הפתעה: פונדק אסא סטקיה

קודם כל המיקום:

מיקום זה חשוב, שהרי נאמר לוקשן לוקשן לוקשן.

פונדק אסא (סטקיה, כך במקור) אמנם משווק כסניף בית דגן, להבדיל מאחרים, אבל בפועל הוא נמצא בתחנת דלק הלכודה בין בית דגן, מחלף השבעה ומכון וולקני.

שנית, ההיסטוריה:

אין לי מושג מתי הם פתחו, לכאורה לפני חמישים שנה.

יכול להיות שזה נכון, המקום בהחלט משדר "ותק", וכך גם הלקוחות.

אני זוכר שאכלתי שם כמה פעמים לפני כעשרים שנה, וזה נראה דומה, הריח דומה, והיה מפוצץ בסועדים בצורה דומה.

הדבר היחיד שהשתנה הוא שאינני אוכל בשר יותר, אז לא היו לי סיבות לבוא.

העלילה:

עצרנו לארוחת צהריים לפני מסע כבוד אל בית עלמין.

כל הדרך ניסו להזהיר אותי שלא יהיה לי מה לאכול, כאילו אני פרימדונה, מסרב לישון על עדשים, צועק על המלצרים ומצר על האפשרויות. יהיה בסדר.

ואכן היה.

מבין אופציות החומוס המצומצמות, חומוס רגיל עם טחינה רגילה יצא דווקא מהמם, טעים, ומפתיע ביותר.

וואללאק הופתעתי לטובה.

אם אתם נתקעים עם אנשים שממש רוצים לגרור אותכם למקום של מינגולים - לפחות יהיה לכם חומוס לא רע. 

גו נודלס

זה היה בערב שישי, השמים היו חשוכים כמו הלילה, ייתכן וזה היה בגלל שכבר היה לילה וייתכן שזה היה סממן למצב הרוח שלי שהוקרן החוצה ושידר רעות.
החלטתי לנחם את עצמי ואת קרוביי בקצת אוכל מפנק מהמגזר האסייתי.
רציתי נודלס אך רוב המקומות המומלצים כבר רחצו את הווק בשעה הזאת אז החלטתי לברור את האפשרויות שנותרו.
השם שעלה בגורל היה גו נודלס.

להלן ההזמנה:
1 x אגרול ירקות   15 ש"ח
1 x אדממה   12 ש"ח
1 x סאטה   44 ש"ח
בתוספת: עוף (5 ש"ח )
אטריה לבחירה: אטריות אורז רחבות (3 ש"ח )
ניתן להוסיף גם: בוטנים (2 ש"ח )
הערות: בלי בצל \ בצל ירוק \ עירית בבקשה שהמנה תהיה מלאת רוטב
1 x קארי אדום   40 ש"ח
בתוספת: עוף (4 ש"ח )
אטריה לבחירה: אטריות ביצים
ניתן להוסיף גם: בוטנים (2 ש"ח )
הערות: בלי בצל\ בצל ירוק\ עירית, ואם אפשר שהמנה תהיה עשירה ברוטב
1 x עיקרית בקר   42 ש"ח
איזה מנה: בקר חצילים
אורז לבחירה: לבן מאודה
הערות: בלי בצל\בצל ירוק\עירית
דמי משלוח   7 ש"ח
סה"כ   160 ש"ח

שלום, זה אגרול.

לצערי, ניסיונות קודמים גו נודלס נגמרו בחוות דעת אשר משותפת לי עם חברים אחרים. כולם אומרים שגו נודלס הם מעט פרווה, קצת תפלים, מעט משעממים, די בסיסיים, חסר להם איזה אומף, טיפה מקוריות, קצת ביצוע, הם לא מספקים את הסחורה עד הסוף אלא נשארים איפשהו באפשרויות האחרונות ורק כי הם פתוחים עד מאוחר.

שלא תבינו אותי לא נכון, אני תמיד מוכן לתת עוד הזדמנות וזו הייתה היא.

אורז לבן לצד בקר עם קישואים, חצילים וזהו.

המנה הראשונה שהכנסתי לפה הייתה הבקר עם החצילים והקישואים שמגיע עם אורז.
הייתה למנה מתקתקות נדרשת אם כי לא חזקה מספיק, גם לא הייתה החריפות שבד"כ יש במנות כאלה.
במקום הנ"ל הורגשה במנה מרירות מיותרת שכנראה נבעה מהחצילים שלא הספיקו להפריש את הטעם הרע מבעוד מועד או שפשוט טוגנו והוגשו באותו שמן עם העקיצה על הלשון שמלווה חצילים מדי פעם.
הצד הטוב של המנה היה שהיא הייתה בכ"ז טעימה ומספקת ואפילו אוסיף לשבח על נתחי הבקר שהיו נעימים לשן, רכים ועם זאת עשויים במידה וכלל לא סחוסיים \ שומניים כך שלא היו יריקות כלל.

אדממה וחברים.

הקורבן הבא היה האדממה. אלה אמנם סה"כ פולי סויה, אבל תמיד אפשר להעיד על הכמות, הניקיון והטריות, סוג המלח, כמות הנוזלים ועוד.
היה מלח גס בשלמותו, הפולים היו חמים, הנוזלים התחילו לצאת רק אחרי זמן מה כך שלא היו שלוליות על ההתחלה. הפולים נראו ברובם צעירים (התרמילים, כן?) אם כי היה חיסרון בזה שרוב התרמילים היו של שני פולים ואף של אחד, ולא היו מהגדולים יותר שנותנים קצת יותר בכל "פיצוח".

שקית הפתעות.

לא הגענו אל האוכל האמיתי ולא סיימנו את האדממה, אגרול אחד נפל קורבן.

לח אך מוצלח.

בשלב הזה השובע כבר התיישבת בבטן.
אני הגנבתי טעימה מהקופסאות האחרון והן הלכו הצידה ומשם אל המקרר.
התרגשות אמיתית לא התרשמה, טעמים רגילים למדי, מנת הקארי שהייתה אמורה להיות חריפה לא הייתה חריפה כלל, והטעם שלה דמה יותר למנת הסאטה במקום למנה השניה.
שתי המנות אגב שחו לחלוטין ברוטב, אני מניח שזה היה המענה לבקשה שלי בה ניסיתי שלא יגיעו יבשות.
אחרי זמן מה המנות המשיכו למקרר.

ארוחת בריאות לנשמה.

בדיוק כמו עם החיבה שלי (שלא כולם מסכימים איתה) לפיצה מהמקרר, גם נודלס אני נוטה לאהוב למחרת (אף שיש כאלה שמעדיפים לזרוק) כי הטעמים נספגים טוב יותר, מתערבבים, המנה מקבלת זהות ויש זמן לכל רכיב לתת את שלו ולספוח את של האחרים.

המנות מהמקרר היו טעימות יותר מאשר מצב הצבירה המקורי שלהן.

לטובתן יאמר שהעוף היה 99% נקי, בלי חתיכות שיורקים או מתבאסים עליהן.

אפשר גם לשבח ולהיד שהיה הרבה מהכל.

כאמור הטעמים לא היו שונים במיוחד, כמעט ולא היה הבדל למעט סוגי האטריה.

אטריות האורז הרחבות אגב היו קצרות מאוד, תהיתי אם זה אורכן המקורי או שאולי קיבלתי את השאריות השבורות מהתחתית.

בכל מקרה, אולי אנשים עם חיך רגיש מדי יעדיפו לאכול מנות עם טעמים כמעט לא מורגשים ועם חריף שאינו חריף.

אני מעדיף טעמים עזים והבדלים בין מנות שונות, מבחר גדול יותר של מנות ועוד דברים.

האגרולים היו מצויינים אגב, גם הרוטב החמוץ מתוק שהגיע איתם היה מהסוג הטוב.

תופתעו, אבל יש מקומות שיכולים להרוס גם את זה.

אגב, ההזמנה התבצעה דרך האתר שלהם, היה פשוט וקל, ידידותי, מהיר, המשלוח הגיע מהר והשליח היה חביב.

סניף רק בשר ראשון לציון - טעות משפחתית.

תשאלו אותי למה אין לפוסט הזה תמונות, ובכן זה בגלל שלא היה אמור להיות פוסט.
זו הייתה ארוחה משפחתית למשפחה המצומצמת, סה"כ יצאנו החוצה כדי לאכול, לדבר וסתם לבלות זמן איכות ביחד אבל בחוץ.
הסיבה שיש פוסט היא כי העניין נגמר בהרגשה מעורבת.

יש שיגידו (אפילו מעל עמודי "הארץ") שהלקוח הקולינרי בישראל הוא מפונק מדי, דורש יותר מדי, מחזיר מנות, צועק על מלצרים, יומרני ביחס למה שהוא רוצה לשלם או להבנתו הכללית. אולי זה נכון במקרים מסוימים, אבל הייתי רוצה להאמין שאני הוגן למדי, יודע לפרגן, נותן הנחות ובעיקר אדם פשוט עם לב זהב.

ההוכחה לכך שאני סלחן ורחום היא שהלכנו מלכתחילה לסניף אחרי הביקורת הקודמת על רק בשר.

אני אבנה רשימה כדי שלא אתחיל להתפזר, יותר קל לי לעבוד לפי נושאים מסודרים, ככה גם אוכל לראות מה בדיוק ציינתי ומה לא:

• המיקום יחסית נוח, אמנם בחלק הטיפה מבאס של אזור התעשיה הישן של ראשון לציון, ככה שאם תבואו בסוף השבוע ייתכן ותישארו בלי חניה ותתקשו לעבור עקב בליינים, אבל באמצע השבוע מדובר באזור נוח, ליד חניון גדול, יש אפילו תחבורה ציבורית וטאבון \ שאוורמה ליד, למקרה שאתם עדיין רעבים או לא רוצים לבוא רעבים לגמרי.
• העיצוב טיפה חלש. צד אחד מכוסה לוחות עץ, צד אחר במשהו שנראה כמו אבנים (לא נגעתי אז אני לא יכול להבטיח שום דבר). מעל החלל היו קורות עץ, טאץ' נחמד, אבל מעל קורות העץ היו תקרה אקוסטית ופלורוסנטים - זכר ממשהו שהיה שם קודם, עם מראה של משרד מהעבר.
• הזמנו מקום מראש, ואפילו התקשרו אלינו לוודא שהכל בסדר כשאיחרנו טיפה. כשהגענו למסעדה גילינו שיש תפוסה של כארבעה שולחנות בלבד, ככה שהרגשתי טיפה מרומה. זה לא שגזלנו להם מקומות. מה שכן, השיחה הייתה מנומסת, הגישה חיובית, ובתור בעל עסק אני רואה איך זה דווקא עושה משה טוב ללקוח ומראה על איכפתיות או לפחות על ניסיון להזכיר לך לבוא לבזבז כסף.
• שיטת הזמנת הבשר היא כמו בשאר סניפי רק בשר, ישנה ויטרינה מקוררת ואדם הפורס לך את הנתחים ושוקל אותם בעודך מסתכל על גושי בשר או על המחירון ומנסה להבין מה בא לך. אנחנו ידענו מה אנחנו רוצים. חתיכות הבשר לא היו בסדר מופתי ולא היו סקסיות במיוחד - עד כמה שבשר מקורר יכול להיות מזמין. האיש בדלפק היה סוג של חביב, אם כי היו שני אירועים בשיחה איתו שהיו לא נעימים, אבל אעדיף שלא לציינם, מחמת אי הנעימות.
• חזרנו לשולחננו ומיהרתי להזמין את מה שזכרתי שכולם אוהבים, אבל היו כאלה שהעדיפו לבחון את התפריט שוב ושוב אז המלצר הלך בנתיים, וכשהוא חזר הוא לא זכר מה ביקשתי בהתחלה.
• כשכולנו הזמנו יחד ביקשנו שהמנות יצאו באופן רנדומלי, ז"א ע"פ מה שמוכן קודם. זה לא קרה, כי ע"פ ההיגיון לא הינו אמורים להגיע למצב בו אנחנו ממתינים רבע שעה לשתיה שלנו או למנת לחם ומטבלים. כל הנ"ל כמובן הגיעו יחד עם מנות ראשונות אחרות, מה שאומר שהמנות לא יצאו ברגע שהיו מוכנות, אלא כולן יחד. חשבון פשוט.
• הבשר עצמו היה סביר, אבל כשאני אומר סביר הכוונה היא לא ל"שלום שלום היה בסדר בואו נחזור שוב כי זה בסך הכל משתלם" אלא סביר בקטע של "במחיר כזה הייתי מצפה למשהו טעים יותר, פחות יבש וטיפה יותר מוקפד" או אפילו "מה, אני מכין סטייקים טובים יותר על המנגל בטיילת".
• המנות הראשונות התעלו על הבשר.
• לקינוח חלקנו פרפה חלבה, מנה ממש ממש טובה, באמת, קינוח אדיר.
• החשבון עלה על 500 ש"ח, אבל מכיוון שיש לי כרטיס חברות קיבלתי 20% על הבשרים.
• רק הבוקר הבנתי שהייתי צריך לשלם באשראי כי כרטיס ויזה כ.א.ל נותן הנחה נוספת ברק בשר והייתי צריך לחשוב על זה מראש כצרכן נבון וברגע האמת בתור אדם שלא רוצה לתת יותר מדי כסף לעסק מאכזב על ארוחה בינונית מאוד.
• אגב, לא היה אסאדו, מה שביאס אותי מאוד כי אני אוהב מאוד את גוש השומן הנוזל הזה עם העצמות הגדולות שלו. לא היה אפילו את הרוטב של האסאדו, ואמרו לי לחזור מחר (ז"א היום, ז"א לפסטיבל הבשר) כי שם הם דווקא יככבו.
• היה סוג אחד של קבב, אבל לא היו הקציצות שענבר חיפשה. ניסו לשכנע אותה שאין שום קציצות ותמיד ובכל הסניפים יש רק את הקבב המדובר. זו כמובן טעות כי תוכלו אפילו לראות אותן בפוסט הקודם, זה שיש אליו לינק למעלה, ואם יש תמונה סימן שאנחנו לא שקרנים שבודים קציצות ממוחינו הקודח.

הייתי רוצה להאמין שהכל חלק מהקנוניוה הראשונית, הרי ידוע שהטובות שברשתות נוטות לא לספק את הסחורה כשהן פותחות סניף בראשון לציון. 

כדי לחזק את הטענה הזו אוסיף כי כשהם במיטבם - רק בשר סניף סלמה מגישים אוכל הרבה יותר טעים ונעים.

זה סיפור נורא יפה וארוך, ואני מבין אם לא תקראו אותו או אפילו תשללו אותי כי הלכתי למקום שכבר קיללתי בליבי (סניף אחר אמנם), אבל באמת שבראשון אין הרבה אפשרויות יותר טובות. אל גאוצ'ו הם גנבים כשרים. קאזה דו ברזיל כבר איכזבו בעבר ולא באמת רציתי להתאכזב שוב. ישנם מקומות נוספים עליהם שמעתי דווקא טובות אבל משום מה רציתי לנסות את רק בשר של ראשון לציון, גררתי את המשפחה ושילמתי על זה.

תהיו לי בריאים ותיזהרו מעקיצות.

ג'ירף נודל בר סינמה סיטי ראשון לציון

את המשלוח הזה הזמנו בשמחה רבה השמורה למקומות שאתה מכיר בו את הטעמים וממתין בשקיקה למנות.
למרות שאני סועד בעיקר בסניפים התל-אביביים של הרשת, אני מרוצה לרוב גם מהסניפים המרוחקים, ומוכן לסלוח להם על שינויים בהיצע המנות המיועדים למשוך קהל מקומי.
כך למשל בג'ירף ראשון אין חזיר ובייקון (מה שטיפה מבאס את הקיסרית החדשה אך משאיר אותה טעימה בכ"ז) אבל כן קיימות שם מנות שלא ממש קיימות במקומות אחרים או עם וריאציות קלות (למיטב זכרוני גם הייתה שם מנה שהזכירה פסטה עם קציצות והסירו אותה לאחרונה).

חוסר הנעימות התחיל כשהתקשרו אלינו מהסניף (בחרנו לחסוך זמן ולהזמין באינטרנט) כדי לבשר לנו שאי אפשר להזמין ביף רייס נודלס בלי בצל (משהו שאנחנו עושים די הרבה ללא שום הפרעה).
זה המשיך כשזוגתי המהממת נשארה על הקו עם נציג\ה של הסניף וניסתה למצוא אלטרנטיבה שתספק את התאווה שלנו למנה הספציפית.
על האי נעימות האחרת אספר אחרי שאתאר את האוכל.

הקיסרית החדשה: אטריות ביצים מקמח חיטה מלאה, עוף, ירקות ירוקים ואגוזי קשיו

 הקיסרית החדשה היא בין המנות האהובות עלינו אי פעם. המחסור בייקון פוגם בהנאה מבחינת הטעם המעושן שמתווסף למנה, אולי היה ניתן לשחזר אותו בעזרת תוסף כזה או אחר לרכיבים, זה בהחלט היה מוסיף.
המנה שקיבלנו הייתה לא מספיק רטובה לדעתי, מעט מיצים היו עושים קסם לאיטריות שהיו מעט דביקות.

צ'אזה: (מעורבב, האורז מגיע בכלים נפרדים)  פילה בקר וחצילים ברוטב חריף מתוק

מבחינתי הצ'אזה תמיד תהיה האחות הנחותה של מנת בקר הסצ'ואן של מועדון הקצינים. המנה כמעט זהה בתיאורים למעט רוטב הקרמל המתוק חריף (ופיסות הצ'ילי המיובש העצומות שמגיעות במנה). ההבדל הוא למעשה במילה קרמל ובעובדה שהסצ'ואן מגיע עם פיסות עדינות יותר של בשר, להבדיל מאלה של הצ'אזה שלא תמיד נלעסות או ננגסות בכיף.

המנה הזו הייתה בינונית פלוס והשאירה הרבה אורז מיותר ולא מספיק חצילים שהיו הלהיט הגדול שבה.

המנה החריפה: אטריות ביצים עם עוף, חלב קוקוס, קארי אדם, בצל ירוק, בוטנים וכוסברה, בלי הכוסברה והבצל הירוק

המנה החריפה הייתה מאכזבת מאוד. למעשה היא טעימה בדיוק לביס או שניים, מה שהופך מנה גדולה שכזו לחדגונית מאוד. למזלנו היו לנו שלוש מנות להתחלף בהן, ככה שכל אחד מהמזינים קיבל קצת מהכל והיה איזון של הטעמים. האיטריות דמויות הפסטה היו יבשות ודביקות, העוף היה בחתיכות גרוטסקיות ולא מזמינות במיוחד.
החלשה מבין המנות, אבל תוספת נחמדת לרענון החיך בטעם חדש ופיקנטי בין ביסים אחרים.

וכעת לחלק הרע:
אמש היה סוער. היו רוחות חזקות ומעט מאוד טפטופים (בראשון לפחות).
כשהתקשרו אלינו לבשר שאי אפשר להוציא את הבצל (מה שאגב נטע ספק של מנה מוכנה מראש אחרת מדוע אי אפשר להסיר אחר מהרכיבים) ציינו גם שעקב מזג האוויר ייתכנו עיקובים.
זוגתי השכילה להעיר שאנחנו נמצאים במרחק לא רב מהמסעדה - עד רבע שעה בהליכה נינוחה \ פחות משתי דקות בכלי תחבורה ממונע, ואמרו לה שלא תדאג כי המנות האחרון כבר מוכנות ורק יכינו את המנה החלופית ויוציאו אותה לשליח שנמצא בסניף [כל זה קרה כמובן אחרי שכבר הזמנו ועבר זמן מה]
מה רבה הפתעתנו כשקיבלנו את המנות שעה ועשרים דקות אחרי השיחה, מה שהופך את הזמן שעבר מרגע ההמתנה ללמעלה משעה וחצי.
דקות לפני שהשליח הגיע התקשרנו (שוב) כדי לשאול איפה האוכל, היינו נסערים ורעבים אך מלבד "בדרך" לא הוצע לנו שום פיצוי או הסבר או אפילו התנצלות.

זה יהיה המקום לדברי סיכום, אבל אין לי תובנות מלבד שראשון לציון היא חור שחור בו כל רשת אהובה הופכת לגרועה מהרגיל, השירותיות ירודה וכך גם הטעם.
נותר רק להמליץ לקוראים שיקחו בחשבון שלא כל מקום אהוב מועתק \ מוטמע היטב בסביבה שונה או תחת ידיים אחרות (ראו גם את מוזס ראשון, או אפילו מוזס כפר סבא - תסתכלו בתגובות).

פסטיבל הבשר של רק בשר (סלמה)

הדחף הראשוני שלי אחרי חוויית אמש הוא פשוט לקלל. אני לא אעשה זאת כדי לא לזלזל בכובד הראש של הבלוג הזה, ברצינות בה אנחנו סופרים כל מילה ומתארים כל ביס.
אין ספק, זו הייתה חוויה רעה מאוד, כזו שלא מגיע לשום לקוח לחוות.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שאני ושאר כותבי הבלוג אכלנו ברק בשר, למעשה זו הייתה הפעם השמינית או התשיעית שלנו בפסטיבל, וגם היינו במקום בתור סועדים רגילים ביום רגיל - לא פעם.
החוויות לפעמים היו טובות מאוד, לפעמים פחות חיוביות, אבל בכישלון בסדר הגודל של אמש עוד לא נתקלנו.
הכתבה הזו הולכת להיות ארוכה, ואני אנסה לתאר את כל מהלך הערב, ככה שלא תפספסו שום שלב באסון האישי שחווינו.
אם מישהו מקוראי הכתבה נעלב, אנא ראו את העמוד שלנו "לציבור הנפגעים".

למי שלא מכיר, פסטיבל הבשר של רשת מסעדות רק בשר הוא אירוע של "אכול כפי יכולתך" במחיר של 160ש"ח (הנחה של עשרים ש"ח לחברי מועדון), בו המלצרים יוצאים בסבבים עם מגשים עמוסי בשר, והסועדים יושבים וצוהלים לצלילי מוזיקה הבוקעת ממערכת הבידור הנעימה. החלל של המסעדה מרווח, גבוה ונעים (קשתות פנימיות של אבן עתיקה, כמו ביפו), המוזיקה לא רעה, ויש שמחה באוויר.

יש מנות ראשונות בדמות צ'ילי עם שעועית, קרפצ'יו (לעיתים מוחלף בנתח כבוש), לחם, סלט, וצ'יפס על השולחן. כל אלה מתמלאים לפי בקשה וגם ללא בקשה לפעמים. ניתן לשתות יין ובירה באופן חופשי, וגם תפוזים \ אשכוליות \ מים.
הבשר שבא לבקר בשולחן הוא נתחי סינטה, אנטריקוט, קציצות, צ'וריסו, פיקאניה (או פיקיניה, תלוי את מי אתם שואלים) ואסאדו.
בסיום הארוחה יש שלושה סוגי קינוחים.

מנהל הסניף שמח נורא והכריז בגאון שהמסעדה שאמורה להכיל עד 80 סועדים מכילה 110. זה היה הסבב הראשון מבין שניים, אליו הגענו בשש וחצי. ההיגיון הבריא בצירוף לחשבון פשוט אומר ששלושים סועדים נוספו על אותה כמות האוכל, והמזון הגיע בהתאם, בלחץ.
המחסור הוא משהו שהורגש מאוד במהלך השהות שלנו, אפילו אמרנו זאת למנהל הסניף, והוא התבדח, אמר שיגיד "להם" להביא לנו אוכל; וכמובן שהחלק הזכור לכולנו מהערב היה החלק בו הוא נגע לי בבטן כדי להתבדח על רמת השובע שלי.
אני התבדחתי בחזרה על הטרדה מינית, והוא התרחק במהרה. לא ציינתי זאת עד כה, המנהל היה מבושם מיין ושמח מהפרנסה הטובה. זה לא חשוב מה הסיבות, העיקר שמישהו שמח.

אני לא יודע מה היה החלק הגרוע יותר בביקור.
אולי זו הייתה העובדה שבמשך ארבעים דקות איש לא ניגש אלינו, וכשניגשו זה היה כדי לקחת מהר משהו מהשולחן - ואגב לא להחזיר. באיזשהו שלב נעלמו הקנקנים ולא הוחלפו בחדשים, נעמו כלי הצ'יפס ולא חזרו, ואפילו שכל אחד מאיתנו ביקש קרפצ'יו כמה וכמה פעמים - ראינו אותו רק פעם אחת, בצלחת קטנה המיועדת לכמה וכמה סועדים.
זאת לא להגיד שלא ראינו מלבד קרפצ'יו אחד מתחילת הערב, רק שבמהלכו פשוט הפסיקו להתייחס לבקשות שלנו.
לא כך זכרנו את הביקורים האחרים שלנו שהיו הרבה יותר נהנתניים ומשביעים.

אולי החלק הרע בסעודה היה דווקא היחס של המלצרים שלפעמים פשוט חלפו על פנינו, בין אם זה היה עם האוכל או סתם בידיים ריקות, שלא רק שלא התייחסו, התעלמו ולא הביאו את אשר ביקשנו, אלא גם התחצפו בשלבים שונים, הרימו עלינו את הקול, והפגינו גם יחס וגם דיבור מזלזלים.
לא ייתכן ששני מלצרים שונים יצעקו על סועדים במסעדה על העובדה שהם מלינים על מחסור בשירות.
לא ייתכן גם שכשמעירים למלצר שקבוצה זהה לשלנו קיבלה ארבעה קינוחים ואילו אנחנו קיבלנו רק אחד - המלצר ינזוף בנו שאנחנו כנראה לא מכירים את הקונספט של הארוחה, שאנחנו אשמים שלא הלכנו לשולחן של אלו שקיבלו הרבה וחלקנו את הקינוח שלהם עמם.
הטיפ אגב היה בהתאם.

הכשלונות הקטנים של הערב היו גם האסאדו, שהרוטב שלו הוחלף במשהו דומה (אבל לא באמת קרוב בטעם), שמנוני עד גועל. נתחי האסאדו עצמם היו רטובים ושומניים מדי (אפילו ביחס לאסאדו רגיל שהוא שומני די והותר), השומן לא קיבל את הזיגוג הראוי, והבשר היה עשוי במידה הלא נכונה.
לא ראינו כלי של קטשופ כל הערב, למרות שביקשנו, הרי צריך לטבול את הצ'יפס במשהו, ורוטב האסאדו היה פשוט שמן אדמדם ולא המחית הפיקנטית שמגיעה בד"כ.
מהנתחים הבודדים שהגיעו לשולחן בזמן הסעודה היו כמה שלא היו מוכנים כלל, אפילו לא בקטע של בלו רר, אלא פשוט לא מוכנים. היו גם כמה גושים לא לעיסים, ונתח סינטה אחד שזכור במיוחד בגלל שירקתי אותו מהפה. הנתח המדובר היה כנראה מקולקל, כי לשום נתח בשר, לא משנה איך מכינים אותו - לא אמור להיות טעם רע כ"כ.

על הצד הטוב, היו הרבה נתחים טובים, היו המון אנשים שנהנו, ובשלב מאוחר מאוד - אחרי המלצרים הלא נעימים ואחרי ששוחחנו פעמיים עם מנהל המקום - התחילו להביא לנו את הבשרים האחרונים - אלה שאמורים לוודא שאתה הולך משם מהר. עוד צד רע אגב - בגלל כמות האנשים הגדולה מהרגיל - הובאו מבחוץ כיסאות נוספים ועל הדרך הם כולם השתפשפו בסועדים היושבים, כי להזהר זה כנראה קשה מדי.

קורה שיש למסעדה ימים רעים, וזה היה יום רע מאוד.
אני מוכן לקבל כשל אחד, שניים, שלושה, אבל זה היה רצף של טעויות קשות שהשאירו אותנו לא מרוצים, רעבים (רוב הערב) וכעוסים. אחרי שהיינו ברצף כמעט ברוב פסטיבלי הבשר מאז שהקונספט נוסד - הרגשנו שאולי הגיע הזמן לעבור למקום אחר, או לתת להם כמה חודשים להרגע.
לטובתם, רצוי שיסננו את המלצרים שלהם טוב יותר. הצוות הותיק יותר תיפקד נהדר תחת הלחץ, הם היו טובים בדיוק כמו בפעם הראשונה שלנו בפסטיבל, אדיבים וחייכנים (עם עייפות בעיניים), ממהרים לרצות.
המלצר הוא לא העבד שלי, הוא אדם שאני מגיע אל מקום עבודתו, ואני אכבד אותו בתנאי שיכבד אותי כלקוח. זה משהו שחלק מהצוות כנראה לא הבין עדיין.

יצאנו מהמקום והלכנו לשבת בקפה \ פאב באזור.
אני שתיתי בקלות חצי ליטר בירה, דבר שלא הייתי מסוגל לעשות אם הייתי אוכל כפי יכולתי. האמת היא שלא התקרבתי ליכולת שלי, או אפילו לרמת השובע (או שביעות הרצון) איתה יצאתי בפעמים אחרות מהפסטיבל, אפילו בפעמים ה"רעות".
כל הנ"ל הוא לא ע"מ לקטול אלא כדי לעזור לשפר את החוויה של מי שיבוא בתקופה שאני אדיר את רגלי מהמקום הזה.
אני מקווה שמישהו יקרא את הטקסט ויעביר אותו הלאה מתוך הבנה ששירות גרוע וסיפוק של חוויה גרועה לצרכן עלולה להגמר בחרושת שמועות על איכות המוצר, ושעדיף להשקיע עוד טיפה מאמץ ומחשבה ואפילו תדרוך לצוות כדי לא להגיע למצב בו קבוצת אנשים עוזבת מקום עם תחושה לא נעימה בעליל.

נ.ב.
נתתי לאנשים נוספים שהיו איתי באירוע לקרוא את הביקורת שלי. הרגיעו אותי, ייעצו לי לסנן חלק מהדברים, ומהרושם המשולב של כולנו העלנו את הגרסא הכי אמיתית של אמש, שהיא אמיתית לכל המשתתפים ולא רק כפי שנשארה ברשמיו של אחד מהם.

נ.ב.ב.
כפי שניתן לראות בתמונות - הבולס קיבל לקראת הסוף ערימה של קציצות מהאחרונות שנותרו לסבב שלנו, זה אחרי שהוא ביקש אותן כמה פעמים מכמה מלצרים ובסוף מלצרית אחת מקסימה החליטה לפנק ואפילו חזרה כמה פעמים לוודא שהוא הצליח לסיים הכל.

עצוב בפה ובלב

צלחת האוכל ריקה, צלחת האשפה מפוצצת

עצוב בצלחת

ערימות של דברים לא אכילים

הסכו"ם הבודד ממתין לאוכל

עצמות ושאר דברים לא לעיסים

קציצות חשוכות

ערימות בוהקות של קציצות פושרות

סחלה של בשר

אנשים מתוסכלים אוכלים קינוח

בירה פירותית בקפה קארדו