סאלוף ובניו או "איך הפסקתי לאכול והתחלתי להתגעגע לתימן"

מאת Beefgallo & Sabib:

הפוסט הבא שובר את הסדר ההגיוני הנהוג כאן בדרך כלל.

הסיבה לכך שהוא נכתב במספר חלקים וע"י שני אנשים; בייחוד כיוון שמדובר במקום שעדיין חווה קשיי השקה וגדילה.

אי לכך - ניסינו להיות יותר הגונים ולתת למקום הזדמנות במספר פעמים ובעזרת רשמים של סועדים שונים.

פטריות חמות וטחינה קרירה

התחלה:

סיבת ההתרגשות העיקרית שלי ושל מכרי שהלך איתי לאכול בסלוף ובניו הייתה מהמיקום הנוח.
הייתי מספר פעמים בסאלוף בשוק פתח תקווה והחוויה של תמיד הייתה מאוד מוצלחת, אבל זה אפשרי עבורי רק בימי שישי בצהריים הלוהטים ומצריך נסיעה לפתח תקווה. 
אבל הלב דורש לחוח.

עוד סיבה, הייתה העובדה שבסלוף ובניו יש מבצע של 50% הנחה עד השעה שמונה בערב. 

אודה מראש שלא לקחתי לחוח, כי הוא לא הופיע בתפריט כפריט נפרד, אני מאמינה שמקבלים אותו עם חומוס ולא רציתי חומוס באותו רגע.

הזמנתי קובנה קטנה וטעימה שלא איכזבה, סלט פטריות חם וטחינה. הכל היה טעים ונחמד.
מכרי הזמין מלוואח שהיה לו גם נחמד. ואז גם קובנה כי שלי נראתה כ"כ טוב שהוא גם רצה, וגם הוא לא התאכזב. 
כמו כן שתיתי גולדסטאר.

השעה הייתה שבע וקצת בערב, והמקום התחיל להתמלא והיה חשוך, הומה ועם מוזיקה חזקה מאוד. אמנם אוכל טעים זה מספיק ולא באמת צריך להשתמש בחוש השמיעה 
והראייה כדי להנות ממנו, אבל לפעמים נחמד פשוט לדעת שאתה יכול, אם תצטרך. מצד שני, שמתי לב שבהרבה מקומות בתל אביב (ובערים אחרות גם כן) שבהם מוכרים  גם אלכוהול נוטים להחשיך כשמחשיך בחוץ, מעין סימן עבורנו לעבור להיות פרסונת הערב\לילה המשוחררת שמתחבאת בתוכנו כשאנחנו עמלים (לא פיזית, חלילה) מול מחשבינו לאורך היום הארוך והמואר במשרד הממוזג.

הקובנות והסלטים נגמרו די מהר, ולא הייתי מספיק רעבה כדי להזמין גם ג'חנון\מרק\חומוס או כל דבר אחרי שרציתי רק לטעום. זה נוח כשיש הרבה חברים ללכת איתם למקומות.

במעמד קבלת החשבון, הסתבר שסלט הפטריות משום מה לא שייך לדברים שיש עליהם 50% הנחה, מה שהיה מוזר וטיפה מבאס (לא כי ההפרש היה ענק, למרות שהמנות לא מאוד זולות במחירן המקורי) אלא כי זה מוזר שהם לא מציינים את זה, ושזה ככה בכלל.

המלצר ניסה להיות מאוד שירותי ואדיב אבל זה היה קצת קשה עם כמות האנשים. בשלב מסוים הובאו לנו צ'ייסרים של ערק על חשבון הבית - מחווה נחמדה ונפוצה באזור לצערי (או שמא?) ערק הוא אויבי המר, ומכרי גם לא שותה ערק, אז נאלצנו לדחות את המחווה וקיבלנו מבט תמה בתמורה. 

לסיכום, האוכל מוצלח, המחירים לא מאוד זולים, האווירה לא עממית אבל כן משקפת את האזור בו המקום נמצא, ומאוד רועש וחשוך. אלה דברים שקל לשפר, אם הם בכלל מפריעים לעוד מישהו חוץ ממני.

חזרה לפתח תקווה. (או לשוק התקווה, גם שם יש סניף של הסאלוף, אבל עוד לא יצא לי להיות שם כי ההגעה לשם בתחבורה ציבורית לא מאוד נוחה עבורי, אבל זה עוד יקרה)

חומוס גרגרים בטעם של פעם

התחלה חדשה:

הגענו אל המקום בצהריים שמשיים.
לא היה תור, והיו מספיק מקומות ישיבה בפנים היות והמקום נפתח לאחרונה.
לצערנו לא היה סלוף באותו רגע נתון (מעניין אם היו בנים באותו רגע, כי אחרת השם של המקום לא רלוונטי), אבל בכל זאת לא התייאשנו והוזמנו המנות הבאות:

1. חומוס - טעם ביתי, נחמד, עם חתיכות שום קצוץ גדולות, לא מנה שמגיעים במיוחד בשבילה אבל אחלה תוספת.
2. ג'חנון - שתי חתיכות עם טעם ומראה של קנוי \ מיקרו, לצד עגבניות מרוסקות מהמקרר וביצה סטנדרטית.
3. פטריות חמות - טעם לוואי מוזר.
4. צלוחית טחינה - אחלה שבעולם.
5. צלוחית ירקות און דה האוס - סבבה לגמרי.

קצת קשה לתת את הדעת ברצינות כשזה מגיע למקום על טהרת התימניות והוא מרגיש כאילו סתמי וטרנדי וחביב בלבד.
על פניו, נראה שאת אותה הארוחה אפשר היה להזמין גם בנאפיס, נרגילה ואפילו פיצה פרגו ושות'.

וכאן בדיוק נובע הקושי של לסקר מקום ברגע ההשקה: ייתכן והצוות הבין, השתכנע, השתנה לטובה או לרעה וכו'.
מכיוון שמקום טוב נמדד באחידות על פני זמן, נראה שמוטב לחזור אל המקום שוב כדי לתת ציון אמיתי, כי אי אפשר לשפוט.
ועם כל הכתוב לעיל - לא תמיד בא לחזור למקום שאיכזב אותך בזמן שכל הביקורות היללו. ואז גם נשארים עם מחשבה מטרידה, הייתכן ומבקרי מזון תל אביביים כותבים דברים סתם? או שאולי הם יאכלו כל דבר שיתנו להם ויכתבו כל קומוניקט שקיבלו במייל, אחד לאחד?

לאלוקים הפתרונים.
נשמח לשמוע חוות דעת אחרות מהשטח.
באהבה ובתאבון.

ג'חנון בטעם של מיקרו (במקור היו שתי יחידות)

לוקיישן: לא צריך להסביר את שוק לוינסקי

חלל: מושקע עם נגיעה של מוזנח

מזון:סבבה

שירות: חביב ואדיב

ניקיון: אחלה שבעולם (למעט המוזנח מלפני כמה שורות)

כתובת: נחלת בנימין 80

שעות פתיחה: א-ה' 11-24:00, ו' עד 18:00

יצירת קשר: 03-5221344

סלוף ובניו בפייסבוק

פאוזי פול

פאוזי פול היקר והטוב.

בימים חמים אלו, כאשר בכל שכונה יש כבר לפחות חומוסיה אחת - נותר לנו רק להתפלל לשלומם ופרנסתם של אלו שמכינים חומוס מהלב, ולא רק בשביל לעשות עסק.
מי יתן והפוסט הזה ישלח ברכה לידיים של כל מי שמכין את החומוס שאתם אוהבים, שיזכו לבריאות ואריכות ימים ולשגשוג, כי בלעדיהם אנחנו סתם נהיה רעבים.

ועכשיו באמת: אם אתם רוצים חומוס טוב - לכו לפאוזי, ורצוי לפני שמתחילים להגמר הדברים בסירים.
יאללה, לכו, קישטה.

אבו איברהים

חומוס טעים עם שעות פתיחה נוחות, אחלה שירות, תוספות חינם ואפילו כרטיסייה של חומוס על חשבון הבית לאחר מספר מסויים של מנות.
הצד הרע? אין לי מושג.
זה לא החומוס הטוב ביותר בעולם, אבל הוא טוב, אין עוררין, יש גרועים ממנו בסביבה המיידית שלו (השמות שמורים במערכת, לא רוצים להשפיל פה אנשים).
המקום מעט מיושן, מרגיש כמו ביקור במסעדת פועלים מהעבר, אבל זה לא משהו חריג באזור אלנבי, ועם מוצר שכזה אפשר לסלוח על מחסור בעיצוב. העיקר שיש מקום לשבת בפנים ובחוץ, והאוכל שווה את ההגעה.

חומוס משולש - אבו איברהים.

חומוס הכרם | סמטת בית-הבד 6, תל-אביב

בתוך רחוב קטן שמרכז עסקי טקסטיל (ונקרא בהתאמה סימטת בית הבד), ממש בצמוד לצומת של הרחובות הרצל ודרך יפו, מסתתרת חומוסיה חביבה ביותר.

מרקחת החומוס שלהם דחוסה למדי, אם כי מרגישה בבסיסה חומוס "גלילי" אשר לא קיבל מספיק אוויר ונוזלים כדי להפוך לקרמי דיו.
החומוס טעים מאוד, ואף שהמנה קטנה הוא משביע בצורה מפתיעה.

חומוס הכרם - מנה משולשת 

באווירת המקום אשר משדרת נינוחות וחצי כח, כך גם השירות, אדיש בצורה חביבה.
המקום עצמו כמעט מלא רוב הזמן, אבל גם, בחצי כח.
הניקיון דווקא מעל הצפוי והממוצע, ואילו התמחורים סטנדרטיים למדי.

מומלץ מאוד לנסות כי מדובר בחומוס טוב, שעלול לקלוע לטעמים של אנשים שאוהבים יציקות כמו גם לטעמים של אוהבי החומוס הגלילי.
בהצלחה!

אבו אדהם של שבת

מה יותר כיף מללכת לאכול אבו אדהם בשבת, עם שתי צלחות של תוספת חינם, צ'יפס, פלאפל וגם כמה חברים טובים?
יש הרבה דברים יותר שווים, אבל בשבת הזו התענוג הנ"ל היה מנת חלקי.

למרות שעמדנו כמה דקות בתור - הסתבר שהיה לנו מזל והאנשים שאחרינו עמדו מה שנראה כמו נצח, ובצדק, אני לא מיהרתי לשום מקום, כאמור היו תוספות רבות ומנות נוספות וכולנו אכלנו ושבענו וצחקנו והטחינה זרמה כמו מים.

חומוס, פול, טחינה גרגירים, חריף ירוק וצ'יפס. ברקע ניתן לראות מנת חומוס מסבחה עם ביצה.

פעמיים משולש אצל פאוזי פול

לפני כשבוע התלוננתי על זה שלא יוצא לי לאכול מספיק אצל פאוזי פול.
בשישי האחרון לא רק שהצלחתי לתקן את העניין אלא אפילו מצאתי בתוכי מקום לשתי מנות חומוס משולש, עם הרבה חריף ירוק מפוצץ בכוסברה.

כל דבר שיש בצלחת של פאוזי טעים.
חומוס, מסבחה, פול, גריגירים, טחינה וגם החריף המדהים שהם מכינים במקום ואפילו מוכרים הביתה בקופסאות.

אחרי החומוס מיהרתי הביתה וישנתי כמה שעות ברציפות.
להבא אדע שאני כבר לא מסוגל לאכול שתי מנות ענקיות אחת אחרי השניה, אבל באמת שזה היה טעים.

חומוס משולש עם מסבחה, פול, גרגירים, טחינה, פטרוזיליה, כמון, פפריקה, שמן זית ופטרוזיליה, ותוספת נדיבה של חריף ירוק.

עוד מנה של משולש. תענוג גדול.

פאוזי פול - טוב שבאת הביתה

כבר ממש הרבה זמן, הרבה יותר מדי, שלא באנו לאכול ארוחת בוקר אצל פאוזי פול ברחוב אברבנאל.

ובאמת שאין סיבה לא לבוא, אפילו לבוא במיוחד.
החומוס טעים, הפול טעים, המסבחה טעימה, היחס חם ואישי, המקום תמיד נעים ויש בו בדיוק את הכמות הנכונה של אנשים כדי לא להעיק.
יש אפילו שולחן שאנחנו מאוד אוהבים שאיכשהו תמיד פנוי כשבאים.

באנו לבראנץ' ביום שישי אחרי סידורים, אכלנו עד הגרגיר האחרון.
תענוג גדול.

מנה משולשת של פאוזי פול

תקציר:
מחירים - נמוכים יחסית, פחותים ממה שחומוסים אחרים התחילו לגבות לאחרונה
אווירה - צריף קטן ומפנק
ניקיון - לאכול מהרצפה
אוכל - טעם ששווה לבוא בשבילו במיוחד

אבו אדהם ולכן אקיים

כמובטח, הנה עוד תמונה מרגשת של חומוס אבו אדהם, במתכונת שאליה התרגלתי לאחרונה: חומוס, פול, גרגירים, טחינה, פטרוזיליה, פפריקה, כמון והרבה שמן זית, בנדיבות.

מתכון מנצח.

אבו אדהם | בגלל שאתם אוהבים

אתמול פירסמתי תמונה של מנה מאבו-אדהם והלייקים זרמו כמו מים.
הבנתי שאתם אוהבים תמונות של חומוס ושאתן אוהבות את הפול והגרגיר, ולכן היום אקדיש את הזמן לחיפוש תמונות טובות של אבו אדהם שצילמתי בתקופה האחרונה ואעלה אותן לאתר בהוד והדר.

בתמונה: מנה חומוס פול עם גרגירים וטחינה, אגם של שמן זית איכותי, פטרוזיליה טריה, כמון ופפריקה.
תענוג בכל ניגוב.

אבו אדהם קרליבך | חומוס פול עם גרגירים וטחינה

לא צריך להכביר במילים, תראו את התמונה ותתמוגגו.

חומוס, פול, טחינה, גרגירים, כמון, פפריקה, פטרוזיליה, שמן זית.

באמת שזו מנה שעושה תענוג גדול בתוך הפה והבטן.
אם בא לכם לראות עוד - נסו כאן: אבו אדהם בשבת.

חומוס אסף, ביקור נוסף

לפעמים פוסט חדש בבלוג הוא רק תירוף לחלוק כמה תמונות יפות.
במקומות טובים, כאלה שחוזרים אליהם שוב ושוב - מעטים הסיפורים. אפשר אולי לספר על אכזבה, על ארוחה טובה במיוחד, אבל אחרי כמות הארוחות שסעדתי בחומוס אסף כבר נהיה קשה לחדש לקוראים.
עם זאת, אני יודע שהקוראים והקוראות בבלוג זה ישמחו לראות תמונה טובה, צלחת מגרה, ארוחה מעניינת, אפילו אם כבר נתקלו בה, שהרי כל צלחת היא עולם ומלואו, לפחות לכמה רגעים.

כרוב חמוץ מתוק נהדר, רוטב שום שמיר מעט חריף ומפנק מאוד, צלוחית עם שני סוגי חריף (אדום וירוק) מצויינים, סודה, גזוז בטעם פטל.

רק שתדעו, באמת שלא הגזמתי. יש בבלוג שלושה פוסטים על חומוס אסף, אחד מהם פורסם אפילו לא מזמן, ויש עוד כמה אזכורים לאסף בפוסטים אחרים, אני בטוח שאם תחפשו בגוגל "חומוס אסף" אנחנו נהיה שם, ובצדק.
אם אתם רוצים לנבור קצת: פוסט על חומוס אסף, עוד פוסט על חומוס אסף, והנה עוד אחד ישן יותר, מינואר.
וההייפ הוא לא לחינם, יש דברים בגו, זה לא חתול בשק, ההנאה מובטחת - כמו שאומרים.

כדורי פלאפל מפנגים שמגיעים לשולחן, קריספיים מבחוץ וירוקים ונימוחים מבפנים.

הפעם הלכתי עם זוגתי המקסימה, זה היה יום חם עד בוער אבל היינו להוטים על הארוחה.
ההליכה הייתה מעייפת אך למזלנו באנו מעט מאוחר, אחרי הגל הגדול של הצהריים ולכן היה מקום בפנים במזגן, ואפילו לא ישבו לידנו (שזה לא ישמע כאילו שהמקום היה ריק, היו בו מספיק אנשים בכדי שהצוות לא יוכל לנשום לרגע).
אני הזמנתי מנת חומוס גרגרים עם מעט טחינה, האישה הזמינה שניצל עם צ'יפס ואורז (הצ'יפס בשבילי) וקיבלה גם צלוחית חומוס קטנה משל עצמה כדי לנגב משהו עד שהאוכל מגיע. הנוהל הוא שאם שני אנשים יושבים בשולחן ומזמינים שתי מנות עיקריות - אפשר לקבל חומוס שכזה, בנוסף לסלטים, הרטבים וכדורי הפלאפל שמגיעים באופן אוטומטי.

חומוס גרגרים נהדר עם המון שמת זית עשיר ומעט טחינה באמצע.

החומוס היה נפלא. כזה ששווה להזיע בשבילו, ללכת טיפה רחוק, לחכות בשמש, כל דבר שתגידו. זה חומוס שבשבילו אני מוכן לקום בשישי בבוקר וללכת כמה שצריך.
אני לא יודע מה הסוד שלהם, אבל הוא מיוחד, שונה, יציקתי, מתוק וחמצמץ, עדין בפה ומיוחד מאוד.
חומוס כ"כ טוב שאפשר פשוט לאכול אותו במזלג מבלי להשתעמם.

שניצל עצום שמגיע עם שתי תוספות (הפעם אורז וצ'יפס גדול ומפנק) וצלוחית קטנה של חומוס בשביל הסיפתח עם הסלטים והפלאפל.

אחרי הניגובים והכרוב, קצת פלאפל וטיפה שניצל - הגברת הגיעה למסקנה שהיא לא יכולה על המפלצת שהניחו לה בצלחת והשניצל ושאר הדברים נארזו הביתה. גם אני לא יכולתי להתמודד עם הצ'יפס מרוב שהייתי מפוצץ, אכלתי כמה בודדים.
כמו כל ארוחה טובה \ חומוס טוב, ארוחת צהריים באסף מתיישבת לך בבטן ואתה בכלל לא חושב יותר על אוכל עד שעה מאוחרת מאוד.

אני לא יודע מה איתכם, אבל התמונות, בשילוב עם שעת הצהריים עושים לי חשק ללכת לחפש משהו לאכול.
ניפגש בסיבוב!
אגב, אם תחפשו טוב באינטרנט אולי תמצאו מישהו שיסכים לעשות לכם משלוח של חומוס אסף.
לפעמים יש מקומות שמתחילים לעבוד איתם, לפעמים יש כאלה שמפסיקים.
תסתמכו רק על המזל הטוב.

שיפודי זיקה

בשבת בבוקר התעוררתי עם רעב עצום למשהו.

לא ידעתי מה בדיוק אני רוצה, אבל כן ידעתי שאני מאוד רעב. שיחה קצרה בין בני זוג העלתה שאין לנו מקום שאנחנו מסכימים עליו וזה כמעט ופגע בשלם הבית.

אחת האופציות שהעלתי הייתה זיקה או שיפודי זיקה אם תרצו.

משום מה החצי השני שלי לא ששה לאכול שיפודים לארוחת בוקר, לך תבין.

חומוס שמצדיק ביקור

בסופו של דבר כן הגענו לזיקה, זה עדיין היה כמו ארוחת בוקר בשבילי, אפילו שהשעה הייתה שעת אחר צהריים. לא אכלתי שום דבר לפני. בעצם סליחה, אכלתי חתיכת חלה.
אספנו את הבולס בדרך ונסעדנו אל המקום האהוב אל המזון האהוב עם כל הנשמות האהובות.
מצאנו חניה במרחק דקה הליכה והתקדמנו אט אט בשמש.
חנות צעצועים סמוכה הציבה בחוץ מכונה לבועות סבון והן נצצו וריחפו ומילאו את הרחוב.

פותחים שולחן, וזו רק ההתחלה

זיקה חמדאן ישב בעצמו באחד מצמד השולחנות בחוץ, בירכתיהו לשלם ונכנסו פנימה אל החלל הממוזג.
שניה אחרי שהתיישבנו החלו להעיף לכיווננו צלחות וצלוחיות, חומוס, פיתות, פלאפל, צ'יפס, סלט וסלטים.
הזמנו את הפריטים הבאים:

• שיפודי כבש
• שיפודי "אדום"
• שיפודי פרגית
• חציל בגריל
• בקבוק ליטר וחצי של קולה זירו

זו לו אותה תמונה של חומוס, אבל היא דומה

אני מקווה שתבינו אבל בשניה שהאוכל האמיתי הגיע אני הפסקתי לצלם.
השיפודים, החצילים, העובדה שלא אכלתי כלום מהבוקר, כל אלו ועוד גרמו לי לשכוח מזה שיש לי בלוג אוכל לתחזק.
כן, ברור שזה לא מקצועי מצידי, אבל כשרעבים המקצוענות עוברת למושב האחורי.
ישבנו ונישנשנו ובלסנו ובלענו ונהנינו מכל רגע.

כדורי פלאפל קטנים ומוצלחים

החציל היה כ"כ מוצלח שהזמנו עוד ועוד ממנו.
החומוס גם זכה להצלחה דומה.
יש הטוענים שהחומוס כ"כ טעים מכיוון שהוא מגיע מהחומוסיה של אחיו של זיקה, אבו מרואן המפורסם.
בכל מקרה, הסיבוב הראשון של החומוס הצ'יפס והסלטים הוא על חשבון הבית (במידה ואתם אוכלים גם מנות עיקריות.
יש גם כרובית מטוגנת עם לימון מעל אבל לא תמיד מוציאים אותה. מומלץ לשאול, לפעמים תאלצו לשאול ולבקש כמה וכמה פעמים, אם תיפלו על יום טוב תוכלו אפילו לקבל קצת הביתה (אצלי זה נגמר בדרך).

היה לי העונג לאכול את רובו

שיפודי זיקה פותחים בסביבות עשר בבוקר וסוגרים לקראת ארבע לפנות בוקר.
בשעות הללו הם לרוב מלאים, אבל אף פעם אין המתנה ארוכה מדי.
עוד דבר שחשוב לציין הוא שבאף אחד מביקוריי הרבים שם לא נתקלתי ביום רע. הדבר הכי רע שיכול לקרות הוא שמרוב עומס ישכחו מנה או שיהיו עיכובים, אבל כל אלו רגעיים ולא משפיעים על איכות האוכל וחביבות האירוח.
המקום עצמו פשוט, לא גדול מדי, אבל תמיד תמיד מספק את הסחורה.

החומוס הוא תמיד הראשון שנגמר

ועכשיו לחשבון:
החשבון שלנו יצא 222ש"ח לשלושה סועדים.
מדובר ב74ש"ח לסועד, וזה אחרי שהמלצרית טעתה בחישוב פעמיים לטובתנו ואנחנו בחביבותנו תיקנו אותה וגם הזכרנו מנות שהיא פיספסה.
בחישוב גס מדובר בשני שיפודים לאדם, חומוס, סלטים, פלאפל, צ'יפס, שתיה וחציל בגריל עם תוספות חוזרות והכל בשבעים וקצת שקלים.
התיאורים שלי באמת לא עושים חסד לכמויות המזון שהגיעו לשולחן ונאכלו ללא הפסקה.


אם אינכם מכירים את תחום השיפודים, הרשו לי לספר לכם שכיום מקומות שמחשיבים את עצמם לטובים או סתם עפים על עצמם נוטים לקחת בממוצע כ70ש"ח לזוג שיפודים (כבש\עגל), וזבמקרים הלא טובים זה אפילו לא כולל תוספת כלשהי.
עם חשבון שכזה - יצאנו מרווחים מכל הכיוונים, וזה עוד לפני האיכות הטריות והטעם.

אבו שאקר, חיפה.

קודם כל התנצלות:

התמונות לא מסודרות בזווית צפיה נוחה.

אני יודע, ניסיתי, אבל משום מה המערכת מתעקשת למצב אותן דווקא בזווית הזו.

אין מה לעשות, אי אפשר להתווכח עם מחשב, רבים וטובים ניסו ותראו מה קרה להם.

אם אתם בסדר עם זה אז יאללה, בואו תכניסו קצת חומוס לעיניים שלכם.

החמוצים היו אחלה אבל העגבניה הייתה ממש ממש טובה

ובכן, זה היה יום של טיולים וסיבובים.
הגענו לחיפה עם הפנים בין הידיים (מרוב עייפות) ואחרי סידורים מרובים הגיעה שעת הצהריים ותרנו אחרי המלצה של חבר אל חומוס אבו שאקר הממוקם בנוחות בשדרות המגינים 29.
אני מקווה שכולם כבר שמו לב שאנחנו מוסרים כתובות של מקומות בהם ביקרנו בתחתית הדף, ניתן לראות את הכתובת וכשמקליקים עליה גם להגיע לאזור בגוגל מפות.
המקום היה עמוס והתיישבנו במקום צמד שבדיוק סיים.
צריך לציין שיש עוד חומוסיות והן די צמודות (ועוד המון מקומות מגוונים מאוד על הרחוב) ובדיעבת נאמר לי שגם אלו הצמודות מומלצות, אך הפעם כאמור הלכנו בעקבות המלצה מסויימת.
אל השולחן הגיעה צלחת עם חמוצים, עגבניה פרוסה ובצל. אחלה דרך להתחיל ארוחה.

פיתות שטוחות וכו'

אל השולחן הצטרפו פיתות מהזן השטוח והדק.
הן היו מספיק טריות וטעימות כדי שלא נתלונן עליהן.
בשלב הזה לקחו את ההזמנה שלנו, השירות היה מעט מבולבל אבל מאוד שמח ולבבי.
אחרי כמה זמן לקחו את גם ההזמנה של השתיה.

הבורגול מימין והמגג'רה משמאל (בשביל האשכנזים)

אחרי דקות מספר השולחן אירח עוד שתי צלוחיות, הפעם בורגול ומג'דרה.
שני התבשילים היו עמוסי בצל כך שאפילו לא שקלתי לרגע לנסותם.
אני יכול להעיד בכ"ז שהריח היה מצויין וגם מראה העיניים היה לבבי.
אגב, התוספות הכיפיות הן כנראה מה שהופך את מנת החומוס לטיפה יותר יקרה מהרגיל.

חומוס אבו שאקר, אומרים עליו דברים

הנה הוא בא, הנה הנה, חומוס אבו שאקר.
כמה יפה ככה טעים, אבל לא מיוחד. הייחוד אולי בכמות הגדולה. בקושי סיימתי, הרמתי ידיים כמה וכמה פעמים תוך כדי.
הוא לא היה מגעיל, לא היה רע, לא היה בינוני, אבל הוא לא היה חומוס שחושבים עליו אחרי.
הוא לא הרגיש כמו חומוס שאתה רוצה לחזור אליו במיוחד.
אולי זה היה יום כזה, אי אפשר לדעת מביקור אחד בלבד.
אחרי הכל, החומוסיות האחרות ברחוב היו כמעט ריקות ואצל אבו שאקר היה מפוצץ מקיר לקיר.
קשה לי להסביר, החומוס טוב, החוויה חיובית, אבל פיצוצים על הלשון וכוכבים בעיניים לא היו.

קפה קטן סוגר עניין

ואז בא קפה קטן בשביל לסגור עניין.
מפתיע איך אפילו בחום הזה הקפה יושב מצויין בגרון ובבטן ומשחרר את הגוף שלך מהכובד של הארוחה.
הוא גם מאזן את חום הגוף עם הרחוב הלוהט ואתה יוצא אנרגטי ואפילו מעט רענן.
הקפה היה מצויין אגב.

היו גם פלאפלים שהסתובבו אבל אני לא זוכר אם הגיעו אלינו, הארוחה הזו התרחשה לפני קצת יותר מחודש ואני זוכר פרטים כאלה ואחרים (למשל קבוצה של עורכי דין שישבה לידנו, הם קיבלו פלאפלים, הצטרף אליהם בחור חדש ודרש פלאפלים חמים וטריים, למרות שהייתה לידו צלחת שהונחה שם רק לפני שתיים-שלוש דקות) אבל על הפלאפל אני לא זוכר.

זה בטח גם המקום לספר שלחומוסיה יש היסטוריה והיא קיימת מתקופת המנדט.

השמועות אומרות שדווקא המסבחה בה היא הסיבה הכי טובה לקפוץ - חבל שלא אמרו לי את זה קודם.

מכירים? ספרו לנו קצת.

רוני פול בשישי

יום שישי בצהריים המאוחרים זה לא זמן טוב לחפש חומוס.

רוב המקומות כבר סגרו או בדיוק שמים את הכסאות על השולחנות.

מהבחינה הזאת רוני פול הם אחלה כי הם לא מתחילים לסגור באחת כמו מקומות אחרים באזור.

עוד דבר שלא מזיק הוא שהחומוס שלהם לא מגעיל.

חומוס מגעיל יכול בהחלט להעיק על אכילת חומוס ולכן ראוי שלא לאכול חומוס שאינו ראוי לאכילה.

רוני פול הם לא החומוס הטוב בעולם אבל הם עקביים בטעם ככה שאם אתם ממש אוהבים את הטעם הספציפי זה אז אתם יכולים לבוא ולקבל אותו כל פעם ללא שום שינוי.

זה לא החומוס הכי טוב בעולם אבל אפשר לאכול אותו ואפילו להנות. לא תקבלו כאן את ההפתעה של החיים אבל כן תקבלו מנה גדולה, יפה וטעימה.

מסחבה מימין וחומוס גרגרים משמאל

אני רעב

אם אתם מוצאים את עצמכם ברחוב אילת ביום שישי וכל המקומות מסביב נראים לכם רחוקים או סתם סגורים, זה מקום מצויין לנחות בו לסעודה. יש להם אפילו דברים אחרים מלבד חומוד, אבל באמת שהחומוס שווה ביקור, אפילו סתם בשביל לראות אם זה הטעם הלו חיכיתם כל חייכם, הרי חומוס הא עניין של טעם וריח.

אבו אדהם בשבת

אני אוהב מאוד לחזור אחורה למקומות שכבר היינו בהם, במיוחד אם אלה מקומות שאני מבקר בהם הרבה באופן אישי.

הפעולה הזו של סיקור חוזר נותנת לי הזדמנות לאוורר מחשבות על הקום, להעיר הערות, לשבח התמדה ושאר פעולות שאפשר לעשות כשיש לך בלוג אוכל ורעב לדברים מוכרים.

על אבו אדהאם אפשר להגיד המון. הטעם הייחודי שלהם הופך אותם לבחיר ליבם של רבים או למושא שנאה של אחרים. אני נמנה עם האוהבים ויכול לאכול מנה גדושה ואז גם את הריפיל שמוצע בסיום הארוחה.

גם הבולס שכבר שיבח אותם בבלוג כשסיפר כמה כיף היה לגלות שהם עובדים כרגיל בפסח הוא מבין חובביהם.

ארוחת השבת אצל אבו אדהם

אם יש משהו שאני לא אוהב באבו אדהם הוא ההצלחה שלהם. שלא תבינו אותי לא נכון, אני מפרגן להם כי באמת המוצר שלהם טוב ופופולרי, אבל זה מקשה לתפוס מקום בשעות העומס במהלך השבוע ובמיוחד בשבת, היום המושלם לניגובים רגועים.
לא פעם הגעתי בשבת רק כדי למצוא תור ארוך מחוץ למקום והלכתי משם מאוכזב.

בשבת הספציפית הזו לקח לנו בדיוק כמה שניות לתפוס מקום (עניין של מזל), והחלטנו על חומוס גרגרים בשבילי, מסבחה בשביל האישה וצ'יפס בצד.
השיא של הפוסט הזה הוא התלונה על המסבחה:
היא לא הייתה משהו. אולי במקום אחר היא הייתה יכולה לככב, אבל כאן, לצד החומוס הרגיל - היא פשוט פחות טעימה.
יש לה טעם דומיננטי שלא בא בטוב למי שטועם גם את זה וגם את זה. היא לא דוחה לחלוטין, לא מגעילה, אבל זה לא טוב כמו המשחה הרגילה.
כדי לפייס את זוגתי חלקנו את המנות, באמת שהמסבחה לא הייתה נוראית כמו שאולי הצגתי אותה, אבל לצד החומוס היא פשוט לא מצליחה לתת את הסחורה.

בדרך לחומוס מישהו עקף אותנו ברכיבה על אופניים, והוא שר בקולות מצחיקים.
כשהוא התקרב אלינו הוא האט את הרכיבה כדי לבחון את האופניים של האישה, גם לו היו אופני וינטג' מגניבות (וגם לה).
זה היה שלומי סרנגה.
הייתי רוצה לתת איזה משל על שלומי סרנגה ששר ברחוב בעודו רוכב על אופניים ועל חומוס ועל מסבחה, אבל אני לא מצליח להמציא משהו.

פאוזי פול

על פאוזי פול שמעתי בדיוק כמו שאני שומע על רוב החומוסיות החדשות או אלה שעוד לא יצא לי להכיר, בבלוג חומוס101 (אחלה מקום להתעדכן בו מדי פעם על התחום).

ניסיתי לאכול שם כמה וכמה פעמים אבל היה מאוחר \ סגור \ שקר כלשהו.

ביום שישי האחרון הייתה הפעם הראשונה שבאתי והדלתות היו פתוחות והשמחה הייתה רבה.

השמחה הייתה רבה לפני כי זה תמיד כיף לנסות חומוסיה חדשה, השמחה הייתה רבה תוך כדי כי הייתי בהלם מוחלט מכמה שהחומוס הזה טוב. השמחה אחרי זה הייתה רבה כי הרגע אכלתי חומוס ויש בזה חומרים שעושים לך משהו טוב בגוף.

הנה שלוש תמונות:

מנה משולשת

ועכשיו לרוחב

שולחן נאה

תפסנו את המקום הטוב מתחת למזגן וליד מקרר המשקאות.

המקרר עצמו הוא גם נקודת זכות מצויינת ולו רק בגלל שהייה גם שוופס תותית וגם שלושה סוגים של מיץ פז בפחית.

המקום נעים מאוד כמו גם השירות והכל באמת נפלא.

לפרגן לפעמים יכול להיות דבר קשה, במיוחד כשאין לך את המילים המתאימות.

אני באמת שלא יכול לספר יותר מדי על המנה של פאוזי, היינו שלושה ולקחנו את המשולשת כי רצינו לנסות את המבחר.

הכל היה טעים, הפול היה עשיר מאוד וטעים יותר מבמקומות אחרים, היו מדי פעם גם חתיכות גדולות כך שלא הכל היה דייסתי.

המנה הייתה מתובלת בדיוק במדיה, הכל היה נכון, לא היה משהו להטפל אליו כגורם עיקרי.

לא היה איזה טעם מיוחד שעליו יכולתי לשים את האצבע, הכל היה פשוט מושלם כתערובת של גורמים.

אני אפילו מזיל ריר רק מלחשוב על המנה הזו שסתמה אותי לחלוטין.

מומלץ בהחלט!