ביג מאמא, חומוס אסף, פיצה, אוכלים וחולים

אני חולה, וכשאני חולה לא כיף לי.
אתמול לא אכלתי עד הערב, וגם אז אכלתי מעט פסטה וכל מיני שטויות.
גם היום  באופן לא מפתיע אין לי תאבון של ממש, ואני משקה את עצמי בכוסות עצומות של תה. הנה אפילו תמונה של תה רימונים בכוס של חצי ליטר, כדי שתאמינו לי:

תה רימונים, נייר טואלט, שולחן עבודה בעבודה

עברו עליי הרבה הרפתקאות, ורובן כלל לא קשורות למחלה.
אנסה לתמצת, בעבור מי שפיספס (רמז: כולם פיספסו, למעט מי שהיה איתי בזמן שאכלתי).
העלילות התפרסו על כמה ימים, אבל אני בטוח שאתם תצליחו לעקוב אחריי בקלות.

פסטיבל רק בשר מס16:
החוויה הייתה כ"כ טראגית בעבורי שבחרתי בנתיים לא לפרסם את הפוסט. אני עובר עליו מדי פעם, מתקן דברים, מסיר עקיצות ואפילו מעדן את האמת כדי שתיראה פחות פוגענית כלפי המקום. היו תקריות לא נעימות בתחום השירות והמזון וכקבוצה הצטערנו מאוד שהרמה של הפסטיבל הספציפי הזה הייתה בעבורנו מתחת לכל ביקורת. אולי אפרסם בהמשך, כשהדם יפסיק לרתוח.

צלחות מבאסות של אנשים מבואסים שרוצים בשר

ביג מאמא:
היה גשום. תמיד כשגשום לא מתחשק לצאת מהמשרד - זה הגיוני כי אז חוזרים מארוחת הצהריים רטובים וישנוניים, וזה לא נגמר בטוב. אחד מאתרי הקופונים הציע הנחה בביג מאמא, והוחלט ללכת על המציאה. במבט לאחור ייתכן והיינו יכולים למצוא אלטרנטיבות טובות יותר, אם כי חייבים להתנסות לפעמים.
אני הזמנתי פסטת חצילים (הלכתי על פוזילי בגלל ג'רי סיינפלד), ואילו י' מהעבודה בחרה בגולאש.

פוזילי עם חצילים ועגבניות שרי

הפסטה הייתה אל דנטה, בדיוק כמו שפוזילי אמור להיות (מעט קשה), החצילים עצמם היו לא מספיק עשויים אבל קשים מבחוץ, הרוטב היה שמנוני מדי ובתוכו היו כמה עגבניות שרי קשות מאוד אם כי קלופות.

אש אש יא גולאש

על הגולאש שהגיע עם קערית אורז קטנה (היה ניתן לבחור תוספת מתוך רשימה לא רעה) הבנתי שהוא היה "בסדר", לא לטוב ולא לרע. שמתי לב שלא היה בו מספיק בשר (חתיכה וחצי על כלי קטן יחסית). סה"כ היה בינוני ומטה, אבל זה היה יחסית זול ובגלל הקור ומזג האוויר זו הייתה מציאה. מנת הפסטה הייתה מפוצצת, מנת הגולאש הייתה קטנה בהרבה.

עם אורז כמו שלך אבא בטח היה עני

אבולעפיה אבן גבירול \ פלאפל תימני בצד השני של הכביש
הזדמנתי בצהריים לאזור כיכר רבין ולא הייתי בטוח מה לאכול.
מכיוון שהייתי לחוץ בזמן ולא היה לנו תו חניה, הוחלט לרוץ מהר לאבולעפיה, מה שנקרא "ללכת על בטוח".
לקחתי סמבוסק פיצה - שהיה חם כי הוא יצא לא מזמן מהטאבון, וכמה יחידות של בייגלה שום וסומסום דק.
הבייגלה היה להיט, את הסמבוסק היה צריך בדיעבד לאפות עוד טיפה, שהגבינה תהיה סביבית והרוטב יצטמצם, אבל היה מספיק טוב ואף אחד לא התלונן. הבייגלה היה להיט, כבר אמרתי?

פלאפל קודם אוכלים ורק אז מצלמים

כדי לא לצאת מופסד, קפצתי גם לפלאפל ממול. אני לא בטוח איך קוראים לו, אבל היה כתוב תימני או התימני. המקום קטן מאוד, וכמה קטן ככה גם נקי. כל הסלטים נראו כאילו הכינו אותם זה הרגע והחמוצים היו מצויינים.
רציתי פלאפל, אבל הוא היה עדיין בתוך השמן (יותר טרי מזה אין) אז ביקשתי סביח, ותוך כדי ההתחלה של הסביח כבר יצא הפלאפל. חשבתי מהר והחלטתי לשלב בין השניים. היה תענוג גדול מאוד.
לצערי אין לי תמונות של המאפים וגם את הפלאפל נזכרתי לצלם רק אחרי שאכלתי חלק.

חמוצים סבבה לגמרי

חומוס אסף:
בשישי בבוקר הלכנו לחומוס אסף, שהוא (אם אתם קוראים מתמידים - אתם בטח יודעים) החומוס האהוב עליי בשנה האחרונה. היה מורגש שמשהו שונה בחומוס של שישי בבוקר, אולי לא אותה יד, אולי לא הייתה תשומת לב יתרה למתכון, אבל החומוס לא היה כמו בשאר השבוע. לכל מקום יש עליות וירידות, מקווה שזו מעידה של שישי בלבד, כי לא הייתי רוצה שהחומוס הזה יאבד את המעמד והטעם שלו. לפלאפל ולכרוב המתקוק שלום.

חומוס אסף של יום שישי, אפילו הגוון אחר טיפה

שוב עבולעאפיה:
אחרי טיול שישי ארוך בעיר - הוחלט לשחזר את ההצלחה והלכנו לקנות סמבוסק פיצה, בייגלה שום, והפעם גם בייגלה זעתר (מהסוג היבש, לא הסוג השמנוני).
הפעם עקב טעות אנוש הסמבוסק שלי הגיע עם ביצה בתוכו - המוכר שאל פעם אחת אם אני אכן רוצה סמבוסק פיצה, כי היה רועש, ואז בפעם השניה הוא שאל אותי אם אני רוצה ביצה, וחשבתי לתומי שהוא פשוט לא שמע שאני אכן רוצה פיצה.
היה טעים, והסמבוסק חומם אחרי הוספת הביצה והפך לחצי פריך חצי מדהים.
בייגלה השום היה לא טרי, וגם הזעתר היה יבשושי, מה שמוכיח שהם מכינים אותם רק בשעות מסויימות, ואני באתי בשעה רעה. טרפנו אותם למרות הכל.

פיצה פלורנטין:
את הסיבוב של מוצ"ש בכלל רצינו לסיין ברובן, אבל הגענו בדיוק כשנעלו את שער המתכת החיצוני, אז הוחלט ללכת לאוכול פיצה. פיצה בזילי.קום נראתה רע ורוב התוספות שהיו בהישג יד כללו בצל - פרי השנאה.
הלכנו לפיצה פלורנטין שמזכירה שילוב מוזר בין פיצה בזילי.קום לפיצה 1+1. היא לא הייתה הפיצה הכי טובה בעולם, אבל התוספות היו אחלה (אני ניסיתי פטריות וזיתים), הרוטב היה טעים (והיה ממש הרבה ממנו) והיה סומסום על הקראסט, שזה אחלה.
שוב לא צילמתי, אבל בתחילת הערב היו בנות ברחוב אלנבי שרצו שנצלם אותן עושות שפם עם השיער שלהן, אז הנה:

בחורות עם שפם

עדכונים מהשטח:
פלאפל 4 הטעמים ברחוב המסגר הפך בין לילה ל"ענק הפלאפל", ואילו ברחוב מקווה ישראל פיצה פאי נהפכה ל"פיצה ירושלמית".בואו נאחל להם בהצלחה ושיהיה טעים!
אתם מוזמנים לספר לנו על מקומות שאהבתם שהפכו פתאום למשהו אחר :)
אני למשל זוכר שפעם היה מקום סנדווצ'ים מדהים בפלורנטין, ואחרי כמה זמן הוא הפך למקום סנדוויצ'ים אחר, ועכשיו הבניים הזה כולו בשיפוצים ואין שם כולם, אבל באמת, תספרו לי משהו, אני צמא לסיפורים שלכם.