אתם כותבים: אמריקן פיצה, גרין רול סושי, הקישריה, חומוס אסלי, ג'חנון קול

קוראים יקרים,

שוב חוזרת הפינה "אתם כותבים"; אותו רגע קסום בו אתם מתלוננים ואנחנו עוזרים לקולכם להשמע.

הגולש א.ג. כותב על משלוח מ:אמריקן פיצה רמת גן

הפיצה הגיעה באיחור מוגזם והונחה בלובי רנדומלי בבניין. כשמצאתי אותה - זכיתי להנות מפיצה קרה וקולה חמה. בנוסף לכך שהבצק היה יבש, קיבלתי את התחושה שחוסכים עלי ברוטב פיצה. למעשה, זה היה קרוב יותר ללחם עם קצת גבינה וקצת אננס, מאשר לפיצה. האננס היה קשה ובקושי לעיס.

חבר שהזמנתי איתו ביקש למסור "לג'חנון היה טעם לוואי רע והלחם שום היה שרוף".

תלונה שהגיעה על גרין רול סושי, תל אביב

עשיתי הזמנה ענקית דרך האינטרנט והמשכתי לסידורים ברחבי הבית. אחרי שעה וחצי של המתנה התקשרתי רק כדי לגלות שבגלל לחץ במטבח ההזמנה עדיין לא הועברה לטבחים. הציעו לי להמתין עוד כשעה לאוכל, או לקבל פיצוי בפעם אחרת. כבר היה ממש מאוחר והחלטתי לוותר.

אחרי שבוע התקשרתי להזמין, ואח"כ שוב כדי לוודא שאכן מכינים את האוכל. הייתי צריך לספר את הסיפור של הביטולים והאיחורים לשני אנשים שונים כדי לקבל את הפיצוי, ובסוף כשהאוכל הגיע קיבלתי אגרול רטוב לחלוטין (לא קריספי, פשוט עלה בצק לח) ופטריות בטמפורה שהיו רטובות גם מבחוץ וגם מבפנים, בגדול גושי בצק עם פטריה.

הסושי היה אחלה, באמת שיש להם סושי אחלה, אבל אני לא זמין מהם יותר אף פעם. לא שווה להיות טבעוני כי מתייחסים אליך כאל לקוח שבוי.

משלוח ארוחת צהריים מהקישריה (הגולשת מעיין)

במשך בוקר שלם אספתי קבוצת עובדים שרצו קישים (יש מינימום הזמנה ממש גבוה). אחרי שעשינו את ההזמנה וקיבלנו אישור - התפזרנו אישה אישה למשרדה. טיפה לפני מועד המשלוח קיבלנו הודעת ביטול, ונשארנו ללא אלרנטיבות ורעבות. אחרי שיחת תלונה נאמר לנו שהמסעדה בכלל סגורה והמייל אישור היה פאשלה של מישהו.

רון, חומוס אסלי

מה לעשות ואין יותר מדי חומוסים טובים שאפשר להזמין דרך תן ביס.

נכנעתי לחוסר ברירות ולחץ חברתי והזמנתי חומוס אסלי, שהוא גם ככה רק בסדר, במיוחד בשביל "מוסד" שפתוח כבר מלא שנים. קיבלתי מסבחה במקום חומוס, ופלאפלים כמעט קפואים. בונוס מפתיע: כל הפיתות היו רטובות מהמים של החמוצים שלא היו סגורים טוב.

יוסי על ג'חנון קול

מזמין מהם מלא והם תכלס לא רעים בכלל וגם לא יקרים, אבל תמיד תמיד משאירים את האוכל במקומות לא ברורים והולכים. השליחים שלהם מסרבים להכנס לבניין משרדים שאני עובד בו, משאירים אצל השומר, אצל השומר בבניין ליד, בקומות אחרות, בחדר מדרגות ועוד. לא ברור מי נגד מי.



צר לנו על כל המקרים, אבל לפחות נתתם לנו חומר למחשבה.
צוות אוכל בחוץ מקווה שהתלוננתם גם בקרב המסעדות ושירותי המשלוח כדי לשפר את היחס אליכם ואל לקוחות אחרים.
בברכת שהכל נהיה בסבבה,
ביי.




נ.ב.
ראו מצורף בזאת תמונות שהגיעו יחד עם התלונה על סושיית גרין רול:

אגרול לח

פטריות בבצק רטוב

סאלוף ובניו או "איך הפסקתי לאכול והתחלתי להתגעגע לתימן"

מאת Beefgallo & Sabib:

הפוסט הבא שובר את הסדר ההגיוני הנהוג כאן בדרך כלל.

הסיבה לכך שהוא נכתב במספר חלקים וע"י שני אנשים; בייחוד כיוון שמדובר במקום שעדיין חווה קשיי השקה וגדילה.

אי לכך - ניסינו להיות יותר הגונים ולתת למקום הזדמנות במספר פעמים ובעזרת רשמים של סועדים שונים.

פטריות חמות וטחינה קרירה

התחלה:

סיבת ההתרגשות העיקרית שלי ושל מכרי שהלך איתי לאכול בסלוף ובניו הייתה מהמיקום הנוח.
הייתי מספר פעמים בסאלוף בשוק פתח תקווה והחוויה של תמיד הייתה מאוד מוצלחת, אבל זה אפשרי עבורי רק בימי שישי בצהריים הלוהטים ומצריך נסיעה לפתח תקווה. 
אבל הלב דורש לחוח.

עוד סיבה, הייתה העובדה שבסלוף ובניו יש מבצע של 50% הנחה עד השעה שמונה בערב. 

אודה מראש שלא לקחתי לחוח, כי הוא לא הופיע בתפריט כפריט נפרד, אני מאמינה שמקבלים אותו עם חומוס ולא רציתי חומוס באותו רגע.

הזמנתי קובנה קטנה וטעימה שלא איכזבה, סלט פטריות חם וטחינה. הכל היה טעים ונחמד.
מכרי הזמין מלוואח שהיה לו גם נחמד. ואז גם קובנה כי שלי נראתה כ"כ טוב שהוא גם רצה, וגם הוא לא התאכזב. 
כמו כן שתיתי גולדסטאר.

השעה הייתה שבע וקצת בערב, והמקום התחיל להתמלא והיה חשוך, הומה ועם מוזיקה חזקה מאוד. אמנם אוכל טעים זה מספיק ולא באמת צריך להשתמש בחוש השמיעה 
והראייה כדי להנות ממנו, אבל לפעמים נחמד פשוט לדעת שאתה יכול, אם תצטרך. מצד שני, שמתי לב שבהרבה מקומות בתל אביב (ובערים אחרות גם כן) שבהם מוכרים  גם אלכוהול נוטים להחשיך כשמחשיך בחוץ, מעין סימן עבורנו לעבור להיות פרסונת הערב\לילה המשוחררת שמתחבאת בתוכנו כשאנחנו עמלים (לא פיזית, חלילה) מול מחשבינו לאורך היום הארוך והמואר במשרד הממוזג.

הקובנות והסלטים נגמרו די מהר, ולא הייתי מספיק רעבה כדי להזמין גם ג'חנון\מרק\חומוס או כל דבר אחרי שרציתי רק לטעום. זה נוח כשיש הרבה חברים ללכת איתם למקומות.

במעמד קבלת החשבון, הסתבר שסלט הפטריות משום מה לא שייך לדברים שיש עליהם 50% הנחה, מה שהיה מוזר וטיפה מבאס (לא כי ההפרש היה ענק, למרות שהמנות לא מאוד זולות במחירן המקורי) אלא כי זה מוזר שהם לא מציינים את זה, ושזה ככה בכלל.

המלצר ניסה להיות מאוד שירותי ואדיב אבל זה היה קצת קשה עם כמות האנשים. בשלב מסוים הובאו לנו צ'ייסרים של ערק על חשבון הבית - מחווה נחמדה ונפוצה באזור לצערי (או שמא?) ערק הוא אויבי המר, ומכרי גם לא שותה ערק, אז נאלצנו לדחות את המחווה וקיבלנו מבט תמה בתמורה. 

לסיכום, האוכל מוצלח, המחירים לא מאוד זולים, האווירה לא עממית אבל כן משקפת את האזור בו המקום נמצא, ומאוד רועש וחשוך. אלה דברים שקל לשפר, אם הם בכלל מפריעים לעוד מישהו חוץ ממני.

חזרה לפתח תקווה. (או לשוק התקווה, גם שם יש סניף של הסאלוף, אבל עוד לא יצא לי להיות שם כי ההגעה לשם בתחבורה ציבורית לא מאוד נוחה עבורי, אבל זה עוד יקרה)

חומוס גרגרים בטעם של פעם

התחלה חדשה:

הגענו אל המקום בצהריים שמשיים.
לא היה תור, והיו מספיק מקומות ישיבה בפנים היות והמקום נפתח לאחרונה.
לצערנו לא היה סלוף באותו רגע נתון (מעניין אם היו בנים באותו רגע, כי אחרת השם של המקום לא רלוונטי), אבל בכל זאת לא התייאשנו והוזמנו המנות הבאות:

1. חומוס - טעם ביתי, נחמד, עם חתיכות שום קצוץ גדולות, לא מנה שמגיעים במיוחד בשבילה אבל אחלה תוספת.
2. ג'חנון - שתי חתיכות עם טעם ומראה של קנוי \ מיקרו, לצד עגבניות מרוסקות מהמקרר וביצה סטנדרטית.
3. פטריות חמות - טעם לוואי מוזר.
4. צלוחית טחינה - אחלה שבעולם.
5. צלוחית ירקות און דה האוס - סבבה לגמרי.

קצת קשה לתת את הדעת ברצינות כשזה מגיע למקום על טהרת התימניות והוא מרגיש כאילו סתמי וטרנדי וחביב בלבד.
על פניו, נראה שאת אותה הארוחה אפשר היה להזמין גם בנאפיס, נרגילה ואפילו פיצה פרגו ושות'.

וכאן בדיוק נובע הקושי של לסקר מקום ברגע ההשקה: ייתכן והצוות הבין, השתכנע, השתנה לטובה או לרעה וכו'.
מכיוון שמקום טוב נמדד באחידות על פני זמן, נראה שמוטב לחזור אל המקום שוב כדי לתת ציון אמיתי, כי אי אפשר לשפוט.
ועם כל הכתוב לעיל - לא תמיד בא לחזור למקום שאיכזב אותך בזמן שכל הביקורות היללו. ואז גם נשארים עם מחשבה מטרידה, הייתכן ומבקרי מזון תל אביביים כותבים דברים סתם? או שאולי הם יאכלו כל דבר שיתנו להם ויכתבו כל קומוניקט שקיבלו במייל, אחד לאחד?

לאלוקים הפתרונים.
נשמח לשמוע חוות דעת אחרות מהשטח.
באהבה ובתאבון.

ג'חנון בטעם של מיקרו (במקור היו שתי יחידות)

לוקיישן: לא צריך להסביר את שוק לוינסקי

חלל: מושקע עם נגיעה של מוזנח

מזון:סבבה

שירות: חביב ואדיב

ניקיון: אחלה שבעולם (למעט המוזנח מלפני כמה שורות)

כתובת: נחלת בנימין 80

שעות פתיחה: א-ה' 11-24:00, ו' עד 18:00

יצירת קשר: 03-5221344

סלוף ובניו בפייסבוק

מאמא'ס בורקס: סעודה לילית

הסיטואציה הבאה בוודאי מוכרת לרבים וטובות:
בילוי לילי באזור אלנבי \ קינג ג'ורג', רעב, הכל סגור או עמוס, מתחשק משהו טעים ושמנוני, תחנת עצירה בדרך לדרינק הבא או רגע לפני שפורשים הביתה.

אם הינהנתם בהסכמה אז כנראה שגם אתם חלפתם לא פעם על פני המוסד ה"מיתולוגי" הזה, ואולי אפילו נכנסתם פנימה לבליסה קצרה.

פינוק קומפלט: בורקס פיצה,ביצה קשה, עגבניות מגוררות, חמוצים, טחינה, סחוג, שוופס תותית

מלבד שלל הבורקסים יש גם את השותפים הרגילים: ג'חנון, זיוה, מלאווח וכל הוריאציות (תוספות, מגולגל, דמוי פיצה, ממולא וכו') וקינוחים מהסוג העממי (בוואריה, מלבי, מוס, עוגת גבינה, קדאיף) בשלל גרסאות.
המחירים הגיוניים והכמויות בד"כ מספיקות - במיוחד אם זו רק עצירה. אם אתם רוצים לשפוך מנוע אז לכו על שתי מנות, לרוב זה יצא לכם בסביבות ה50ש"ח.

אם אתם לא רוצים את כל השפע המדהים שתיארתי, תמיד אפשר לחצות את הכביש לפיצה שירוקו, או להמשיך עם הרחוב טיפה לכיוון הסנטר עד שתגיעו לסניף החדש של פיצה עגבניה.

אגב פיצה עגבניה, עם סניף בסנטר, סניף בקינג ג'ורג' וסניף בשינקין - הם מכסים את האזור הזה לא רע בכלל, וגם הפיצה מוצלחת.

עוד נקודת זכות למאמא'ס בורקס, אפילו שתיים:

• יש משלוחים!
• יש אלכוהול זול אם אתם בקטע של להמשיך לשתות תוך כדי שאתם אוכלים - אפשר להוריד צ'ייסרים זולים של ערק על הבר מבלי לחשוש.

הג'חנון של אמא

כתבתי כבר בעבר על הדחפים שלי לאכול ג'חנון כשמחשיך.
בדרך כלל הג'חנונים הטובים כבר ישנים בשעות האלה, אבל אם מישהו באמת רוצה ג'חנון, הוא יכול לנסות איזה פיצריה של שעות הלילה לשלוח לו משהו.

אני החלטתי שאני רוצה ג'חנון לקראת חצות, מה שביטל את המקום האהוב העליי, ג'חנון מול הים.
נאלצתי להתפשר על הג'חנון של אמא, שהם גם יקרים יותר, גם פחות טובים (הג'חנונים שלהם קטנים, יבשים, לא מספקים) וגם לוקח להם שעה להגיע (לג'חנון מול הים לוקח עשר דקות ביום טוב).

ההזמנה הזו כללה:

1. קובנה זוגית
2. שני ג'חנונים
3. זיווה צהובה זיתים

לצערי לא תמצאו תמונות של השניים האחרונים ברשימה מכיוון שרצף העניינים העלים את הזיווה ראשונה, ואחריה הייתה תנומה (לפניה היו כמה ביסים מהקובנה), ואז ענבר באה ואכלנו ג'חנונים.

הקובנה כפי שתוכלו לראות מיד בתמונות הייתה מעט שרופה מבחוץ, הג'חנונים כפי שכבר ציינתי לא הרגישו ביתיים במיוחד או טובים מדי, אבל הזיווה הייתה מצויינת.

הביצים אגב היו מהסוג החום שיש לו טעם לוואי חזק מדי, כך שבעיקר נמנעתי מהן.

ביצים חומות של ג'חנון \ זיווה \ קובנה 

הראיתם איזה רסק?

עגבניות מרוסקות מעורבבות עם סחוג ירוק

חלת קובנה מעט שרופה מבחוץ

בשלב הזה נרדמתי

שלא תבינו אותי לא נכון, זה היה אכיל, זה היה טעים, אבל זה לא היה בצד הגבוה של סקאלת האוכל התימני. בלי להגזים - טעמתי ג'חנונים טובים יותר גם מהמקפיא ומהמיקרו. שלא לומר שהם לא יודעים מה הם עושים, אולי אחד הגורמים היה שעת הלילה המאוחרת או העובדה שהזמנתי קצת לפני הסגירה שלהם.
אם אין אפשרויות אחרות אז יאללה, לכו על זה. אם יש, אז מה השאלה בכלל.

אגב, ג'חנון קול כרגיל לא ענו לטלפון.

ג'חנון בלילות

אני אוהב בצק, אוהב אותו מאוד, אוהב אותו באלף ואחת דרכים.

אתמול בסביבות שתיים בלילה הערתי בפני זוגתי שאני מאוד רוצה ג'חנון.
מכיוון שלא היה לי חשק לקום מהמיטה ולחכות שעה לשליח (ולא היה לי גם חשק לקום למקפיא ולראות אולי נשאר משהו קפוא מפעם) החלטתי ללכת לישון רעב עם בטן שמקרקרת אחר מטעמי תימן.
יש אפילו מקומות שפתאום שולפים את הסיר בשבת, אחרי שכל השבוע היו סושיה.

יש המון ג'חנונים בתל אביב, יש מקומות יעודיים, ג'חנונים של פיצוציות, ג'חנונים של בורקסיות, ג'חנונים של פיצריות, השם ישמור כמה ג'חנון יש פה ברחובות של העיר.

אז כאמור,

אני אדם פשוט, וההיצע הגדול מבלבל אותי.
אשמח אם תעזרו לי למצוא מקומות זולים, טעימים, עם מנות גדולות, שפתוחים בשעות הנכונות של היממה (רמז: כל השעות נכונות).

ממתין לתשובות שלכם,
בברכה, אמן.