בוודאי שמתם לב שמדובר ברצף של פוסטים על אלגמוס.
לא מדובר חלילה בקידום ממומן אלא באסופה של פוסטים מהמקום אשר לא פורסמו בעבר ולצורך הכרונולוגיה בחרתי לפרסם אותם אחד אחרי השני.
הארוחה שעליה נדבר הורכבה מסלט אסייתי עם טחינה, חצילים קלויים ברוטב חמוץ מתוק, צ'יפס, תפוחי אדמה קטנים ושובבים שנאפו להם בתערובת פפריקה מעושנת ומעט חמוצים בצד.
רציתי גם עמבה אבל היו על הבקבוק שיערות ואבק אז נאלצתי לוותר.
הגוונים האדומים הם תאורה שעברה מהשמש היוקדת דרך הגגון האדום וישר לתוך הצלחת שלי.
האוכל היה טעים בצורה בה רק אוכל בסיסי מאוד יכול להיות, דברים פשוטים שטעמם אהוב.
אמנם נורא קל לטעות גם עם טחינות, צ'יפסים, תפוחי אדמה ועיסות חציל, אבל כל אחד מהם היה במיטבו, אולי מלבד החמוצים.
נהניתי מאוד, אפילו שהאנשים שישבו סביבי בלסו שווארמה כאילו אין מחר.
לא מדובר חלילה בקידום ממומן אלא באסופה של פוסטים מהמקום אשר לא פורסמו בעבר ולצורך הכרונולוגיה בחרתי לפרסם אותם אחד אחרי השני.
הארוחה שעליה נדבר הורכבה מסלט אסייתי עם טחינה, חצילים קלויים ברוטב חמוץ מתוק, צ'יפס, תפוחי אדמה קטנים ושובבים שנאפו להם בתערובת פפריקה מעושנת ומעט חמוצים בצד.
רציתי גם עמבה אבל היו על הבקבוק שיערות ואבק אז נאלצתי לוותר.
הגוונים האדומים הם תאורה שעברה מהשמש היוקדת דרך הגגון האדום וישר לתוך הצלחת שלי.
האוכל היה טעים בצורה בה רק אוכל בסיסי מאוד יכול להיות, דברים פשוטים שטעמם אהוב.
אמנם נורא קל לטעות גם עם טחינות, צ'יפסים, תפוחי אדמה ועיסות חציל, אבל כל אחד מהם היה במיטבו, אולי מלבד החמוצים.
נהניתי מאוד, אפילו שהאנשים שישבו סביבי בלסו שווארמה כאילו אין מחר.
פפריקה מעושנת זה אחד הדברים
השבמחקנראה בדיוק כמו הארוחות שמגישים במסעדת האתיופי המעופף - רחובות, המקום המשפחתי האהוב עליי
השבמחק