Santa Katarina - סנטה קתרינה

אוכל של היפסטרים יכול להיות נוראי, סביר ואפילו טעים ומגניב, כמו רוב סוגי האוכל בעצם.
מה שכן, הוא ינסה להיות מוקפד.

אל סנטה קטרינה הגעתי ביום שישי כלשהו, עם חברים.
הייתי רעב, אבל מכיוון שהתפריט החדש שלי כולל בעיקר ירקות - חיפשתי משהו שיענה על הדרישה, והנה, נס הירקות הגדול!

ירקות צלויים על מצע טחינה

המקום הוא באמת פינת חמד לשבת בה. קרוב לחמארה של שישקו, פורט סעיד, הר סיני ושאר הדברים המרכזיים והמגניבים שיש שם באזור. אוויר נעים, החצר הסגורה של החניון הגדול (של בית הכנסת הגדול) מספקת פרטיות אינטימית למרות שלמעשה אתם לכודים עם עוד המוני אנשים בסמטא צרה של מגניבות.

למרות שכל מה שטעיתי היו הירקות הנ"ל - אני מאמי שמי שמוציא צלחת מוקפדת וטעימה כ"כ יכול לעשות עוד כמה דברים טובים, ואפילו יותר.

נ.ב. בחלל של סנטה קתרינה יש טאבון עצום.

דליקטסן | Delicatessen - סיבוב השלמות

לקראת סוף יום העבודה הרגשתי רעב, אבל לא רעב אמיתי אלא למשהו מתוק.
קפצתי לדליקטסן והעמסתי כמה טעמים קסומים.
התמונה לפניכם.
כל אחד היה בטעם וצבע, מומלץ בחום.

דליקטסן | Delicatessen

מכירים את R2M?
גם אם התשובה שלכם שלילית, כנראה שאתם למעשה טועים.
אם אתם אשכרה התיישבתם לקרוא פוסט בבלוג אוכל - סביר להניח ששמעתם לפחות פעם אחד מהשמות הבאים: בראסרי, בייקרי, קופי בר, וכמובן הדליקטסן שעליו התיישבתי לכתוב.

מדובר במקומות ממותגים ומעוצבים, עם הייפ ואפילו עם אוכל די הגון.
האוכל כ"כ מוצלח שאפילו מסעדות ובתי קפה אחרים מחזיקים חלק מהמוצרים של בייקרי, ואני מדבר על מקומות שלא שייכים לגוף המדובר, אלא אנשים שפשוט רוצים לספר סחורה טובה.

קרפ עם נוטלה ובננות מקורמלות

עם כזאת הקדמה חגיגית אני כנראה כבר לא אוכל שלא לפרגן.
הדליקטסן הוא מקום עם וייב ייחודי משלו, שמשלב מעדניה, מסעדה, בית קפה, מאפיה, פריטי מעצבים ועוד.
גם המיקום שלו מדוייק מאוד, מרכזי אך לא עף על עצמו, שיקי אבל מהצד.
יתרה מכך, המגוון לא עוצר באפשרויות הנ"ל, אלא קיים גם בתפריטים המרובים: משלוחים, קינוחים, יינות, שבתות, ארוחות בוקר, בראנצ'ים וארוחות צהריים (וגם אחר הצהריים). יש מספיק כדי לא לסתום את הפה לתקופה די ארוכה.

היופי הוא בגיוון, כי מצד אחד אני מספר לכם על כל האספקטים, אבל מצד שני - הפעם המתועדת בתמונות הוקדשה כולה לארוחת בוקר של שישי.
בימים אחרים אני עלול לעבור שם ולקחת תוספות חמות \ קרות הביתה (אוכל של צמחונים), קינוחים מטורפים או סתם לחם. בצהריים אני עלול לבקר בשביל קפה ומאפה, ואילו בסופ"ש בשביל להעמיס גבינות לאח"כ.

לסיכום:
אני לא חושב שיש משהו רע שאני יכול להגיד על המקום - אולי רק שבצהריים (או בשישי בבוקר) נורא קשה לתפוס מקום, וזה דווקא סממן להצלחה אז שוב, לא יותר מדי גרוע.
אין אפילו טעם להכנס לפרטים כמו שירות, ניקיון או עיצוב, המקום מתפקד ומתנהל על רמה.
באמת מביך אותי שאפילו לי אין תלונות, אבל זה המצב.

NOLA | נולה אמריקן בייקרי

התפריט של נולה נראה מצויין, כך גם המנות המתוקות בדלפקים, הכל נראה טוב.
המקום עצמו גם נעים לעין והשירות חביב מאוד.
אם הייתי אוכל בשרים וודאי הייתי חוזר שוב כדי לנסות את שלל הכריכים, אך לא כך המצב.

לגבי המוצר המוגמר, יצא לנו לאכול את פאי הפקאן (למטה בתמונה) והמאד פאי (משמאל).
הם בוודאי היו יכולים להיות טעימים יותר לו היו טיפה יותר טריים או מוגשים בטמפרטורה שקרובה יותר לתנור או אפילו לחדר, להבדיל מהגשה קרה של פאי - שזה המצב המצער אליו נקלענו.

אם יש למישהו משהו חיובי יותר לספר - זו הבמה.
בסה"כ היה טעים, אבל אין ספר שהיה המון פוטנציאל מפוספס.

פאי פקאן לצד מאד פאי

קפה אירופה

יש המון מילים המשמשות לתיאור דבר אחד בתחום המסעדנות.

יהיו כאלה שיכנו את זה באז (המהדרין יציינו באזז) יהיו כאלה שיגידו דווקא הייפ, יש שיבחרו בביטוי חרושת שמועות או יחסי ציבור או סתם מוניטין שעובר מהר מפה לאוזן.

לא תמיד זה מוצדק, אבל לפעמים דווקא כן.

במקרה של קפה אירופה זה עניין של טעם, או למעשה זה תלוי באיזה שלב של החיים שלכם אתם נמצאים.

הרשו לי לפרט, אבל לפני כן הנה תמונה של סינטה צלויה העוטפת אספרגווס (שנצלה יחד איתה) כאשר בין האלמנטים הללו יש הר קטן של חזרת לבנה עדינה.

סינטה עדינה ומלאת טעם העוטפת אספרגוס, יחד הם נצלים על הגריל ונפגשים עם חזרת לבנה עדינה

קפה אירופה נמצא בין שני בניינים ברחוב רוטשילד (מס.9), הוא למעשה שוכן על הרחוב, תחת גגון שקוף.
מספרים שיש גם בר בקומה השניה של הבניין שבסוף החצר בה ישבנו - אבל היה כ"כ עמוס שלא הצלחנו להגיע לאזור ההוא, שלא לדבר על לראות אותו.
היושבים וגם הצוות כולם לבושים בצורה הכי אופנתית, על שפמיהם המדוייקים, מכנסיהם הצמודים (או הרחבים באזורים מסויימים), כולל סריגים, פאייטים וכו', כמובן לא לשכוח אופניים מגניבים שממתינים להם על הרחוב.
הקהל צעיר ברובו, המוזיקה רוכבת על הטרנדים הכי עכשוויים ומושמעת בעוצמה שבה צריך להגביר את הקול אם בא לכם שהאדם שיושב לצידכם ישמע אתכם.
זה לא פשע להיות צעיר, לצאת למקומות חמים ולרצות לשתות קוקטיילים חדשניים. אני מאמין שכל אחד היה או יהיה בשלב הזה בחייו, מי שיכחיש ישקר.
לפני שנעבור לתחום האוכל אנא הזינו עיניכם בשיפוד נתח הקצבים שבתמונה הבאה.

שיפוד נתח קצבים בעל טעם עז עם כל מיני קלויים וקערית מטבל

אם כך, דיברתי על אופנה ובו זמנית הצגתי אוכל.
השילוב הזה אכן קורה, הוא מתרחש כאן בשיאו. קפה אירופה מצליחים להיות טרנדיים עד כאב, קלילים עד נינוחות וטעימים עד מאוד.
הגעתי עם קבוצה גדולה ולא היה בשולחן אדם אחד שלא קיבל מנה יפה וטעימה. כל הצלוחיות כולן זכו לצילומי אינסטגרם וקריאות התלהבות.
רוב הנוכחים נהגו אבל אני לא - ככה שהשרתי לעצמי לבחון את מצע המשקאות, רובם היו לא רעים (אם כי לא גאוניים).
גם העלות של כל העניין לא הייתה גבוהה מדי, בהתייחס למסעדות אופנתיות אחרות אפשר להגיד שזה אפילו סוג של זול.
מדובר בבילוי אופנתי איכותי, במיקום מצויין ועם אוכל מצויין.

אני לא יודע מה זה, בשלב הזה כבר הייתי שתוי מדי

וכמובן תלונה אחת לסיום כי אחרת איפה הביקורת:

הצוות לא היה קשוב מדי, ואפילו היה שלב שבו התעקשו שלא להוציא את הבצל ממנה מסויימת כי "השף לא יאהב זאת".

עם כל הכבוד לחינניות ולאפנתיות, שירותיות היא אחת המעלות החשובות ביותר בתחום ההסעדה וכאן הוא נעשה כבדך אגב.

עם זאת חשוב לציין שזו האווירה הכללית של המקום. מדובר במסעדה שנקראת כמו בית קפה, נראית ומתנהגת כמו פאב ושלוקח קצת זמן מרוב ההמולה להבין שיש פה אנשים שיושבים ואוכלים.

מלבד זאת הכל אחלה, אבל באמת באמת אחלה.

אולי צריך אפילו להגיד תודה שהצלחנו להכנס לשם, היו אחרינו המון המון אנשים שחיכו נצח.