‏הצגת רשומות עם תוויות חומוסיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חומוסיה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 9 באוקטובר 2018

חומוס הבוטקה (החשמונאים) | דבר המבקר

סביר להניח שכבר נתקלתם במותג "חומוס הבוטקה" בעבר, רשת חומוסיות שנמצאת כרגע במגמת צמיחה.
עם סניפים בפ"ת, ת"א, קריית חיים ורמת ישי (הסניף המקורי) הם בהחלט שם שראוי להתחשב בו בתור שחקן חדש בתהליך בניית מוניטין.

את ביקורנו המדובר ערכנו בבוהרי יום שישי, בסניף החשמונאים (מספר 88, מספר צעדים מקניון TLV).
זו לא הייתה הפעם הראשונה שלי בסניף, וחזרתי כי הזכרון המעומעם שלי מהמקום היה סביר פלוס.
זכרתי במיוחד את הטחינה הצבעונית (אחת ירקרקה ואחת בגוון ורוד) שבה מעטרים את המנות.

הסניף בחשמונאים שוכן בחלל בו היה בעבר חומוס אסף האהוב.
במעמד זה אציין שאלה נעליים די גדולות למלא, וגם הקרבה הגאוגרפית אל חומוס אבו אדהם המשובח מוסיפה לתחרותיות.
וזה כמובן מבלי להזכיר את בית החומוס והפול (גם על החשמונאים), בית החומוס (בן אביגדור), רחמו הגדול (מנחם בגין) ואפילו חומוס חמודות הזול והמשובח (ששייך לרשת המתרחבת הכוללת את חומוס הכרמל המכונה גם מגן דוד, ואת חומוס בית לחם).
מהרשימה הארוכה הזו אפשר להבין בקלות שלא חסרות חומוסיות באזור, מה שאומר שצריך לשאוף למצויינות בתור ברירת מחדל.


חומוס הבוטקה: משולשת, סלט, פלאפל
חומוס הבוטקה: משולשת, סלט, פלאפל

בחומוס הבוטקה ישנם שני אזורי ישיבה, כך שאפשר במידה ולא מלא עד הסוף להחליט אם בא לכם מזגן, אוויר, שמש, אנשים וכו'. כשבאנו רוב השולחנות בחוץ היו תפוסים, ואילו האזור הפנימי כלל רק שני סועדים בודדים.
תפסנו שולחן כיפי, ואחרי שסימנו את הטריטוריה התפנינו אל הקופה כי ההזמנה היא עצמאית, וכך גם ההגשה.
בחלל הפנימי ישנה גם עמדת סלטים בהגשה אישית, עם כל האשמים המידיים: בצל, חמוצים, טחינה, תטבילה (שום לימון חריף), חריף ירוק וכו'. הטחינה הייתה עם תיבול ירקרק, אך לא "ירוקה" לחלוטין כמו שמופיע בתמונות של הבוטקה.

האוכל הגיע כעבור דקות בודדות.
חומוס משולש (משולשת בפי המקום, 28ש"ח), סלט ירושלמי גדול (25ש"ח, עם טחינה, גרגירים וביצה), וצלוחית פלאפל (8"שח).
שלושת הפריטים נראו מצויין. הדבר היחיד שבלט היה היעדר הטחינה הצבעונית שכיככבה בפעם שעברה ומופיעה ב99% מתמונות בית העסק על סניפיו.

וכעת אל מבחן הטעם.
הרשו לי להתחיל בצד השני של השולחן ולהתקדם חזרה אליי.
על הסלט נמסר שהוא לא היה מתובל בשום צורה, שגרגיריו הגיעו בטעם על גבול המוזר, שהטחינה שלו הייתה אנמית ושהירק שהוא הכיל יותר מהכל היה בצל, חתיכות גדולות של בצל.
הפלאפל היה מוצלח ברמות שקשה לשדר. הוא היה הכוכב הבלתי מעורער של הארוחה.
המשולשת הייתה יותר בכיוון של הסלט.

הרשו לי לשטוח את רשמיי.
בצלחת העמוסה והיפה למראה שהונחה לפניי (הנחתי בעצמי כי זה שירות עצמי) היה עושר ויזואלי רב.
האכזבה הייתה כגודל הציפיה, אבל על הציפיה בפסקה הבאה. כרגע אני רוצה להתמקד באוכל.
החומוס עצמו היה עדין על גבול חסר הטעם, הטחינה הייתה אפילו יותר נטולת אופי, ואילו הפול היה בסדר.
במפגש הטעמים של כל הרכיבים היה איזשהו אלמנט מציל, בחלק מהאזורים השילובים עשו טעם כמעט מזמין, אבל באזורים אחרים זה פשוט לא היה זה.
המנה הצריכה מלח ואת שאר הרטבים שהיו זמינים על הדלפק כדי להפוך למשהו שאפשר לאכול מבלי להתבאס.

הציפיה הייתה מבוססת תחילה על זכרון סביר מפעם אחרת, אבל גם על ההמלצות החיוביות שיש למקום.
אם תחפשו באינטרנט ביקורות על החומוס, תוכלו לראות במקומות שונים השתפכויות מטורפות על החומוס הטוב בעולם, בתל אביב, בסביבה ועוד. כל אלו מגיעות עם קונטרה מצומצמת מאוד של ביקורות שליליות שמונות בדיוק את הרשימה שלי. תלונות נוספות היו על התמחור הגבוה יחסית, ועל הניקיון, למרות שבביקור שלי היה די נקי.

החומוס מגיע עם ריפיל, שמצד אחד לא רצינו, ומצד שני לא הציעו לנו כי הגיע גל של גברים מבוגרים יחסית שאינם קשורים אחד לשני כדי לקחת טייק אוואי, אשר את חלקם הגדול הצוות הכיר לפי השם.
האגדה מספרת שיש למקום גם לימונדה עם ריפיל חופשי.

קשה לדעת אם מדובר בעניין של טעם אישי, של יום רע לבקר בו, או של קהל מגיבים מטעם.
על פי האדונים שנכנסו לקחת - הם לקוחות קבועים, ולקוחות קבועים מעידים על סיפוק.
בכל מקרה, אם אשוב לביקור נוסף זה לא יהיה בקרוב, וזה יהיה בעיקר בשביל הפלאפל ורק אחרי זה כדי לבדוק אם משהו השתנה בחזית החומוס.
אם אהיה באזור וארצה חומוס, סביר להניח שאפנה לאחד מבתי העסק הרבים האחרים.

יום שני, 26 בפברואר 2018

חומוס דורמא - שדרות ההשכלה 1, ת"א


יקיר הבלוג שלומי הפציר בנו חוזרות ונישנות ללכת לסעוד את החומוס של דורמא.
היות ואנחנו אנשים יקרים בעצמנו, לקחנו את המשימה הקשה ברצינות ואת עצמנו בידיים והלכנו לבדוק הכצעקתה.
על כל זאת ועוד נספר בהמשך, אבל קודם תמונה של ארוחת צהריים (כנראה) לא ממוצעת בחומוס דורמא.
למה לא ממוצעת? המשיכו לקרוא מתחת לתמונה.

מסבחה וחציל בחומוס דורמא
שולחן צהריים בחומוס דורמא


לקרוא לדורמא חומוסיה זה בערך כמו להתייחס ככה אל גרגר הזהב. כן, יש חומוס, אולי הוא היה בשלב כלשהו ההיצע העיקרי, אבל יש עוד מלא דברים, ובאופן דומה יש גם ערב הודי, אנשים שבאים לשבת על בירה ועוד כל מיני דברים אכילים כמו מרקים סלטים מגוונים והפתעות, ודברים לא אכילים גם כן (הופעות למשל).
כשאביב ואני חיפשנו עליהם פרטים כמה דקות לפני שיצאנו לאכול ראינו שיש אתר אינטרנט שכבר אינו פעיל בשם דורמא חומוס, כך שבמקרה ותרצו עדכונים ותשבוחות מקהל החברים שלהם - חפשו אותם בפייסבוק; היום למשל יש חומוס פטריות טריות.

אם מה שכולם מספרים נכון, ייתכן ויש להם את החומוס הטעים ביותר בעיר, ככה לפחות כולם טוענים בתגובות האוהדות, בסיקורים ואפילו בתן ביס. לי לא יצא לטעום ממנו בצורתו הטהורה או ממה שרציתי להזמין למעשה. משהו שיכול לקרות לכל אחד, במיוחד אם באים בשעות העומס או אחריהן, או אם אין לכם מזל ברגע נתון.
אנחנו באנו באחת בצהריים.

שוב, שימו לב שטעויות קורות, שמטבח אינו נמדד ע"י נותני השירות, ושאר דיסקליימרים שבאים להגן על בעלי עסק כשקורה ויש יום לא משהו. קורה.

קיבלנו שירות ממלצר שעברית איננה שפת אימו ואינו בקיא בתפריט, וזה היה אך הקושי הראשון.
ניסינו להזמין משולש \ קומפלט כדי לטעום מהמבחר אך המלצר לא הכיר את המונחים. אחרי הסבר קצר על אופי המנה שמכילה קצת מהכל הוא הופתע ואמר שלא בטוח שיש דבר כזה להציע, הלך לברר וחזר לדקלם שאם אנחנו רוצים אפשר לתת לנו צלוחית מסבחה לטעום ושאין את כל הדברים האחרים שרצינו. אביב משך בכתפיים, אני ניסיתי שוב להבין אם אין חומוס רגיל או רק את שאר הדברים, כי מקסימום אזמין חומוס מסבחה; אבל המלצר התעקש שיש רק מסאבצ'חה (כך בניבו הארה"בי) ושאין גרגירים או פול או חומוס רגיל.
בשלב הזה כבר היינו עייפים מקומדיית הטעויות, קיבלנו את צלוחית הטעימה, ניגבנו קצת מסבחה שהייתה בסדר אם כי לא מיוחדת או מעניינת בשום צורה והחלטנו לצמצם את שהותנו במקום לארוחה מהירה ובלי שאלות נוספות.
את השתיה שביקשנו היינו צריכים לבקש שוב, ואחר כך כבר מעובדת אחרת אחרי שהמלצר המקורי נעלם ולא נראה יותר. בסופו של דבר השתיה הגיעה יחד עם החשבון.

נקודת אור:
מה שלחלוטין הציל את הביקור הנ"ל הייתה מנת החציל בטחינה שהייתה מושלמת. באמת, אם אתם נמצאים באזור ומתים לחציל בטחינה - אל תלכו לשום מקום אחר.

סביר להניח שמגיע למקום ביקור נוסף, אחרי הכל לא פוסלים עסק שלם על יום עם שירות רע או על גמר המלאי של האוכל בשעה מוקדמת. עם זאת, יהיה קצת קשה לשכנע את אביב ואותי לבוא לשם שוב במיוחד, אבל אולי אנסה שוב בעתיד כדי לתת סיכוי נוסף ואולי לייצר איזשהו איזון בין הרע לטוב.
בכל מקרה, לאור האהדה הרבה שיש למקום - אני מאמין ומקווה שאנחנו היינו היוצאים מן הכלל.

יום טוב לכם ולבני ביתכם.

יום ראשון, 25 בפברואר 2018

חומוס ירושלים - חדרה

לפניכם פוסט אורח מאת אורן שץ.
צוות אוכל בחוץ מודה לכותב מקרב לב על שהחליט לחלוק עמנו את רשמיו.


מי שמבקר מדי פעם בחדרה יודע שלחדרה לא מגיעים במקרה. מצד שני, מי שמבקר מדי פעם בחדרה יודע שאם כבר נמצאים בחדרה יש לעיר עם התדמית המהוהה גם מה להציע, אם כי לא יותר מדי. שטאנץ מושבות הברון הפריפריאליות לא פסח על מרכז העיר המסחרי - עסקים שרובם לא עושים חשק, בין אם עיצוב מצועצע למחירים יקרים או מקומות דהוהים, המדרכות צרות ומקומות הישיבה אם ישנם לרוב ממוקמים ממש כמעט תחת נעלי הולכי הרגל ומרחק יריקה מהכביש, מה שמשאיר את החלופה של ישיבה באפלולית פנים העסק. בקיצור לחדרה לא באים להנות. אבל בכל זאת מסתבר שאפשר.

כשחלפתי בשישי בבוקר על פני כיכר העירייה ובתי המשפט נצנץ לעיניי מן האפרורית השלט של חומוס ירושלים המתגאה במילוי חוזר של חומוס ולימונדה. בירור קצר העלה שהלימונדה אינה כלולה במחיר החומוס ובכל זאת מדובר במחיר הוגן - 27 למנת קומפלט - חומוס, פול, טחינה בצד, גרגרים, כולל מילוי חוזר. משום מה על הלוח הכיתוב "קומפלט" נטול ביצה אך בלשון המקום "קומפלט" כולל ביצה בתשלום, קצר מיותר בתקשורת. השרות במקום נעים ואדיב, לא צעקני אבל עניני. המקום מעוצב יפה והמיקום שלו מצד אחד מאפשר לשבת בפנים בימים סגריריים ומצד שני להתרווח בחוץ בצל מבני ישיבה שונים שלשם שינוי לא נראים כמו חתיכת פוליגל צבעוני אלא מקום שאפשר ממש להרגיש בו את התיאבון מחלחל לתוך הפה עוד לפני שהמנה מגיעה.

חומוס ירושלים בעיר חדרה, צילום: אורן שץ


החומוס מגיע חמים, בעל טעם נוכח ונטול שתלטנות טחינתית. הטעם לא מדהים וחסר מעט תיבול או איזשהו אדג' לדעתי, חלק מדי, אבל בגדול נעים לחיך. הפול מבושל יחסית חלק ונערם במשורה, לא מדובר במנת חומוס פול, ובכל זאת משדרג את המנה. ליד המנה מקבלים שתי פיתות ואפשר לבקש עוד אחת, חיטה מלאה ללא תוספת - יפה. עמדת החמוצים משרתת את המלצרית אבל גם נגישה למילוי עצמי ללא מבטים מבאסים, כולל פרוסות עגבניה, בצל לבן וסגול, זיתים, מלפפונים חמוצים ושיפקה. האוכל כולו מרגיש איכותי, נקי וטרי ועושה הרגשה נעימה בבטן.

הכמות כולה של המנה עוד טרם המילוי החוזר ראויה בהחלט ויכולה להשביע אדם ממוצע. במחיר קצת יותר יקר מהסטנדרט כיום הוא יותר מהוגן בהתחשב במילוי החוזר. למילוי ביקשתי אותו מנה כמו המילוי הראשון. קיבלתי כמות קטנה יותר והייתי צריך לבקש במפורש חלק מהמרכיבים שהיו מובנים מאליהם קודם לכן. זה גרם לי קצת להרגיש במלחמת עקיצות והעיב מעט על ההרגשה הטובה. בכל זאת, יחד עם המילוי אפשר לומר שב-27 שקלים אוכלים ארוחה שממלאת יום שלם, ובסיום הארוחה הוצעה גם על הבית כוסית חליטת נענע חמה ומתוקה שהחליקה את הגרון וריככה את הבטן העמוסה.

סך הכל אפשר לומר שחומוס ירושלים הוא מהמקומות שטוב שקיימים וטוב לחזור אליהם. לא הייתי מגיע לחדרה במיוחד עבורו אבל בהחלט אבקר בו שוב לכשאזדמן לעיר. לו הייתי עובר תדיר על כביש 2 או 4, סטיה של כמה דקות בלי הסתבכויות וייז יכולה לסדר את הבטן למי שלא חפץ בקניוני דרכים מגעילים או מאפייה סתמית. העלאת ירושלים על שמחת הבטן גם היא ראויה להערכה. כיף לפרגן כשמגיע.

יום ראשון, 18 בפברואר 2018

חומוס עץ הזית - שוק הכרמל

בשישי קפצתי השוקה לעשות קניות.
בעודי מהלך ברחוב דניאל, נתקלתי בחומוסיה שלא שמתי לב אליה בעבר, חומוס עץ הזית שמה, ממוקמת על הרחוב, פניה אל חניון הכרמלית.
בפנים יש שניים או שלושה שולחנות, מקרר משקאות וצמד אנשים חביבים ששומעים גאנגסטא-ראפ. אין דלתות או חלונות, הכל פתוח.

הייתה זו שעת בראנץ' מוקדמת ולא הכנסתי לפה דבר משעות הבוקר המוקדמות.
משהו בתוכי אמר לי שחומוס יהיה רעיון טוב, אפילו אם רק כדי לא להכנס לשוק מורעב ולקנות כל דבר שאני רואה מתוך ניסיון לסתום את החור בבטן בעזרת העיניים.
הייתי כ"כ מורעב שאפילו לא זכרתי להוציא את הטלפון מהכיס כדי לצלם תמונה.

הנחת היסוד שלי אמרה שבמקרה הכי גרוע זה יהיה חומוס סתמי ואמשיך הלאה לעיסוקיי.
הזמנתי משולש שיצא מיד כי הייתי היחיד בבית העסק. בניגוב הראשון הייתי בטוח שצדקתי כשלא ציפיתי לכלום. המשחה הנקיה הייתה במרקם חלק (לא עיסתי מדי), מעט קרירה ובטעם שלקה בחסר, לא ידעתי מה חסר לי בדיוק אבל כבר עמדתי להתבאס. בניגוב השני כשתפסתי קצת מהמסבחה התחילו החגיגות בפה. בניגוב של הפול היה בכלל שמח בקטע אחר.
סיימתי את הצלחת ברגעים.

חומוס עץ הזית בהחלט ראויים לביקור חוזר עם תמונות, החומוס שלהם לא רק סגר לי את הפינה אלא גם השאיר טעם של עוד. תמיד נחמד לגלות עוד חומוסיה טובה, אפילו אם זה באזור שמפוצץ בחומוסיות - ובמיוחד לאור זה שבימי שישי רובן עמוסות לקוחות מורעבים העומדים בתור.


בשנים האחרונות יצא לי להתוודע לכמה וכמה חומוסיות שלא תפסו אותי בניגוב הראשון רק כדי להתגלות בהמשך כמקום שחזרתי אליו שוב ושוב, תמיד תהיתי אם זה משהו שקורה בגלל הרגלים, ז"א טעם ספציפי שהתרגלנו אליו בעבר ומצפים לשחזר אותו, או טעם של חומוס שמתרגלים אליו במקום החדש. ספרו לי מה דעתכם.

החשבון:
משולש עם ביצה + פחית קולה + בקבוק סודה = 40 ש"ח

יום רביעי, 13 בדצמבר 2017

חומוס הכרם מתחדש עם סניף נוסף (רחוב הרכבת 28)

סניף חדש ומבטיח לחומוס הכרם!
נראה שזה כבר השלישי במספר אחרי הסניפים בשוקן והמקורי בסמטת ביד הבד.
בצורתו ועיצובו הוא מזכיר בעיקר את הסניף של שוקן, מהלוגו ועד הריהוט.
הטעם לא נופל רחוק משני העצים המקוריים - אם כי הסועד שאיתי התלונן שיש יותר מדי טחינה בחיים שלו.
בסה"כ מקום לא רע לארוחת צהריים או פגישה של עורכי דין צוהלים - מה שקרה בשולחן הסמוך.

מנת חומוס ב26ש"ח ואתם יכולים להמשיך את היום שלכם עם חיוך.
בתמונה מטה תוכלו למצוא מנות חומוס + מסחבה + גרגרים. לא יכולתי לטעום פול כי בשעה שהגענו (15:30) כבר לא נותר.
בהצלחה בחיים!

למקרה שפיספסתם: הסניף ממוקם ברחוב הרכבת 28, תל אביב (קרוב לצומת עם מנחם בגין).



יום שני, 13 ביוני 2016

חומוס פול ההגנה - סניף ריבל 4, ת"א

הביקורות של סניף האם היו כה חיוביות שלא יכולתי להתעלם מהסניף החדש.
השמועות סיפרו גם על טעם חדש, לא חדש - אבל מיוחד, שונה, אחר, וחומוס כידוע הוא עניין של טעם.

לצערי לא היה לי טעים.
היה אכיל, אבל לא טעים, וקבוצת האנשים עמה סעדתי הגיבה בכל קשת התגובות.
ממליץ לבוא לנסות ולהחליט לבד.




נ.ב.
חומוס פול ההגנה פתחו במיקום שהיה שייך פעם לחומוס אבו איסמעיל, אם כי המקום עבר שיפוץ נאה.

יום ראשון, 24 בינואר 2016

שאלה לציבור הרחב ומחשבות על פלאפל בטעם של פעם

שוב אנחנו כאן, בוהים בתמונה של אוכל - והריר מצטבר בזוויות הפה.
הנושא החם הפעם: פלאפל.

מצאתי את התמונה הזו בטלפון, ותהיתי, איפה עוד אפשר למצוא פלאפל?
נכון, יש פלאפליות רבות, הן צצות תחת כל תחנת דלק רעננה, במקומות בהם יש חיילים, במקומות שמכינים שווארמה וכו', אבל איפה אפשר למצוא פלאפל טעים?


בשנתיים האחרונות, רוב הפלאפלים שיוצא לי לבלוס הם סתמיים.
אם אני צריך להזכר בפלאפל שהיה ייחודי - הרי זה הפלאפל בתמונה למטה. היו מכינים אותו בחומוס יונס, עם ציפוי סומסום מפנק ופנים ירוק עד אינסוף, עם מגוון טעמים שונים.
יונס כבר נסגרו מזמן.
האנשים שתפעלו אותו פתחו לימים את חומוס אבו איסמעיל בנמל יפו, ואח"כ סניף נוסף באזור רחוב המסגר. בשניהם היה ניתן למצוא את אותו הפלאפל, זה עם הסומסום והירוק והטעם העשיר.
גם הם כבר לא איתנו (תקנו אותי אם אני טועה).
אגב, עוד דבר כיפי שיונס ואבו איסמעיל הביאו היה סומאק בעזרתו תיבלו את החומוס, מה שהוסיף, ועוד איך הוסיף.


פלאפל מפנק עם סומסום, צלוחית טחינה וקצת חמוצים בצד.
פלאפל מפנק עם סומסום, צלוחית טחינה וקצת חמוצים בצד.


אז נכון, תמיד אפשר ללכת לקוסם.
אבל איפה יש פלאפל בציפוי סומסום? לא ראיתי כזה כבר המון זמן.
אפשר ללכת לעוד כל מיני מקומות שקוראים להם פלאפל משהו, אבל לאחרונה - ככל שמחיר המנה יורד (ויש המון מנות זולות בשנים האחרונות, ואפילו כאלה שהייחוד שלהן הוא המחיר בלבד, ועל זה גם התחרות) הטעם של הפלאפל יורד גם הוא. מדובר בקציצה לסתימת פיות, לא הגורמה המרגש שמנת פלאפל מצויינת יכולה להיות.
ואני לא מדבר לצערי על חיפה, שם הפלאפל חי ובועט, אלא על תל אביב בעיקר, העיר בה יוצא לי לבלות את רוב הימים שלי מחמת עבודה וסיבות אחרות. בעיר הזו נראה כאילו הפלאפל נעלם, ומי שנשאר הם מוסדות כאלה ואחרים שמספקים את הפלאפל, על הדרך מנסים לייצר עוד פרנסה ממוצרים משלימים, או פשוט לא נותנים לו את הבמה והסומסום הדרושים.
חסר לי הסומסום הזה.

אני לא רוצה להתחיל למנות מקומות, זה הרי ברור שיש פלאפל, הוא לא נעלם לחלוטין, אבל הרמה ירדה, וגם המלאי איכשהו קטן. והמחיר עלה, בקטנה, טיפה פה, טיפה שם.
יש זכיינים, יש מוסדות ותיקים, אבל איפה הריגושים?

ועכשיו לשאלה הבוערת:
איפה יש פלאפל טוב?
באיזה פלאפל אתם ואתן יכולים להשבע?
לאן צריך האדם הפשוט ללכת כדי לקבל את הקציצה הטובה באזור?
ספרו לי, ספרו לי הכל, לי ולכל האנשים הרעבים.

יום ראשון, 17 בינואר 2016

סיכום החומוס הגדול של 2015

קוראים יקרים וקוראות יקרות.
להלן רשימת החומוסים האהובים (על הכותב) לשנת 2015.
לא היה צורך לעשות רשימה לחומוסים השליליים, אבל אם יש לכם תלונות מיוחדות על חומוסים שהרסו לכם את השנה - אתם מוזמנים להוציא את הרעל בתגובות.
אבל בבקשה, תעשו את זה בנימוס ובניסיון לשפר - להבדיל מלהרוס פרנסה של בני אדם.
כמו כן, אם מישהו מרגיש שלא נתנו במה לחומוס האהוב עליו - לכו אל התגובות ותגידו לנו שאנחנו לא בסדר!




חומוס בית לחם:
החומוסיה החביבה הזו מספקת אחלה של חומוס, אשר מזכיר מאוד את חומוס מגן דוד משוק הכרמל.
זה לא מפתיע בהתחשב שהמתפעלים הם אותם אנשים.
למעשה, החומוס הזה הרבה יותר טוב, מכיוון שהאח הדתי איבד את הטעמים שלו בחודשים האחרונים, והפך לטובה שיוצרים לתוך הצלחת.
בית לחם פתוח עד מאוחר, נדיב בהגשתו, נקי, והכל טוב בו מלבד שהשירות לפעמים קורס תחת הביקוש הרב.

by אוכל בחוץ (@food_out) on




חומוס אבו אדהם:
לחומוס אבו-אדהם הייתה שנה קשה.
מחד, חפירות הרכבת הקלה סגרו את החומוסיה מכל הכיוונים - אבל הלקוחות הנאמנים עדיין באים לאכול.
מאידך, הייתה תקופה לא ברורה שבה קרה משהו למנה, ובמשך מספר ביקורים הטעמים היו לא רק שלא זהים לנורמה - אלא רעים (רחמנא ליצלן). אחרי זמן מה הכל חזר לקדמותו, והחומוס נשאר בנ"ז.
עם זאת יש לציין שהריפיל נהיה קטן משהו.





אבו חסן:
זו הייתה שנה מצויינת לאוהבי אבו חסן, ושנה סבירה לעסק עצמו.
המסבחה הטובה בעיר והפול הכיפי והרותח קיבלו עוד סניף (בשוק המקורה של שרונה) שבו הרמה, הטעם והתמחור נשארו זהים, מה טוב. מצד שני, המציאות המזרח תיכונית הציצה לרגע ואנשים ברשתות החברתיות החלו קוראים להחרים את העסק מסיבותיהם שלהם. גם בתקופה הזו, למעשה המרוויחים היו הלקוחות הרגילים, והרווח היה התור שנהיה קצר משמעותית. למי שלא מכיר, אל אבו חסן באים בעיקר בשביל המסבחה והפול, שהרי החומוס עצמו הוא נורא ספציפי ולא תואם את הציפיות של כולם, והטחינה כאשר מגיעה בנפרד גם היא בעלת טעם ייחודי. חומוס, עניין של טעם.




גרגר הזהב:
גרגר הזהב החלו את דרכם בתור חומוס נטול אחידות, עם טעמים שפעם מפתיעים בטיבם ופעם בא לירוק לפח.
מאז, החומוסיה החלה לספק מנות אגדיות, גם בתחום החומוס וגם בתחום ה"מסביב".
עדיין, לא כולם יאהבו את המשחה המתקתקה שמזכירה  מעט את אבו אדהם, אבל מי שאוהב (אני למשל) יעוף על זה בקטע אחר.





בהדונס יד חרוצים:
בהדונס יד חרוצים הוא סניף של אנשים עובדים.
להבדיל מחומוסים של פנאי וחברים - כאן מדובר במקום בו אנשים העובדים בסביבה מבקרים כמעט בבלעדיות.
הנ"ל לא מפריע לצוות המקום להוציא ליין מנות אחיד בטעמן וברמתן.
בימות השבוע יש משלוחים בשעות הפעילות, ואילו בימי שישי החלו לפתוח לאחרונה בשביל האנשים שרוצים את הטעם גם לסופ"ש.


A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on




אבו איברהים:
למרות חילופי הבעלים בשנים האחרונות, מדובר במקום שנשאר נאמן לטעם ולאיכות, ובעיקר לשירות המהיר והאיכותי.
מלבד עסקית הצהריים (אם אתם באים רעבים ממש) אפשר להתמלא גם מהמנה + פלאפל + חמוצים שיוצאים לשולן במהירות ועם חיוך. יש גם ריפיל, ויש גם טעם נקי וכובש, אפילו שיש גדולים וטובים ממנו - מדובר במנה שכיף לחזור ולאכול.





חומוס באסם:
חומוס באסם נמצא בדיוק בצד השני של הכביש מחומוס נחמני.
אני לא בעד להרוס פרנסה של בן אדם, אבל חומוס נחמני לא היה מגיע לקרסוליים של באסם גם אם היה לו GPS ומונית שתיקח אותו עד למתכון הסודי.
מלבד מנה ב20 ש"ח שמגיעה עם כדורי פלאפל וסלטים ביתיים לא רעים בכלל - מדובר בחומוס חריג גם מבחינת הטעם. לא בטוח לאיזו חומוסיה ניתן להשוות, מדובר בחומוס ניטרלי שכבודו במקומו מונח, ביציבות.





פאוזי פול:
למרות שהשנה כמעט ולא יצא לי לבקר בפאוזי, בטח שלא כמו בעבר (פאוזי היה מקום עלייה לרגל מדי שישי בבוקר במשך תקופה ארוכה מאוד), הרמה, הטעם והשירות נשארו כמות שהיו. הכל טעים, הכל טרי, מדוייק ובתמחור הוגן מאוד.
אם כבר משהו לעשות השנה - זה לחזור לפאוזי, ובגדול.



יום ראשון, 5 ביולי 2015

חומוס (פלאפל) חסוני - מנחם בגין 48

מנחם בגין 48 היא כתובת בהתעוררות.
כרגע בונים בצמוד לחומוס חסוני סניף של ארומה (על חורבותיו של מקום ההציע עופות בגריל), בזמן שבבניין המרוחק של קומפלקס המגדלים (קאטלק מגדלים, 15 קומות כולה) בונים מלון עסקים עם הפנים לחו"ל.

ולא שזה החומוס היחיד בסביבה. במרחק מספר מטרים מחומוס חסוני נמצא הסניף התל אביבי  של אבו מרון, וע"פ מידת ההתרחקות נמצאים בהדונס, פלאפל בריבוע, נחמני, באסם, אבו איברהים, אליהו, אבו אדהם ואפילו גרגר הזהב וחומוס הכרם עדיין נמצאים במרחק הליכה סביר.

ולמה אני טורח למנות את כל האפשרויות בסביבה?
יופי, אני שמח ששאלתם!


מנה של חומוס משולש בחומוס פלאפל חסוני
מנה של חומוס משולש בחומוס פלאפל חסוני


כעיקרון מדובר בחומוס טוב.
החומוס הנקי מצויין, המסבחה טובה מאוד, הפול קצת חלש אבל הטחינה מפצה על זה, ואפילו רוטב ה-תטבילה מושלם.
ועדיין, מדובר בחומוס שכיף לאכול בתור ברירת מחדל, הוא קרוב, הוא זול, יש במקום מבחר (נורמטיבי לסוג העסק) מנות טובות ופשוטות ואפילו עסקית של 33ש"ח שבה נותנים לכם כ"כ הרבה אוכל (חומוס, צ'יפס, פלאפל, סלט וכו') שכבר לא נעים.
עם כל זאת, לפעמים עדיף ללכת לאנשהו כדי להתפנק על חומוס שהוא באמת מדהים, ולא סתם טעים, לפעמים ככה.
זה עניין אישי, כל אחד והבחירות שלו, במיוחד שלי כרגע עדיף לא לאכול חומוסים עקב ניסיון לקצץ בכמות השומנים מן הצומח.


בלי שום קשר - החומוס הוא בעל ותק, מדובר במותג שהיה לשעבר ברחוב בן-צבי 38 (סמוך ליפו), ואף היה לפני כן בחולון (ע"פ קולגה) ויש אף טוענים שהוא מקורב אל הקלבוני המקורי, שזה כבר מוסיף הרבה כבוד.


שורה תחתונה:
תמחור: הגיוני
ניקיון: מוקפד
עיצוב: הכי פשוט
שירות: מחוייך ולבבי

יום שבת, 13 ביוני 2015

אבו שוקרי המקורי - אבו גוש

כשנכנסים אל מסעדת אבו שוקרי המקורי שבכפר אבו גוש - קל להתבלבל, או לחשוש שנכנסת אל האבו שוקרי הלא נכון.
למזלי, איך שנכנסתי למקום החדש (המקומות מתחלפים לאורך הכבישים בכפר) ראיתי את זיו פניו של סמי אבו שוקרי, שאותו כולם מכירים בתור אבו שוקרי המקורי מהפרסומות בטלויזיה.

רגוע שהגעתי למקום הנכון, או אחד מהמקומות - זה הרי לא באמת משנה כל עוד טעים, התיישבתי והזמנתי.
תוך רגעיים מספר הגיעו לשולחן המנות המבוקשות.
אני לא אמשוך את הסיפור הזה בזנב ואספר בקצרה שהחומוס הרגיש לי לא משהו (הבת זוג דווקא התלהבה, וכידוע חומוס הוא מאוד סובייקטיבי), הצ'יפס היה לא מוכן, ובין כל הדברים שיצאו לשולחן היחידי שבאמת הרגיש משהו מיוחד היה החריף.





למרות שנראה לעין כי קטלתי את הביקור, בת הזוג ממש אהבה את החומוס, אז לכו תדעו.
ייתכן ולא היה כזה נורא חוץ מהצ'יפס הנא.
הייתי ממליץ לכם ללכת לנסות לבד, ולא להאשים אותי אם לא אהבתם.
אם כן אז יאללה, אני מחכה.

יום רביעי, 7 במאי 2014

מנה משולשת של אבו חסן

בביקור המדובר הלכתי עם חברים רבים סעוד ארוחת בוהריים באבו-חסן.
אני לא זוכר אם כבר יצא לי לספר בעבר, אבל אני לא חולק את ההתהבות המוגזמת סביב המקום.
זה אחלה חומוס, באמת, אבל יש כאלה שאני אוהב יותר.
אני גם בעיקר לא אוהב לעמוד בשמש מלא זמן בשביל לקבל מנה ולאכול אותה ממש מהר תוך כדי שאנשים מזיעים מחכים שאני אפנה להם מקום במבטים זועמים מרעב.

חומוס, מסבחה, פול, אבו חסן.
משולשת: אבו חסן

שלא תבינו אותי לא נכון, טעים גם טעים, אבל חומוס זה עניין אישי ובעיניי מספר הפעמים שאכלתי מנה באמת באמת מדהימה באבו חסן זה משהו שאפשר למנות על יד אחת.
בשביל מנה טעימה אפשר ללכת להרבה מקומות, בלי תור, בלי דחיפות וצעקות, ובלי לאכול ממש מהר כדי לפנות מקום לאחרים.
אני עדיין מכבד את כל מי שמעדיף ללכת לשם, אבל כמעט אחרי כל סיבוב כזה אני מרגיש שיכולתי לחסוך לעצמי זמן ומאמץ.

יצא לי להתלונן על זה בפני חברים וחומוסאים, לא תמיד יש הסכמה לגבי הטעם, אבל כמעט תמיד יש הסכמה לגבי החוויה.
עם זאת, כולם, כולל אותי, חוזרים אל התור המיוזע.

יום ראשון, 5 בינואר 2014

חומוס אבו מרון | מנחם בגין 48

הכל התחיל בציפיה ארוכה.
החבר'ה שבאו לפתוח את חומוסיית אבו מרון (שבחיפה נחשבת למיתולוגית) כאן בתל אביב נתקלו בקשיים.
במשך כמה ימים אפילו אפשר היה לראות אותם יושבים מבואסים בסניף וממתינים לרשיונות כלשהם.
הייתי יוצא להפסקות סיגריה ושואל אותם מתי פותחים והתשובה הייתה שוואללה ממש עוד מעט.

אחרי זה היה השלב של האזהרות.
ביום הראשון שלהם מלא אנשים חזרו וסיפרו סיפורי אכזבה מרים. הפיתות קרות, החומוס מבאס, כל מיני עלילות.
אבל אני בתור אכלן ותיק יודע שלא סומכים על טעמים של אחרים וגם שלכל מקום מגיעה תקופת הרצה, עד שמוצאים את כל הטעמים הנכונים, שהשירות מתיישב כמו שצריך, שעובדי המטבח מתרגלים וכו'.

בסוף היה השלב של הטעימות.
בהתחלה היה סביר, לא נפילה ולא סוף העולם. אחרי יום יומיים עוד טעימה ופתאום הכל משתפר.
בין לבין נקודת האור הייתה הפול. הפול אצל אבו מרון התל אביביים תמיד מנצח ובגדול.
מעל זה, בנוסף, מנת צ'יפס הבית, המפורסמת מחיפה, צ'יפס שמנים ויפים בטיגון כפול, עם קצת חריפות ושום לימון, הרבה פטרוזיליה מעל והבזק של סומאק, רק הריח שלו יכול להרוג, והטעם הוא זה שמביא את הגופה לגן עדן.

יצא שאני אוכל שם לפחות פעם בשבוע, הרמה מספיק גבוה כדי לא להרחיק לכת עד המתחרים (אפילו שיש רבים וטובים).

בגדול, אחלה חומוסיה, לאוהבי היציקה האוורירית עם כמויות השמן הנדיבות, בטמפרטורת החדר כשהחימום מגיע מהגרגירים והפול. רטבי הבית (פלפל ירוק חריף ושום לימון - כאשר הדגש הוא בעיקר על השום) משדרגים כל דבר ללא היכר, אפילו אם תרימו אבן מהרצפה היא תהיה טעימה ברמות.
הפיתות שלא כמו שציינו החברים המלעיזים - תמיד טריות ורכות, לפעמים גם עושים להן מכת חום קטנה (שניה או שתיים) לפני ההגשה, בשבל הפינוק.

אבל חלאס עם הדיבורים, בואו תראו איזה תמונות צילמתי מאז הפתיחה ועד היום.
אתם עוד תלקקו את המסך.


חומוס פול טייק אוואייצלחת חמוצים אבו מרון

חומוס פול הרבה גרגרים

חומוס פול טחינה - הרבה פטרוזיליהחומוס פול טחינה רוטב שום

אבו מרון צ'יפס הביתצ'יפס הבית בטייק אוואיי

חומוס חיפאי של אבו מרוןמנה לקחת

מנה משולשת, רוטב חריף ושום לימוןעם טחינה, פלפל ירוק חריף, שום לימון והרבה פטרוזיליה

צהריים שאכלתי ליד המחשבמנה חומוס פול שלקחת למשרד, אחת היפות

פותחים שולחן אצל אבו מרון


מלפפון חמוץ



כתובת: מנחם בגין 48, תל אביב.
תמחור: עממי
ניקיון: יסודי, מצוחצח ומבריק
שירות: מחוייך, מפנק, זוכרים לקוחות חוזרים
תפריט: בסיסי, מנות חומוסיה קלאסיות

יום שישי, 3 בינואר 2014

אבו חסן בשישי בבוקר | חומוס פול מסבחה

אבו חסן היא לא החומוסיה האהובה עליי.
לרוב אני אפילו לא מאמין שהיא שווה נסיעה מיוחדת אלא אם נמצאים באזור או ממש רוצים להפגש עם אנשים שמתכננים להגיע לאכול בסניף.
אף פעם לא הבנתי את ההיסטריה סביב המסבחה שלהם (למרות שהיא באמת מצויינת), ולדעתי גם לא כתבתי אף פעם פוסט עליהם, למרות שאכלתי שם מלא פעמים.
אבל תמיד יש "אבל".

משולש: חומוס, פול, מסבחה
משולש: חומוס, פול, מסבחה


לפני שבוע היו לי סידורים עם חבר בסביבה והחלטנו לעשות מעשה.
הגענו, התיישבנו כנהוג, ליד זרים.
הזמנתי חומוס משולש, יעני מנה משולשת, קצת מכל דבר, מסבחה, חומוס, פול, רוטב חריף, לא לפספס כלום ולשבוע עד הסוף.
על הצד גם פלאפל וצ'יפס.

הפלאפל והצ'יפס היו סבירים, לא משהו לכתוב עליו.
המנה לעומת זאת הייתה קסומה, באמת, אולי זו הייתה ההליכה, הרעב, מזג האוויר, לא יודע, אבל כל דבר בצלחת הזאת היה מדהים.
זה היה כ"כ טעים שבסוף גם לקחתי את המארז הכי גדול שאפשר של מסבחה הביתה.
כל עוד המארז הזה לא נגמר חשבתי לעצמי שחבל, כי הייתיי יכול לקחת גם קופסה גדולה של פול.
באמת טעים.

חומוס זה עניין של טעם וריח, לא כולם אוהבים את אותו הדבר, יש תמיד דיעות לכל הכיוונים, אבל הפעם הייתי חייב להסכים עם כל מי שאי פעם שיבח את המקום. זו הייתה חוויה חיובית עד מאוד, פי מיליון.
בסופו של דבר זה גם לא משנה אם תאכלו את החומוס שלכם ברחוב הדולפין, בשבטי ישראל 14 או בסניף שמולו (מס', לא הגיוני אבל ככה זה), החומוס הוא אותו חומוס, טעים, מפתיע, ובעיקר מעורר מחלוקת סביב הכדאיות של המתנה בתור בשביל המנה הספציפית הזו.

יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

אחים עוזרי | חומוס פול, גרגירים וטחינה

אזור שוק הכרמל וכרם התימנים הוא גם עדן לאנשים רעבים, במיוחד אם הם רעבים לחומוס.
למרבה הצער, בתור אדם עובד - אפשר להגיע לכרם בשעות הפעילות רק ביום שישי, והרי ביום שישי כולם מסתובבים שם, התיירים, ציידי החומוס, רעבים למיניהם, תושבי האזור שיושבים בסבבה שלהם במרפסת ואנשים שהולכים לעשות קניות בשוק.

השבוע במקרה הזדמן לי לעבור באזור בצהריים, ובחרתי ללכת דווקא על מסעדה ולא על חומוסיה, כדי לגוון ולנסות.
האחרים עוזרי הוא מקום כמו מקומות רבים בכרם. יש שיפודים, תבשילים, מרקים וחומוס.
לא הייתי שם מעולם למרות שתמיד עברתי ונראה כאילו אנשים נהנים, רובם אף ניגבו חומוס, ככה כל יום שישי.


מסעדת אחים עוזרי, חומוס פול עם גרגירים וטחינה.
מסעדת אחים עוזרי, חומוס פול עם גרגירים וטחינה.


אחרי שהזמנתי את המנה נפל עליי החשש.
ראיתי שכל הרכיבים של המנה שלי נמצאים בפיילות על שולחן העומד בכניסה למקום.
אני דוגל בהפרדה בין מטבחים לחלל המסעדה, בתור אדם שלא רוצה לראות פאשלות ולהתבאס כל הדרך לצלחת.
מה גם שהכל נראה קר ומנוכר, ממתין לאבק הרחוב שיכנס בדלת וידפוק על הצלחת שלי יריקה.

דקות אחרי זה אכלתי מנה טעימה, מפתיעה אפילו, כזאת שלא הייתי מאמין שלפני שניה חשבתי לוותר עליה.

בקצרה:
מחיר: נוח
טעם: לא רע בכלל
עיצוב: וינטג' \ נוסטלגיה \ חגיגה בסנוקר
שירות: לבבי ומעט מפוזר
ניקיון: חוץ מהחומוס ליד הדלת הכל נראה מצוחצח

יום שלישי, 12 ביוני 2012

אבו שאקר, חיפה.

קודם כל התנצלות:
התמונות לא מסודרות בזווית צפיה נוחה.
אני יודע, ניסיתי, אבל משום מה המערכת מתעקשת למצב אותן דווקא בזווית הזו.
אין מה לעשות, אי אפשר להתווכח עם מחשב, רבים וטובים ניסו ותראו מה קרה להם.
אם אתם בסדר עם זה אז יאללה, בואו תכניסו קצת חומוס לעיניים שלכם.


חמוצים, עגבניה, בצל, אבו שאקר
החמוצים היו אחלה אבל העגבניה הייתה ממש ממש טובה


ובכן, זה היה יום של טיולים וסיבובים.
הגענו לחיפה עם הפנים בין הידיים (מרוב עייפות) ואחרי סידורים מרובים הגיעה שעת הצהריים ותרנו אחרי המלצה של חבר אל חומוס אבו שאקר הממוקם בנוחות בשדרות המגינים 29.
אני מקווה שכולם כבר שמו לב שאנחנו מוסרים כתובות של מקומות בהם ביקרנו בתחתית הדף, ניתן לראות את הכתובת וכשמקליקים עליה גם להגיע לאזור בגוגל מפות.
המקום היה עמוס והתיישבנו במקום צמד שבדיוק סיים.
צריך לציין שיש עוד חומוסיות והן די צמודות (ועוד המון מקומות מגוונים מאוד על הרחוב) ובדיעבת נאמר לי שגם אלו הצמודות מומלצות, אך הפעם כאמור הלכנו בעקבות המלצה מסויימת.
אל השולחן הגיעה צלחת עם חמוצים, עגבניה פרוסה ובצל. אחלה דרך להתחיל ארוחה.


פיתות וחמוצים, אבו שאקר
פיתות שטוחות וכו'

אל השולחן הצטרפו פיתות מהזן השטוח והדק.
הן היו מספיק טריות וטעימות כדי שלא נתלונן עליהן.
בשלב הזה לקחו את ההזמנה שלנו, השירות היה מעט מבולבל אבל מאוד שמח ולבבי.
אחרי כמה זמן לקחו את גם ההזמנה של השתיה.


בורגול, מג'דרה, אבו שאקר
הבורגול מימין והמגג'רה משמאל (בשביל האשכנזים)


אחרי דקות מספר השולחן אירח עוד שתי צלוחיות, הפעם בורגול ומג'דרה.
שני התבשילים היו עמוסי בצל כך שאפילו לא שקלתי לרגע לנסותם.
אני יכול להעיד בכ"ז שהריח היה מצויין וגם מראה העיניים היה לבבי.
אגב, התוספות הכיפיות הן כנראה מה שהופך את מנת החומוס לטיפה יותר יקרה מהרגיל.


חומוס אבו שאקר
חומוס אבו שאקר, אומרים עליו דברים


הנה הוא בא, הנה הנה, חומוס אבו שאקר.
כמה יפה ככה טעים, אבל לא מיוחד. הייחוד אולי בכמות הגדולה. בקושי סיימתי, הרמתי ידיים כמה וכמה פעמים תוך כדי.
הוא לא היה מגעיל, לא היה רע, לא היה בינוני, אבל הוא לא היה חומוס שחושבים עליו אחרי.
הוא לא הרגיש כמו חומוס שאתה רוצה לחזור אליו במיוחד.
אולי זה היה יום כזה, אי אפשר לדעת מביקור אחד בלבד.
אחרי הכל, החומוסיות האחרות ברחוב היו כמעט ריקות ואצל אבו שאקר היה מפוצץ מקיר לקיר.
קשה לי להסביר, החומוס טוב, החוויה חיובית, אבל פיצוצים על הלשון וכוכבים בעיניים לא היו.


קפה, אבו שאקר
קפה קטן סוגר עניין


ואז בא קפה קטן בשביל לסגור עניין.
מפתיע איך אפילו בחום הזה הקפה יושב מצויין בגרון ובבטן ומשחרר את הגוף שלך מהכובד של הארוחה.
הוא גם מאזן את חום הגוף עם הרחוב הלוהט ואתה יוצא אנרגטי ואפילו מעט רענן.
הקפה היה מצויין אגב.

היו גם פלאפלים שהסתובבו אבל אני לא זוכר אם הגיעו אלינו, הארוחה הזו התרחשה לפני קצת יותר מחודש ואני זוכר פרטים כאלה ואחרים (למשל קבוצה של עורכי דין שישבה לידנו, הם קיבלו פלאפלים, הצטרף אליהם בחור חדש ודרש פלאפלים חמים וטריים, למרות שהייתה לידו צלחת שהונחה שם רק לפני שתיים-שלוש דקות) אבל על הפלאפל אני לא זוכר.

זה בטח גם המקום לספר שלחומוסיה יש היסטוריה והיא קיימת מתקופת המנדט.
השמועות אומרות שדווקא המסבחה בה היא הסיבה הכי טובה לקפוץ - חבל שלא אמרו לי את זה קודם.

מכירים? ספרו לנו קצת.

יום רביעי, 22 בפברואר 2012

חומוס אבו-אדהם (סניף קרליבך)

בשבת האחרונה החלטנו לנצל את מזג האוויר הרע כדי ללכת לנגב טיפה באבו אדהם היחסית קרוב לביתנו (ולדעתי הסניף הכי טוב שלהם בעיר - לאחר אכזבות בסניפים אחרים).
טיפות הגשם מנעו ממשפחות וקבוצות מעצבנות להגיע למקום, ויצא שניגבנו במקום לא מלא עד הסוף כנהוג בשבת, ובחברת אנשים שהחומוס באמת מספיק חשוב להם כדי לבוא בשביל לאכול אותו ולא לעשות רעש ומטרד.

החומוס היה טוב, אי אפשר לכנות אותו אחרת, זה חומוס טוב, לא יציקתי מדי, עדין ואוורירי, והוא מגיע בכמויות נדיבות שמתוגברות בריפיל חופשי עד שתשבעו. את החומוס החלקנו עם בירה שחורה, משקה המקובל על חובבי הז'אנר.
היה טעים, ואני בחרתי למלא את צלחתי שוב (למעשה זו צלחת חדשה). במחשבה שניה הצטערתי מעט על הבחירה, אבל החומוס כ"כ טעים שלא הפריע לי להיות מפוצץ ממנו עד גועל.

מנה מדהימה של חומוס אבו אדהם סניף קרליבך. בקרוב בבטן.

לסיכום? אין כ"כ מה לסכם.
יכול להיות שהמתלוננים צודקים ואנחנו באמת הולכים הרבה לחומוסיות (שימו לב שלא אמרתי יותר מדי כי אין דבר כזה יותר מדי חומוס!). סה"כ, ואני אומר את זה רק כדי לשכנע את המתלוננים: חומוס זה טעים, זה בריא, זה לא משמין אם לא עפים על הפיתות והמשקאות המתוקים, כמובן גם שמדובר באוכל משביע ולא יקר.

תהיו בריאים, אמן.

יום שלישי, 14 בפברואר 2012

חומוס יונס ופיצה סרט

לפרק זמן בחיי חומוס יונס היה החומוס המועדף עליי (תל אביב, לא יפו).
זה היה חומוס טעים, טרי, זול וזמין (גם מבחינת מרחק וגם מבחינת שעות וימי פעילות).

יום אחד - הנורא מכל קרה!
החומוס שלהם נהיה מגעיל. לא סתם לא טעים, היה לו טעם מעאפן, כבד בתבלינים, לא טרי במיוחד ובעיקר לא בא בטוב.
שתי פסילות וגמרנו, לא יכולתי לחזור לשם שוב אחרי שגיליתי שזה לא משהו חד פעמי, ויותר מזה - גם אנשים אחרים דיברו על זה. האסון היה כבד, הייתה מצוקה באוויר.

חומוס יונס, אמש, מנה טעימה ברמות מרעננות, עם קצת גרגרים ומעט טחינה (וסומאק?)
מה רבה הייתה שמחתי כשאני והבולס קיבלנו אתמול את החומוס שלנו והוא היה טעים בצורה אסטרונומית.
חזרה העטרה ליושנה, והכל נהיה דבש!
רק מה, המנה כפי שאתם יכולים לראות מרוחה ביד קמוצה מאוד (מזל שאכלנו פיצה לפני, ועל זאת בקרוב).

הבולס הזהיר אותי שזה קרה לו גם בפעם האחרונה, הוא קיבל מנה קטנה מאוד, פיתה במקרה הטוב ובניגובים קטנים.
מזל שגם הזמנו מפלאפל הבית. פלאפל ירוק, טרי ומדהים. אמש הוא היה פחות מדהים מהרגיל אבל עדיין טעים עד מאוד.

פלאפל ירוק טרי טרי, עם צלוחית טחינה מוצלחת
כמו שאמרתי, את הערב בעצם פתחנו עם פיצה.
התכנון היה ללכת בכלל לקרפצ'יו בר - הבולס כצפוי הצטייד בקופונים. כשהגענו גיליתי שאני לא במצברוח ובשכנוע קליל המשכנו לפיצה סרט. הפעם, שלא כמו בפעם שעברה שביקרתי בפיצה סרט כבר היה לי חוש טעם, אם כי אני עדיין טיפה חולה.
כדי לדעת מה ההבדל בין הטעמים - לא העמסתי ישר מרוטב הסריראצ'ה המצויין אלא אכלתי חצי משולש (עם פטריות) במצבו הטבעי. המגש בדיוק יצא לא מזמן והפיצה הייתה גם טריה וגם טעימה. רוטב עסיסי, פטריות עשויות במידה הנכונה וכל שאר הדברים שצריך. אחרי זה כבר שחיתי ברוטב.

פיצה סרט, פטריות, רוטב סריראצ'ה וקצת סודה כדי להרטיב את הגרון.
סה"כ היה ערב משובח של קולינריית רחוב. אם כבר לאכול אוכל רחוב - אז את הסוגים הטעימים.
תראו את כל התמונות ותגידו לי שאתם לא רוצים גם קצת מהתענוגות האלה?
לא? שקרנים!
מה שמזכיר לי: אמרו לי שיש פה יותר מדי חומוס ומעט מדי דברים אחרים. האם זה נכון? נשמח לשמוע מכם.
לסיכום, עוד תמונה של כוכב הערב:

חומוס יונס, שוב זרח מעליהם כוכב החומוס התל אביבי, מומלץ בחום לבוא לנגב

יום שני, 13 בפברואר 2012

חומוס סעיד המקורי מעכו מכה בשנית

לפעמים חוזרים לבקר שוב באותו מקום.
זה עלול להיות כי זה קרוב, כי אין ברירה, כי טוב שם, כל אחד והסיבות שלו.
חומוס סעיד המקורי מעכו, סניף תל אביב. אני כבר לא מצליח לזכור כמה פעמים ביקרתי שם או אפילו כמה פעמים איזכרתי את המקום בבלוג. המקום שומר תמיד על רמה אחידה, לא מדהימה ולא כושלת לחלוטין. זה מקום טוב לשבוע בו. כשרוצים לגוון אפשר להזמין שיפודים או שווארמה או להחליף חומוס גרגרים במסבחה (המצויינת אגב). כל אחד והגיוון שלו.

הפעם חזרנו כי היינו רעבים.
למרבה ההפתעה החומוס היה שונה מהרגיל. ניכר בו בבירור כי הוא ממש ממש טרי, אין בו כמעט דבר מלבד החומוס (מעט מאוד שמן - אם בכלל, גם נוכחותה של טחינה כמעט ולא הורגשה). החומוס היה בטעם חדש לחלוטין, והוא היה מצויין.

י' מהעבודה החליטה להזמין שיפודי פרגית, עם אורז ושעועית ברוטב מעל. היא לא התלוננה. עם המנה שלה היא גם קיבלה צלחת חומוס, וטרפה אותה בהנאה. היום המשיך כהרגלו, אבל אני עדיין תוהה אם הטעם הזה יחזור שוב או שאולי מדובר בחוסרים בטבח, או אדם זמני שנגע בסיר. בכל מקרה - היה מצויין.

להלן מבחר תמונות. חלק מהן דומות אבל כולן היו כ"כ יפות שלא יכולתי לוותר עליהן:

חומוס סעיד, מעליו עוד חומוס ושיפודים

חומוס סעיד בתקריב סקסי

חומוס נאה מאוד

אחלה חומוס שבעולם

שיפודי פרגית עם אורז לבן ושעועית

חומוס בזווית מיוחדת ועוד חומוס מאחוריו

יום רביעי, 8 בפברואר 2012

קולאז' של תמונות חומוס

אהלן וסהלן קוראים יקרים.
אני עדיין חולה וחסר תאבון, אבל מתחיל לחזור להתרגש מתמונות של אוכל, וחומוס הוא אחלה אוכל שבעולם.
ריכזתי לכם כמה תמונות של חומוסים שונים שאת חלקם סיקרתי פה בעבר.
נסו לנחש לאיזו חומוסיות שייכות המנות הבאות.
אם זה טיפה קשה - אני מוכן לתת רמזים (מתחת לתמונה ישנם שמות של ארבע חומוסיות שונות אשר יצרו את הפירות המלבבים שבתמונה). בהצלחה!


תענוג גדול - אל תשכחו לשלוח לחברים את החומוסים היפים האלה

  1. חומוס אסף (סניף קרליבך)
  2. דני פול (יפו)
  3. חומוס סעיד (סניף תל אביב)
  4. חומוס הקוסם
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג