‏הצגת רשומות עם תוויות אוכל הודי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אוכל הודי. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 9 בינואר 2019

אינדירה: תלונה שהגיעה במייל החם

מייל שקיבלנו, בזו הלשון:

היי אוכל בחוץ, בבקשה תפרסמו את התלונה במלואה, פירסמתי אותה בתן ביס אבל היא לא מופיעה.

נורא!!!
לקח להזמנה שעתיים להגיע.
כשהאוכל הגיע הסתבר שאחת הקופסאות נשברה וכל השקית הייתה מוצפת בתבשיל עדשים.
במסעדה טענו בהתחלה שהשליח כבר בבניין שלי (מה שהיה לא נכון כי לקח לו עוד רבע שעה להגיע).
אחרי זה הם אמרו שהם מוכנים לזכות או לפצות רק במידה ואחכה לשליח שיחזור שוב ויקח את כל ההזמנה חזרה למסעדה. ובמקום לאכול הייתי צריך לצלם את העיסה ששלחו לי.
אחרי שעתיים של המתנה לאוכל העדפתי להציל את מה שנשאר.
רק בזכות נציגה של תן ביס שהצליחה להוציא לי זיכוי רק על המנה שנשפכה.
ביזיון!!!

אגב המנה שנשפכה לחלוטין: בזמן שניקיתי אותה מהרצפה שלי, ראיתי שהדאל עדשים שחורות הוא בכלל שעועית שלא בושלה כמו שצריך.

ביזיון

יום ראשון, 29 ביולי 2018

אתם כותבים: מא פאו תל אביב, החשמונאים 105

והפעם בפינת "אתם כותבים", הגולשת אביבה ביקשה לספר על ביקור מאכזב במסעדת Ma Pa.
מטעמי צנעת הפרט הסרנו חלקם שתיארו את המלצריות בצורה שמוסרת פרטים מזהים.


את מסעדת מא פאו אני מכירה לטובה דווקא דרך תן ביס. יצא לי להזמין משם ארוחות צהריים רבות ונהניתי מאוד ברוב הפעמים.
התלונות היחידות שהיו לי היו לא לגבי הטעם או הכמות אלא לגבי אופן אריזת המשלוח כי יצא שבחלק מהפעמים האוכל הגיע מרוח בתוך השקית, כלים נפתחו ונזלו ואפילו היו פעמיים שבהן השקית נקרעה לחלוטין מרוב שהייתה רטובה והשליח מצא לנכון פשוט להשאיר אותה ככה ליד הדלת ולברוח.

הפעם בחרתי לוותר על המידלמן כמו שאומרים וללכת עם חברה לאכול במקום עצמו.
למרות שהיו בקושי שישה סועדים במקום והמספר הצטמצם מהר מאוד לארבעה, שאלו אותנו כמה פעמים אם הזמנו מקום, כאילו תיכף הולכת לבוא ערימת ילדים שתמלא גם את החלל הפנימי וגם את החיצוני משהו שלא קרה בחצי שעה שהיינו שם, ואחריניסיונות להושיב אותנו על הבר הושיבו אותנו בפינה דחוסה ליד ספרים רנדומליים ומאובקים שנראו כאילו מישהו כבר לא היה צריך אותם בבית.

השתיה הגיעה ממש מהר והכוסות הריחו ממש טוב, משהו שחסר לי באופן אישי בהמון מקומות. זו לא דרישה מוגזמת לקבל כוס שלא מסריחה ממדיח או כיור. מא פאו דווקא עמדו במשימה הזו בגבורה. אפילו הגיעו פלחי לימון בתוך הכוסות.
פלחי לימון (ליים) הגיעו גם עם אחת המנות הראשונות, אבל להבדין מהלימון בכוסות הן היו יבשות לחלוטין, על גבול הלימון הפרסי, בטח לא משהו שאפשר להוציא ממנו מיץ.

אכזבה נרשמה גם כשהמלצרית סיפרה על שלל התבשילים שחסרים שעליהם תכננתי.
כפשרה החלטתי לקחת דאל מקאני, מנה שבבסיסה עומדים עדשים וחמאה, והשם שלה מתורגם כעדשים חמאתיות. מנה שיצא לי לאכול בלא מעט מקומות, ואפילו ממא פאו עצמם.
מה רב היה היאוש כשאחרי הציפיה הרבה יצאה מנה שלא הייתה חמאתית או עדשית מספיק.
למרבה הצער שלי קיבלתי כלי המכיל מים עם תערובת של קטניות, גושי בצל ענקיים ואפס סימנים לבישול ארוך.
בתור מישהי עם ניסיון בבישול אני יכולה לחלוק טריק קטן והוא שאפשר לעבות כל תבשיל בהוספה של קטניה אחרת (אם אתם מקום שמנסה לחסוך אז אחת זולה יותר) כשזמני הבישול ארוכים מספיק ושאר התבלינים נכונים. כמו למשל שבחומוסיות מסויימות שמים שעועית בתוך הפול ומבשלים מספיק כדי שהכל יהפוך לדייסה. מה שאני קיבלתי היה יותר כמו התחלה של תבשיל, לא דייסה, בטח שבלי החמאה, הקרמיות, הטעמים או המרקמים המצופים. אני חוזרת, אלה היו מים עם מגוון סוגי עדשים, שעועית וקצת קטניות אחרות, אפילו לא הייתי קוראת לזה מרק כי זה לא היה מבושל מספיק כדי להפוך למרק עם טעמים משולבים.

אחרי שהתלוננתי למלצרית היא הלכה למטבח לשאול אם טעו במנה מה שהראה לי שהיא לא לגמרי סגורה על מה שהיא מוציאה החוצה ומבחינתה קערה עם רטוב היא קערה עם רטוב. היא חזרה וניסתה לשכנע אותי שהם מכינים את זה קצת אחרת, זו לא המנה הקלאסית והם עושים עליה טייק. מה שנשמע בעיקר כאילו היא מנסה לעשות עליי ספין כי לא ניסו למרוח אותי ככה כבר מזמן. כשהתעקשתי שמדובר בהתחלה של תבשיל שנראה כמו שילוב בין דברים לא מוכנים לשאריות מסירים אחרים היא ויתרה והציעה לי תחליף. התחליף שלי היה לבקש את החשבון כי כאמור את הדברים האחרים שרציתי מלכתחילה לא היה במלאי באותו יום ואני גם לא ממש אוהבת שמנסים לרמות אותי גם עם המנה וגם עם השירות.

יותר מהכל אני מרגישה טיפשה שלא זיהיתי שאני נכנסת למקום ריק מיושבים ועם מוזיקת מועדוני ריקודים וצוות שעומד מופתע כשסועדות מנסות להכנס.

יום ראשון, 8 במרץ 2015

Taj Mahal | Amsterdam

את מסעדת טאג' מאהל האמסטרדמית גיליתי במקרה באפריל האחרון. נסעתי בטראם וראיתיה מהחלון.
איכשהו בביקור ההוא לא הזדמן לי לבקר בה, אבל כדי להשביע את תאוותי רצתי אליה חיש מהר בביקור אחר שלי בבירת הצ'יפס והעישונים האירופאית.
חמוש באייפון ורעב מפתיע - התלוויתי ע"י שני חברים משובחים אל המסעדה אותה הכרתי רק בעודה מתרחקת בזווית העין.

אני אתן לעיניים היפות שלכם להחליט אם האוכל טוב, אני רק ארמוז שכן, הוא טוב, והוא אפילו יפה.
זהו, לא סיפור ארוך, אבל על ארוחות כאלה אין להכביר במילים, המזון שיוצא מהמטבח ההודי הוא משהו שצריך לטעום מכיוון שאדם זר לא יבין זאת.

לסקרנים מביניכם אציין שהמסעדה נמצאת ליד מפעל היינקן, ובפתחה של כיכר ירוקה. אפשר לשבת ולהינות גם ביום חם (גגון ומאווררים) וגם ביום גשום (גגון וחימום), ובעיקר אם לרגע יש איתכם מישהו שלא אוהב אוכל הודי - אפשר לשלוח אותו למסעדת Nam Kee שנמצאת ממש מעבר לקיר.

פאפאדאם של הלייף 




צ'אנה מסאלה שכולם אוהבים
צ'אנה מסאלה שכולם אוהבים



הלו גובי - כרובית ותפוחי אדמה



האורז הטוב
אורז טוב שווה מאה מילים



דאל עדשים של טאג' מאהל
 דאל - תבשיל עדשים




הצלחת שלי נראית טוב ושלכם לא | טאג' מאהל | אמסטרדם
הצלחת שלי נראית טוב ושלכם לא | טאג' מאהל | אמסטרדם

יום שלישי, 4 בפברואר 2014

סלאם בומביי | אחד בלב אחד ביד

מטרת הפוסט הזה היא בעיקר להזכיר לעצמי עד כמה אני אוהב לאכול בסלאם בומביי.
אני אוהב לאכול שם, אבל גם לא איכפת לי לקחת את האוכל שלהם הביתה \ לעבודה בחמגשית.
המזון אמנם מאבד את הצורה והיופי, אבל הטעם נשאר בדיוק אותו הדבר, ואולי אף טעים יותר כי זה נותן אפשרות לטעמים להספג אחד בשני.
למטה תוכלו לראות שתי תמונות של אוכל מדהים.
אתם בוודאי תוכלו לנחש מה נאכל במקום ומה הגיע בחמגשית.

עוף, בקר, כרובית בקוקוס, חצילים, קישואים, ירקות חריפים, אורז ועדשים מעל.
עוף, בקר, כרובית בקוקוס, חצילים, קישואים, ירקות חריפים, אורז ועדשים מעל.


עדשים ירוקות, אורז, כרובית בקוקוס, ירקות חריפים ושני סוגי עוף
עדשים ירוקות, אורז, כרובית בקוקוס, ירקות חריפים ושני סוגי עוף.

יום שלישי, 4 ביוני 2013

אינדירה | אליה וקוץ בה


שבת בצהריים, זמן נהדר לאכול משהו.
לפעמים בשבת יש כוחות נפשיים לבשל ולהתפנק בבית, אבל בשבתות אחרות רק רוצים לברוח החוצה ולאכול משהו טעים שיהפוך את סוף השבוע לחוויה.
השבת שעליה מדבר הפוסט הזה אכן הכילה חוויה, אבל לזה נגיע בסוף.
קריאה מהנה!

פאקורה: ירקות בבלילה בטיגון עמוק
פאקורה: ירקות בבלילה בטיגון עמוק


זוגתי ואני אכלנו באינדירה לאחרונה לפני ארבע שנים.
מה שזכרנו מהביקור ההוא היו מחירים מופרזים ומגוון מנות שלכולן היה את אותו הטעם.
עוד זכרנו שאת רוב השתיה מוזגים במטבח מבקבוקים בלתי נראים והיא מגיעה לשולחן בכוסות.
הפעם המחירים הרגישו סבירים, לאוכל היה טעם מצויין ומגוון ולגבי השתיה פשוט הזמנתי את מה שהיה בבקבוקים כי לא התחשק לי להמר.
הארוחה החלה מצויין בפלטת מטוגנים.


לחם נאן שום
לחם נאן שום


מיד הגיע גם לחם הנאן שהזמנו.
לא בדיוק הלחם שהזמנו אלא גרסא משודרגת ומעט יקרה יותר (שלושה שקלים למיטב זכרוני) שלו עם שום ועלווה כלשהי.
זרמנו עם הטעות, שיהיה לתרופות כמו שאומרים הצעירים.
לא עבר זמן רב והגיע גם האוכל.
בין לבין הצצתי סביב, היו כמה זוגות וכולם נראו כאילו הם נהנים.
האווירה הייתה נעימה, העיצוב היה קצת משנות התשעים אבל לא היו לי תלונות.


עופות, אורז, קארי, תענוגות לחיך
עופות, אורז, קארי, תענוגות לחיך


האוכל היה מצויין.
זו הייתה ארוחה שבה קולות הנאה הושמעו, צלחות לוקקו, שאריות נארזו הביתה עם תאוות גדולות והייתה הרגשה של ערך לכסף למרות שמנות עיקריות היו יכולות להגיע עם תוספות \ לחמים כלולים במנה (תמחור של 70-80ש"ח לקערית של עיקרית עלולה להרגיש כמו שוד במקרים מסויימים).
כאמור, היה טוב וטוב שהיה.
הטעמים היו מדוייקים, עזים, הצבעים היו משמחים ומגרים, כולם היו מרוצים.

לסיכום:
היה שווה לבוא, נהנינו מאוד, אני ממליץ בחום אבל ישנה הסתייגות אחת. בערב של אותו היום אני הקאתי בצבעים עזים למשך דקות ארוכות. זוגתי דווקא הרגישה מצויין.




טנדורי | אוכל הודי בצבעים טעימים


קוראים וקוראות ותיקים וותיקות של הבלוג בוודאי זוכרים איזכורים של טנדורי בעבר.
יצא לנו כבר לסקר אותם בארוחת בופה, במשלוח עסקית ובמשלוח רגיל בשעות הערב.
ארוחת הבופה (אותה חווינו פעמיים) הייתה סבירה בפעם הראשונה ובינונית ומטה בפעם השניה, בגלל האוכל ולצערי גם בגלל שירות לא ידידותי בעליל.
לשמחתי הפוסט הזה בא לעדכן על שיפורים בצורת ההגשה, השירות ואפילו ברמת המזון עצמו. 


תבשיל גרגרי חומוס, תפוחי אדמה עם פלפלים, אורז, רטבים וצ'אטני
תבשיל גרגרי חומוס, תפוחי אדמה עם פלפלים, תבשיל אפונה וירקות, אורז, רטבים וצ'אטני, לחם נאן בפינה


הסיפור האישי ברקע הוא מקרה פשוט של לחץ חברתי ורצון לאכול אוכל טעים בלי סוף.
חברים הלכו לשם עם קופון שרכשו מבעוד מועד (חצי מחיר על ארוחת הבופה - 35ש"ח במקום 70), ואני הצטרפתי ברגע האחרון, מוכן ומזומן להעמיס עוד ועוד ועוד ועוד.
למעשה אכלתי לפני כן ארוחת בוקר די גדולה כך שהקיבולת שלי לא הייתה במיטבה, אבל עדיין היה די והותר חלל וכל הכתום והחום וגם הירוק והטעים.
הצלחתי לסיים שתי צלחות עמוסות מבלי להגיע למצב בו אני רוצה למות ושונא את החיים שלי מרוב שובע.


עוף טנדורי חם ועסיסי מהשיפוד
עוף טנדורי חם ועסיסי מהשיפוד


השיפור ניכר כבר ברגע בו ראיתי שהמלצר התוקפני לא נמצא.
לאחר שהתיישבתי הבנתי גם שאת העיקריות (עוף \ דג) כבר לא צריך לקחת מתוך קונטיינרים אלא הן מגיעות על צלחת לוהטת מהמטבח. מה שאומר שמכינים לפי ההזמנה כדי לא לבזבז אוכל, אבל למעשה זה גם אומר שיותר תשומת לב מוקדשת - ההיפך מבישול בכמויות ענק, וגם האוכל עצמו מגיע חם וטרי - להבדיל ממזון שמחכה לאנשים שיבואו לקחת אותו עד שהכמות נגמרת וצריך לרענן.

לסיכום:
האוכל היה מצויין, השירות היה ידידותי, כל מה שהזמנו לשולחן הגיע מהר ואת הבופה דאגו לרענן בקצב מסחרר.
ממליץ בחום להגיע, בעיקר עם הקופון - הרבה יותר משתלם.


יום חמישי, 6 בספטמבר 2012

טאג'ין: צהריים בהודו \ עוף


בעבר כבר סיפרתי לכם על טאג'ין, מקום נחמד ברחוב המסגר המציע שפע של תבשילים, מנות גריל, תוספות חמות וגיוון יום יומי במנות המוצעות מתוך ויטרינת סירים ענקית.
לאחרונה בטאג'ין צירפו למלאי מנות עוף מהמטבח ההודי, המגיעות לפעמים בצורת פיסות חזה עוף ולפעמים בשיפודים.
העוף מושרה ברוטב טיקה, עשוי על הגריל עד לעסיסיות הנכונה וממתין לבאים, זוהר בצבעים טעימים.


צ'יקן טיקה, צ'יפס, אורז לבן.
חזה עוף בטיקה, צ'יפס ביתי גדול, אורז לבן.

בביקור הראשון בו אכלתי את המנה הזו (התמונה למטה) העמסתי גם דברים אחרים כדי לא להתאכזב ולהשאר רעב.
תוכלו לראות שם קוסקוס עם ירקות, אורז לבן, תפוחי אדמה צעירים עם רוטב עגבניות, צ'יפס ביתי דקיק, וחזה עוף בגריל.
ברגע שנגסתי בשיפוד הראשון - הבנתי שהיה לי עדיף אם כל הצלחת הזו הייתה מלאה בשיפודים קטנים, אדומים ומדהימים.


קוסקוס ירקות, חזה עוף בגריל, שיפודי צ'יקן טיקה, צ'יפס פרוס, תפוח אדמה, אורז לבן.
קוסקוס ירקות, חזה עוף בגריל, שיפודי צ'יקן טיקה, צ'יפס פרוס לרוחב, תפוח אדמה ברוטב עגבניות כלשהו, אורז לבן.

לסיכום הפוסט הקצרצר הזה. אם אתם באזור המסגר ובא לכם טאץ' הודי (או סתם להעמיס מלא אוכל בסגנון ביתי) אל תשכחו את הטאג'ין, הוא גועש על האש, ממתין רק לכם.
השתיה אגב תעלה לכם אותו דבר בין אם היא בפחית או בבקבוק של חצי ליטר, אז אל תישארו צמאים סתם, חבל.


יום שני, 23 ביולי 2012

צ'אנדרה: עסקית ארוחת טאלי, משלוח

אחד מהכותבים בבלוג הזה מתעב אוכל הודי.
הוא לא בדיוק שונא אותו, הוא יותר חושש ממנו, הצבעים, הצורה, בעיקר החריפות.
יש לו עניינים משלו ועל פי המחשבות הפרטיות שלו הוא שולל דברי מזון רבים.
זו היא זכותו, אבל זה גם אומר שהוא לא יבוא איתי למקומות מסויימים, אפילו אם לדעתי הם באמת באמת שווים ביקור.
יש עוד אחד שמוכן לאכול אוכל הודי, נהנה ממנו בגדול, אבל מעדיף ללעוג לצבעים ולמרקמים.
גם איתו קשה ללכת למקומות; גם אם הוא בא ואפילו אם הוא נהנה - הוא יספר בדיחות ויעקם פרצופים.

שלא כמו המקומות ששווים ביקור, יש מקומות שאולי הייתם אומרים לעצמכם שעדיף ללכת למקום אחר, דומה, אם יש מקום כזה בסביבה, אם הוא פתוח, אם הוא קיים. כזו אולי היא גם צ'אנדרה, למרות שלא נעים להגיד דבר כזה על בית עסק.

עסקית עוף בקארי עם ירקות - צ'אנדרה
עוף, ירקות, אורז


ההזמנה מסורבלת משהו, תפריט אחד מראה תמונות אבל לא ממש מספר מה כלול.
תפריט אחר מפרט יותר, אבל לא ניתן להזמין בעזרתו ישירות.
היו עוד כמה כאלה באתרים אחרים, לא כולם אמרו בדיוק את אותם דברים.
הסיטואציה שנוצרה היא שהזמנו עוד מטבלים ועוד לחמים כי לא היה ברור מה כוללת איזו מנה.
אני לא אדם שמתלונן על מטבלים ורטבים מיותרים, אבל רצוי לדעת מה מזמינים, מה מקבלים ומה חסר. במיוחד אם יש אנשים בעלי תקציב מוגבל \ לא בזבזנים שאוהבים לזרוק אוכל סתם.


צ'אטני - כוסברה,מיקסד פיקלס, רוטב לימון מוחמץ
צ'אטני - כוסברה, מיקסד פיקלס, רוטב לימון מוחמץ


ועכשיו לאוכל עצמו.
הוא היה לא רע. אבל כשאתם שואלים אותי מה הוא אוכל לא רע, התשובה שלי היא בדרך כלל שהוא אכיל, יחסית טעים, אבל לא עשוי באופן מקצועי, מוקפד ובטעמים שאי אפשר לשחזר לבד בבית ואפילו בהצלחה רבה יותר.
מדובר במנה סבירה, לא התמורה הכי טובה למחיר (ביחד למנות במחיר דומה במקומות דומים).
האוכל ההודי ניתן לשחזור בסביבה הביתית באופן די פשוט, צריך את המתכון ואת חומרי הגלם וממש מעט כישרון.
כמו כל סוגי הבישול, מדובר בעניין של אהבה ויש מקומות שאפילו אם הטעמים לא מדוייקים בהם - אתה לא מרגיש זלזול.
צ'אנדרה לא בדיוק מזלזלים, אבל כמישהו שסעד ממטבחם גם ממשלוחים וגם במקום עצמו - אני יכול להגיד בחופש מוחלט שהם מגישים את החוויה ההודית על הצד המרהיב שבה. הם עושים אוכל משביע, טעים בדיוק במידה הנכונה, לא מעבר לזה. מספיק טעים כדי שלא תצאו החוצה בזעם, לא מספיק טעים כדי שתחלמו על המסעדה בלילה. זהו פתרון לעת מוצא.

אם אתם נמצאים ברחוב ריב"ל, או באזור יד חרוצים, או ברחוב המסגר או שם בסביבה, ובא לכם אוכל הודי אז באמת, לכו על זה.
אם בא לכם להזמין משלוח ממקום זול שנותן מגוון ממש גדול אז באמת, לכו על זה.
אם בא לכם לסגור פינה עם תבשיל, משהו מגולגל במשהו, לגוון טיפה את הדברים הרגילים, אז באמת לכו על זה.
אם אתם רוצים אוכל הודי שיגרום לכם להתלהב בצורה חסרת רסן - יש מקומות אחרים.
אגב, צאנדרה סוגרים יחסית מאוחר, אז באמת, אם אתם שם - לכו על זה.

יום שני, 25 ביוני 2012

משלוח \ עסקית \ טנדורי

טנדורי: עסקית עוף קורמה ועוף טיקה מסאלה
החמגשית העליונה מכילה עוף קורמה, התחתונה עוף טיקה מסאלה

רבים הם הימים בהם אני רוצה לאכול אוכל הודי לארוחת צהריים ובכלל.
אמנם לא כולם מסכימים על המטבח ההודי, אבל מי שמתאהב בו כבר לעולם לא יוכל עוד לסרב לו.
רצה היקום והחלט במשרד להזמין את העסקית של טנדורי.
אם אתם קוראים ותיקים, בוודאי תזכרו אותם מסיקורים קודמים שלי, אם לאו - הנה פוסט אחד על טנדורי, והנה עוד פוסט טנדורי.

העסקית מגיעה בדמות חמגשית שלוש תאים, באחד אורז בשמתי עם תפוחיד אדמה מוקפצים, באחר תבשיל עדשים (דאל), בשלישי מנת העוף (יש גם אלטרנטיבה צמחונית וזולה יותר) ומגיע גם לחם נאן (שהיה יכול להיות צ'אפאטי אילולא היה מעט נפוח באחד הצדדים).
מחיר העסקית הבשרית הוא 35ש"ח, בעוד האופציה הצמחונית עולה שנקל פחות.
יש גם אפשרות לרול עוף טיקה או רול קבב כבש ב28ש"ח (עם מטבלים), עסקיות מרק ב20ש"ח (עם לחם בלבד) ועסקית שניצל עוף (מעט תמוה) ב25 שקלים.

וכעת לסיכום הארוחה:
  • תפוחי האדמה המוקפצים הוקפצו עם פלפלים, טאץ' לא רע.
  • אותם תפוחי האדמה היו בחציים לא מוכנים מספיק, כך ציינו רוב הסועדים.
  • עוף הטיקה היה פחות מוצלח מהקורמה. הטעם של הטיקה היה מעט מוזר בעקבות תיבול שהוביל למחוזות שונים מהצפוי, בשונה מפעמים אחרות שטעמתי רוטב טיקה מסאלה בטנדורי ובכלל.
  • עוף הקורמה היה מושלם.
  • האורז היה חסר טעם לחלוטין, אף על פי צבעוניותו (מזל שהיו טעמים אחרים לערבב איתם).
  • הדאל היה מעט סמיך ואף שנמצא כראוי בעיני רוב הסועדים הוא לא היה טעים כמו הדאל בסלאם בומביי ואפילו לא כמו זה בסאב קוץ'. מה שבטוח הוא שהוא היה פחות טעים מהדאל שאני עושה בבית. שוב, הכל עניין של תיבול.
  • למרות שהחמגשית נראתה קטנה, בסופו של דבר התפוצצתי, וסועדים אחרים שאינם מורגלים באכילה מופרזת אפילו לא הצליחו לסיים.
  • ביחס למחיר מדובר בארוחה לא רעה, גם מבחינה כמותית וגם מבחינת טעם שהיה לא רע בסופו של דבר. ייתכן ואם לא הייתי חולק את העוף שלי עם המסאלה הייתי מרוצה אף יותר.
מומלץ בהחלט לנסות.
גם עניין הרול נשמע מעניין ואחקור אותו בעתיד.
הייתי מעדיף לו היו יותר אפשרויות לבחירה, יש להם תוספות לא רעות שלא קיימות בעסקית הזו.
המבחר המצומצם אכן פוגע בגרגרנות אבל זה פתרון לא רע לארוחת צהריים הודית מוצלחת בגבולות המשרד.
אפילו המשלוח שהגיע בעזרת משלוחה לקח בדיוק שבעים דקות - כמו שציינו מראש וללא אכזבות מיותרות.

יום ראשון, 13 במאי 2012

לחזור הביתה

ימי הקיץ החמים (עוד לא שיא הקיץ אבל זה כבר מתחיל להעיק) מביאים איתם עייפות קשה.
הכל נעשה קשה יותר.
קשה יותר לקום, קשה יותר לצאת, קשה יותר לאכול, קשה יותר להרחיק ברגל, קשה יותר לנשום וקשה יותר הכל.

עוד דבר שקשה לעשות הוא לכתוב כאן בבלוג כי הרי הכתיבה מבוססת על כל הנ"ל, ואי אפשר לעבור חוויות קשורות אוכל אם כל הסעיפים למעלה מתקיימים.
בימים כאלה בא להשאר במיטה מתחת למזגן, אחר כך לעבור לספה, גם זה מתחת למזגן.
מדי פעם עושים טעות ומכבים את המגזן, אבל אז מדליקים אותו שוב.

עבודת הבלוג נעשית קשה יותר אבל למזלנו אנחנו עדיין צריכים לאכול לפעמים.
באחד מהימים האלה שבהם צריך לאכול יצא לי (למזלי הרב) לקפוץ לארוחת צהריים מאוחרת בסאלם בומביי.
היה תענוג, כרגיל, אף פעם לא יצאתי משם מאוכזב.


אוכל הודי


הפוסט הזה הוא סוג של התנצלות כי באמת שבזמן האחרון נהיה יותר ויותר קשה לשמור על כמות פוסטים שוצפת.
באמת שגם אני הייתי רוצה להכנס לפה ולקרוא פוסטים של הכותבים האחרים אבל לכולנו קשה כאחד.
כולי תקווה שתמצאו בליבכם מקום לסלוח לנו ולזרום בקצב האיטי של הקיץ, מסיקור לסיקור.

יום שלישי, 1 במאי 2012

טנדורי: בופה כפי יכולתך

את האוכל הבא קניתי בעזרת קופון בחודש שעבר, רק שתדעו שגם אתם יכולים, הנה לינק - הקליקו כאן לקופון, זה יעלה לכם רק 35 ש"ח לארוחת בופה שתכלול מרק בתור מנת פתיחה, השתוללות על מזנון יחסית עמוס ואפילו קינוח.

הצלחתי לאכול שלוש צלחות, זה לא היה קשה כי הייתי ממש רעב וכי אני מאוד אוהב את המטבח ההודי, מה שלא הקשה היה גם האוכל שהיה יחסית טעים (אם כי בצלחת השניה כבר האוכל הרגיש משעמם ולמזלי גיליתי את הרטבים).
מה שכן הקשה היה כל החברים שבאו איתי שלא רצו לאכול יותר כי הם לא אכלנים מקצועיים כמוני.


ארוחת בופה טנדורי
חוקי הבופה: הצלחת הראשוה היא הכי יפה


לצערי בבופה מוגשת רק שתי מנות בשר ואחת מהן הייתה מורכבת בשר טחון כך שנאלצתי להסתפק רק באחת, פיסות עוף כתמתמות שהורדו משיפודים. זהו עוף טיקה אשר הוכן בטנדור (תדמיינו טאבון) אחרי שפיסות חזה העוף הושרו ברוטב זמן מה. תוכלו לראות גם חומוס ברוטב חום ונעים, תערובת ירקות צלויים ברוטב בצבע אחר, אורז עם פיסות צבעוניות ואפילו תוכלו לזהות משהו שנראה כמו גושים אבל אלו הן בעצם פאקורות (ירקות מטוגנים בבלילה).

הפאקורות היו החלק הכי חלש בארוחה מכיוון שהבלילה הייתה דחוסה ולחמית מדי והיה צריך להאבק בה ובאנמיות שלה עד שהירק הורגש. היו פיסות בטטה, חציל ועוד דברים, ובין היתר הסתתר גם בצל - מה שאמר שאני צריך לקרוע כל פאקורה לחצי כדי לוודא שאני לא הולך לאכול בצל.
לצד הפאקורות בבופה היו כלי רוטב שהכילו רטבים טעימים מדהימים שעזרו לי להעשיר את המנות בסיבוב השני והשלישי.


טאלי אוכל הודי
סיבוב אחרון בבופה: רטבים, גושים ודברים שאוכלים


אם אתם כמוני וקנקן מים פשוט לא מספק - תאלצו לרכוש שתיה מהמלצרים החביבים, אבל מי שמוכן לשתות מהברז יוכל להנות מדיל לא רגיל של אוכל טעים בכמויות ענק בשלושים וחמישה שקלים בלבד (במקום שבעים).

רבים לא מרגישים קרבה אל האוכל ההודי ונלחצים מהצבעים העזים והטעמים שעלולים להיות זרים לאנשים שלא מתנסים בבישול או מסתובבים במקומות בהם יש קארי בגוונים. למזלם של החוששים המטבח של טנדורי לא חריף, מעודן מאוד ואפילו משעמם על פני זמן, אך כמו שאמרתי הרטבים והמגוון מצליחים להציל את החיך שזקוק להרפתקאות בכל ביס.

אני קניתי קופון גם הפעם.
אם יש לכם חוויות מטנדורי בכלליות או מהקופון הקודם - נשמח לשמוע.
תהיו בריאים!
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג