פיצה ג'וזפה | חיים ויטל 1

ג'וזפה הוא שם שאינו מוכר לכולם, אך כמעט כולם שמעו על פיצה מסתורית בפלורנטין שלא תמיד פתוחה, מציעה תוספות ממש טובות ונעשית ביד אמן. קוראים לה פיצה צב, או הצב, פיצה פלורנטין, הפיצה של הזקן, פיצב, פרופסור פיצה ועוד שמות שאולי נתקלתם בהם.

פיצה ג'וזפה הממוקמת היא סוג של קסם נעלם. הבליינים של סוף השבוע יכולים לפספס אותה בקלות רבה היות והיא סגורה בשישי ושבת. במהלך שאר השבוע היא נפתחת לקראת שש אחה"צ ונסגרת בסביבות חצות. ייתכן ואף ראיתם אותה פתוחה ולא הבנתם במה מדובר כי מבחוץ לא בדיוק ברור מה קורה בפנים.

למזלי הרב יצא לי לאכול בג'וזפה פעמיים בחודש האחרון.
בפעם הראשונה הגעתי ולקחתי משולש (רבע) גבינת עיזים.
בפעם השניה אכלתי פיצה עם עגבניות וברוקולי וזוגתי האהובה אכלה פיצה עם בטטה ובולגרית.

היה תענוג ואני כבר עכשיו רוצה לחזור.
לצערי אני לא נוהג להסתובב בלילות בפלורנטין (למעט מקרים מיוחדים בסופי שבוע) והמקום אינו מבצע משלוחים.

פיצה עם עגבנית וברוקולי (ומאחורה פיצה עם בטטה, בולגרית וכנראה כם מעט תרד)

המקום מומלץ בחום לחובבי פיצה וגם לאלו שמוכנים לאכול מדי פעם אבל לא חושבים שזה המאכל הקסום ביותר בעולם.
אני אישית מוכן להקדיש בעתיד מזמני היקר כדי להגיע בשעות הנכונות ולסעוד, ואני ממליץ זאת גם לכם.
באמת, תנסו, מילה של סחבק.
אם לא אהבתם אתם מוזמנים להסביר לבעלי המקום למה, הם ממש נחמדים ויעשו את המיטב כדי שלא תבכו על רוטב שנשפך.
ואגב רוטב, למקום יש רטבי בית חריפים וקסומים, זה כדאי!

פיצה ג'וזפה עם גבינת עיזים

ביג מאמא המקורית

כשהגעתי לגור בחיפה לפני עשר שנים  וסיפרתי לחברים היכן אגור, שמעתי לא פעם "אה, ליד מאמא פיתה!", גם ברחוב בשנים שהייתי שם לאחר מכן, לפחות פעם בשבוע עובר מישהו ושואל איפה זה מאמא פיתה. מדובר במקום קטן, גומחה אפילו, סוג של בית ערבי ישן, בתוכו כמה אנשים נחמדים שעובדים קשה כל יום - אבל עד שתיים בצהריים כי מספיק. בשעות שהם פתוחים הטאבון לא מתרוקן לרגע.

הרעיון הוא מעין פיצות מהירות, כל אחת באותו הגודל (גודל שנע בין פיצה אישית לפיצה רגילה , בכל פיצריה תלאביבית ממוצעת), אפשר לבקש את אחד מהנוסחים הקבועים "בשר" , "זיתים", "זעתר" או כמה גבינות, או בכלל להיות נודניק ולעשות עירבובים שונים. בעצם יש שם בצק טרי שעם ההזמנה נזרק לתנור כשעליו מפוזר בשיא הנדיבות מה שמבקשים , אם זה בשר - ערימה ענקית של בשר טחון תמרח על הבצק, אם זה פיצה, כמות הגבינה היא כפי שלא ראיתם מעולם (בפיצריות תמיד שמעתי את התירוץ שלא מגזימים בגבינה כי היא תישרף - כאן הוכיחו שזה רק תירוץ), ואפילו בזעתר מעמיסים ברוטב שמןזית-זעתר בכמות שעבורי היא כבר חזקה מידי, אך הרוח הנדיבה עושה את המקום למהנה ביותר.

לפני שמספיקים להגיד מרחאבה הפיצה\פיתה הזאת יוצאת מהטאבון, חמה רותחת, בצק הכי טרי שאפשר והכי טעים, תוספות\גבינות\בשר בשפע, אפשר לשבת או לקחת. המחירים נוחים מאוד, בערך כמו משולש אחד ברשת בזיליקום (אמנם הוא לא קטן , אבל ההבדל בין גודל המנות ענקי) עבור פיצה אחת, והיחס תמיד זכור לי כנחמד ומחוייך, בשעות החמות יש תורים קשים אבל עם זאת השירות תמיד נותר מהיר ומתקתק.

מי שמגיע לחיפה, רעב, ויש עליו כסף קטן בכיס - שיעבור ברחוב אלנבי ויחפש את מאמא פיתה - וידאג להגיע לפני שתיים-שתיים וחצי, הולכים לישון שבעים.


 

לפני שמספיקים להגיד מרחאבה הפיצה\פיתה הזאת יוצאת מהטאבון, חמה רותחת, בצק הכי טרי שאפשר והכי טעים, תוספות\גבינות\בשר בשפע, אפשר לשבת או לקחת. המחירים נוחים מאוד, בערך כמו משולש אחד ברשת בזיליקום (אמנם הוא לא קטן , אבל ההבדל בין גודל המנות ענקי) עבור פיצה אחת, והיחס תמיד זכור לי כנחמד ומחוייך, בשעות החמות יש תורים קשים אבל עם זאת השירות תמיד נותר מהיר ומתקתק.

מי שמגיע לחיפה, רעב, ויש עליו כסף קטן בכיס - שיעבור ברחוב אלנבי ויחפש את מאמא פיתה - וידאג להגיע לפני שתיים-שתיים וחצי, הולכים לישון שבעים.