‏הצגת רשומות עם תוויות חצילים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חצילים. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 7 במאי 2014

פיצה פיליפ: מתוקה הדרך הביתה

לפעמים כשהולכים לבקר בארצות רחוקות חוזרים הביתה עם רגשות מעורבים.
מעורבים כי מצד אחד אתה באמת מתגעגע לחומוס טעים, אבל מצד שני טעמת עכשיו מאכלים קסומים ולא בא לך לחזור לאכול סחלה מקומי.
את ההרגשה האחרונה עזר למגר ביקור לילי קצר בפיצה פיליפ.

מוצרלה די בפאלו, פרמז'ן, עגבניות שירי, ארוגולה ורוטב בלסמי מצומם.
מוצרלה די בפאלו, פרמז'ן, עגבניות שרי, ארוגולה ורוטב בלסמי מצומם.


התמונה שמעל מילים אלה היא כנראה הכי מוצלחת בביקור הזה, אבל בשביל תמונות יש פוסטים אחרים על פיליפ, בפוסט הזה מדברים בעיקר על טעם (ולא על שירות, אין לי כח להתלונן, בינוניות במקרה הזה היא גם סבירה, היו כבר מקרים גרועים יותר במחוזות אלו).
אגב, מכל התמונות שצולמו, נראה לי שהפיצה שלי הייתה גם הכי טעימה (כן, עדיין זו שלמעלה פה).


בטטה, חצילים, פלפל קלוי, גבינה בולגרית.
בטטה, חצילים, פלפל קלוי, גבינה בולגרית.

החברים הלא צמחוניים הזמינו את פיצת השפקטקולו, על בסיס רוטב עגבניות עם תוספות ריחנות (ואפילו טיפה מסריחות - הגבינה בעיקר) שינקן, גורגונזולה, פורטבלו, גבינת מוצרלה ושפק. מבט אחד בפיצה מעלה מיד את הרוק לחלל הפה (תזכרו שיש שם חיות מתות, קצת כבוד!) אבל עדיין, שלי הייתה יותר טעימה.

רוטב עגבניות, שינקן, גורגונזולה, פורטבלו, גבינת מוצרלה ושפק
רוטב עגבניות, שינקן, גורגונזולה, פורטבלו, גבינת מוצרלה ושפק

בסה"כ, כשאני יוצא מהבית בשעה מאוחרת, אני מצפה לחזור הביתה מרוצה.
לאחר ישיבה של זמן מה בפאב הפיקוק הסמוך (עם שירות נוראי לתפארת מדינת ישראל) שמחנו לגלות שפיליפ עדיין פתוחים (אם כי כשהלכנו הם התחילו להתקפל).
בתור חטיף לילי כבד משקל מדובר בפינוק לא נורמלי שחבל לכם על הזמן.
האם מדובר בפיצריה הטובה בתל אביב? ייתכן, אם כי תמיד יש אנשים שיגידו שמות של פיצריות (בייחוד באזור בוגרשוב וכיכר רבין) שלכאורה הן טובות יותר.
אבל באמת, בואו לא נריב על פיצה, לכל אחד יש את המקום שלו, ואם יש לכם מקום טוב יותר - ספרו לנו כי אנחנו באמת רוצים לדעת.

יום ראשון, 16 במרץ 2014

ביסטרון יהלומה וחוויות אחרות

להקת הפה והטלפיים עשו השקה לאלבומם החדש "תחת" בסניף התל אביבי של אוגנדה.
הלכתי לשם ביודעין שבשלב כלשהו אאלץ לברוח לרחוב סלמה כדי לראות הופעות של להקות אחרות.
זה היה ערב כזה של רדיפה אחרי הופעות שונות באזורים שונים של העיר.
כשהגענו לאזור הרצל \ דרך יפו, גילינו שאנחנו רעבים בטירוף.
הדבר הראשון שבחרנו לעשות היה כמובן להכנס אל יהלומה כי ביום המדובר פתוח עד חצות (או אחרון הלקוחות).
הייתה תאונה כלשהי באחת מהסמטאות של שוק לוינסקי והרחוב נחסם, שניות ממש אחרי שמצאנו בו חניה, זה לא היה משנה בשלב הזה של הערב כי נטשנו שם את הרכב לכמה שעות טובות.


ניוקי חצילים וטחינה, לצד פלפל וקישוא ממולאים.
ניוקי חצילים וטחינה, לצד פלפל וקישוא ממולאים.

למזלנו לא היה לחץ אצל יהלומה ויכולנו להתיישב, להזמין ואפילו לקבל את האוכל בצורה מהירה מאוד.
האישה שלי הזמינה ממולאים (פלפל וקישוא) ואילו אני בחרתי בצלחת של ניוקי מחצילים שרופים וטחינה אשר הגיעו עמוסים בכל טוב וחרפרפות.

האוכל היה משגע ונעלם תוך דקות.
המשכנו את הערב שלנו אל ההופעות, קופצים מחלל לחלל, מחלקים כיפים ופוגשים חברים עם בירות ביד, קנקני תה ובקבוקי וויסקי.
היה מהנה עד מאוד.

אלגמוס, אחרון לבנתיים

לקינוח בסדרת האלגמוס הארוכה הזו, המנה הקלאסית אותה אני אוכל לפחות פעמיים בשבוע.
לאפה, עם טחינה, סלט, צ'יפס, חצילים קלויים בתחמיץ אסייתי, נגיעה של עמבה וקצת חמוצים בצד.
כנראה המנה הכי משתלמת באזור בעלות כוללת של 15 ש"ח.

זה לא שיק, זו לא קלאסה, זה בטוח לא דיאטטי, אבל משביע בטירוף, מחזיק עד הערב ובעיקר טעים ברמות.




תפודים ונהנים: אלגמוס

בוודאי שמתם לב שמדובר ברצף של פוסטים על אלגמוס.
לא מדובר חלילה בקידום ממומן אלא באסופה של פוסטים מהמקום אשר לא פורסמו בעבר ולצורך הכרונולוגיה בחרתי לפרסם אותם אחד אחרי השני.

הארוחה שעליה נדבר הורכבה מסלט אסייתי עם טחינה, חצילים קלויים ברוטב חמוץ מתוק, צ'יפס, תפוחי אדמה קטנים ושובבים שנאפו להם בתערובת פפריקה מעושנת ומעט חמוצים בצד.
רציתי גם עמבה אבל היו על הבקבוק שיערות ואבק אז נאלצתי לוותר.




הגוונים האדומים הם תאורה שעברה מהשמש היוקדת דרך הגגון האדום וישר לתוך הצלחת שלי.
האוכל היה טעים בצורה בה רק אוכל בסיסי מאוד יכול להיות, דברים פשוטים שטעמם אהוב.
אמנם נורא קל לטעות גם עם טחינות, צ'יפסים, תפוחי אדמה ועיסות חציל, אבל כל אחד מהם היה במיטבו, אולי מלבד החמוצים.
נהניתי מאוד, אפילו שהאנשים שישבו סביבי בלסו שווארמה כאילו אין מחר.

יום שלישי, 4 במרץ 2014

סאלם בומביי: טאלי צמחוני

מכיוון שבשבעות האחרונים אני נצמד באדיקות למזון צמחוני - בביקורי האחרון בסאלם בומביי הלכתי באופן מתבקש על הארוחה הצמחונית.
על הצלחת היו:
  • אורז צהוב
  • דאל (נזיד עדשים)
  • תבשיל עדשים
  • תבשיל אפונה
  • ירקות חריפים
  • תבשיל חומוס
  • כרובית בקוקוס
  • חצילים
אחלה צלחת שבעולם, לא ככה?

ארוחה צמחונית של סאלם בומביי
ארוחה צמחונית של סאלם בומביי

מכיוון שאני פוקד את המקום כבר שנים ואוכל תמיד את הארוחה הבשרית - ישר הרגשתי בחיסרון.
החיסרון לא היה העוף והבקר עצמם (בקר יש לעיתים רחוקות אבל הוא טעים מאוד) אלא הטעמים של הרטבים בהם הבשרים מגיעים: טיקה, קארי ומסאלה עם טעמים חזקים, ייחודיים ומופלאים.

העיקר בסיפור הזה הוא לאו דווקא שחסר לי בשר - אם היה טופו או אפילו ירק כלשהו שמגיע ברטוב של הבשרים הייתי יכול להיות המאושר באדם.
בלי שום קשר למחסור הספציפי, הארוחה הייתה טעימה מאוד, מומלץ.

פיצה טבעונית של דומינוס

בשבת בצהריים ישבנו שניים מכותבי הבלוג ואנוכי לארוחת צהריים של פיצה.
החלטתי לנסות את הפיצה הטבעונית החדשה של דומינוס, מתוך שלושה אנשים רק לשניים היה האומץ לגעת בה.
אני, בתור בחור אמיץ, אכלתי את החלק הארי, אם כי לא בהנאה.


פיצה טבעונית של דומינוס עם תוספת חצילים ואננס.


הבצק היה מצויין.
לא היה לי מושג אם הכינו בצק אחר בשביל הפיצה הטבעונית, אבל הוא באמת הרגיש יותר טעים מהרגיל, או שאולי זה היה הניגוד החריף עם שאר הטעמים של הפיצה.
תחליף הגבינה לא רק שלא היה טעים - אלא היה לו גם מרקם חצי נוזלי לא מהנה במיוחד.
אחרי מספר משולשים שכפיתי על עצמי בחרתי להצטרף לפיצה השניה שהייתה רגילה לחלוטין עם תוספת של גבינה כפולה.

פיצה דומינוס עם תוספת גבינה כפולה
פיצה דומינוס עם תוספת גבינה כפולה

החלק המאכזב בשתי הפיצות היה שלמראית עין הן היו קטנות מאוד.
אני לא יכול להגיד בוודאות שהגודל של הפיצות אכן ירד (אם כי למיטב זכרוני היו לדומינוס בעבר פיצות גדולות יותר) אך אני בהחלט יכול להגיד שבהשוואה לפיצריות אחרות אותן אני פוקד או אשר מהן אני מזמין לאחרונה - המגש אכן קטן ומזכיר יותר מגש בינוני שהוא טיפה יותר גדול ממגש אישי.
אמנם יש כאן כמות מספקת של פיצה לאדם או שניים, אבל בהחלט שלא מדובר במגש משפחתי סטנדרטי.

להבדיל מהפעמים האחרונות שהזמנתי דומינוס, השירות דווקא היה מהיר וללא תקלות.
אינני זוכר אם סיקרתי את האירוע המדובר, אבל באחת מההזמנות האחרונות הפיצה התעקבה בצירוף של יחס מזלזל מאוד בטלפון וחיוב כפול באשראי.
הפעם למזלי לא היו בעיות כאלה.

אבל הנה הערה נוספת שחשוב לציין, הפיצה הטבעונית הרבה יותר טעימה קרה (מהמקרר) כשהגבינה המדוברת מתייצבת ונהיית פחות נוזלית, גם הטעם שלה הופך עדין יותר.

בריא בא יד חרוצים: מדווחים מהשטח

מאז שסיקרתי את בריא-בא (אשר ביחד חרוצים) השתנו דבר או שניים.
הדבר העיקרי שהשתנה היה המהפך שהסניף עשה בתחום הכשרות.
מכיוון שעכשיו המקום כשר בשרי - כל הפסטות שהם מגישים הינן נטולות גבינה.
אם בעבר הייתי אוכל פסטה בינונית ומציל אותה ע"י הרים של פרמז'ן - הרי שכיום אני אוכל פסטה בינונית וזהו.
מכיוון שאני כרגע נמנע מאכילת בשר, כריך הרוסטביף שלהם אשר תיארתי בעבר כבר איננו אפשרות בעבורי, ולכן ההגעה אל המקום תלויה אך ורק בברצון העז של הסועדים שאיתי ואינה נעשית מבחירה חופשית.


פסטה פנה מלנזנה - בריא בא יד חרוצים
פסטה פנה מלנזנה - בריא בא יד חרוצים

יום רביעי, 26 בפברואר 2014

חדשות טובות מבית סאלם בומביי

לכל מי שהיה עצוב על כך שהמסעדה ההודית האהובה עלינו סגורה בימי שישי - יש לנו חדשות מצויינות!

מעכשיו ניתן למצוא דוכן של סאלם בומביי בשוק האוכל שבמתחם התחנה, בימי שישי, בין השעות 10:00-15:00

הולך להיות תענוג.


יום שלישי, 4 בפברואר 2014

סלאם בומביי | אחד בלב אחד ביד

מטרת הפוסט הזה היא בעיקר להזכיר לעצמי עד כמה אני אוהב לאכול בסלאם בומביי.
אני אוהב לאכול שם, אבל גם לא איכפת לי לקחת את האוכל שלהם הביתה \ לעבודה בחמגשית.
המזון אמנם מאבד את הצורה והיופי, אבל הטעם נשאר בדיוק אותו הדבר, ואולי אף טעים יותר כי זה נותן אפשרות לטעמים להספג אחד בשני.
למטה תוכלו לראות שתי תמונות של אוכל מדהים.
אתם בוודאי תוכלו לנחש מה נאכל במקום ומה הגיע בחמגשית.

עוף, בקר, כרובית בקוקוס, חצילים, קישואים, ירקות חריפים, אורז ועדשים מעל.
עוף, בקר, כרובית בקוקוס, חצילים, קישואים, ירקות חריפים, אורז ועדשים מעל.


עדשים ירוקות, אורז, כרובית בקוקוס, ירקות חריפים ושני סוגי עוף
עדשים ירוקות, אורז, כרובית בקוקוס, ירקות חריפים ושני סוגי עוף.

יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

פיצה פיליפ בשבת בצהריים

לפעמים כשמתעוררים בבוקר, במיוחד בשבת, בא להתפנק.
זרמנו עם זה והגענו אל פיצה פיליפ, אשר היו עמוסים בלקוחות בולסים ומגרגרים.
גם עם זה זרמנו.

פיצה עם בייקון, ארוגולה, גבינת צאן, רוטב בלסמי
פיצה אישית עם בייקון, ארוגולה, גבינת צאן, רוטב בלסמי מצומצם והרבה תאורה טובה.

הפיצות נראו נהדר, היו טעימות להפליא, והצטלמו היטב עם תאורה של יום חורף חמים.
השירות היה סביר אם כי ידידותי.
הייתה הרגשה של חביבות באוויר, גם של הרחוב וגם של פיצה פיליפ, אולי זה משהו שקורה בשבתות יפות.

פיצה עם בטטה, חצילים קלויים, פלפל קלוי, מוצרלה.
פיצה משפתית עם בטטה, חצילים קלויים, פלפל קלוי ופיסות מוצרלה מושלמת.


בצירוף: קפה שחור, סודה, קולה זירו + אפוגטו, גלידת וניל בספל אספרסו.
ארוחה נהדרת לשלושה רעבים.
אחרי זה עושנו כמה סיגריות והלכנו הביתה  לישון.

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

פיליפ: בייקון, חצילים וגבינה לפנים

ביקור בפיצה פיליפ הוא חוויה שתמיד כיף לחזור אליה.
למרות שיש מבחר רב - אני לרוב הולך על פיצה עם בייקון בשילוב כלשהו, אם כי כל כמה זמן אני בוחר להתנסות בטעמים שלא ניסיתי, ובאמת שיש המון אפשרויות.

האם הייתם במקום?
נשמח אם תספרו לנו מה דעתכם עליו או על כל סיקור אחר שלנו שקראתם.




תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים

יום שלישי, 2 ביולי 2013

פיליפ: אננס, בייקון והרבה אהבה

פיצה עם אננס.
מה עוד אפשר להגיד חוץ מפיצה + אננס.
זה שילוב ממש ממש טוב.
עכשיו קחו את המשוואה הזו ותוסיפו אליה בייקון.
מדובר בהצלחה מסחררת. אין לי מושג למה מתייחסים לזה כאל פיצה בנוסח האוואי, אבל עדיין, טעים.




תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים

יום שלישי, 4 ביוני 2013

סאלם בומביי | אם כבר הודי אז עד הסוף



בוודאי שמתם לב שיש היום אווירה הודית בבלוג.
אם כבר אנחנו במטבח הנהדר הזה, אי אפשר בלי לתבל בפוסט על אחד המקומות האהובים עליי בעולם.

בתמונה מטה תוכלו לראות שתי כוסיות של צ'אטני ולצידן שני לחמי פאפאדאם.
את השאר אתאר לפי כיוון השעון: ירקות חריפים, תבשיל בקר, עוף מסאלה ועוף טיקה, תבשיל כרובית וקוקוס, חצילים וקישואים. במרכז נחה ערימה יפיפיה של אורז שבתוכה מסתתר דאל וגם עדשים ירוקות.

בתאבון!


צלחת עמוסה כל טוב | סלאם בומביי
צלחת עמוסה כל טוב | סלאם בומביי



פוסטים קודמים על סלאם בומביי:



יום שני, 1 באפריל 2013

פיליפ: חצילים, בייקון וחלומות שמתגשמים

זו בהחלט לא התמונה הכי טובה שצילמתי, אבל היא עדיין מצליחה להעביר את ההפיצה הנהדרת.
חזיר מת, חצילים קלויים, טעמים מדוייקים שמתערבבים על הלשון לשלמות.
בכלל, יש אגדה אורבנית שבייקון יכול לשדרג כל דבר.
כל דבר.
תנסו.



תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים

יום רביעי, 27 במרץ 2013

סאלם בומביי | פתוחים בחג

התמונה הנהדרת שמתלווה לכתבה זו אמנם צולמה לפני שבוע, אבל סאלאם בומביי פתוחים בחול המועד (היום רבירי - ומחר, למשל) ככה שאפשר לבוא להתענג על כל הדברים האהובים.
יש מצב שאפילו נתראה שם, אבל אתם לא תזהו אותי כי אני אהיה עם כובע.
סתם, אין לי כרגע כובע, אבל רוב הסיכויים שאנחנו פשוט לא מכירים.


עוף טיקה, קארי, מסאה, כרובית קוקוס, ירקות חריפים, אפונה, דאל, עדשים.


בתמונה הנהדרת אתם יכולים לראות עוף בקארי, עוף טיקה ועוף מסאלה, עם אפונה, קישואים, ירקות חריפים, כרובית בקוקוס וקרקר פאפאדום. במרכז יש אורז נהדר, מעליו דאל ומעליו עדשים.
בצד מבצבצת קערית צ'אטני קוקוס ליד פחית ספרייט.
אלה הם החיים הנהדרים.

אם אתם אוכלים כשר בחג אז סליחה מראש ותיזהרו מהמרור.
אבל בלי רגשות אשמה, אנחנו אוהבים את כולם ושכל אחד יאכל החג הזה את מה שבא לו, כי חירות והכל.



פוסטים קודמים על סלאם בומביי:

אז תהיו לי בריאים ותאכלו טוב, כי אחרי החג הזה מי יודע מתי יצא לנו לאכול שוב.
שלא לדבר על ימי עבודה קצרים של שבע שעות בלבד במקום תשע.
חירות של ממש.


יום חמישי, 14 במרץ 2013

סאלם בומביי | אוכל הודי עם נשמה

זה פוסט קצר על ביקור קצר ומדהים.

צהריים של יום חמישי (או רביעי?), תופסים מונית מהעבודה כדי לסעוד באחד המקומות הטובים בעיר.
אני לא אכביר במילים על סאלם בומביי (אבל יש לינקים בתחתית הפוסט אז אתם יכולים לקרוא דברים שכתבתי בעבר).

אנחנו מגיעים וכרגיל מתקבלים בחיוך וזרועות פתוחות.
מלבד הלל ורינה גם הילדים נמצאים, עסק משפחתי של אנשים עם לב חם ומטבח מפנק.



צלחת טאלי | סלאם בומביי | אורז, דאל, עדשים, עוף, חצילים, כרובית, קוקוס, ירקות חריפים, אפונה


על הצלחת שלי: אורז, דאל, עדשים, שלושה סוגי עוף (קארי, טיקה, מאסאלה), תבשיל אפונה, חצילים קלויים, כרובית בקוקוס, ירקות חריפים.
לצד הצלחת יש פאפאד קריספי (ששברתי מרוב רעב ודחפתי מהר לפה עם קצת) צ'אטני מדהים שאי אפשר לאכול ממנו מספיק.

האוכל שלי נגמר תוך דקות, מדהים כמה שזה טעים.


סלאם בומביי | צלחת ריקה של אדם שבע

יום שבת, 5 בינואר 2013

אחד קצר: הפלאפל של דוד

לפעמים ארוחת צהריים היא רק ארוחת צהריים, אבל יש מקרים כאלה של ארוחה פשוטה שחייבים לצלם.
למראית עין בסך הכל עוד מנת פלאפל מהפלאפל של דוד, אבל איזו מנה, עזבו את הטעם המשגע, תראו את היופי!
כדורי פלאפל, סלט, חצילים מטוגנים, כרוב לבן, טחינה, עמבה וסלסה עדינה.
עם צלוחית של צ'יפס וצלוחית של חמוצים קראנצ'יים - ללקק את האצבעות.
באמת, מנה כזאת קשה לאכול מרוב שהיא יפה.
תראו אותה, דוגמנית!


פיתה פלאפל עם חצילים מטוגנים, סלט, טחינה, עמבה, כרוב, סלסה, חמוצים, צ'יפס.
פיתה פלאפל עם חצילים מטוגנים, סלט, טחינה, עמבה, כרוב, סלסה, חמוצים, צ'יפס.


הפלאפל של דוד (זה שבשדרות יהודית) הוא אחד המקומות האלה שאפשר להמליץ עליו לאחרים בעיניים עצומות.
כתבתי עליהם כבר אינספור פעמים (אני הצלחתי למצוא בבלוג חמישה איזכורים, אולי תמצאו יותר), והם אף פעם לא איכזבו. תמיד טעים, תמיד במחיר סביר, יחס טוב, אנשים עוד יותר טובים.
אם נגיד אתם עובדים באזור עזריאלי אז שווה לכם ללכת לבדוק, אבל קחו בחשבון שיש המון אנשים שלפעמים משתגעים ונעמדים בתור עצום. המקום קטן ומדי פעם נוצר עומס לא הגיוני.
העומס אגב הוא סימן טוב, זה אומר שכולם רוצים לאכול שם.

יאללה לכו תאכלו משהו, אבל אם בא לכם תמשיכו לקרוא עוד בבלוג, אני לא יהיה זה שיגיד לכם לא.
שבוע טוב!


נ.ב.
אזכורים קודמים לפלאפל של דוד:

יום שני, 6 באוגוסט 2012

השיבה לפיצה הברנבאל

גם משלוח וגם ארוחה במקום בערב אחד. לא רע בכלל.
איך עושים את זה? ובכן, פשוט מאוד.
1. מגיעים למקום.
2. אוכלים שני משולשים (אחד זיתים ואחד פפרוני).
3. נזכרים שיש אנשים רעבים בבית.
4. מזמינים מגש פפרוני.
5. נוסעים הביתה.
6. ממתינים לשליח.
7. מקבלים מגש פיצה חם.
8. ניצחון.


מגש פיצה משפחתית פפרוני של הברבנאל
מגש פיצה משפחתית פפרוני של הברבנאל - ככה נראה ניצחון

הפיצה של הברנאל דקה, עם כמות מספקת של רוטב, והפפרוני פרוס דק כך שהוא על מעט חרוך בקצוות אבל לא שרוף, ועם זאת הוא עשוי כהלכה. ככה נמנעים מבעיות של פפרוני חי או שרוף.
לא רע בכלל.
השיקול אגב, לסחוב מגש רותח הביתה (ולתת טיפ על הדלפק) או ללכת הביתה בסבבה (ולתת טיפ לשליח) לא נראה לי כמו משהו שצריך לחשוב עליו יותר מדי, אבל משום מה אנשים לא מסכימים איתי.

משולש זיתים - פיצה הברבנאל
משולש זיתים - פיצה הברבנאל


כשהגענו למקום היה מחסור בפיצה, זה לא רע כמו שזה נשמע, סה"כ הייתה שם קבוצה של אנשים שאכלה המון פיצה ושאר הפיצה הייתה בתנור ונשארו רק כמה משולשים. אני כאמור לקחתי משולש זיתים (שאפשר לראות אותו למעלה) ומשולש פפרוני (למטה), עליו שמתי רוטב BBQ, ממבחר הרטבים שהמקום מציע (הם מכינים אותם בעצמם והם אחלה).


פיצה פפרוני עם רוטב ברבקיו, הברבנאל, פלורנטין
פיצה פפרוני עם רוטב ברבקיו, הברבנאל, פלורנטין


רוטב הברבקיו שלהם סמיך ועשיר, מתוק ומעט מעושן. אין לי מושג איך עושים רוטב ברבקיו אבל הם עושים את זה טוב.
גם הפיצה שלהם טובה, ככה שסה"כ הכל טוב.

לסיקורים קודמים על פיצה הברבנאל:
פיצה הברבנאל
פיצה הברנבאל | פסח כשר

יום חמישי, 28 ביוני 2012

ליב רמת החייל

לליב יש שני סניפים, ברמת החייל ובבורסה.

בסניף שברמת החייל מתאספים אנשי ההיטק המרנינים של הסביבה וגאים בעצמם על זה ש'לשם שינוי' הם אוכלים משהו בריא.

מה שליב מציעים בעצם, הוא אוכל ביתי שאינו שמנוני, הירקות אורגניים כביכול, יש מנות בשריות וצמחוניות וכלמיני עסקיות שונות:

  • סלט ומנה עיקרית
  • מרק ומנה עיקרית
  • סלט גדול עם תוספות שונות


ליב - מרק ומנה עיקרית


אני אכלתי מרק כי הבטן שלי לא מרגישה נפלא, מרק סלק שמזכיר בורשט בטעם שלו, אבל הוא היה מבלונדר לדייסה, זה אמנם לא נשמע טוב, אבל זה כן היה טעים.

בתור מנה עיקרית אכלתי 'מאפה תפוחי אדמה וחצילים' , כלומר פשטידה - שהייתה סבירה מאוד
וירקות מבושלים בתנור כתוספת (אפשר גם אורז ופתיתים \ בורגול \ מה שיש באותו יום).
מעט  התאכזבתי כי הייתה בתפריט מנה של פסטה אפויה עם טונה וגבינה ודברים שנשמעה טוב, אבל כיוון שבאתי ב1 ומשהו (כדי להמנע מהתור הארוך שמשתרך בערך מ12 ועד אחת וחצי) כבר לא נשאר ממנה כלום.

המנות הבשריות במקום גם לא גרועות, פשוט לא רציתי בשר היום.

בשתיה אפשר למלא משהו דמוי לימונדה, משהו דמוי תה קר, ולפעמים יש גם מים (האופציה החביבה עליי).

התפריט במקום משתנה כל יום, אבל ההרכב של העסקית נשאר אותו דבר.
אפשר לראות את התפריט היומי באתר שלהם:
המחירים נעים בין 35-49, ויש גם הנחות לכל מיני כרטיסי חברות

לסיכום, האוכל טעים וביתי
מקום מפלטם של אנשי הייטק שבלסו שומן כל השבוע ורוצים לטפוח לעצמם על השכם,
לא תשמעו שום שיחה מעניינת לידכם על השולחנות  מלאי הנוסטלגיה אל חיי הקיבוץ, אך אם תרצו 'לאכול בריא' או בולשיט שכזה -  זה מקום בסדר.

פיצה הברבנאל

זו בסך הכל ההתקלות השניה שלי בחבר'ה האלה.
אם אתם ממש סקרנים, תוכלו לקרוא לקרוא את הרשמים מהפעם הקודמת שהזמנתי פיצה הברבנאל כאן.
ספויילר: בפעם הקודמת היה מגש אחד סביר ומגש אחד טוב.
הפעם זה היה ליל חמישי, חם במיוחד, היינו בהופעות וניסינו לאכול משהו אל מול רחובות סגורים מחד ומלאים בבליינים מאידך. 

פיצה הברבנאל חצילים + פפרוני
פפרוני וחצילים, על הפפרוני תוכלו לראות פס של רוטב ברבקיו.

בליינים לא היו חסרים גם כאן.
להברבנאל יש קומה שניה שבה יש בר, כמו שהשם של הפיצריה מבטיח (יש גם סניף בהרצל, ליד פרנק, מול ביתא פיצה).
התיישבנו בשולחן שמתחת למזגן, וכל אחד הזמין את מה שעל ליבו.
לקחתי משולש פפרוני, משולש חצילים ופחית של תפוחים צלול מוגז עדין.
בסיבוב השני לקחתי בדיוק את אותו הדבר (מלבד הפחית), אך הפעם ניסיתי את רוטב הברבקיו שלהם - שהיה מצויין.
לנסות את הברבקיו על הפעם הראשונה הרגיש כמו טעות כי ככה לא הייתי יודע את טעמה האמיתי של הפיצה.
הטעם האמיתי אגב היה מצויין. פיצה עשירה, טעימה, תוספות עשויות היטב עם חציל שטוגן בדיוק לרמה הנכונה ופפרוני שיש בו גם קריספ וגם עסיסיות. עם פיצה שהיא מספיק לחה מרוטב וגבינה שהיא מספיק נוזלית ודומיננטית.

מומלץ טילים אש פגז.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג