‏הצגת רשומות עם תוויות אבוקדו. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אבוקדו. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 22 בינואר 2014

פיקנסין | דרך מנחם בגין 132, קניון עזריאלי

גם אם אתם לא בקטע של אוכל אסייתי בטעמים של שנות התשעים, צבעים זרחניים ובעיקר פשטות עם טעמים של שמן (לא שיש משהו רע בזה, אני מת על הנודלס בצבע אדום חריף), אולי תופתעו לגלות שיש בפיקנסין גם אחלה סושי.
המקום כשר אז לא תמצאו שרצי ים, אבל הדגה  תמיד טריה, העבודה מיומנת והמחירים בין הנמוכים שאני מכיר, מה שיוצר אחלה תמורה לאגרה.

במילה אחת - מומלץ!
בשלוש מילים - תוספת נודלס פיקנטי!



שירות - מהיר ואדיב
מחיר - עממי, עם הנחות לחיילים וארוחות עסקיות סביב השעון
ניקיון - טוב למראית עין
משלוחים - אין
הערות - אל תשכחו שאתם בסה"כ בקניון עזריאלי, אז אין מה להרגיש בבילוי יוקרתי

יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

הסושיה אבן גבירול | חם או סתם

ביקור לפנות ערב בסושיה באבן גבירול יכול להניב סיפורים לא נעימים.
היינו שלושה סועדים, שניים היו מרוצים וסועדת אחת סבלה וסבלה.

למטה תוכלו לראות את ההזמנה שלי. שני רולים של אינסייד אאוט סלמון סקין עם אבוקדו ורול אחד של שרימפס בטמפורה עם אבוקדו בציפוי פירורים קריספיים וקסומים של פנקו.


אינסייד אאוט סושי רול עם שרימפס בטמפורה ואבוקדו
אינסייד אאוט סושי רול עם שרימפס בטמפורה ואבוקדו


אז כמו שציינתי, היה לי טעים, מאוד אפילו.
ישבתי וזללתי ונהניתי.
גיליתי גם שלמרות שהייתי רעב בטירוף - שני רולים בהחלט הספיקו שלי, שלושה כבר היו הגזמה, מה גם שהייתי צריך לעזור לסועדת היקרה לסיים את הרולים השנואים שהיא קיבלה.
יצאתי עם בחילה עמוקה והרגשה של בלון שנופח יתר על המידה.


שני רולים אינסייד אאוט של סלמון סקרין קריפסי ואבוקדו, עטופים במעט שומשום
שני רולים אינסייד אאוט של סלמון סקרין קריפסי ואבוקדו, עטופים במעט שומשום


הרשו לי לספר לכם מה הרס את הארוחה של הסועדת. זו הייתה בטטה חמה.
בזמן שהסושי שלנו הגיע בטמפרטורה ראויה - היחידות שהסועדת קיבלה היו חמות.
לאחר בירור הסתבר שהבטטה הוכנה במיוחד להזמנה שלה והיות כל הרולים שלה הכילו בטטה - הם כולם היו חמים בצורה ניכרת שבהתחלה הקשתה על האכילה ולאחר מכן שמרה על הטמפרטורה של הרולים ברמה שהפכה לאי נעימה בעליל.

בעוד יש טמפרטורות מומלצות לשמירה על תוספות הסושי לצד נורמות אחרות לשמירה על האורז (על מנת שלא יתסס) כאן היה מדובר באוכל חם בצורה לא שגרתית.
מיותר לציין שכחבר טוב פתחתי את הצלחת שלי בפני הסועדת שעימנו וכעוש על מעשיי הטובים קיבלתי בתמורה את הסושי שלה.

הערה נוספת: לג'ינג'ר המומחץ היה טעם מזעזע, כאילו מישהו ריסס עליו חומר לניקוי שולחנות, ואני אומר את זה בתור אדם פשוט שיכול לאכול ג'ינג'ר חי בהנאה מרובה.

בקצרה:
אוכל - לא כיף לאכול סושי רותח - לתשומת לב הסועדים והצוות
מחיר - המחירים של הסושיה עלו לאחרונה
ניקיון - מוקפד למדי
שירות - חביב אם כי לא מספיק רגיש כדי לזהות אדם בשולחן שלא נגע באוכל שלו כלל
עיצוב - אוריינטלי ומעט קלישאתי


אזכורים נוספים של רשת הסושיה:
חוויה רעה: הסושיה, בן יהודה, ת"א
סושי סושי סושי

יום ראשון, 28 באפריל 2013

סושה הרצל | אני לא מרוצה

והרי פוסט קצר וענייני.

הזמנו לעבודה ארוחת צהריים מסושה הממוקמים ברחוב ברצל, בסמוך לפליישמן דלי.

תפריט הסושי היה מאכזב מבחינת ההיצע, למרות שבדיעבד התפריט הכללי הכיל כמה דברים שהיו יכולים להיות תחליפים סבירים.
הטענה הכי חריפה הייתה המחיר ביחס לגודל.
היות והמחירים של סושה עולים על מחירי הסושיות של האדם הפשוט (ג'פאניקה, הסושיה, אצה) אדם פשוט היה יכול לצפות שהסושי יהיה ברמה גבוה יותר, אך הוא לא היה.




האכזבה הבולטת מבין כולן הייתה עוביין של יחידות הפוטו-מאקי, שהיו רק מעט יותר עבות מהצ'ופסטיק איתם הן נאכלו.

לצד טענה זו הייתי רוצה להוסיף את הבדיקה הקלאסית שלי, תוספת הבוטנים.
ההזמנה בוצעה אונליין ובסעיף ההערות ביקשנו בוטנים - מצרך שקיים לרוב במקומות בהם מגישים גם נודלס ובמטבחים אסייתיים בכלל.
הבוטנים לא הגיעו, וגם לא הגיעה שיחת טלפון המציינת שתוספת זו תעלה כסף או שהיא אינה קיימת בבית העסק.

זה מזכיר לי אגב מעשה שקרה בג'פאניקה, מקרה בו דיברנו עם הסניף בטלפון, הוסכם שנוסיף כסף בעבור בוטנים, ולבסוף הם לא הגיעו והאדם איתו דיברנו בסניף סיים את המשמרת כך שלא היה עם מי לדבר.
אבל אני סוטה מהסיפור.




השורה התחתונה היא שלא אנסה להזמין מהם שוב.
יחס המחירים לכמות ואיכות האוכל לא מצדיק הזדמנות שניה שלרוב אנו נותנים לבתי עסק כי כידוע לכל מטבח יש יום חלש ועובדים גרועים - אי אפשר לדעת על מי נפלת.

בסופו שלדבר הפוסט לא יצא קצר ולא בדיוק ענייני אבל הוא בא מהלב וזה מה שחשוב.
הלב רצה סושי והוא קיבל סושי, אבל פחות טוב ממה שהוא ציפה לו, וב115ש"ח לארבעה רולים עצובים.

יום ראשון, 23 בספטמבר 2012

חוויה רעה: הסושיה, בן יהודה, ת"א.


חוסר שביעות רצון הוא עניין אישי, סובייקטיבי, אינדיבידואלי.
יש שיגידו כי קשה לקבוע באמת אם שירות או מוצר הם רעים או פגומים, ניתן להוסיף גם כי כאלה הם ישראלים, מתלוננים על כל דבר.

כדי למנוע הערות כמו אלה שציינתי למעלה, אספר בפשטות את אירועי אמש, ע"י שימוש בעובדות לא נעימות.
הכל החל כשהתאספנו מספר אנשים בבית של חברים ורצינו חטיף של ערב.

1. ההזמנה:
אינסיידאאוט » 53. בטטה טמפורה אבוקדו ₪25
אינסיידאאוט » 51. סלמון אבוקדו ₪28
אינסיידאאוט » 34. סלמון סקין, אבוקדו וספייסי מיונז ₪24
אינסיידאאוט » 48. שרימפס טמפורה אבוקדו ₪31
ראשונות » 132. אדממה ₪15
הערות כלליות להזמנה: בבקשה לשים לב לכל הרטבים, להוסיף שתי תוספות בוטנים בצד (בגודל אמיתי, קופסה של טריאקי לפחות). אם זה מגיע בגודל קטן אני לא משלם על זה. שבוע טוב!
סה"כ לתשלום:
5% הנחה:  6.15-₪
₪116.85 + ₪8 דמי משלוח
מייל האישור על ההזמנה התקבל ב9:11PM

2. התהליך:
שימו לב שהייתי צריך לבקש בוטנים בכתב מכיוון שאין באתר אפשרות להזמין בוטנים, הם אינם חלק מהתפריט ולא תוספת (כגון רוטב סויה \ טריקאי \ וואסאבי \ ג'ינג'ר או אפשרות לתוספת בתוך הסושי או מחוצה לו כציפוי).
זה חשוב מכיוון שיש באתר אזורים שבהם ניתן לסמן "בלי בוטנים" כשלמעשה אין שום דרך לצרף אותם לסושי, ולמיטב ידיעתי הם לא נמצאים בו מלכתחילה.
עניין הבוטנים הוא חשוב מאוד: לרשת אין מדיניות קבועה, לא במשלוחים ולא בישיבה בסניפים השונים. לפעמים יביאו אותם בשמחה ובחינם, לפעמים יחייבו עבורם סכום לא אחיד (בד"כ 1-3ש"ח). במשלוחים העניין מסתבך - קרה כבר שאמרו שהם לא שולחים בוטנים, קרה ששלחו קופסה גדולה בחינם או בתשלם (כזו של סלט חמוצים קטן), קרה אפילו ששלחו בכלי הכי קטן השמור לוואסאבי. זה תלוי במי שנמצא בסניף באותו רגע.

כעבור כרבע שעה קיבלנו טלפון ליידע אותנו שאין אדממה. לא הציעו אלטרנטיבה או לבטל, פשוט שאלו אותי מה לעשות. ביקשתי פשוט להסיר את המנה מההזמנה. שאלתי לגבי הבוטנים, הנציג אמר שישים. שאלתי כמה זה יעלה בלי האדממה ועם הבוטנים - הוא אמר שאותו הדבר פחות המחיר של האדממה.

3. הקבלה:
השליח הגיע לדלתנו ב11:37PM.
כשבאנו לתת לו את הסכום שהכנו מבעוד מועד (מדוייק + טיפ, אפילו ששילמנו 8ש"ח על המשלוח וזה לא משלוח חיצוני אלא פנימי של הרשת), גילינו שהסכום גבוה ב12ש"ח.
התקשרנו לברר במה מדובר והסניף לא ענה במספר הפעמים הראשונות. התקשנו לשני המספרים, תוך כדי השליח אמר שהסניף כבר סגור או בתהליכי סגירה.
מישהו ענה פתאום, בדק, אמר שנסתכל בשקית, הסכום שהתווסף הוא על 6 יחידות תוספת בוטנים, 2ש"ח כל אחת.
הסברנו שלא ביקשנו כ"כ הרבה ושאלנו למה לא טרחו ליידע אותנו על השינוי במחיר - התשובה הייתה שהם לא יודעים מה לעשות.

שילמנו את הכסף במלואו כדי לשחרר את השליח שעמד כל הזמן הזה ליד הדלת וחיכה.
התיישבנו והטלפון צלצל פתאום. על הקו היה נציג של הסושיה, הוא שאל למה ניתקנו, הסברנו שזה נבע מזה שהוא לא עוזר בשום צורה וסתם מתנשף על הקו בזמן שהשליח מתייבש והאוכל יושב בשקית שלו על הרצפה.
וזהו.

4. הסושי:
מאז שהסושיה עברו במשלוחים שלהם למארזים חדשים וממותגים - הסושי נדחס לתוך המארזים המעט צפופים, מאבד מצורתו ולפעמים מתפורר - בדיוק כמו שהיה בהזמנה שלנו.
הסושי עצמו היה מצויין (למעט הדברים המצופים טמפורה שהיו רטובים מדי), והמחיר הוא כרגיל סביר לעומת מקומות אחרים. זה לא הסושי הטוב בעולם, אבל הוא לא רע בהתחשב בכל הפרמטרים והמתחרים באזור.

5. החוויה:
ההמתנה הארוכה, חוסר היכולת לתת שירות ראוי, אי הדיוקים בתשלום, העובדה שזו לא הפעם הראשונה שחסרה מנה ראשונה (לרוב אין אדממה \ אגרולים לסירוגים) והעובדה שהיחס היה מפוזר ולא מקצועי - כל אלה הרסו.
בסופו של דבר התיישבנו לאכול את הסושי כעוסים ומרירים.
נדמה כי בתי עסק מזלזלים שוב ושוב בלקוח ובמוצר, פוגעים בעצמם בשמם הטוב ובעיקר בחוויה של הצרכן שידיר בעתיד את רגליו ואף יספר לחבריו.

6. סיכום:
אני לא מצפה מנער שעושה משמרת ערב בסושיה להיות אשף השירות. זה באמת יהיה גם מוגזם ממני לצפות מעובד פשוט לדעת הכל ולקחת על עצמו לפצות \ לבטל \ לחלק בוטנים חינם, כי בוטנים הרי לא צומחים על עצים, אפילו אם אתם מזמינים אוכל בלמעלה מ100ש"ח שגם הם כבר לא שווים הרבה היום.
קשה להפתיע אותי עם משלוח רע, אבל אני תמיד מצפה לטוב.

אם הייתי יכול לתת עצה אחת לסושיה זו ודאי הייתה העצה הבאה: אל תפחדו לתת לעובדים שלכם עוד זמן להתמקצע, הכשרה זו לא מילה גסה אז אל תזרזו אותה. עוד שעתיים של שכר מינימום (אם אתם בכלל משלמים על התלמדות) יחזרו אליכם בדמות לקוחות השבים למקום בו נהנו לסעוד.

נ.ב.
לא צילמתי תמונות. לא הגיע להם שיצלמו תמונות שלהם.
הייתי עצבני ורעב, והסושי כאמור היה בכלל מעוך.

יום שלישי, 22 במאי 2012

מועדון ארוחת הבוקר של ליוי


אומרים שארוחת בוקר היא הארוחה הכי חשובה של היום, אבל מי מאיתנו באמת מייחס לאמירה הזו חשיבות כלשהי? לרוב האנשים אין את הזמן או את הסבלנות להשקיע בארוחת בוקר טעימה, מזינה ועשירה כל יום.
כי כשאני אומרת ארוחת בוקר אני לא מתכוונת לעוגיות עם הקפה או איזה רוגלך. זה לא מזין ולא תורם לכלום, זה סתם להלאות את הגוף בסוכרים מיותרים על הבוקר.
לכן החלטתי לפני כשלושה חודשים שאני מתמסרת לארוחת הבוקר. אם היא הכי חשובה בכל היום, מגיע לה שאעשה לה כבוד לא? 
חשוב לי לציין שאני טבעונית ולכן עלי להיות יצירתית במיוחד כשזה נוגע לארוחות בוקר, כאשר רוב הדברים שאנשים "נורמליים" אוכלים בבוקר הם מחוץ לתחום עבורי. אז מה אוכלים בבוקר אנשים שלא מעוניינים בגבינות, טונה וביצים?

טוסט, עגבניות, נבטוטים

את הארוחה הראשונה הכנתי ביום גשום של תחילת מרץ. היא כללה צנים, כמה חתיכות אבוקדו ועגבניות מנומרות בליווי של נבטוטים כאלה שקונים בסופר. 

בהתחלה היה לי קשה להתרגל לרעיון של לאכול כאלה דברים על הבוקר אבל עד מהרה זה הפך להתמכרות. היום אני כבר לא יכולה בלי משהו טעים על הבוקר (או צהריים מוקדמים, תלוי מתי הקצתי).

התמכרות נוספת שלי היא הצילום והתיעוד האובססיבי של חיי. שילוב של שני הדברים ועד מהרה גיליתי שיש לי אוסף מכובד של צילומי ארוחות הבוקר שלי. מידי פעם אשתף פה צילום או שניים ואספר מה בצלחת.


בייגל אבוקדו עגבניות

זו ארוחת בוקר שעשיתי בבוקרו של ליל הסדר והיא באה לציין את בוא האביב. היא כוללת בייגל'ה ירושלמי אמיתי מהעתיקה, עלי בייבי ירוקים, עגבניות שרי וכמובן המלך אבוקדו, בקישוט של הרבה פרחים יפים מהגינה של אמא.

בוקר טוב (:


יום שלישי, 10 באפריל 2012

סושי סושי סושי

אין כמו ארוחת צהריים שיש בה אוכל וגם מזון.
אין כמו ארוחת צהריים בחינם, או לפחות כזו שאתה לא משלם עליה ישירות.
אין כמו סושי שעשוי ביד מקצועית ומחומרי גלם איכותיים.
אין אין אין כמו במבה (אני חושב שזה מה שהבולס אכל היום לארוחת צהריים).

בכל מקרה, רצה הגורל שזוגתי החמדמודה הגיעה אליי לעבודה עם שק מלא בסושי (ושק נוסף מלא בקרטון ביצוע).
התיישבנו שנינו לאכול.
אמנם הסושי לא היה עשוי ביד מקצועית, אבל הוא היה טעים.
אמנם היה לו ריח דגיגי (שלא הצלחתי לאתר את הרול שממנו הריח הגיע) מה שמעיד על חוסר טריות - אבל לפחות הטעם היה משובח, ואני כמעט בטוח שהריח הגיע מהסלמון סקין, מה שהופך את זה לבסדר בסופו של דבר כי הרי מדובר בעור דג מטוגן ועל כן צפוי שיהיה לו ריח של דג.

בתפריט:
  • טונה + אבוקדו
  • סלמון סקין + אבוקדו (בלי מיונז ובצל ירוק, כי זה רעל!)
  • שרימפס בטמפורה + אבוקדו (במעטפת פנקו)
  • ריינבואו צמחוני
  • בטטה טמפורה + אבוקדו
הכל אינסייד אאוט, לצד וואסאבי, ג'ינג'ר וטריאקי, בלי סויה כי זה די מיותר ועם בוטנים כי זה טעים. פשוט לוקחים את הסושי, מעמיסים עליו וואסאבי, מרטיבים בטריאקי ומדביקים לעיסה בוטנים. התענוג מובטח.
התכנון המקורי היה להביא לי מוזס, אבל החמודים האלה שיחקו אותה עמוסים ואמרו שיקח לפחות חצי שעה עד שהמנות יצאו.
יאללה ביי!


סושי, סושיה, בטטה, אבוקדו, סלמון סקין, טונה, אינסייד אאוט

טמפורה, פנקו, ריינבואו, שרימפס, סושי, סושיה


נ.ב.
הבולס העיר לתשומת ליבי שלא ציינתי מהיכן הגיע הסושי.
סושי זה נוצר בסניף רוטשילד של רשת הסושיה. את הרשת הזו אני אוהב כי לרוב ההיצע שלהם לא רע (לעומת מקומות אחרים שנותנים גושים של אורז עם חתיכות של דג סרוח וסיבי ומבקשים כמה שקלים יותר) והמחיר נמוך יחסית לתחום (לעומת מקומות שלא מתביישים לקחת כפול, או מקומות אחרים שלוקחים כפול בעבור חצי מהכמות).
לא מדובר בסושי גורמה, אבל כן מדובר בסגירת פינה מעולה כשמתחשק סושי.

יום ראשון, 26 בפברואר 2012

בלי פאניקה, יש ג'פניקה

לא משתגע על אוכל מהמזרח הרחוק.

זהו, אחרי שהבהרתי את הנקודה הזו, אפשר להתפנות ולדווח על מקום מהז'אנר שאני דווקא כן מחבב.
מדובר בעצם כבר ברשת מסעדות שפרוסה בכל הארץ, כולל באיזורים איזוטריים לחלוטין כמו הקריות.

רשת ג'אפניקה מציעה לטעמי אוכל טוב, וגם המחיר טוב לעומת המתחרים.
יש לי שם בעצם מנה קבועה שאותה אני לוקח תמיד שנקראה פעם בשם הפשוט "נודלס עוף" או בשם החדש "יאקיסובה עוף" (יאקיסובה = אטריות סיניות מטוגנות). מדובר בשילוב מנצח מבחינתי של נודלס עם כל הדברים שאני אוהב - בשר, פטריות, בצל מטוגן ורוטב צדפות. המחיר שווה לכל נפש - 34 שקלים בלבד.
א', שותפתי הקבועה להזמנות, הולכת בד"כ על קומבינציית סושי כלשהי המשלבת את הדברים הטובים שיש לסושי להציע - אבוקדו וסלמון. הפייבוריט שלה שם הוא האינסייד אאוט של הסלמון, מלפפון ועירית, ואפילו אני מוכן לטעום מזה.

רוב הפעמים שאכלנו שם היו במשלוחים, אם כי יצא לנו לבקר מספר פעמים בסניף של ירמיהו בת"א.
מדובר במעין פינת חמד בת"א ליד הירקון, עם אווירה קלילה ורומנטית. בפעם האחרונה שהיינו שם היה להם גם דיל שווה עם בקבוק למברוסקו ב40 שקל, שזה לא הרבה יותר ממה שהבקבוק היה עולה אם הייתם קונים אותו בחנות - בהחלט נחמד. בד"כ יש להם שם מקום פנוי על הבר בימי שישי, ואפשר לצאת מדושני עונג ומרוצים בפחות מ150 שקל לזוג.

יצא לי לאכול מנות מקבילות לנודלס עוף במספר מקומות בעיר שנחשבים יותר "מגניבים" כמו הריבר, הפריים, הזוזוברה ועוד. לצערי באף מקום לא מצאתי מנה באיכות של היקיסובה מהג'אפניקה, למרות שתמיד המחירים היו יקרים יותר, לעיתים אף ב50 אחוז ויותר.

כדי שהפוסט לא יישמע כמו פרסומת סמויה גרועה למקום, אודה ואתוודה שבמהלך הפעמים הרבות שנעזרו בשירותי ג'אפניקה, היו גם נפילות. הייתה פעם במשלוחים שהנודלס עוף הגיעו ללא עוף, ואז קיבלנו פיצוי במשלוח הבא. היו פעם או פעמיים שהסושי הגיע מעט מתפרק, אבל מהניסיון של המתבונן מהצד שלי עם סושי, הבנתי כי זה יכול לקרות בכל מקום, ואתה גם תלוי על איזה "יפני" מגלגל נפלת באותו היום.

עוד טענה שלי לגבי המקום שתקפה גם למקומות אחרים שהזמנתי בהם, היא דמי המשלוח שנלקחים בכל הזמנה - 8 שקלים נכון לרגע זה. הדבר מתקבל בהבנה כאשר מדובר במשלוח כדוגמת "מוזס" ששם האוכל ארוז בהשקעה ניכרת הכוללת שקית וקרטונים צבעוניים ומושקעים לרוב. כמו כן אני מבין שמקומות אחרים שדורשים מחירים מופקעים עבור האוכל, מעיזים גם לדחוף באותה הזדמנות גם את החזוק של הדמי משלוח. לא מתאים למקום כמו ג'אפניקה, שבאמת חורט על דגלו את התמורה הנאה לכסף, ומביא את האוכל באריזה פשוטה וסטנדרטית לחלוטין, להתעסק עם העניין הזה.

לסיכום - מקום ממש נחמד, עם מנהג נפסד אחד.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג