יום שלישי, 7 בפברואר 2012

לא תענוג גדול

להיות חולה זה בהחלט לא כיף.
אני יושב בעבדה, משתעל ומקנח את האף ובעיקר חושב על כמה שאני לא רעב. לא רק שאני לא רעב - אין לי תאבון.
אולי אני לא רעב אי אין לי תאבון, ואולי זה הכל בגלל שאני חולה ומחשבותיי נודדות הרחק (זה לא חום, בדקתי, יש לי כאן מד-חום בצורת ברווז).

בבוקר שתיתי תה נענע, אח"כ תה רימונים וכרגע תה היביסקוס (מוכר גם כורד הבר). בחוץ מתחילות לטפטף טיפות ואני מבין שבלוג האוכל יוצא להפוגה קצרה, אני לא אשם, אולי זה משמיים או משהו.

ערימות נייר הטואלט מצטברות, ואני בכל זאת מרגיש קצת רעב, אבל לא באמת מספיק בשביל לעשות משהו בנדון.
אם הייתה קופת חולים קרובה אולי הייתי הולך אליה, אבל מי בימינו יכול בכלל להרשות לעצמו להיות חולה.
אנחנו אנשים פשוטים.

תגובה 1:

  1. רק רציתי לומר שהמדחום הזה מקסים.
    לפחות יש לך הרבה סוגי תה, אחרי שחליתי לפני כחודשיים אני לא יכולה לראות יותר תה רגיל. הלקח הראשון שלמדתי, ומאז צצו להם קופסאות חדשות בדירה.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג