חומוס (פלאפל) חסוני - מנחם בגין 48

מנחם בגין 48 היא כתובת בהתעוררות.
כרגע בונים בצמוד לחומוס חסוני סניף של ארומה (על חורבותיו של מקום ההציע עופות בגריל), בזמן שבבניין המרוחק של קומפלקס המגדלים (קאטלק מגדלים, 15 קומות כולה) בונים מלון עסקים עם הפנים לחו"ל.

ולא שזה החומוס היחיד בסביבה. במרחק מספר מטרים מחומוס חסוני נמצא הסניף התל אביבי  של אבו מרון, וע"פ מידת ההתרחקות נמצאים בהדונס, פלאפל בריבוע, נחמני, באסם, אבו איברהים, אליהו, אבו אדהם ואפילו גרגר הזהב וחומוס הכרם עדיין נמצאים במרחק הליכה סביר.

ולמה אני טורח למנות את כל האפשרויות בסביבה?
יופי, אני שמח ששאלתם!

מנה של חומוס משולש בחומוס פלאפל חסוני

כעיקרון מדובר בחומוס טוב.
החומוס הנקי מצויין, המסבחה טובה מאוד, הפול קצת חלש אבל הטחינה מפצה על זה, ואפילו רוטב ה-תטבילה מושלם.
ועדיין, מדובר בחומוס שכיף לאכול בתור ברירת מחדל, הוא קרוב, הוא זול, יש במקום מבחר (נורמטיבי לסוג העסק) מנות טובות ופשוטות ואפילו עסקית של 33ש"ח שבה נותנים לכם כ"כ הרבה אוכל (חומוס, צ'יפס, פלאפל, סלט וכו') שכבר לא נעים.
עם כל זאת, לפעמים עדיף ללכת לאנשהו כדי להתפנק על חומוס שהוא באמת מדהים, ולא סתם טעים, לפעמים ככה.
זה עניין אישי, כל אחד והבחירות שלו, במיוחד שלי כרגע עדיף לא לאכול חומוסים עקב ניסיון לקצץ בכמות השומנים מן הצומח.


בלי שום קשר - החומוס הוא בעל ותק, מדובר במותג שהיה לשעבר ברחוב בן-צבי 38 (סמוך ליפו), ואף היה לפני כן בחולון (ע"פ קולגה) ויש אף טוענים שהוא מקורב אל הקלבוני המקורי, שזה כבר מוסיף הרבה כבוד.


שורה תחתונה:
תמחור: הגיוני
ניקיון: מוקפד
עיצוב: הכי פשוט
שירות: מחוייך ולבבי

בהדונס יד חרוצים | יום בעבודה

חומוס, פול, טיפה גרגירים, קצת טחינה, פטרוזיליה, חמוצים, שמן זית ופפריקה.

לפעמים יש ימים בעבודה, ימים רעים, אבל אז עוזר שיש חומוס טוב בסביבה.
חומוס בהדונס נמצא במרחק הליכה סביר, והוא ממוזג - ככה שביום חם אפשר לעמוד שניה באוויר הקריר ולתת לפס הזיעה בגב להתייבש לפני שמתיישבים לאכול מנה.

אנשים רבים שואלים אותי למה אני דוחף את החמוצים לתוך החומוס כשאני אוכל בבהדונס, והתשובה לכך פשוטה: ההגשה היא עצמית, ונותנים גם סלסלה עם פיתות, ככה שאין מספיק מקום בידיים לשתיה, חומוס ופיתות, וצריך לעשות פשרות.
הפשרה שלי היא לא ללכת כמה פעמים, אז אני זורק את התוספות לתוך מנת החומוס.
זה מה יש, תתמודדו.

קיצור, חומוס טעים, עבודה קשה, מה עוד יש לאדם הפשוט בחיים?
לא יודע. 

בהדונס: טריקים של חומוסיות

את המנה היפה שבתמונה קיבלתי ללא התור האופייני של בהדונס.
תשאלו אותי כיצד! נו, תשאלו!

אז ככה, הסוד הוא לבוא אחרי שעות הלחץ, אחרי שכל שוכני המשרדים חזרו אל המזגן שלהם.
הסניף עומד שומם ואפשר לבוא ולאכול ולא לעמוד בין עשרות אנשים רעבים שגם תופסים את כל השולחנות.
זה הצד הטוב.
הצד הרע הוא שצריך לחכות עם האוכל עד שלוש אחה"צ, מה שלא תמיד עובד כשרעבים מהבוקר, אבל בעזרת השם אפשר לאכול איזה כריך במשרד (אבל זה כבר בפוסט אחר).

אם אתם מכירים את בהדונס - ספרו לנו באיזה סניף יצא לכם לאכול כי ממה שניסינו כל סניף שלהם הוא עולם אחר לגמרי.
ממתינים לסיפורים שלכן ולתמונות שלכן.
אל תשכחו לכתוב גם מה ניש.

חומוס טחונוס | מנחם בגין 78, תל אביב

טחונוס הינו מקום חדש ומעניין שנפתח לא מכבר, לקח לי לא מעט זמן להצליח לאכול שם צהריים, אבל זה בגלל שאני לא הייתי בסדר, באמת, הייתי צריך להתאמץ יותר.

כבר מהניגוב הראשון החומוס עשה רושם מצויין.
אפילו לפני זה הגיעו חמוצי הבית והם היו להיט לא נורמלי.
אחרי זה התחילו הגיוליים הקטנים, אבל עדיין היה בסדר. למשל: פיזרו כמון מעל המנה, אבל הוא היה מריר ולא תרם.
אחרי זה שמתי לב שהנוזלים של הפול והגרגירים הרטיבו לי את המנה עד מאוד.

הארוחה הסתיימה בהרגשה מעורבת.
מצד אחד היה טעים, מצד שני היו דברים שהפריעו.
בגדול הייתי אומר שזה מקום עם הרבה פוטנציאל ועם קצת שפשוף הם יוכלו להגיע לנחלה.
הסטטיסטיקה של מקומות קטנים (המקום הזה די קטן) היא לרעתם, אז אני באמת מאחל להם בהצלחה ואנסה להגיע מדי פעם ולתת את חלקי לקהילת החומוס.

חומוס, פול, גרגירים וטחינה

אווירה - קטן וצפוף, מרגיש קצת כמו מערה אבל יוצר חוויה ביתית
אוכל - טעים עם מקום לשיפורים
מחיר - עממי
ניקיון - ניכר
שירות - אישי וחביב מאוד

ארוחה טבעונית | בישול פשוט וטעים | טופו

כבר מזמן שלא עשיתי כאן פוסט על בישול ביתי.
לא כי חלילה הפסקתי להכין אוכל בבית, אולי פשוט כי התעצלתי.

מכיוון שעצלנות היא גורם נפוץ בקרב כל מי שרוצה לאכול או סתם לעשות משהו אחר, הנה מתכון (לא בדיוק מתכון אלא יותר כיוון כללי) פשוט מאוד ואיתו אפילו מספר המלצות לפישוט נוסף.

בכדי לקבל את הצלחת הנהדרת שבתמונה יש לפעול בשלושה מישורים, להלן הסברים לכל חלק בנפרד.

תבשיל חומוס ועבגבניות בנוסח הודי:

מתחילים בתערובת תבשילים גאראם מסאלה, או במידה ואין בכמון, כורכום, קינמון, ג'ינג'ר, פלפל שחור, זרעי כוסברה וחרדל ושאר דברים  רלוונטיים שיש במטבח הישראלי הממוצע.
את התבלינים מטגנים קלות בשמן עם שיני שום רבות (לפי הטעם).
שום שלם או פרוס או מרוסק - זו כבר החלטה שלכם.

בטרם התבלינים נשרפים - מוסיפים עגבניות מרוסקות או מגוררות.
אני אוהב להוסיף בשלב הזה מעט חריפות, פלפל צ'ומה, סחוג או אפילו רוטב סריראצ'ה.
לאחר שהתבשיל חם דיו מוסיפים גרגרי חומוס מרוככים.
אני אוהב את האוכל שלי חריף ומתוק אז סילאן או סוכר הם תוספת מצויינת - לפי הטעם.
קיצורי הדרך למנה זו הם עגבניות מרוסקות משומרות, מחית שום מוכנה מראש, חומוס קפוא או משומר.

טופו אפוי במרינדה:

השלב ההתחלתי הוא לרכוש לבנה של טופו. המצרך הזה שהיה אקזוטי בעבר הפך להרבה יותר נגיש וניתן למצוא אותו בסופרים.
מחלקים לצורות לפי בחירתכם (קוביות, רצועות, פרוסות, אצבעות וכו'), ומניחים במרינדה האהובה עליכם. אני מעדיף תערובות של חוץ בלסמי, חרדל, שום וג'ינג'ר כתושים, מעט רוטב סויה, סילאן, תבלינים ושאר חומרי טעם שנראים הגיוניים ברגע ההכנה (במקרה הנ"ל השתמשתי במעט מיץ אוכמניות).
לאחר השריה של מספר שעות (ניתן ורצוי אפילו למשך הלילה) מכניסים את הרצועות לאפיה על רדיד אלומיניום או נייר אפיה.
קיצור הדרך היחידי שניתן להציע הוא לרכוש טופו שמגיע מתובל או מושרה, אבל כאן אתם מאבדים את היכולת לשלוט בטעמים.

אורז עם רצועות גזר:

מבשלים אורז פרסי או בסמטי, ניתן לתבל (לפעמים בשביל הגיוון אני מוסיף מעט ג'ינג'ר, שום או בזיליקום מרוסק - אם כי כשכל האוכל מלא בשום וג'ינג'ר - זה לא מגוון).
אל האורז מוסיפים רצועות גזר דקיקות (אני מייצר אותן בפשטות בעזרת קולפן).
ניתן להוסיף אותן כשהאורז כבר מוכן, או אם רוצים לרכך ולתת לאורז מעט צבע וטעם מתוק - ניתן להוסיף תוך כדי בישול או אפילו לטגן מעט  גזר עד שהוא מתכסה קרמל גזר מדהים ולשים את האורז מעל - ורק אז להתחיל לבשל אותו.


מקווה שזה היה מספיק ברור, למרות שיש לי הרגשה שלא :)
אשמח לענות על כל שאלה ולעבור על נקודה נקודה במידה וצריך.
בכל מקרה, ניפגש בשמחות.