מעלילות הפרק הקודם:
אכלנו בחומוס סעיד אחרי שזה שב מפגרה ארוכה (של חודשים) שנראתה כמו סגירה.
היה הרבה אוכל, הוא היה טעים וזול יחסית, אכלנו עד שהתפוצצנו.
יום ב', כמעט אותה שעה, אנחנו חוזרים אל כמעט אותו שולחן.
הפעם רק אני אוכל, מזמין בדיוק את אותו הדבר: עסקית חומוס - מנת חומוס, צ'יפס, פלאפל, כוס לימונדה (30ש"ח).
גם השירות שונה, הפעם מגיעה במקום ג'יהאד (שהיה גם בגילגול הקודם של המקום) אישה חביבה, כשאני מזמין את מה שאני מזמין (הפעם רציתי רק חצי מסבחה וחצי פול) היא מתחילה להסביר לי שמה שאני מבקש זה בעצם מחלוטה.
רק שתדעו - אצל סעיד המקורי, זה שבעכו, המחלוטה היא פול עם גרגרי חומוס, בשמן זית ולימון.
במקומות אחרים היא עלולה להגיע עם חומוס, לפעמים יותר מעוכה, לפעמים פחות.
אבל מי אני שאתווכח עם מישהי שעובדת במקום ומכירה את התפריט ואת המנות, אמרתי טוב וחיכיתי. את מה שהגיע תוכלו לראות למטה.
מעל לשורות אלה תוכלו לראות מנה משולשת, אמנם מעוצבת בשונה מזו של הפוסט הקודם, אבל עדיין מדובר במנה כמעט זהה, טעימה מאוד ועשירה מאוד, עם כל העולם בצלחת אחת מתנגבת.
מבחינתי מלצריות יכולות להגיד לי מה שהן רוצות כל עוד מגיעים לשולחן כאלה טעם ויופי.
רק לראות את התמונה הזאת ואני כבר שוקל ללכת לאכול אצל סעיד גם היום.
זה אולי לא החומוס הכי מדהים בעולם, אבל הוא מספיק טוב לבדו - ואילו בתערובת הטעמים הזו הוא יכול להתחרות ברבים וטובים, במיוחד מהסביבה הקרובה.
יום אחרי יום, הפלאפל נשאר אותו פלאפל אבל הצ'יפס משתנה?
ביום א' הצ'יפס היה ביתי, גדול ושמנמן. ביום ב' הצ'יפס נראה ומרגיש על הלשון כמו צ'יפס שמגיע למסעדה קפוא ממפעל.
זה לא שהוא לא טעים, אבל זו בהחלטה הפתעה. חלק ממה שמביא אנשים למקומות בפעם השניה הוא התקווה לקבל בדיוק את אותה המנה, עקביות במטבח של בתי עסק הוא נושא שיש להקפיד עליו.
עם זאת, תקופת הרצה, מי אני שאזרוק אבנים על הים?
אז זהו למעשה, נגמרה הבדיקה, נגמרה הארוחה, שוב יצאתי שבע, וגם ענבר אכלה אפילו שלא הייתה רעבה, סתם היה מלא אוכל והוא היה מזמין.
הפעם יצא שבנוסף לעסקית הזמנתי עוד פעמיים שתיה, האוכל היה חם, מעט חריף (לא שזה מפריע) מהרגיל וגם הייתה עליה לא נעימה בטמפרטורות ברחוב. כוס הלימונדה נעלמה בשלוק, אחריה בקבוק סודה ואח"כ פחית קולה זירו שאת תחילתה שתיתי בעודי המתנתי לחשבון, את ההמשך כבר שתיתי בדרך.
לסיכום:
אם כי היו הבדלים בחלק מהדברים, שמחתי לגלות שהאוכל נעשה והוגש באותה רמה וכמות.
החלק החשוב, החומוס, היה מצויין בשני הביקורים, שזה בערך כל מה שאפשר לבקש מחומוסיה.
אם מי שמגיע איתכם לא רוצה חומוס - אל תשכחו שיש גם שיפודים, שניצלים, דברים מהגריל ואפילו שווארמה (יש בצמוד שווארמיה שמחוברת לאותו המטבח ומאויישת ע"י אותו הצוות).
חומוס סעיד הוא אחלה מקום לאכול בו ארוחת צהריים אם אתם בסביבה, ואם יש לכם חשק למשולשת ממש טובה - שווה גם להתאמץ.
אכלנו בחומוס סעיד אחרי שזה שב מפגרה ארוכה (של חודשים) שנראתה כמו סגירה.
היה הרבה אוכל, הוא היה טעים וזול יחסית, אכלנו עד שהתפוצצנו.
יום ב', כמעט אותה שעה, אנחנו חוזרים אל כמעט אותו שולחן.
הפעם רק אני אוכל, מזמין בדיוק את אותו הדבר: עסקית חומוס - מנת חומוס, צ'יפס, פלאפל, כוס לימונדה (30ש"ח).
גם השירות שונה, הפעם מגיעה במקום ג'יהאד (שהיה גם בגילגול הקודם של המקום) אישה חביבה, כשאני מזמין את מה שאני מזמין (הפעם רציתי רק חצי מסבחה וחצי פול) היא מתחילה להסביר לי שמה שאני מבקש זה בעצם מחלוטה.
רק שתדעו - אצל סעיד המקורי, זה שבעכו, המחלוטה היא פול עם גרגרי חומוס, בשמן זית ולימון.
במקומות אחרים היא עלולה להגיע עם חומוס, לפעמים יותר מעוכה, לפעמים פחות.
אבל מי אני שאתווכח עם מישהי שעובדת במקום ומכירה את התפריט ואת המנות, אמרתי טוב וחיכיתי. את מה שהגיע תוכלו לראות למטה.
 |
| חומוס, טחינה, מסבחה, פול, גרגרים, שמן זית, מיץ לימון, מעט חריף, מתובל ביד נדיבה, שפע של פטרוזיליה. |
מעל לשורות אלה תוכלו לראות מנה משולשת, אמנם מעוצבת בשונה מזו של הפוסט הקודם, אבל עדיין מדובר במנה כמעט זהה, טעימה מאוד ועשירה מאוד, עם כל העולם בצלחת אחת מתנגבת.
מבחינתי מלצריות יכולות להגיד לי מה שהן רוצות כל עוד מגיעים לשולחן כאלה טעם ויופי.
רק לראות את התמונה הזאת ואני כבר שוקל ללכת לאכול אצל סעיד גם היום.
זה אולי לא החומוס הכי מדהים בעולם, אבל הוא מספיק טוב לבדו - ואילו בתערובת הטעמים הזו הוא יכול להתחרות ברבים וטובים, במיוחד מהסביבה הקרובה.
 |
| מפלצת הספגטי המעופפל בגרסאת פלאפל \ צ'יפס. |
יום אחרי יום, הפלאפל נשאר אותו פלאפל אבל הצ'יפס משתנה?
ביום א' הצ'יפס היה ביתי, גדול ושמנמן. ביום ב' הצ'יפס נראה ומרגיש על הלשון כמו צ'יפס שמגיע למסעדה קפוא ממפעל.
זה לא שהוא לא טעים, אבל זו בהחלטה הפתעה. חלק ממה שמביא אנשים למקומות בפעם השניה הוא התקווה לקבל בדיוק את אותה המנה, עקביות במטבח של בתי עסק הוא נושא שיש להקפיד עליו.
עם זאת, תקופת הרצה, מי אני שאזרוק אבנים על הים?
 |
| עכשיו אני סתם ממתין לחשבון. |
אז זהו למעשה, נגמרה הבדיקה, נגמרה הארוחה, שוב יצאתי שבע, וגם ענבר אכלה אפילו שלא הייתה רעבה, סתם היה מלא אוכל והוא היה מזמין.
הפעם יצא שבנוסף לעסקית הזמנתי עוד פעמיים שתיה, האוכל היה חם, מעט חריף (לא שזה מפריע) מהרגיל וגם הייתה עליה לא נעימה בטמפרטורות ברחוב. כוס הלימונדה נעלמה בשלוק, אחריה בקבוק סודה ואח"כ פחית קולה זירו שאת תחילתה שתיתי בעודי המתנתי לחשבון, את ההמשך כבר שתיתי בדרך.
לסיכום:
אם כי היו הבדלים בחלק מהדברים, שמחתי לגלות שהאוכל נעשה והוגש באותה רמה וכמות.
החלק החשוב, החומוס, היה מצויין בשני הביקורים, שזה בערך כל מה שאפשר לבקש מחומוסיה.
אם מי שמגיע איתכם לא רוצה חומוס - אל תשכחו שיש גם שיפודים, שניצלים, דברים מהגריל ואפילו שווארמה (יש בצמוד שווארמיה שמחוברת לאותו המטבח ומאויישת ע"י אותו הצוות).
חומוס סעיד הוא אחלה מקום לאכול בו ארוחת צהריים אם אתם בסביבה, ואם יש לכם חשק למשולשת ממש טובה - שווה גם להתאמץ.
