‏הצגת רשומות עם תוויות בטטה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בטטה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 30 בדצמבר 2018

נונונו: לחמניות שחיתות למות

רבות נכתב על נונונו.
לא רק כי הם עשו אחלה יח"צ, אלא גם כי האוכל שלהם טעים.
ולא רק כי האוכל שלהם טעים, אלא כי הם נמצעים באחד מרחובות הבילויים של תל אביב ואנשים מסתובבים שם, מצלמים תמונות, אוכלים שיכורים ועפים על החיים.

הזדמן לי לבקר עם קבוצה קטנה שבה כל אחד לקח משהו אחר.
אני אכלתי את לחמניית המק אנד צ'יז, בתוך חתיכה קסומה ושמנונית שנעה על הספקטרום של לחמניית חלב ולחם בריוש, לצד צ'יפס בטטה.
הורדתי את הכל עם שתיה קלה (ריפיל חופשי מהברז).


לחמניה במילוי מק אנד צ'יז, עם צ'יפס בטטה ומגוון רטבים
לחמניה במילוי מק אנד צ'יז, עם צ'יפס בטטה ומגוון רטבים

הקושי היחיד הוא מקומות ישיבה.
אפילו בערב עבודה רגיל המקום גדוש בסועדים, ואינו מתוכנן לשהות ממושכת.
גם אם לא תתפסו מושב, אפשר לאכול בעמידה מסביב לחביות ענק, או לצאת לרחוב עם משהו שבמהותו הוא תכלס אוכל רחוב שמגיע ממילא במארז שניתן לקחת ביד (או לארוז למסע ארוך יותר).

אין מספיק מילים בפי כדי להמליץ.
למעשה אני מרייר רק מלכתוב את הפוסט הזה.

אפשר למצוא גם לחמניות עם שרימפס, בקר מפורק, הרינג, עוף ברבקיו, נקניקיה וקינוחים.
כמו כן יש צ'יפס רגיל.
חשוב לציין שמכל הקבוצה לא היה אדם אחד שלא נהנה בטירוף.

יום ראשון, 10 בינואר 2016

Village Green Tlv | הסגירה הגדולה

הרשו לי להרשות לעצמי.

לפני שבועיים הייתה הפעם האחרונה שאכלתי בוילג' גרין, הסניף התל אביבי - זה שברחוב יהודה הלוי.
לפני שבועיים הייתה גם הפעם הראשונה שאכלתי בוילג' גרין ונהניתי בטירוף.
להגנתם יאמר שבפעמים הקודמות האוכל היה נסבל, סביר, אכיל, או מושלם - אם אתם מעדיפים אוכל שבו הטעמים היחידים הם של המוצר הגולמי, ללא תיבול, בלי טעמים מיותרים, נקי.

להבדיל משאר הפעמים בהן אכלתי במקום, אותה פעם לפני שבועיים הייתה שונה מאוד.
ראשית, הרשו לי להחמיא איפה שצריך: היה מדהים, הכל היה טעים, כל הטעמים היו מדוייקים, ויתרה מזאת, היה שפע של מזונות נחשקים מוצגים בבופה ועפתי על כולם.

החיסרון של הפעם האחרונה היה בעיקר היעדר המשקאות הקלים שהיו בעבר במקרר, מה שגרם להרים גבה בתהייה.
התדהמה התחלפה בהבנה כשחזרנו כדי לאכול צהריים, לפני מספר ימים ממש, וגילינו שהמקום סגור, ושהשלטים שלו הוסרו. מכיוון שלא הייתה הודעה מוקדמת, ולא פורסם כלום באתר או בפייסבוק - התקשרתי אל אחד הסניפים ואמרו לי שאכן המקום נסגר סופית.

כאן תוכלו להתרשם מהתמונה האחרונה שצילמתי במקום:




פעם ראשונה שהיה ממש טעים פה.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on

יום שני, 6 ביולי 2015

Santa Katarina - סנטה קתרינה

אוכל של היפסטרים יכול להיות נוראי, סביר ואפילו טעים ומגניב, כמו רוב סוגי האוכל בעצם.
מה שכן, הוא ינסה להיות מוקפד.

אל סנטה קטרינה הגעתי ביום שישי כלשהו, עם חברים.
הייתי רעב, אבל מכיוון שהתפריט החדש שלי כולל בעיקר ירקות - חיפשתי משהו שיענה על הדרישה, והנה, נס הירקות הגדול!

בטטה, כרובית, שעועית, עגבניה וטחינה
ירקות צלויים על מצע טחינה


המקום הוא באמת פינת חמד לשבת בה. קרוב לחמארה של שישקו, פורט סעיד, הר סיני ושאר הדברים המרכזיים והמגניבים שיש שם באזור. אוויר נעים, החצר הסגורה של החניון הגדול (של בית הכנסת הגדול) מספקת פרטיות אינטימית למרות שלמעשה אתם לכודים עם עוד המוני אנשים בסמטא צרה של מגניבות.

למרות שכל מה שטעיתי היו הירקות הנ"ל - אני מאמי שמי שמוציא צלחת מוקפדת וטעימה כ"כ יכול לעשות עוד כמה דברים טובים, ואפילו יותר.

נ.ב. בחלל של סנטה קתרינה יש טאבון עצום.

יום שלישי, 7 באוקטובר 2014

פיצה ג'וזפה | חיים ויטל 1

ג'וזפה הוא שם שאינו מוכר לכולם, אך כמעט כולם שמעו על פיצה מסתורית בפלורנטין שלא תמיד פתוחה, מציעה תוספות ממש טובות ונעשית ביד אמן. קוראים לה פיצה צב, או הצב, פיצה פלורנטין, הפיצה של הזקן, פיצב, פרופסור פיצה ועוד שמות שאולי נתקלתם בהם.

פיצה ג'וזפה הממוקמת היא סוג של קסם נעלם. הבליינים של סוף השבוע יכולים לפספס אותה בקלות רבה היות והיא סגורה בשישי ושבת. במהלך שאר השבוע היא נפתחת לקראת שש אחה"צ ונסגרת בסביבות חצות. ייתכן ואף ראיתם אותה פתוחה ולא הבנתם במה מדובר כי מבחוץ לא בדיוק ברור מה קורה בפנים.

למזלי הרב יצא לי לאכול בג'וזפה פעמיים בחודש האחרון.
בפעם הראשונה הגעתי ולקחתי משולש (רבע) גבינת עיזים.
בפעם השניה אכלתי פיצה עם עגבניות וברוקולי וזוגתי האהובה אכלה פיצה עם בטטה ובולגרית.

היה תענוג ואני כבר עכשיו רוצה לחזור.
לצערי אני לא נוהג להסתובב בלילות בפלורנטין (למעט מקרים מיוחדים בסופי שבוע) והמקום אינו מבצע משלוחים.


פיצה עם עגבנית וברוקולי (ומאחורה פיצה עם בטטה, בולגרית וכנראה כם מעט תרד)
פיצה עם עגבנית וברוקולי (ומאחורה פיצה עם בטטה, בולגרית וכנראה כם מעט תרד)



המקום מומלץ בחום לחובבי פיצה וגם לאלו שמוכנים לאכול מדי פעם אבל לא חושבים שזה המאכל הקסום ביותר בעולם.
אני אישית מוכן להקדיש בעתיד מזמני היקר כדי להגיע בשעות הנכונות ולסעוד, ואני ממליץ זאת גם לכם.
באמת, תנסו, מילה של סחבק.
אם לא אהבתם אתם מוזמנים להסביר לבעלי המקום למה, הם ממש נחמדים ויעשו את המיטב כדי שלא תבכו על רוטב שנשפך.
ואגב רוטב, למקום יש רטבי בית חריפים וקסומים, זה כדאי!


פיצה ג'וזפה עם גבינת עיזים
פיצה ג'וזפה עם גבינת עיזים

יום רביעי, 7 במאי 2014

בפסח הזה כולנו מצה

אחרי שבחג הראשון סעדתי ארוחה טבעונית קסומה לצד צמחוניים וטבעוניים בגולה (אציג אותה בפעם אחרת) בחג השני יצא לי לסעוד בשולחן כשר.
למרות שהמנות העיקריות היו בעיקר פגרים (עוף ודג), היו פתרונות מן הצומח.
בואו תראו!

מצה, חמוצים, שעועית ירוקה, סלט, חצילים, טחינה
מה טעים ומה נחמד

בסיבוב הראשון (למעלה) אכלתי מעט מצה עם הרבה טחינה (מחוזקת בשמיר ושום), חצילים קלויים, שעועית ירוקה ברוטב חרדל ועגבניות שרי, וגם מגוון מחמצים (כרובית, גזרים, פלפלים ועוד).

בסיבוב השני (למטה) אכלתי בטטות מהתנור, במיה, עוד חצילים, אורז קסום שעליו שמתי שליכטה של טחינה, ועוד קצת מצה. הכל ירד חלק בגרון עם קולה זירו קרירה.


אורז, במיה, בטטה, חצילים, טחינה, מצה
מה נחמד ומה טעים

חדי העין יוכלו לראות שהייתה קערית סלק ליד הצלחת שלי, אבל אני לא אוכל סלק אז שילך למות בפינה לבד בחושך.
היו עוד ירקות שאני לא אוכל, ולכן גם הם לא מופיעים בצלחת שלי ולא אטרח לספר לכם עליהם.
ככה זה בחיים. לפעמים אתה פוקאצ'ה קסומה ולפעמים אתה סתם מצה.

פיצה פיליפ: מתוקה הדרך הביתה

לפעמים כשהולכים לבקר בארצות רחוקות חוזרים הביתה עם רגשות מעורבים.
מעורבים כי מצד אחד אתה באמת מתגעגע לחומוס טעים, אבל מצד שני טעמת עכשיו מאכלים קסומים ולא בא לך לחזור לאכול סחלה מקומי.
את ההרגשה האחרונה עזר למגר ביקור לילי קצר בפיצה פיליפ.

מוצרלה די בפאלו, פרמז'ן, עגבניות שירי, ארוגולה ורוטב בלסמי מצומם.
מוצרלה די בפאלו, פרמז'ן, עגבניות שרי, ארוגולה ורוטב בלסמי מצומם.


התמונה שמעל מילים אלה היא כנראה הכי מוצלחת בביקור הזה, אבל בשביל תמונות יש פוסטים אחרים על פיליפ, בפוסט הזה מדברים בעיקר על טעם (ולא על שירות, אין לי כח להתלונן, בינוניות במקרה הזה היא גם סבירה, היו כבר מקרים גרועים יותר במחוזות אלו).
אגב, מכל התמונות שצולמו, נראה לי שהפיצה שלי הייתה גם הכי טעימה (כן, עדיין זו שלמעלה פה).


בטטה, חצילים, פלפל קלוי, גבינה בולגרית.
בטטה, חצילים, פלפל קלוי, גבינה בולגרית.

החברים הלא צמחוניים הזמינו את פיצת השפקטקולו, על בסיס רוטב עגבניות עם תוספות ריחנות (ואפילו טיפה מסריחות - הגבינה בעיקר) שינקן, גורגונזולה, פורטבלו, גבינת מוצרלה ושפק. מבט אחד בפיצה מעלה מיד את הרוק לחלל הפה (תזכרו שיש שם חיות מתות, קצת כבוד!) אבל עדיין, שלי הייתה יותר טעימה.

רוטב עגבניות, שינקן, גורגונזולה, פורטבלו, גבינת מוצרלה ושפק
רוטב עגבניות, שינקן, גורגונזולה, פורטבלו, גבינת מוצרלה ושפק

בסה"כ, כשאני יוצא מהבית בשעה מאוחרת, אני מצפה לחזור הביתה מרוצה.
לאחר ישיבה של זמן מה בפאב הפיקוק הסמוך (עם שירות נוראי לתפארת מדינת ישראל) שמחנו לגלות שפיליפ עדיין פתוחים (אם כי כשהלכנו הם התחילו להתקפל).
בתור חטיף לילי כבד משקל מדובר בפינוק לא נורמלי שחבל לכם על הזמן.
האם מדובר בפיצריה הטובה בתל אביב? ייתכן, אם כי תמיד יש אנשים שיגידו שמות של פיצריות (בייחוד באזור בוגרשוב וכיכר רבין) שלכאורה הן טובות יותר.
אבל באמת, בואו לא נריב על פיצה, לכל אחד יש את המקום שלו, ואם יש לכם מקום טוב יותר - ספרו לנו כי אנחנו באמת רוצים לדעת.

יום ראשון, 16 במרץ 2014

אלגמוס: חמגשית מהחלומות

זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי חמגשית גדולה כל כך.
שאלתי אותה לשמה אך היא מילאה את פיה סלט עם טחינה, צ'יפס, בטטה אפויה וירקות מוקפצים.

ניסיתי להכניס את תכולתה אל פי אך הסתבר שבתוך הירקות המוקפצים היה בצל רב מספור אותו נאלצתי לדלות ידנית.

זו הייתה חוויה בלתי נשכחת בעלות של 25 שקלים.
הבטטה הייתה מופלאה.

סלט עם טחינה, צ'יפס, ירקות מוקפצים, בטטה בתנור.
סלט עם טחינה, צ'יפס, ירקות מוקפצים, בטטה בתנור.

באופן מפתיע בסיום החמגשית הייתי עדיין רעב בצורה קיצונית.
ייתכן וזה נבע מהעובדה שאני רגיל לאכול ארוחות צהריים בלחם שהרי ידוע שערימות של בצק נוטות למלא את נפח הכיבה טוב יותר מעלים של סלט בבדידותם.
הלקח נלמד ומאז אותה פעם לא אכלתי שוב מתוך חמגשית.

יום שישי, 7 במרץ 2014

מזכרות מיריד האוכל בסנטר

יצא לנו להיות ביום חמישי אחר הצהרים בדיזנגוף סנטר בת"א לצורך סידורים.
אחד הדברים שהופכים את המקום לקניון המוביל בארץ מבחינתי הוא יריד האוכל שמתקיים שם בימי חמישי-שישי.
כבר העלתי פוסט בעבר על היריד הזה - בקצרה אסכם שתוכלו למצוא שם מגוון רחב של מאכלי עדות, וכמו כן גם מוצרי סופרמרקט פרימיום כגון זיתים תוצרת בית, בשר משובח (לא טעמתי, אבל כדאי שיהיה משובח במחיר של 30 שקל למאה גרם) ועוד. רוב המנות נמכרות בקופסאות פלסטיק לנשיאה הביתה, והמחירים ברוב הדוכנים עממיים.

אישית אני תמיד מחפש שם עלי גפן ממולאים בבשר ואורז ומתאכזב כל פעם מחדש כשאני מגלה שיש רק עלי גפן ממולאים בפירות יבשים ואורז, כך שאם יש מישהו מבין עניין שקורא את הבלוג - הרם את הכפפה, ויהיה לך לקוח נאמן.

בהיעדר עלי גפן ממולאים בבשר בחרנו ללכת לדוכן האיטלקי.
לקחנו מנה אחת של רביולי ומנה אחת של ניוקי.

ניוקי תפוחי אדמה, בטטה ופסטו (המעיכה במקור)

לזניה 4 גבינות (הנגיסה לא במקור)

הלזניה היא מנה שאני לוקח קבוע בדוכן הזה שתמיד מספקת את הסחורה.
היא אמנם נראית קטנה יחסית לשאר הלזניות בדוכן, אבל איכותית מאוד ומשביעה.

לעומת זאת הניוקי שנבחרו היו מאכזבים ותפלים - היה ניסיון לטבול אותם ברוטב שמנת שלא הצליח, אבל אולי זה אשמתנו שלא ניצלנו את ההזדמנות לטעימות, והלכנו על מנה שרצינו בתיאוריה ונראתה טוב על הנייר.
המנה הייתה אכילה, אבל לא הייתה עוברת שלב במאסטר שף (בניגוד לסמדי בומבה, שהייתה עד לא מזמן בסנטר, ועברה הרבה שלבים במאסטר שף)

לסיכום - אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה הייתי פשוט לוקח את כל המגש של הלזניה, ומציע הצעה שלא ניתן לסרב לה. יש גם עוד דברים מפתים בדוכן לחברינו הצמחונים כמו כרובית בשמנת וברוקולי מוקרם, אבל כאמור מומלץ לטעום לפני, כי לא כל הנוצץ זהב.

יום שישי, 28 בפברואר 2014

הויטרינה - המבורגר ליגה

הויטרינה היא מקום קטן, הנמצא בבירת האוכל המהיר של ישראל ברח' אבן גבירול בת"א.
אין לה יחסי ציבור כמו ההמבורגריות של הבלאק או המוזס, אבל אני מניח שכל מי שגר באיזור, ומכיר קצת את סצינת האוכל, כבר אכל שם ורץ לספר לחבר'ה.

הויטרינה מציעה מגוון מצומצם של דברים בתפריט - תופעה מבורכת בייחוד לאור מה שרואים במרבית מקומותינו שמנסים לקלוע לכל הטעמים, ובסוף לא קולעים באמת לאף טעם. הויטרינה החליטה להתמקצע בנקניקיות, המבורגר, וצ'יפס.

הגעתי לשם אחרי שהסתפרתי בשעת ערב, והתמזל מזלי לתפוס מקום על הבר. בד"כ בשעות ערב תצטרכו לחכות בתור, כי המקום קטן, ההייפ סביבו גדל כל הזמן, ובאופן כללי הוא מזכיר אווירה תוססת של ניו יורק (אפילו המלצרים דיברו באנגלית בעת ביקורי)

למרות מגוון הנקניקיות הרחב המוצג בויטרינה בכניסה, החלטתי לדבוק במנה שאהבתי בעבר - המבורגר וצ'יפס.



רוב הביקורות הטובות שמסתובבות באינטרנט לגבי המקום מדברות על הצ'יפס המיוחד.
מדובר בצ'יפס "חצי חצי" - חצי תפוח אדמה וחצי בטטה, שמתובל קלות בפטרוזיליה וגרידת לימון.
הצ'יפס מלווה בקטשופ סלק מקורי. הצ'יפס היה טעים מאוד, אם כי לא אלוהי כפי שזכרתי מהביקור הראשון שלי במקום - אולי כי כבר התרגלתי לטוב. מנת ההמבורגר הייתה לא פחות ממעולה וגם היא יוצאת דופן.
לשם הכנת ההמבורגר נראה שמשתמשים במקום בבשר לא סטנדרטי - נראה לי מתחום הבקר הנמוך, מכניסים שומן במידה הנכונה, מוסיפים גבינת רוקפור, ומקבלים המבורגר שמחסלים במהירות שיא, ומלקקים את האצבעות.

הזכרתי את תוספת הרוקפור - היא לא מיועדת לכל אחד.
יש הרבה שיגידו שהיא חריפה מידי ומשתלטת על ההמבורגר - לי כחובב נלהב של הגבינה זה התאים.

עסקית המבורגר עם גבינה + צ'יפס ושתיה עולה 60 שקל - מחיר שווה לכל נפש להמבורגר וצ'יפס טעימים ומקוריים.








יום רביעי, 22 בינואר 2014

פיקנסין | דרך מנחם בגין 132, קניון עזריאלי

גם אם אתם לא בקטע של אוכל אסייתי בטעמים של שנות התשעים, צבעים זרחניים ובעיקר פשטות עם טעמים של שמן (לא שיש משהו רע בזה, אני מת על הנודלס בצבע אדום חריף), אולי תופתעו לגלות שיש בפיקנסין גם אחלה סושי.
המקום כשר אז לא תמצאו שרצי ים, אבל הדגה  תמיד טריה, העבודה מיומנת והמחירים בין הנמוכים שאני מכיר, מה שיוצר אחלה תמורה לאגרה.

במילה אחת - מומלץ!
בשלוש מילים - תוספת נודלס פיקנטי!



שירות - מהיר ואדיב
מחיר - עממי, עם הנחות לחיילים וארוחות עסקיות סביב השעון
ניקיון - טוב למראית עין
משלוחים - אין
הערות - אל תשכחו שאתם בסה"כ בקניון עזריאלי, אז אין מה להרגיש בבילוי יוקרתי

יום שישי, 3 בינואר 2014

סופיצה | Soupizza | הפתעת מרקים

ביום שאחרי חגיגות השנה האזרחית החדשה החליטו לפנק אותנו בעבודה.
מלבד סרט בשעות אחר הצהריים - לארוחת הצהריים עצמה הקימו עמדת מרקים, עם סירים חמים היישר מסופיצה.

בסירים היו:

  1. מרק מינסטרונה
  2. מרק בטטה
  3. מרק אפונה
את המינסטרונה לא טעמתי, אבל מרק הבטטה היה די טוב, כאשר מרק האפונה היה מצויין וחזרתי אל הסיר שלו שוב ושוב במהלך היום, אינספור פעמים.
מיותר לציין שבאותו היום אף אחד לא טרח לצאת החוצה לארוחת צהריים.

בנוסף למרקים היו גם מיני לחמים קסומים, פסטו, טפנד זיתים וממרח עגבניות מיובשות.
רבים השתמשו בהם לטובת הלחמים, אבל אני בעורמה רבה שמתי את הפסטו במרק ויצרתי מרקמים וטעמים חדשים וקסומים.

להלן התמונות:

סופיצה: שלושה מרקים + לחמים וממרחים
עמדת פינוקים

מרק בטטה, פסטו, קרוטונים, לחם
מרק בטטה בליווי קרוטונים, פסטו ולחם קסום

מרק אפונה, פסטו ולחם.
מרק אפונה פלאי וקסום
אם אתם בקטע של תלונות, אז הנה שתיים:
  • חבל שלא עושים את זה כל יום
  • הקרוטונים נרטבו ממש מהר והיה צריך לאכול אותם בעוד המרק בוער בפה בכדי שלא יאבדו מהקראנץ'

יום ראשון, 22 בדצמבר 2013

פיצה פיליפ בשבת בצהריים

לפעמים כשמתעוררים בבוקר, במיוחד בשבת, בא להתפנק.
זרמנו עם זה והגענו אל פיצה פיליפ, אשר היו עמוסים בלקוחות בולסים ומגרגרים.
גם עם זה זרמנו.

פיצה עם בייקון, ארוגולה, גבינת צאן, רוטב בלסמי
פיצה אישית עם בייקון, ארוגולה, גבינת צאן, רוטב בלסמי מצומצם והרבה תאורה טובה.

הפיצות נראו נהדר, היו טעימות להפליא, והצטלמו היטב עם תאורה של יום חורף חמים.
השירות היה סביר אם כי ידידותי.
הייתה הרגשה של חביבות באוויר, גם של הרחוב וגם של פיצה פיליפ, אולי זה משהו שקורה בשבתות יפות.

פיצה עם בטטה, חצילים קלויים, פלפל קלוי, מוצרלה.
פיצה משפתית עם בטטה, חצילים קלויים, פלפל קלוי ופיסות מוצרלה מושלמת.


בצירוף: קפה שחור, סודה, קולה זירו + אפוגטו, גלידת וניל בספל אספרסו.
ארוחה נהדרת לשלושה רעבים.
אחרי זה עושנו כמה סיגריות והלכנו הביתה  לישון.

יום ראשון, 1 בדצמבר 2013

פיליפ: בייקון, חצילים וגבינה לפנים

ביקור בפיצה פיליפ הוא חוויה שתמיד כיף לחזור אליה.
למרות שיש מבחר רב - אני לרוב הולך על פיצה עם בייקון בשילוב כלשהו, אם כי כל כמה זמן אני בוחר להתנסות בטעמים שלא ניסיתי, ובאמת שיש המון אפשרויות.

האם הייתם במקום?
נשמח אם תספרו לנו מה דעתכם עליו או על כל סיקור אחר שלנו שקראתם.




תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים

יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

הסושיה אבן גבירול | חם או סתם

ביקור לפנות ערב בסושיה באבן גבירול יכול להניב סיפורים לא נעימים.
היינו שלושה סועדים, שניים היו מרוצים וסועדת אחת סבלה וסבלה.

למטה תוכלו לראות את ההזמנה שלי. שני רולים של אינסייד אאוט סלמון סקין עם אבוקדו ורול אחד של שרימפס בטמפורה עם אבוקדו בציפוי פירורים קריספיים וקסומים של פנקו.


אינסייד אאוט סושי רול עם שרימפס בטמפורה ואבוקדו
אינסייד אאוט סושי רול עם שרימפס בטמפורה ואבוקדו


אז כמו שציינתי, היה לי טעים, מאוד אפילו.
ישבתי וזללתי ונהניתי.
גיליתי גם שלמרות שהייתי רעב בטירוף - שני רולים בהחלט הספיקו שלי, שלושה כבר היו הגזמה, מה גם שהייתי צריך לעזור לסועדת היקרה לסיים את הרולים השנואים שהיא קיבלה.
יצאתי עם בחילה עמוקה והרגשה של בלון שנופח יתר על המידה.


שני רולים אינסייד אאוט של סלמון סקרין קריפסי ואבוקדו, עטופים במעט שומשום
שני רולים אינסייד אאוט של סלמון סקרין קריפסי ואבוקדו, עטופים במעט שומשום


הרשו לי לספר לכם מה הרס את הארוחה של הסועדת. זו הייתה בטטה חמה.
בזמן שהסושי שלנו הגיע בטמפרטורה ראויה - היחידות שהסועדת קיבלה היו חמות.
לאחר בירור הסתבר שהבטטה הוכנה במיוחד להזמנה שלה והיות כל הרולים שלה הכילו בטטה - הם כולם היו חמים בצורה ניכרת שבהתחלה הקשתה על האכילה ולאחר מכן שמרה על הטמפרטורה של הרולים ברמה שהפכה לאי נעימה בעליל.

בעוד יש טמפרטורות מומלצות לשמירה על תוספות הסושי לצד נורמות אחרות לשמירה על האורז (על מנת שלא יתסס) כאן היה מדובר באוכל חם בצורה לא שגרתית.
מיותר לציין שכחבר טוב פתחתי את הצלחת שלי בפני הסועדת שעימנו וכעוש על מעשיי הטובים קיבלתי בתמורה את הסושי שלה.

הערה נוספת: לג'ינג'ר המומחץ היה טעם מזעזע, כאילו מישהו ריסס עליו חומר לניקוי שולחנות, ואני אומר את זה בתור אדם פשוט שיכול לאכול ג'ינג'ר חי בהנאה מרובה.

בקצרה:
אוכל - לא כיף לאכול סושי רותח - לתשומת לב הסועדים והצוות
מחיר - המחירים של הסושיה עלו לאחרונה
ניקיון - מוקפד למדי
שירות - חביב אם כי לא מספיק רגיש כדי לזהות אדם בשולחן שלא נגע באוכל שלו כלל
עיצוב - אוריינטלי ומעט קלישאתי


אזכורים נוספים של רשת הסושיה:
חוויה רעה: הסושיה, בן יהודה, ת"א
סושי סושי סושי

יום שלישי, 2 ביולי 2013

פיליפ: אננס, בייקון והרבה אהבה

פיצה עם אננס.
מה עוד אפשר להגיד חוץ מפיצה + אננס.
זה שילוב ממש ממש טוב.
עכשיו קחו את המשוואה הזו ותוסיפו אליה בייקון.
מדובר בהצלחה מסחררת. אין לי מושג למה מתייחסים לזה כאל פיצה בנוסח האוואי, אבל עדיין, טעים.




תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים

יום ראשון, 2 ביוני 2013

ויטרינה | נקניקיות או לא להיות

אם יש משהו שבית העסק הזה משדר זו נינוחות והסתפקות במועט.
אצל ויטרינה זה בא לידי ביטוי בתמחור הסביר, במיקום המרכזי אך הקטן יחסית, במבחר המנות המצומצם ואפילו בשעות העבודה: א'-ה': 12:30-23:00 ו': 12:00-17:00.
הם בוחרים לנוח בסוף השבוע, מה שמשדר ההיפך מחמדנות; המקום הצנוח יחסית מעוצב בטוב טעם ושוקק חיים לא פחות ממסעדת ענק; המנות עצמן טעימות, מוקפדות וייחודיות מאוד.
למראית עין אין כאן דבר וחצי דבר שאינם בסדר.


צ'יפס תפוח אדמה ובטטה, חמוצי הבית, נקניקיית חזיר ורוקפור, קטשופ סלק ואיולי מדהים
צ'יפס תפוח אדמה ובטטה, חמוצי הבית, נקניקיית חזיר ורוקפור, קטשופ סלק ואיולי מדהים


את המקוריות והטאץ' אפשר לראות כבר בתמונה הראשנה:
נקניקיית חזיר עם נגיעות רוקפור, צ'יפס מתובל שמגיע עם גרידת לימון ומורכב מ50% בטטה ו50% תפוח אדמה, כף מרק אסייתית הנושאת בתוכה קטשופ סלק ייחודי ורוטב איולי ששניהם כמובן הם פרי המקום. אפילו החמוצים הם מתכון הבית והם מדהימים.
קטשופ סלק!
חייב לציין גם את מבחר הנקניקיות המרשים - עמדתי מול חלון הראווה וחשבתי ארוכות מה לקחת, הכל נראה טוב ונשמע טוב בתיאורים אפילו לאדם כמוני שלא בהכרח אוהב בשר טחון.

מנת צ'יפס 50\50
מנת צ'יפס 50\50


זוגתי האהובה הצטרפה אלינו לקראת סוף הארוחה שלי והזמינה המבורגר (אליו אתייחס בהמשך).
ניצלתי את ההזדמנות כדי להוסיף סלסלה של צ'יפס ב"מיוחד" בשבילה, עליו התנפלתי בשמחה.
באמת שהשילוב המנצח של בטטה ותפוח אדמה עם התיבול וגרידת הלימון עשו לי חגיגה בפה.
חייב לציין שחזרתי מאז במיוחד בשביל הצ'יפס.


ייתכן וזה ההמבורגר הטוב בעיר | ויטרינה
ייתכן וזה ההמבורגר הטוב בעיר

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג אתם בוודאי יודעים שאני לא חובב המבורגרים.
זוגתי לעומת זאת דווקא אוהבת אותם מאוד.
היא אכלה את המנה שבתמונה בהתלהבות בלתי מרוסנת והכריזה שוב ושוב שהוא אחד הטובים שאכלה לאחרונה, תוך כדי שהיא מונה המבורגרים נחשבים ומספרת מדוע לדעתה הם פחותים.
השמועה ברשת אומרת שהסוד הוא חלקי צוואר מעושנים שנכללים בתערובת הבשר.

לסיכום:
מומלץ מאוד. המכשול היחידי שמצאתי היה שעות הפתיחה. זה לא סביב השעון וסופי השבוע יכולים להוות מכשול לזללני פנאי, אבל מומלץ לתכנן מראש ולהגיע בשעות הפעילות.

יום ראשון, 28 באפריל 2013

סושה הרצל | אני לא מרוצה

והרי פוסט קצר וענייני.

הזמנו לעבודה ארוחת צהריים מסושה הממוקמים ברחוב ברצל, בסמוך לפליישמן דלי.

תפריט הסושי היה מאכזב מבחינת ההיצע, למרות שבדיעבד התפריט הכללי הכיל כמה דברים שהיו יכולים להיות תחליפים סבירים.
הטענה הכי חריפה הייתה המחיר ביחס לגודל.
היות והמחירים של סושה עולים על מחירי הסושיות של האדם הפשוט (ג'פאניקה, הסושיה, אצה) אדם פשוט היה יכול לצפות שהסושי יהיה ברמה גבוה יותר, אך הוא לא היה.




האכזבה הבולטת מבין כולן הייתה עוביין של יחידות הפוטו-מאקי, שהיו רק מעט יותר עבות מהצ'ופסטיק איתם הן נאכלו.

לצד טענה זו הייתי רוצה להוסיף את הבדיקה הקלאסית שלי, תוספת הבוטנים.
ההזמנה בוצעה אונליין ובסעיף ההערות ביקשנו בוטנים - מצרך שקיים לרוב במקומות בהם מגישים גם נודלס ובמטבחים אסייתיים בכלל.
הבוטנים לא הגיעו, וגם לא הגיעה שיחת טלפון המציינת שתוספת זו תעלה כסף או שהיא אינה קיימת בבית העסק.

זה מזכיר לי אגב מעשה שקרה בג'פאניקה, מקרה בו דיברנו עם הסניף בטלפון, הוסכם שנוסיף כסף בעבור בוטנים, ולבסוף הם לא הגיעו והאדם איתו דיברנו בסניף סיים את המשמרת כך שלא היה עם מי לדבר.
אבל אני סוטה מהסיפור.




השורה התחתונה היא שלא אנסה להזמין מהם שוב.
יחס המחירים לכמות ואיכות האוכל לא מצדיק הזדמנות שניה שלרוב אנו נותנים לבתי עסק כי כידוע לכל מטבח יש יום חלש ועובדים גרועים - אי אפשר לדעת על מי נפלת.

בסופו שלדבר הפוסט לא יצא קצר ולא בדיוק ענייני אבל הוא בא מהלב וזה מה שחשוב.
הלב רצה סושי והוא קיבל סושי, אבל פחות טוב ממה שהוא ציפה לו, וב115ש"ח לארבעה רולים עצובים.

יום שני, 1 באפריל 2013

פיליפ: חצילים, בייקון וחלומות שמתגשמים

זו בהחלט לא התמונה הכי טובה שצילמתי, אבל היא עדיין מצליחה להעביר את ההפיצה הנהדרת.
חזיר מת, חצילים קלויים, טעמים מדוייקים שמתערבבים על הלשון לשלמות.
בכלל, יש אגדה אורבנית שבייקון יכול לשדרג כל דבר.
כל דבר.
תנסו.



תקציר:
תמחור - הוגן בתמורה לאיכות המוצר ולפיצות שף אחרות
אווירה - קלילה
עיצוב - מגניב מאוד
ניקיון - ניכר (אם כי לא רצוי לשבת על הבר כי לא כל אחד רוצה לראות איך עושים לו את הפיצה עם הידיים)
שירות - תלוי על מי נופלים

יום ראשון, 30 בספטמבר 2012

פויקה חם

הביקור במסעדת פויקה היפואית מתחיל בשלילה ומשם רק הולך ומשתפר. אמנם מרבית התלונות הן נסיבתיות - יש שיאמרו שאי אפשר לצפות מלקוח להבין שזה רק יום רע שלא מצביע על ימים אחרים. הרי לקוחות לא מגיעים יום אחרי יום למקום כדי לבחון אם הוא השתפר, במיוחד אם הפעם הראשונה היא לא חיובית ובכלליות אם המקום מרוחק ולרוב עמוס.
בראי הזמן, הביקור אמנם לא היה הדבר הכי נורא שחוויתי בחיים, אבל ברגע האמת היה קשה מאוד.


מרגריטה
מרגריטה אנמית


זהו למעשה ביקורי השני בפויקה. הפעם הראשונה הייתה יחד עם הבולס, היו אלה ימי חורף עדינים בעבר הלא מאוד רחוק. המקום התגלה כסביר פלוס פלוס, מה שהפריע לי הייתה בעיקר העובדה שהיה קשה מאוד להכנס, בטח שלא בספונטניות (ניסינו לא פעם). התהליך היה יותר מורכב מקביעת תור למומחה בקופת חולים.


חציל מעושן צלוי על הפלנצ'ה בסלסת עגבניות, שום ומנטה
חציל ויקטוריה



הביקור המדובר גם כלל הזמנה מבעוד מועד, לסתם שבת בצהריים. בסופו של דבר הובטח לנו מקום על הבר, אבל זורזנו להגיע מכיוון שבשבת ישנו פרק זמן בו סוגרים את המטבח עד הערב.
כשהגענו אכן ישבנו על הבר, לבד, למרות שהיו מספר מקומות פנויים אבל הם לכאורה הוזמנו ע"י אנשים יותר מחושבים מאיתנו. במשך השהות שלנו הגיעו אנשים נוספים לשבת על הבר, רובם נופפו על עצמם בתפריטים ונעו באי נעימות.



לחם ביתי מוגש עם מטבל חציל וחמאה
לחם ביתי המוגש עם מטבל חציל וחמאה




אלה היו צהריים חמים של לפני חודש, כשהקיץ בשיאו. למרות שחנינו במרחק של דקת הליכה - הגענו לחים ונוטפים.
לצערנו החלל היה חם כמו הרחוב, ולמרות שישבנו מתחת לפתח המזגן ואף הבטיחו לנו שהוא בעוצמת הקירור המירבית - לא באה הישועה.
פתחנו בלימונדה סתמית ומרגריטה שנעשתה ברשלנות ובצורה שלא משאירה טעם של עוד.


קרפצ'יו שייטל עם גבינה כחולה
נתח שייטל מיושן דפוק וכבוש בוויסקי סאוור וגבינה כחולה



למנות ראשונות הזמנו קרפצ'יו שייטל מצויין שהגיע עם פיסות גבינה כחולה שהעשירה את המנה באופן קסום, לצד הקרפצ'יו הזמנו חציל קלוי ואת לחם הבית (שהגיע עם מטבל חצילים וכלי של שמן ובלסמי).
אם אסדר את הדברים בכיוון הארוחה המשתפר - החציל היה קטן ולא עשוי היטב. נטען כי הוא מעושן וגם קלוי על הפלנצ'ה. הוא הגיע במחבת רותחת ומעשנת שממנה ניתזו עלינו נוזלים חמים ממצע של שמן על סף בערה.
הלחם היה טרי וטעים מאוד, ממרח החציל שהגיע עמו היה עדיף על מנת החציל.
והכוכב האמיתי של המנות הראשונות, הקרפצ'יו, הוא הציל לחלוטין את השלב הזה של הארוחה.
לצערי עדיין היה לנו חם, ופעולת האכילה רק החמירה זאת.



סטייק דרום אפריקאי קלאסי, פירה בטטה מעושנת וצ'אטני פלפל
סטייק דרום אפריקאי קלאסי, פירה בטטה מעושנת וצ'אטני פלפל


בשלב של העיקריות הכל רק הלך והשתפר.
אני הזמנתי ראמפ סטייק עם פירה בטטה מעושנת, באמת תענוג בכל ביס.
האישה הזמינה פוייקה ציידים. - תבשיל קדירה מצויין המגיע בפוייקה ממנו מעבירים לצלחת, היה שם מספיק בשביל לחלוק. זו הייתה מנה שהמלצתי לה עליה באופן אישי מכיוון שהיא אוהבת תבשילי בקר רכים ומלאי טעם. הפעם הנוכחות של התיבול פחות מורגשת מבעבר אך למרות הטעם העדין מדי זו עדיין הייתה מנה מוצלחת.

בשלב הזה אנחנו מתחילים לפתח אגלי זיעה כבדים השמורים לאנשים שאוכלים בשר חם בחלל לוהט בסוף הקיץ.
מכיוון שאני מאמין בכנות מוחלטת ואינני חושש לספר תיאורים לא נעימים לא אתבייש לספר שהלכתי לפחות פעמיים לשירותים כדי להתנגב ואפילו פעם אחת כדי לרחוץ פנים במים קרים כי המצב היה לא נעים בעליל.
לא צילמתי את פויקה הציידים כי בשלב הזה כבר לא יכולתי לחשוב על כלום מלבד אוכל וזיעה.


חשבון
חשבון פשוט לאנשים פשוטים


בעת התשלום השארתי את הארנק שלי לבת הזוג וברחתי החוצה. זה הגיע לרמה חדשה של אי נעימות, למרות האוכל שהיה מצויין בסוף הארוחה ובעיקר בגלל שכבר לא היה לי כח לסבל המתמשך.
בחוץ הופתעתי לגלות שלמרות שהקיץ בשיאו - הרבה יותר נעים מאשר בתוך המסעדה.

שורת הסיכום הקולינרית היא שבסופו של דבר רציתי עוד מהאוכל שלהם. למחרת כבר תהיתי אם שווה לי ללכת אליהם רק כדי לקחת טייק אוואי.
מבחינה שירותית וחווייתית, ייתכן ובאמת שווה יותר לקחת טייק אוואי ולאכול בסביבה אחרת מאשר להמתין עד שיתפנה מקום כלשהו ואז לקוות לטוב.

יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

חוויה רעה: הסושיה, בן יהודה, ת"א.


חוסר שביעות רצון הוא עניין אישי, סובייקטיבי, אינדיבידואלי.
יש שיגידו כי קשה לקבוע באמת אם שירות או מוצר הם רעים או פגומים, ניתן להוסיף גם כי כאלה הם ישראלים, מתלוננים על כל דבר.

כדי למנוע הערות כמו אלה שציינתי למעלה, אספר בפשטות את אירועי אמש, ע"י שימוש בעובדות לא נעימות.
הכל החל כשהתאספנו מספר אנשים בבית של חברים ורצינו חטיף של ערב.

1. ההזמנה:
אינסיידאאוט » 53. בטטה טמפורה אבוקדו ₪25
אינסיידאאוט » 51. סלמון אבוקדו ₪28
אינסיידאאוט » 34. סלמון סקין, אבוקדו וספייסי מיונז ₪24
אינסיידאאוט » 48. שרימפס טמפורה אבוקדו ₪31
ראשונות » 132. אדממה ₪15
הערות כלליות להזמנה: בבקשה לשים לב לכל הרטבים, להוסיף שתי תוספות בוטנים בצד (בגודל אמיתי, קופסה של טריאקי לפחות). אם זה מגיע בגודל קטן אני לא משלם על זה. שבוע טוב!
סה"כ לתשלום:
5% הנחה:  6.15-₪
₪116.85 + ₪8 דמי משלוח
מייל האישור על ההזמנה התקבל ב9:11PM

2. התהליך:
שימו לב שהייתי צריך לבקש בוטנים בכתב מכיוון שאין באתר אפשרות להזמין בוטנים, הם אינם חלק מהתפריט ולא תוספת (כגון רוטב סויה \ טריקאי \ וואסאבי \ ג'ינג'ר או אפשרות לתוספת בתוך הסושי או מחוצה לו כציפוי).
זה חשוב מכיוון שיש באתר אזורים שבהם ניתן לסמן "בלי בוטנים" כשלמעשה אין שום דרך לצרף אותם לסושי, ולמיטב ידיעתי הם לא נמצאים בו מלכתחילה.
עניין הבוטנים הוא חשוב מאוד: לרשת אין מדיניות קבועה, לא במשלוחים ולא בישיבה בסניפים השונים. לפעמים יביאו אותם בשמחה ובחינם, לפעמים יחייבו עבורם סכום לא אחיד (בד"כ 1-3ש"ח). במשלוחים העניין מסתבך - קרה כבר שאמרו שהם לא שולחים בוטנים, קרה ששלחו קופסה גדולה בחינם או בתשלם (כזו של סלט חמוצים קטן), קרה אפילו ששלחו בכלי הכי קטן השמור לוואסאבי. זה תלוי במי שנמצא בסניף באותו רגע.

כעבור כרבע שעה קיבלנו טלפון ליידע אותנו שאין אדממה. לא הציעו אלטרנטיבה או לבטל, פשוט שאלו אותי מה לעשות. ביקשתי פשוט להסיר את המנה מההזמנה. שאלתי לגבי הבוטנים, הנציג אמר שישים. שאלתי כמה זה יעלה בלי האדממה ועם הבוטנים - הוא אמר שאותו הדבר פחות המחיר של האדממה.

3. הקבלה:
השליח הגיע לדלתנו ב11:37PM.
כשבאנו לתת לו את הסכום שהכנו מבעוד מועד (מדוייק + טיפ, אפילו ששילמנו 8ש"ח על המשלוח וזה לא משלוח חיצוני אלא פנימי של הרשת), גילינו שהסכום גבוה ב12ש"ח.
התקשרנו לברר במה מדובר והסניף לא ענה במספר הפעמים הראשונות. התקשנו לשני המספרים, תוך כדי השליח אמר שהסניף כבר סגור או בתהליכי סגירה.
מישהו ענה פתאום, בדק, אמר שנסתכל בשקית, הסכום שהתווסף הוא על 6 יחידות תוספת בוטנים, 2ש"ח כל אחת.
הסברנו שלא ביקשנו כ"כ הרבה ושאלנו למה לא טרחו ליידע אותנו על השינוי במחיר - התשובה הייתה שהם לא יודעים מה לעשות.

שילמנו את הכסף במלואו כדי לשחרר את השליח שעמד כל הזמן הזה ליד הדלת וחיכה.
התיישבנו והטלפון צלצל פתאום. על הקו היה נציג של הסושיה, הוא שאל למה ניתקנו, הסברנו שזה נבע מזה שהוא לא עוזר בשום צורה וסתם מתנשף על הקו בזמן שהשליח מתייבש והאוכל יושב בשקית שלו על הרצפה.
וזהו.

4. הסושי:
מאז שהסושיה עברו במשלוחים שלהם למארזים חדשים וממותגים - הסושי נדחס לתוך המארזים המעט צפופים, מאבד מצורתו ולפעמים מתפורר - בדיוק כמו שהיה בהזמנה שלנו.
הסושי עצמו היה מצויין (למעט הדברים המצופים טמפורה שהיו רטובים מדי), והמחיר הוא כרגיל סביר לעומת מקומות אחרים. זה לא הסושי הטוב בעולם, אבל הוא לא רע בהתחשב בכל הפרמטרים והמתחרים באזור.

5. החוויה:
ההמתנה הארוכה, חוסר היכולת לתת שירות ראוי, אי הדיוקים בתשלום, העובדה שזו לא הפעם הראשונה שחסרה מנה ראשונה (לרוב אין אדממה \ אגרולים לסירוגים) והעובדה שהיחס היה מפוזר ולא מקצועי - כל אלה הרסו.
בסופו של דבר התיישבנו לאכול את הסושי כעוסים ומרירים.
נדמה כי בתי עסק מזלזלים שוב ושוב בלקוח ובמוצר, פוגעים בעצמם בשמם הטוב ובעיקר בחוויה של הצרכן שידיר בעתיד את רגליו ואף יספר לחבריו.

6. סיכום:
אני לא מצפה מנער שעושה משמרת ערב בסושיה להיות אשף השירות. זה באמת יהיה גם מוגזם ממני לצפות מעובד פשוט לדעת הכל ולקחת על עצמו לפצות \ לבטל \ לחלק בוטנים חינם, כי בוטנים הרי לא צומחים על עצים, אפילו אם אתם מזמינים אוכל בלמעלה מ100ש"ח שגם הם כבר לא שווים הרבה היום.
קשה להפתיע אותי עם משלוח רע, אבל אני תמיד מצפה לטוב.

אם הייתי יכול לתת עצה אחת לסושיה זו ודאי הייתה העצה הבאה: אל תפחדו לתת לעובדים שלכם עוד זמן להתמקצע, הכשרה זו לא מילה גסה אז אל תזרזו אותה. עוד שעתיים של שכר מינימום (אם אתם בכלל משלמים על התלמדות) יחזרו אליכם בדמות לקוחות השבים למקום בו נהנו לסעוד.

נ.ב.
לא צילמתי תמונות. לא הגיע להם שיצלמו תמונות שלהם.
הייתי עצבני ורעב, והסושי כאמור היה בכלל מעוך.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג