פיצה פיליפ: מתוקה הדרך הביתה

לפעמים כשהולכים לבקר בארצות רחוקות חוזרים הביתה עם רגשות מעורבים.
מעורבים כי מצד אחד אתה באמת מתגעגע לחומוס טעים, אבל מצד שני טעמת עכשיו מאכלים קסומים ולא בא לך לחזור לאכול סחלה מקומי.
את ההרגשה האחרונה עזר למגר ביקור לילי קצר בפיצה פיליפ.

מוצרלה די בפאלו, פרמז'ן, עגבניות שרי, ארוגולה ורוטב בלסמי מצומם.

התמונה שמעל מילים אלה היא כנראה הכי מוצלחת בביקור הזה, אבל בשביל תמונות יש פוסטים אחרים על פיליפ, בפוסט הזה מדברים בעיקר על טעם (ולא על שירות, אין לי כח להתלונן, בינוניות במקרה הזה היא גם סבירה, היו כבר מקרים גרועים יותר במחוזות אלו).
אגב, מכל התמונות שצולמו, נראה לי שהפיצה שלי הייתה גם הכי טעימה (כן, עדיין זו שלמעלה פה).

בטטה, חצילים, פלפל קלוי, גבינה בולגרית.

החברים הלא צמחוניים הזמינו את פיצת השפקטקולו, על בסיס רוטב עגבניות עם תוספות ריחנות (ואפילו טיפה מסריחות - הגבינה בעיקר) שינקן, גורגונזולה, פורטבלו, גבינת מוצרלה ושפק. מבט אחד בפיצה מעלה מיד את הרוק לחלל הפה (תזכרו שיש שם חיות מתות, קצת כבוד!) אבל עדיין, שלי הייתה יותר טעימה.

רוטב עגבניות, שינקן, גורגונזולה, פורטבלו, גבינת מוצרלה ושפק

בסה"כ, כשאני יוצא מהבית בשעה מאוחרת, אני מצפה לחזור הביתה מרוצה.
לאחר ישיבה של זמן מה בפאב הפיקוק הסמוך (עם שירות נוראי לתפארת מדינת ישראל) שמחנו לגלות שפיליפ עדיין פתוחים (אם כי כשהלכנו הם התחילו להתקפל).
בתור חטיף לילי כבד משקל מדובר בפינוק לא נורמלי שחבל לכם על הזמן.
האם מדובר בפיצריה הטובה בתל אביב? ייתכן, אם כי תמיד יש אנשים שיגידו שמות של פיצריות (בייחוד באזור בוגרשוב וכיכר רבין) שלכאורה הן טובות יותר.
אבל באמת, בואו לא נריב על פיצה, לכל אחד יש את המקום שלו, ואם יש לכם מקום טוב יותר - ספרו לנו כי אנחנו באמת רוצים לדעת.