‏הצגת רשומות עם תוויות בוטנים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בוטנים. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 28 באפריל 2013

סושה הרצל | אני לא מרוצה

והרי פוסט קצר וענייני.

הזמנו לעבודה ארוחת צהריים מסושה הממוקמים ברחוב ברצל, בסמוך לפליישמן דלי.

תפריט הסושי היה מאכזב מבחינת ההיצע, למרות שבדיעבד התפריט הכללי הכיל כמה דברים שהיו יכולים להיות תחליפים סבירים.
הטענה הכי חריפה הייתה המחיר ביחס לגודל.
היות והמחירים של סושה עולים על מחירי הסושיות של האדם הפשוט (ג'פאניקה, הסושיה, אצה) אדם פשוט היה יכול לצפות שהסושי יהיה ברמה גבוה יותר, אך הוא לא היה.




האכזבה הבולטת מבין כולן הייתה עוביין של יחידות הפוטו-מאקי, שהיו רק מעט יותר עבות מהצ'ופסטיק איתם הן נאכלו.

לצד טענה זו הייתי רוצה להוסיף את הבדיקה הקלאסית שלי, תוספת הבוטנים.
ההזמנה בוצעה אונליין ובסעיף ההערות ביקשנו בוטנים - מצרך שקיים לרוב במקומות בהם מגישים גם נודלס ובמטבחים אסייתיים בכלל.
הבוטנים לא הגיעו, וגם לא הגיעה שיחת טלפון המציינת שתוספת זו תעלה כסף או שהיא אינה קיימת בבית העסק.

זה מזכיר לי אגב מעשה שקרה בג'פאניקה, מקרה בו דיברנו עם הסניף בטלפון, הוסכם שנוסיף כסף בעבור בוטנים, ולבסוף הם לא הגיעו והאדם איתו דיברנו בסניף סיים את המשמרת כך שלא היה עם מי לדבר.
אבל אני סוטה מהסיפור.




השורה התחתונה היא שלא אנסה להזמין מהם שוב.
יחס המחירים לכמות ואיכות האוכל לא מצדיק הזדמנות שניה שלרוב אנו נותנים לבתי עסק כי כידוע לכל מטבח יש יום חלש ועובדים גרועים - אי אפשר לדעת על מי נפלת.

בסופו שלדבר הפוסט לא יצא קצר ולא בדיוק ענייני אבל הוא בא מהלב וזה מה שחשוב.
הלב רצה סושי והוא קיבל סושי, אבל פחות טוב ממה שהוא ציפה לו, וב115ש"ח לארבעה רולים עצובים.

יום שלישי, 5 במרץ 2013

ממתקי מוטראן | רח' יפת 99, יפו

על שיפודי זיקה סיפרתי כבר לא פעם ולא פעמיים.
מה שלא סיפרתי הוא שאחרי שיפודי זיקה יש עוד דברים לעשות, והם ממש קרובים.
הבית שלנו מתחלק לשניים, אלה שרוצים לאכול בממתקי מוטראן ואלה שרוצים לאכול בגלידה אנדריי.
אני נמנה עם חובבי מוטראן, גם כי למי בא גלידה אחרי שיפודים וגם כי אני לא חובב של פרוזן יוגורט (בגלל היוגורט).
אבל קודם תראו את התמונה ואז נדבר.





זה היה יום שבת האחרון בצהריים המוקדמים.
עשינו סיבובים בשני פארקים שונים, השתובבנו, נשמנו אוויר ואז שמנו לב שכל המנגלים מסביב עושים חשק לקצת מנגל משלנו. בגלל שלא היה חשק ללכת להוציא את הציוד מהמחסן וללכת לרכוש בשר במיוד - גיחה קצרה ליפו הייתה הפתרון המושלם.
אצל זיקה מרואן (אלא מי) נפרדנו מ205 ש"ח בעבור שני שיפודי אדום, שני שיפודי פילה ושניים כבש, בליווי חומוס מדהים, צ'יפס גדול, סלט לפי בקשתנו (בלי עגבניה ובצל), רטבי וסלטי הבית (בסוף ביקשנו גם כלי עם צ'ימיצ'ורי לקחת), חציל בגריל בגודל של בית (מקושט בטחינה, תיבול וגרגרי חומוס רכים), בקבוק ליטר וחצי של קולה זירו ובקבוק קטן של מים מינרליים.
תעשו שניה חשבון בראש איפה הייתם יוצאים עם סכום כזה בעבור ארוחה בהיקף כזה.


בכל מקרה, חזרה למוטראן.
אם אתם בקטע של קפה ומתוק אז זה המקום.
אם אתם בקטע של לקחת הביתה איזה פינוק לערב או לילדים וכו', זה בהחלט המקום.
אומרים עליהם הרבה דברים, שזה משמין, שזה מתוק מדי, בסופו של דבר הם שם והם טובים, עם זה באמת קשה להתווכח.


ממתקי מוטראן: בקלאווה, מתוקים, קן הבולבול, טעים, קינוח, מטבח ערבי


ונחזור שניה ברשותכם לאנדריי.
גלידה ויוגרט בשבילנו זה בעיקר משהו שהולכים איתו עד האוטו (מקסימום לוקחים איזה קלקר הביתה).
הפעם דווקא נהניתי מאוד ממנה של פרוזן יוגורט עם המון חלבה, פקאן, סילאן ותותים.
היא אמנם לא הייתה שלי ולא הייתי מסוגל לאכול את כל הכוס (הקטנה) אבל באמת שהיה טעים.

השורה התחתונה: סוכר אמנם עושה סכרת, אבל גם את החיים טיפה יותר מתוקים.


יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

חוויה רעה: הסושיה, בן יהודה, ת"א.


חוסר שביעות רצון הוא עניין אישי, סובייקטיבי, אינדיבידואלי.
יש שיגידו כי קשה לקבוע באמת אם שירות או מוצר הם רעים או פגומים, ניתן להוסיף גם כי כאלה הם ישראלים, מתלוננים על כל דבר.

כדי למנוע הערות כמו אלה שציינתי למעלה, אספר בפשטות את אירועי אמש, ע"י שימוש בעובדות לא נעימות.
הכל החל כשהתאספנו מספר אנשים בבית של חברים ורצינו חטיף של ערב.

1. ההזמנה:
אינסיידאאוט » 53. בטטה טמפורה אבוקדו ₪25
אינסיידאאוט » 51. סלמון אבוקדו ₪28
אינסיידאאוט » 34. סלמון סקין, אבוקדו וספייסי מיונז ₪24
אינסיידאאוט » 48. שרימפס טמפורה אבוקדו ₪31
ראשונות » 132. אדממה ₪15
הערות כלליות להזמנה: בבקשה לשים לב לכל הרטבים, להוסיף שתי תוספות בוטנים בצד (בגודל אמיתי, קופסה של טריאקי לפחות). אם זה מגיע בגודל קטן אני לא משלם על זה. שבוע טוב!
סה"כ לתשלום:
5% הנחה:  6.15-₪
₪116.85 + ₪8 דמי משלוח
מייל האישור על ההזמנה התקבל ב9:11PM

2. התהליך:
שימו לב שהייתי צריך לבקש בוטנים בכתב מכיוון שאין באתר אפשרות להזמין בוטנים, הם אינם חלק מהתפריט ולא תוספת (כגון רוטב סויה \ טריקאי \ וואסאבי \ ג'ינג'ר או אפשרות לתוספת בתוך הסושי או מחוצה לו כציפוי).
זה חשוב מכיוון שיש באתר אזורים שבהם ניתן לסמן "בלי בוטנים" כשלמעשה אין שום דרך לצרף אותם לסושי, ולמיטב ידיעתי הם לא נמצאים בו מלכתחילה.
עניין הבוטנים הוא חשוב מאוד: לרשת אין מדיניות קבועה, לא במשלוחים ולא בישיבה בסניפים השונים. לפעמים יביאו אותם בשמחה ובחינם, לפעמים יחייבו עבורם סכום לא אחיד (בד"כ 1-3ש"ח). במשלוחים העניין מסתבך - קרה כבר שאמרו שהם לא שולחים בוטנים, קרה ששלחו קופסה גדולה בחינם או בתשלם (כזו של סלט חמוצים קטן), קרה אפילו ששלחו בכלי הכי קטן השמור לוואסאבי. זה תלוי במי שנמצא בסניף באותו רגע.

כעבור כרבע שעה קיבלנו טלפון ליידע אותנו שאין אדממה. לא הציעו אלטרנטיבה או לבטל, פשוט שאלו אותי מה לעשות. ביקשתי פשוט להסיר את המנה מההזמנה. שאלתי לגבי הבוטנים, הנציג אמר שישים. שאלתי כמה זה יעלה בלי האדממה ועם הבוטנים - הוא אמר שאותו הדבר פחות המחיר של האדממה.

3. הקבלה:
השליח הגיע לדלתנו ב11:37PM.
כשבאנו לתת לו את הסכום שהכנו מבעוד מועד (מדוייק + טיפ, אפילו ששילמנו 8ש"ח על המשלוח וזה לא משלוח חיצוני אלא פנימי של הרשת), גילינו שהסכום גבוה ב12ש"ח.
התקשרנו לברר במה מדובר והסניף לא ענה במספר הפעמים הראשונות. התקשנו לשני המספרים, תוך כדי השליח אמר שהסניף כבר סגור או בתהליכי סגירה.
מישהו ענה פתאום, בדק, אמר שנסתכל בשקית, הסכום שהתווסף הוא על 6 יחידות תוספת בוטנים, 2ש"ח כל אחת.
הסברנו שלא ביקשנו כ"כ הרבה ושאלנו למה לא טרחו ליידע אותנו על השינוי במחיר - התשובה הייתה שהם לא יודעים מה לעשות.

שילמנו את הכסף במלואו כדי לשחרר את השליח שעמד כל הזמן הזה ליד הדלת וחיכה.
התיישבנו והטלפון צלצל פתאום. על הקו היה נציג של הסושיה, הוא שאל למה ניתקנו, הסברנו שזה נבע מזה שהוא לא עוזר בשום צורה וסתם מתנשף על הקו בזמן שהשליח מתייבש והאוכל יושב בשקית שלו על הרצפה.
וזהו.

4. הסושי:
מאז שהסושיה עברו במשלוחים שלהם למארזים חדשים וממותגים - הסושי נדחס לתוך המארזים המעט צפופים, מאבד מצורתו ולפעמים מתפורר - בדיוק כמו שהיה בהזמנה שלנו.
הסושי עצמו היה מצויין (למעט הדברים המצופים טמפורה שהיו רטובים מדי), והמחיר הוא כרגיל סביר לעומת מקומות אחרים. זה לא הסושי הטוב בעולם, אבל הוא לא רע בהתחשב בכל הפרמטרים והמתחרים באזור.

5. החוויה:
ההמתנה הארוכה, חוסר היכולת לתת שירות ראוי, אי הדיוקים בתשלום, העובדה שזו לא הפעם הראשונה שחסרה מנה ראשונה (לרוב אין אדממה \ אגרולים לסירוגים) והעובדה שהיחס היה מפוזר ולא מקצועי - כל אלה הרסו.
בסופו של דבר התיישבנו לאכול את הסושי כעוסים ומרירים.
נדמה כי בתי עסק מזלזלים שוב ושוב בלקוח ובמוצר, פוגעים בעצמם בשמם הטוב ובעיקר בחוויה של הצרכן שידיר בעתיד את רגליו ואף יספר לחבריו.

6. סיכום:
אני לא מצפה מנער שעושה משמרת ערב בסושיה להיות אשף השירות. זה באמת יהיה גם מוגזם ממני לצפות מעובד פשוט לדעת הכל ולקחת על עצמו לפצות \ לבטל \ לחלק בוטנים חינם, כי בוטנים הרי לא צומחים על עצים, אפילו אם אתם מזמינים אוכל בלמעלה מ100ש"ח שגם הם כבר לא שווים הרבה היום.
קשה להפתיע אותי עם משלוח רע, אבל אני תמיד מצפה לטוב.

אם הייתי יכול לתת עצה אחת לסושיה זו ודאי הייתה העצה הבאה: אל תפחדו לתת לעובדים שלכם עוד זמן להתמקצע, הכשרה זו לא מילה גסה אז אל תזרזו אותה. עוד שעתיים של שכר מינימום (אם אתם בכלל משלמים על התלמדות) יחזרו אליכם בדמות לקוחות השבים למקום בו נהנו לסעוד.

נ.ב.
לא צילמתי תמונות. לא הגיע להם שיצלמו תמונות שלהם.
הייתי עצבני ורעב, והסושי כאמור היה בכלל מעוך.

יום חמישי, 5 ביולי 2012

משלוח מהריבר

ריבר הוא מקום המתהדר בתואר "מטבח אסייתי ישראלי".
עד לאחרונה הזמנו באופן קבוע את המטבח האסייתי הישראלי שלנו מג'פאניקה, אבל בעקבות מקרה בו שמענו את השליח שלהם צורח בחדר מדרגות על כך שהוא קיבל "רק" 7 אחוז טיפ (בנוסף ל8 שקל משלוח למסעדה), החלטנו להעביר את עסקינו למקום אחר, לפחות עד יירגע זעם.

המקום שנבחר הוא כאמור הריבר שכבר יש לו 7 סניפים, והסניף הנבחר היה הקרוב אלינו, באבן גבירול.
החלטנו לבחור במנות הווק שעפ"י התפריט יקרות בכ20-30 אחוז מהמנות בג'אפניקה.

המנות שנבחרו על ידינו הן 2 המנות הראשונות המופיעות בתפריט הווק וכנראה גם 2 הפופולריות - "שבעת הפלאים" ו"אש ולהבה"

שבעת הפלאים, ריבר נודלס בר
שבעת הפלאים

אש להבה, ריבר נודלס בר
אש ולהבה

שבעת הפלאים מכילה כמובן אטריות ביצים בתוספת ששת הפלאים הבאים : נתחי בקר, ברווז פריך, נתחי עוף, בוטנים, נבטים ובצל סגול.
אש ולהבה היא מנת פיקנטית יותר של אטריות ביצים המכילה בקר צלוי, נתחי עוף, כרוב, גזר ובצל סגול.

המנות באו בקופסאות פלסטיק סטנדרטיות של משלוחים. יש כאלה שיאהבו את הסגנון הזה, אבל לדעתי אחד מסמלי המטבח האסייתי הוא הקרטונים של המשלוחים, והמהדרין אף מוסיפים כיתוב בשפה שאף אחד לא מבין.
עקב כך גם היה קשה להאריך את הכמות - עושה רושם שהיה בקופסאות יותר מזון מבקרטון משלוחים סטנדרטי.

באשר למנות - בכלליות אהבנו.
מנת שבעת הפלאים הייתה גדולה ומושקעת, ואפילו הבוטנים באו ב2 צורות - מרוסקים ושלמים.
ההסתייגות היחידה שלי הייתה מנתחי הבקר שהיו יבשים קשים ללעיסה, והזכירו לי את האנטריקוט ב30 שקל שאכלתי לא מזמן.
האמת שההערה הזו נכונה לרוב המנות האסייתיות שאכלתי עם בקר - אולי עדיף לוותר ולבחור בעוף בלבד.

גם מנת אש ולהבה הייתה טובה ופיקנטית בדיוק במידה הנכונה.
החלקים החלשים במנה היו הבקר הצלוי, שלקה בתחלואים של הבקר מהמנה הקודמת, וגם הגזר שקצת לא היה קשור.

החשבון עבור 2 המנות בתוספת דמי משלוח יצא בדיוק 100 שקלים.
לא נורא עבור משלוח אסייתי טוב ומשביע, שגם הגיע מהר יחסית (קצת יותר מחצי שעה)

בהחלט נשקול להזמין משם בפעם הבאה כשנרצה משלוח מקטגוריית האסייתי, וניזכר בשליח מג'אפניקה.





יום חמישי, 14 ביוני 2012

תאי פוד

דבר המחבר:
את הפוסט הבא כתבתי ביום רע.
גם לי מותר שיהיו לי ימים רעים, לא?
אי אפשר להיות סלחניים כלפי כולם, אי אפשר לשמוח כל הזמן, לפעמים פשוט מקיאים אמיתות לא נעימות החוצה.
זה היה יום כזה.
מאז אמרו לי שהפוסט הזה לא משהו, שאולי עדיף לא לפרסם, שאולי אני תוקף חזק מדי מקום שמפרס אנשים.
אני לא יודע מה להגיד.
הרי אני רק מספר את מה שהיה, מה שאני הרגשתי בפה, בלב ובמקומות אחרים בהם היה לי לא נעים אחר כך.
תחשבו מה שבא לכם על הפוסט הזה, זכותכם.


ייתכן ובשבילכם אוכל הוא לא יותר מתזונה, דבר פונקציונלי שמכניסים מצד אחד ומוציאים מהצד השני, לא משהו להתעמק בו. אם אתם אכן כך אז לא ברור לי למה שתרצו לקרוא בלוג שמתרכז באוכל.
זו לא הנקודה, למעשה אני לא יודע איך לגשת לנקודה.
בכל זאת, זה יהיה קשה, אבל אני אנסה, בלי נדר.

תאי פוד משלוח
תמונה שווה לפחות עשר מילים

תאי פוד, באמת, אתם לא אשמים, סה"כ יש לכם פוטנציאל, נשאר רק להוסיף קצת טעם למנה.
לתבל אותה, להוסיף רכיבים שאולי לא חשבתם עליהם, אני מכיר אפילו משחות קארי ורטבים מהסופר שיכולים להקפיץ את האטריות שלכם לרמה הבאה.

אבל כבר דיברנו על זה בעצם, לא?
כמה אכזבות בטעם נודלס אפשר לאכול?
כמה מוקפצים דוחים יערימו לנו על הצלחת?
כמה מרורים עוד נאלץ לעטוף בבוטנים ורטבים כדי להסוות חוסר טעם?
עד מתי בני ישראל ימשיכו לתת את ידם ואת כספם למקומות שמגישים בינוניות לחה?
החיים בארץ הזו מספיק קשים, אין צורך בכישלון של המטבח האסייתי \ אוריינטלי כדי להמשיך לזרוע מלח על הפצעים.
לא ייתכן שמרבית המקומות העוסקים בהקפצה ונודלס יגישו אוכל סוג ב' במחירים מופרזים.
לא יתכן שלרוב המסעדות יש יום רע לאורך כל השנה.
הימים הטובים או הטבחים הספציפיים שלפעמים נמצאים במטבח ושולחים אליך מנה טעימה הם לא סטטוס קוו, ואי אפשר לחיות כל הזמן באזור השלילי. זה פשוט לא מסתדר.
זה לא שבתחומים האחרים כולם כשרונות עצומים, יש כשלונות בכל מקום ובכל מטבח, אבל כנראה שהתחום הקולינרי הזה הוא זה שמושך אליו הכי הרבה בינוניות.
אולי הם נפגשים כולם וצוחקים עלינו, על הדברים שהם מאכילים אותנו, על איך בתפריטים שלמים יש אולי שתי מנות טובות, על איך שמקום מגיש את אותה מנה בשני טעמים שונים, איך אפשר לשלם מאה ש"ח על מנה בינונית ומטה.

הרשו לי לחזור לתחילת הפוסט.
אם הייתי רוצה לאכול אוכל בשביל לשבוע הייתי יכול לדחוף פיתה עם טחינה או איזה חטיף.
הייתי יכול גם לרדת לסופר ולקנות נודלס ולא להשקיע בהם בשום צורה, סתם לבשל ולזרוק עליהם משהו.
אבל לא, אני הזמנתי אוכל ממקום שמתיימר להיות משהו.
והנה הם מוסיפים חטא על פשע, אין להם שירות משלוחים משלהם, המקום עובד עם ספר האוכל.
במקרה הזה כמעט ולא היו בעיות מלבד המתנה יחסית ארוכה לאוכל, אבל זה גם רע, לא?
גם על ספר האוכל כבר יצא לי להתלונן, אבל הפעם מתלוננים על עניין אחר.

אבל מספיק שלילי, תראו איזו תמונה מקסימה ואחריה אני אנסה להיות חיובי יותר.




האגרול היה רגיל, זה אומר שהוא היה אכיל, לא מגעיל, סביר אפילו.
ע"פ החבר ששיכנע אותי להזמין מהם ואכל יחד איתי זה היה יום רע, אבל הימים הטובים לא טובים בהרבה.
אני לא בטוח אם זה דבר חיובי להגיד, אבל היי, לפחות שבענו!

עכשיו ברצינות:
זה לא היה טעים. שום דבר חוץ מהאגרול לא היה טעים.
רק הרטבים שהגיעו שיפרו את האוכל, וכעבור זמן לא רב הייתה לי בחילה.

יום רביעי, 16 במאי 2012

גו נודלס


זה היה בערב שישי, השמים היו חשוכים כמו הלילה, ייתכן וזה היה בגלל שכבר היה לילה וייתכן שזה היה סממן למצב הרוח שלי שהוקרן החוצה ושידר רעות.
החלטתי לנחם את עצמי ואת קרוביי בקצת אוכל מפנק מהמגזר האסייתי.
רציתי נודלס אך רוב המקומות המומלצים כבר רחצו את הווק בשעה הזאת אז החלטתי לברור את האפשרויות שנותרו.
השם שעלה בגורל היה גו נודלס.

להלן ההזמנה:
1 x אגרול ירקות   15 ש"ח
1 x אדממה   12 ש"ח
1 x סאטה   44 ש"ח
בתוספת: עוף (5 ש"ח )
אטריה לבחירה: אטריות אורז רחבות (3 ש"ח )
ניתן להוסיף גם: בוטנים (2 ש"ח )
הערות: בלי בצל \ בצל ירוק \ עירית בבקשה שהמנה תהיה מלאת רוטב
1 x קארי אדום   40 ש"ח
בתוספת: עוף (4 ש"ח )
אטריה לבחירה: אטריות ביצים
ניתן להוסיף גם: בוטנים (2 ש"ח )
הערות: בלי בצל\ בצל ירוק\ עירית, ואם אפשר שהמנה תהיה עשירה ברוטב
1 x עיקרית בקר   42 ש"ח
איזה מנה: בקר חצילים
אורז לבחירה: לבן מאודה
הערות: בלי בצל\בצל ירוק\עירית
דמי משלוח   7 ש"ח
סה"כ   160 ש"ח


אגרול
שלום, זה אגרול.


לצערי, ניסיונות קודמים גו נודלס נגמרו בחוות דעת אשר משותפת לי עם חברים אחרים. כולם אומרים שגו נודלס הם מעט פרווה, קצת תפלים, מעט משעממים, די בסיסיים, חסר להם איזה אומף, טיפה מקוריות, קצת ביצוע, הם לא מספקים את הסחורה עד הסוף אלא נשארים איפשהו באפשרויות האחרונות ורק כי הם פתוחים עד מאוחר.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני תמיד מוכן לתת עוד הזדמנות וזו הייתה היא.


בקר בחצילים וקישואים
אורז לבן לצד בקר עם קישואים, חצילים וזהו.


המנה הראשונה שהכנסתי לפה הייתה הבקר עם החצילים והקישואים שמגיע עם אורז.
הייתה למנה מתקתקות נדרשת אם כי לא חזקה מספיק, גם לא הייתה החריפות שבד"כ יש במנות כאלה.
במקום הנ"ל הורגשה במנה מרירות מיותרת שכנראה נבעה מהחצילים שלא הספיקו להפריש את הטעם הרע מבעוד מועד או שפשוט טוגנו והוגשו באותו שמן עם העקיצה על הלשון שמלווה חצילים מדי פעם.
הצד הטוב של המנה היה שהיא הייתה בכ"ז טעימה ומספקת ואפילו אוסיף לשבח על נתחי הבקר שהיו נעימים לשן, רכים ועם זאת עשויים במידה וכלל לא סחוסיים \ שומניים כך שלא היו יריקות כלל.


משלוח גו נודלס
אדממה וחברים.


הקורבן הבא היה האדממה. אלה אמנם סה"כ פולי סויה, אבל תמיד אפשר להעיד על הכמות, הניקיון והטריות, סוג המלח, כמות הנוזלים ועוד.
היה מלח גס בשלמותו, הפולים היו חמים, הנוזלים התחילו לצאת רק אחרי זמן מה כך שלא היו שלוליות על ההתחלה. הפולים נראו ברובם צעירים (התרמילים, כן?) אם כי היה חיסרון בזה שרוב התרמילים היו של שני פולים ואף של אחד, ולא היו מהגדולים יותר שנותנים קצת יותר בכל "פיצוח".


משלוח גו נודלס
שקית הפתעות.


לא הגענו אל האוכל האמיתי ולא סיימנו את האדממה, אגרול אחד נפל קורבן.


מנות נודלס
לח אך מוצלח.


בשלב הזה השובע כבר התיישבת בבטן.
אני הגנבתי טעימה מהקופסאות האחרון והן הלכו הצידה ומשם אל המקרר.
התרגשות אמיתית לא התרשמה, טעמים רגילים למדי, מנת הקארי שהייתה אמורה להיות חריפה לא הייתה חריפה כלל, והטעם שלה דמה יותר למנת הסאטה במקום למנה השניה.
שתי המנות אגב שחו לחלוטין ברוטב, אני מניח שזה היה המענה לבקשה שלי בה ניסיתי שלא יגיעו יבשות.
אחרי זמן מה המנות המשיכו למקרר.


ארוחת ערב גו נודלס
ארוחת בריאות לנשמה.

בדיוק כמו עם החיבה שלי (שלא כולם מסכימים איתה) לפיצה מהמקרר, גם נודלס אני נוטה לאהוב למחרת (אף שיש כאלה שמעדיפים לזרוק) כי הטעמים נספגים טוב יותר, מתערבבים, המנה מקבלת זהות ויש זמן לכל רכיב לתת את שלו ולספוח את של האחרים.
המנות מהמקרר היו טעימות יותר מאשר מצב הצבירה המקורי שלהן.
לטובתן יאמר שהעוף היה 99% נקי, בלי חתיכות שיורקים או מתבאסים עליהן.
אפשר גם לשבח ולהיד שהיה הרבה מהכל.
כאמור הטעמים לא היו שונים במיוחד, כמעט ולא היה הבדל למעט סוגי האטריה.
אטריות האורז הרחבות אגב היו קצרות מאוד, תהיתי אם זה אורכן המקורי או שאולי קיבלתי את השאריות השבורות מהתחתית.

בכל מקרה, אולי אנשים עם חיך רגיש מדי יעדיפו לאכול מנות עם טעמים כמעט לא מורגשים ועם חריף שאינו חריף.
אני מעדיף טעמים עזים והבדלים בין מנות שונות, מבחר גדול יותר של מנות ועוד דברים.

האגרולים היו מצויינים אגב, גם הרוטב החמוץ מתוק שהגיע איתם היה מהסוג הטוב.
תופתעו, אבל יש מקומות שיכולים להרוס גם את זה.

אגב, ההזמנה התבצעה דרך האתר שלהם, היה פשוט וקל, ידידותי, מהיר, המשלוח הגיע מהר והשליח היה חביב.

יום רביעי, 29 בפברואר 2012

ג'ירף נודל בר סינמה סיטי ראשון לציון

את המשלוח הזה הזמנו בשמחה רבה השמורה למקומות שאתה מכיר בו את הטעמים וממתין בשקיקה למנות.
למרות שאני סועד בעיקר בסניפים התל-אביביים של הרשת, אני מרוצה לרוב גם מהסניפים המרוחקים, ומוכן לסלוח להם על שינויים בהיצע המנות המיועדים למשוך קהל מקומי.
כך למשל בג'ירף ראשון אין חזיר ובייקון (מה שטיפה מבאס את הקיסרית החדשה אך משאיר אותה טעימה בכ"ז) אבל כן קיימות שם מנות שלא ממש קיימות במקומות אחרים או עם וריאציות קלות (למיטב זכרוני גם הייתה שם מנה שהזכירה פסטה עם קציצות והסירו אותה לאחרונה).


חוסר הנעימות התחיל כשהתקשרו אלינו מהסניף (בחרנו לחסוך זמן ולהזמין באינטרנט) כדי לבשר לנו שאי אפשר להזמין ביף רייס נודלס בלי בצל (משהו שאנחנו עושים די הרבה ללא שום הפרעה).
זה המשיך כשזוגתי המהממת נשארה על הקו עם נציג\ה של הסניף וניסתה למצוא אלטרנטיבה שתספק את התאווה שלנו למנה הספציפית.
על האי נעימות האחרת אספר אחרי שאתאר את האוכל.
הקיסרית החדשה: אטריות ביצים מקמח חיטה מלאה, עוף, ירקות ירוקים ואגוזי קשיו
 הקיסרית החדשה היא בין המנות האהובות עלינו אי פעם. המחסור בייקון פוגם בהנאה מבחינת הטעם המעושן שמתווסף למנה, אולי היה ניתן לשחזר אותו בעזרת תוסף כזה או אחר לרכיבים, זה בהחלט היה מוסיף.
המנה שקיבלנו הייתה לא מספיק רטובה לדעתי, מעט מיצים היו עושים קסם לאיטריות שהיו מעט דביקות.


צ'אזה: (מעורבב, האורז מגיע בכלים נפרדים)  פילה בקר וחצילים ברוטב חריף מתוק
מבחינתי הצ'אזה תמיד תהיה האחות הנחותה של מנת בקר הסצ'ואן של מועדון הקצינים. המנה כמעט זהה בתיאורים למעט רוטב הקרמל המתוק חריף (ופיסות הצ'ילי המיובש העצומות שמגיעות במנה). ההבדל הוא למעשה במילה קרמל ובעובדה שהסצ'ואן מגיע עם פיסות עדינות יותר של בשר, להבדיל מאלה של הצ'אזה שלא תמיד נלעסות או ננגסות בכיף.
המנה הזו הייתה בינונית פלוס והשאירה הרבה אורז מיותר ולא מספיק חצילים שהיו הלהיט הגדול שבה.

המנה החריפה: אטריות ביצים עם עוף, חלב קוקוס, קארי אדם, בצל ירוק, בוטנים וכוסברה, בלי הכוסברה והבצל הירוק
המנה החריפה הייתה מאכזבת מאוד. למעשה היא טעימה בדיוק לביס או שניים, מה שהופך מנה גדולה שכזו לחדגונית מאוד. למזלנו היו לנו שלוש מנות להתחלף בהן, ככה שכל אחד מהמזינים קיבל קצת מהכל והיה איזון של הטעמים. האיטריות דמויות הפסטה היו יבשות ודביקות, העוף היה בחתיכות גרוטסקיות ולא מזמינות במיוחד.
החלשה מבין המנות, אבל תוספת נחמדת לרענון החיך בטעם חדש ופיקנטי בין ביסים אחרים.

וכעת לחלק הרע:
אמש היה סוער. היו רוחות חזקות ומעט מאוד טפטופים (בראשון לפחות).
כשהתקשרו אלינו לבשר שאי אפשר להוציא את הבצל (מה שאגב נטע ספק של מנה מוכנה מראש אחרת מדוע אי אפשר להסיר אחר מהרכיבים) ציינו גם שעקב מזג האוויר ייתכנו עיקובים.
זוגתי השכילה להעיר שאנחנו נמצאים במרחק לא רב מהמסעדה - עד רבע שעה בהליכה נינוחה \ פחות משתי דקות בכלי תחבורה ממונע, ואמרו לה שלא תדאג כי המנות האחרון כבר מוכנות ורק יכינו את המנה החלופית ויוציאו אותה לשליח שנמצא בסניף [כל זה קרה כמובן אחרי שכבר הזמנו ועבר זמן מה]
מה רבה הפתעתנו כשקיבלנו את המנות שעה ועשרים דקות אחרי השיחה, מה שהופך את הזמן שעבר מרגע ההמתנה ללמעלה משעה וחצי.
דקות לפני שהשליח הגיע התקשרנו (שוב) כדי לשאול איפה האוכל, היינו נסערים ורעבים אך מלבד "בדרך" לא הוצע לנו שום פיצוי או הסבר או אפילו התנצלות.

זה יהיה המקום לדברי סיכום, אבל אין לי תובנות מלבד שראשון לציון היא חור שחור בו כל רשת אהובה הופכת לגרועה מהרגיל, השירותיות ירודה וכך גם הטעם.
נותר רק להמליץ לקוראים שיקחו בחשבון שלא כל מקום אהוב מועתק \ מוטמע היטב בסביבה שונה או תחת ידיים אחרות (ראו גם את מוזס ראשון, או אפילו מוזס כפר סבא - תסתכלו בתגובות).
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג