנגל - צריך לבחור פחמים איכותיים, עדיף להדליק אותם בנפרד וללא עזרת דלק, כל סוג בשר צריך מידה נפרדת של חום וכו'
אני בעיקר התרכזתי בתמונות הבאות שצולמו באדיבות ידיד הבלוג ב.ל.



















לאחר השיעור התיישבנו שוב ליד השולחנות, והוגשו לכל אחד 2 חתיכות אמפנדס ופרוסות בגט מתובל בצ'ימיצ'ורי.
כבוגר מקומות אכול כפי יכולתך רבים ניסיתי להמעיט באכילה, ולא לצאת מופסד, אך בשלב זה הרעב גבר עלי וטרפתי את 2 האמפנדס שהוגשו.


עופר המשיך לתת טיפים למארח על האש (חשוב להתחיל בזמן כדי שהבשרים יוגשו בזמן, ואנשים לא יתחילו לזרוק עקיצות על מתי מוכן שיגרמו לך לרצות לזרוק אותם מהבית, חשוב שיהיה מספיק בשר מפני שהמחסור הוא האויב הגדול ביותר של ההנאה)
אנחנו מצידנו המשכנו לרייר.

לאחר מספר דקות הגיע סוף סוף הרגע הראשון המיוחל - מנת הבשרים הראשונה הוגשה וכך זה נראה :




כמו שהקרניבור המתחיל וודאי יכול לראות בתחילה הוגשו השחקנים המשניים בחגיגה : הקבבים, הנקניקיות והפרגיות.
הפרגיות גנבו את ההצגה בהפרש ניכר - הן היו טריות, עסיסיות, מתובלות היטב והשאירו טעם של עוד ועוד.
הנקניקיות (צ'וריסוס אלא מה) והקבבים היו נחמדים, אם כי בהחלט לא היו באותה רמה, ונטרפו עד תום לאחר סוף עידן הפרגיות.

לאחר שנרגענו קצת יצאנו לשיעור נוסף בחצר, והפעם עיקרו היה - איך לחתוך נתח בשר עסיסי במשקל 3 קילו (דק וישר בתנועה מלאה) מצורפת תמונה של הנתח המקורי לפני ואחרי שאדם פשוט ניסה לבצע בו את זממו.




לאחר השיעור הזה חזרנו למקומותינו ושוב בדיחה - על השולחנות ישבו סלסלאות מלאות בחסה ומספר פרוסות עגבניה.
יש לחבר'ה האלה מניר צבי חוש הומור בריא.

המשכנו בשיעור עיוני על נתחי הבשר השונים וחתיכות גדולות של אנטריקוט וסינטה עברו מיד ליד (החתיכות היו נאות לצערם של כולם) בעיקרון הוסבר שיש 3 סוגים עיקריים של חלקי פרה המתאימים לצלייה מהירה על האש (ולא לבישול איטי בתנור לדוגמא) - האנטריקוט, הסינטה והפילה.
האנטריקוט הוא הקל ביותר להכנה ולא צריך להתאמץ איתו הרבה - פשוט לזרוק אותו על האש, לתבל לאחר ההורדה במלח\פלפל והשומן שבנתח כבר יעשה את העבודה. הסינטה והפילה הם חלקים יותר בעייתיים להכנה - צריך באמת לדעת מה עושים איתם, ובמיוחד שמדובר בפילה שהוא הבשר הרך ביותר, אבל די תפל בפני עצמו ולכן משלבים אותו תמיד עם רוטב שהכינו במיוחד בשבילו.

לאחר ההסברים המעניינים הללו הגיע הרגע שכולנו ציפינו לו - הבשר האמיתי הגיע.
לשולחן הגיעו תקרובות המכילות נתחי אסאדו שבושל במשך מספר שעות טרם בואנו ונתחי האנטריקוט שנבצע רק זמן קצר קודם לכן. האנטריקוט היה אחד הטובים שאכלתי זמן רב, והיה עשוי בדיוק במידה הנכונה. האסאדו לעומתו קצת איכזב והיה יבשושי, למרות שבגילוי נאות אני חייב להודות שאני לא חובב גדול של אסאדו.

לאחר מכן היה עוד צרור טיפים שימושיים של עופר (צריך להיות נדיבים עם הכמות אנטריקוט שקונים לעל האש ולא לסמוך על זה שילדים למשל לא יאכלו, כי הם יעשו לך דווקא וירצו לאכול בכל זאת, ולא יהיה נעים לך להכות את הילד ליד ההורים שלו)
הוא גם ענה על שאלות (עצם כשרות הבשר לא אמורה לפגוע בטיבו, אם מבצעים את המלחת הבשר כמו שצריך)

לסיום הפרק הבשרי בארוחה הוגשו לכל אחד חתיכות אישיות של סינטה (מדהים) ופילה (תפל כפי שלמדנו בסדנה, קיבל טעם רק בתוספת רוטב צ'ימיצ'ורי)
עופר הכריז בגאווה שכל אחד אכל בממוצע 800-900 גרם בשר, וכולנו התגאינו בעצמנו וקיווינו שאפילו עברנו את הקילו.

עברנו לשלב הקינוח, שעשה כאב ראש לעופר, שהיה צריך לשמור על כשרות.
במהלך אחת הסדנאות עלו על פטנט - ניתן לצלות על האש בננה בקליפתה, לבזוק עליה אחר כך שוקולד ולהגיש.
אני פחות אהבתי את הקונספט הזה, אבל יש אחרים שכן נהנו.

בסוף שילמנו את שכר הלימוד שלנו (230 ש"ח) בחנות המפעל, בה יכלנו גם לרכוש מוצרי בשר ומנגל שונים - מכיר אנשים שיצאו משם עם עוד 400 שקל פחות בארנק, אך עוד מספר קילוגרמים לא מבוטל של אנטריקוטים איכותיים בשקית.
בנוסף קיבלנו חוברת למזכרת, שהיא בעצם סיכום של הנלמד בסדנה בתוספת מספר מתכונים נבחרים לעל האש כמובן.

בסך הכל היה מאוד נחמד - היו אחלה אנשים גם מצד המשתתפים וגם מצד המארגנים שהיו אדיבים וסבלניים אל מול ההמון זועם. רוב הבשרים היו באמת משובחים, וניכרה המקצועיות של המקום בדבר הלא טריוויאלי שנקרא בשר.
מהצד של הרעיונות לשיפור הייתי מציע למשוך פחות במתח את האנשים - עברו בערך שעתיים מהרגע שהגענו, ועד שהגענו לנתחי הסטייק שבשבילם למעשה התכנסנו כולנו, ובשלב זה חלק מהאנשים כבר היה די שבע מכל שאר הדברים שהוגש קודם.
כמו כן אולי כדאי לחשוב על עוד רעיונות לקינוח (למרות שכפי שציינתי קודם חלק מהאנשים כן אהבו אותו)

יצאנו מהמקום עמוסים לעייפה בבשר ומרוצים - להתראות בחגיגת הבשרים הבאה..