רוני פול, בשביל המסבחה.

לא יודע כמה שנים אני כבר מכיר את רוני פול, לדעתי עשר בקלות, אין לי מושג כמה שנים באמת המקום קיים אבל זו הייתה הפעם הראשונה שהסתובבתי באזור בשעות שהוא פתוח ומשדר הצלחה.
נכנסתי עם החבר שאול וזוגתו שתחיה בכבוד, התיישבנו בפנים ואני ושאול הזמנו משולשת כי אנחנו יודעים מה טוב.
למעשה מה ש"טוב" זה לנסות על ההתחלה את שלושת הכוכבים, כדי לדעת מה מהם טוב יותר ואם שווה בכלל לחזור.
על כך ארחיב עוד בהמשך.

המשולשת של רוני פול

פתאום ראיתי מישהו שנראה כמו אסף מחומוס אסף. הוא הסתובב וחילק הוראות, הושיב אנשים, בדק שכולם מרוצים, צעק שמות של הזמנות לכיוון המטבח, ממש כמו אסף מחומוף אסף.
האיש שם לב שאני בוהה בו ואמר לי שאני כנראה חושב שהוא אחיו התאום, אסף.
אני לא ממש האמנתי, כזה אני, אדם פשוט, שלא מאמין ישר, אני עדיין ממתין לביקור אצל אסף כדי לוודא.
בנתיים, הגיע צ'יפס, ומנות החומוס גם הגיעו.

אחלה צ'יפס ביתי שבעולם, כמו בבית אבל יותר טוב.

המקום עצמו די גדול, ובחוץ יש עוד מקום ונראה לי שגם הייתה קומה שניה. קראתי איפשהו שהם נחשבים לחומוסיה שאפשר להכניס לתוכה הכי הרבה אנשים בישראל.
הפול היה בסדר ומטה, את הטעם של החומוס לא זוכר בוודאות, אבל המסבחה הייתה ממש ממש טובה. מאוד לימונית, טיפה חריפה, עדינה ועשויה ביד של מומחה.
בביקור הבא אני אתמקד במסבחה ואשאיר את השאר להרפתקנים, למרות שלדעתי יהיה מעניין לנסות גם חומוס גרגרים.

אם אתם בסביבה ויש לכם מקום בבטן, למה לא.
אם אתם בדרך לאכול ביפו - תעצרו, טובות שתי מנות מהאחת.