יום שלישי, 12 ביוני 2012

אבו שאקר, חיפה.

קודם כל התנצלות:
התמונות לא מסודרות בזווית צפיה נוחה.
אני יודע, ניסיתי, אבל משום מה המערכת מתעקשת למצב אותן דווקא בזווית הזו.
אין מה לעשות, אי אפשר להתווכח עם מחשב, רבים וטובים ניסו ותראו מה קרה להם.
אם אתם בסדר עם זה אז יאללה, בואו תכניסו קצת חומוס לעיניים שלכם.


חמוצים, עגבניה, בצל, אבו שאקר
החמוצים היו אחלה אבל העגבניה הייתה ממש ממש טובה


ובכן, זה היה יום של טיולים וסיבובים.
הגענו לחיפה עם הפנים בין הידיים (מרוב עייפות) ואחרי סידורים מרובים הגיעה שעת הצהריים ותרנו אחרי המלצה של חבר אל חומוס אבו שאקר הממוקם בנוחות בשדרות המגינים 29.
אני מקווה שכולם כבר שמו לב שאנחנו מוסרים כתובות של מקומות בהם ביקרנו בתחתית הדף, ניתן לראות את הכתובת וכשמקליקים עליה גם להגיע לאזור בגוגל מפות.
המקום היה עמוס והתיישבנו במקום צמד שבדיוק סיים.
צריך לציין שיש עוד חומוסיות והן די צמודות (ועוד המון מקומות מגוונים מאוד על הרחוב) ובדיעבת נאמר לי שגם אלו הצמודות מומלצות, אך הפעם כאמור הלכנו בעקבות המלצה מסויימת.
אל השולחן הגיעה צלחת עם חמוצים, עגבניה פרוסה ובצל. אחלה דרך להתחיל ארוחה.


פיתות וחמוצים, אבו שאקר
פיתות שטוחות וכו'

אל השולחן הצטרפו פיתות מהזן השטוח והדק.
הן היו מספיק טריות וטעימות כדי שלא נתלונן עליהן.
בשלב הזה לקחו את ההזמנה שלנו, השירות היה מעט מבולבל אבל מאוד שמח ולבבי.
אחרי כמה זמן לקחו את גם ההזמנה של השתיה.


בורגול, מג'דרה, אבו שאקר
הבורגול מימין והמגג'רה משמאל (בשביל האשכנזים)


אחרי דקות מספר השולחן אירח עוד שתי צלוחיות, הפעם בורגול ומג'דרה.
שני התבשילים היו עמוסי בצל כך שאפילו לא שקלתי לרגע לנסותם.
אני יכול להעיד בכ"ז שהריח היה מצויין וגם מראה העיניים היה לבבי.
אגב, התוספות הכיפיות הן כנראה מה שהופך את מנת החומוס לטיפה יותר יקרה מהרגיל.


חומוס אבו שאקר
חומוס אבו שאקר, אומרים עליו דברים


הנה הוא בא, הנה הנה, חומוס אבו שאקר.
כמה יפה ככה טעים, אבל לא מיוחד. הייחוד אולי בכמות הגדולה. בקושי סיימתי, הרמתי ידיים כמה וכמה פעמים תוך כדי.
הוא לא היה מגעיל, לא היה רע, לא היה בינוני, אבל הוא לא היה חומוס שחושבים עליו אחרי.
הוא לא הרגיש כמו חומוס שאתה רוצה לחזור אליו במיוחד.
אולי זה היה יום כזה, אי אפשר לדעת מביקור אחד בלבד.
אחרי הכל, החומוסיות האחרות ברחוב היו כמעט ריקות ואצל אבו שאקר היה מפוצץ מקיר לקיר.
קשה לי להסביר, החומוס טוב, החוויה חיובית, אבל פיצוצים על הלשון וכוכבים בעיניים לא היו.


קפה, אבו שאקר
קפה קטן סוגר עניין


ואז בא קפה קטן בשביל לסגור עניין.
מפתיע איך אפילו בחום הזה הקפה יושב מצויין בגרון ובבטן ומשחרר את הגוף שלך מהכובד של הארוחה.
הוא גם מאזן את חום הגוף עם הרחוב הלוהט ואתה יוצא אנרגטי ואפילו מעט רענן.
הקפה היה מצויין אגב.

היו גם פלאפלים שהסתובבו אבל אני לא זוכר אם הגיעו אלינו, הארוחה הזו התרחשה לפני קצת יותר מחודש ואני זוכר פרטים כאלה ואחרים (למשל קבוצה של עורכי דין שישבה לידנו, הם קיבלו פלאפלים, הצטרף אליהם בחור חדש ודרש פלאפלים חמים וטריים, למרות שהייתה לידו צלחת שהונחה שם רק לפני שתיים-שלוש דקות) אבל על הפלאפל אני לא זוכר.

זה בטח גם המקום לספר שלחומוסיה יש היסטוריה והיא קיימת מתקופת המנדט.
השמועות אומרות שדווקא המסבחה בה היא הסיבה הכי טובה לקפוץ - חבל שלא אמרו לי את זה קודם.

מכירים? ספרו לנו קצת.

4 תגובות:

  1. הלכתי לאבו שאקר, יצאתי אבו סאקר

    השבמחק
  2. הכי הכי טעים אחלה חומוס אבו שאקר

    השבמחק
  3. אצל אבו שאקר (אצל אישתו והמשפחה) יש פיתות דקות מתוקות ששווה לבוא בשבילן בפסח

    השבמחק
  4. יהירות מגעילה
    הכותב כנראה לא הכין מעולם אוכל ולא יודע להעריך מה שהוא מקבל

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג