חומוס גרגר הזהב | השוק 16 פינת לוינסקי 30, תל-אביב

לפעמים מחמם את הלב לראות איך מקום יכול להתחיל בינוני עד חלש ופתאום לתפוס תאוצה, לייצר אחידות טעמים ולא סתם טעמים אלא הטעמים הטובים באזור המיידי.

בשקט בשקט, הפכו גרגר הזהב למקום החם ביותר בשוק לוינסקי. ארוחות צהריים שוקקות, תור מסביב לבניין בימי שישי, וחומוס ששמו יוצא למרחקים (וגם סלטים כיד המלך). גרגר הזהב הוא שם דבר.

למטה תוכלו לראות ארוחת צהריים זריזה של שישי בבוקר: חומוס גרגרים, צ'יפס, כרובית מטוגנת והרבה פטרוזיליה בשביל הטעם והצבע.

מקנאים? יאללה, לכו חפשו (את החומוסיה).

ביוש!

חומוס, צ'יפס, כרובית

משלוח מ UNO

אונו היא מסעדה איטלקית בתל אביב שכלולה בהסדר המשלוחים של תןביס בעבודה שלי.

יש להם כמה אופציות לעסקית, שכולן כוללות מנה עיקרית ומנה ראשונה לבחירה (מתוך: מרק, סלט, קרפצ'ו סלק, כופתאות תרד וריקוטה ואנטיפסטי), העסקית מתומחרת לפי המנה העיקרית. 

אני בחרתי בעסקית הכי זולה - 52.25, במנה המתוארת כ: פיש אנד צ'יפס איטלקי, בתור המנה הראשונה בחרתי באנטיפסטי.

המשלוח הגיע בזמן שכל המשלוחים מגיעים לעבודה (בין 12 ל13) ונראה ככה:

פיש אנד 'צ'יפס' איטלקי

שני דברים שבלטו במנה:
1. גודלה שאולי מספק מבחינת קבלת מזון על מנת לשמר אנרגיה במהלך היום, אבל מעלה תהיות ביחס למחיר ששולם על המנה.

2. העובדה שה'צ'יפס' ששיערתי שאקבל, בגלל שם המנה, הסתבר כטבעות בצל. אני לא מאוד אוהבת טבעות בצל.

נתחי הדג היו דגיים וטעימים, אבל יחסית מועטים, די שמנוניים כמתבקש מהמנה. טבעות הבצל היו, ובכן, טבעות בצל. אני לא יודעת אם הן טובות יחסית או גרועות, זה היה בסדר, אני לא כל כך נוהגת לאכול טבעות בצל אז אין לי עם מה להשוות.

אנטיפסטי

האנטיפסטי היה בערך באותו גודל כמו המנה העיקרית, ודווקא היה מוצלח מאוד, הסלק היה טעים באופן שלא צפיתי, הבצל היה מבושל כהלכה ולא חריף, העגבניות היו מוצלחות רגילות והחציל גם היה טוב.

לסיכום היה מאכזב ובסדר בו זמנית. הטעם של הכל היה בסדר, רק המחיר קצת מבאס. והייתי מעדיפה גם לקבל את האוכל שאותו הזמנתי (צ'יפס). ואולי, באיטליה, זה הצ'יפס?? הרי זה פיש אנד צ'יפס איטלקי. לעולם לא נדע.

אגאדיר משלוחים

יש קצת בעיה בלהזמין המבורגר בחולון בשבת בצהרים.
2 המועמדים הטבעיים - הבלאק והמוזס משום מה לא מבצעים משלוחים עד צאת השבת נכון לרגע זה (בהתאם למיטב ידיעתו של כותב שורות אלה) ואתה נשאר עם אופציות עלומות של המבורגרים אלמוניים מפלורנטין ואיזור חולון-בת ים.
ויש גם את אגאדיר.
עד כה אכלתי באגאדיר רק פיזית בסניף שלהם בנחלת בנימין (שהבנתי שהוא סניף הדגל)
בכל הפעמים אני זוכר חוויה סבירה, עם תמחור מעט גבוה יחסית לתמורה במקומות אחרים.

מכיוון שמאוד רצינו המבורגר החלטתי להזמין משלוח מהסניף שלהם בראשון לציון.
מעיון בתפריט עולה כי מבחינת המחירים - אין ספק שאגאדיר עשו עבודה טובה ביישור קו עם התותחים הגדולים בשוק.
הזמנו המבורגר אחד של אנגוס של 250 גרם (שאמור להיות מקבילו של הנורמה ג'ין הנפלא מהבלאק) והמבורגר רגיל של 330 גרם (כי אנחנו לא פראיירים ואם המבורגר של 160 גרם עולה 43 ושל 330 גרם עולה 61 - אז בטח שנזמין את הכי גדול)

בנוסף הזמנו צ'יפס גדול.
אני לא יודע מתי זה קרה ואיך אף אחד לא שם לב, אבל זה נראה לי קצת שערורייתי לשלם על צ'יפס בנפרד כשאתה מזמין המבורגר ועוד במחיר ממש לא זול, אבל נמשיך הלאה.
מכיוון שהזמנו מעל סכום מסויים - ניתנה לנו האפשרות לבחור בקינוח, ובחרנו ב"ממתק אגאדיר".
מדובר במעין ופל מוקפא עם שכבות של מוס שוקולד, קראנץ' נוגט וברולה וניל מצופה בשוקולד חלב - כך לפחות לפי מה שרשום בתפריט.

ההמבורגר הראשון בתמונות הוזמן במידת עשיה WD ומכאן צבעו השחור.
אני אישית מתנגד נחרצות למידת עשיה כזו שהורסת את כל העסיסיות של הבשר, אבל מישהי אחרת חושבת אחרת ולא מסוגלת לאכול את הבשר שלה כשהוא נא. בכל אופן, לפחות מבפנים הבשר נראה טוב.

ההמבורגר השני הוא האנגוס של ה250 גרם. מדובר בקציצה ברמה סבירה, אך לא מתקרבת לרמה של הנורמה ג'ין. היא הייתה עסיסית במידה, אבל היה חסר לי את הטעם הנפלא של האנטריקוט בפה שאתה מקבל בבלאק.

הציפס היה סטנדרטי, אין תלונות, וכנ"ל לגבי הקינוח שקיבלנו חינם כביכול, שהיה אכיל והיווה סיום סביר לארוחה לא רעה בכלל, בדיוק כמו שזכרתי בסניף בנחלת בנימין.
אם המחיר היה נמוך ב20-30 אחוז הייתי אפילו אומר שיש תמורה טובה, אבל במחיר הזה (140 שקל לכל מה שאתם רואים בתמונות) אני מצפה לארוחת המבורגר פרימיום, שאותה לצערי לא קיבלתי.

סופיצה | SouPizza | יהודה הלוי 56 תל אביב

קודם כל יש משהו שצריך להוציא מהדרך: לסופיצה יש אחלה מרקים. באמת.
מרק הפול שלהם מושלם, מרק האפונה מדהים, מרק הבטטה לא רע בכלל, יש אפילו מרק קישואים מעניין במיוחד - ואלה רק המרקים שיצא לי לטעום, יש להם עוד סוגים רבים.

"אבל"...

לסופיצה יש גם אתר משלוחים ומידע שלא עודכן כבר המון זמן, עם מחירים מטעים ומספר טלפון שמוביל לספר האוכל, בו כמובן אומרים למתקשר שהוא הגיע לסופיצה, ואז מבקשים ממנו להמתין או במקרה שקרה לנו אומרים שהם עסוקים ומתקשרים חזרה אחרי חצי שעה!

מה עוד אפשר למצוא?
טוב ששאלתם: אפשר למצוא למשל את הפרט הבא - בתפריט של המסעדה יש מרק קטן ב18 ומרק גדול ב28.
במשלוחים הגדלים משתנים טיפה, והמרק הקטן הוא למעשה חצי ליטר ב28, והמרק הגדול הוא ליטר ב50 שקלים.
אם לא תדעו איפה למצוא את זה באתר - זה בטוח לא יבוא אליכם.
אבל זו כבר קטנוניות, עכשיו נעבור לדברים האמיתיים.

פיצה אנשובי עם עגבניות בהפתעה

אף פעם לא אהבתי או הבנתי את הנורמה שאומרת שפיצה עם אנשובי מגיעה בפיזור של פילה אחד למשולש.
כן, המון אנשובי זה לא להיט ובעל פוטנציאל למחוק את הטעם המקורי של הפיצה, אבל מצד שני, בחו"ל יש פילטים גדולים, ולא הדגיגונים הקטנטנים שנוטים לראות בישראל.
בכל מקרה, הפיצה הייתה לא רעה, אם כי גם לא יוצאת דופן בצורה כלשהי.

פיצה אנטיפסטי, ללא בצל ודלעת

הפיצה השניה הייתה עם מגוון ירקות, לא רעה, אם כי בחרנו שלא לשים עליה את הבצל והלדעת שהיו אמורים להגיע עמה.
בנוסף היו גם צמד מרקים מוצלחים ביותר, כך שאולי הם שמו את הסופ לפני הפיצה בשם שלהם בצדק.


משלוחים - דרך ספר האוכל
מזון - החוויה הכללית טובה אך לא מצויינת, אם כי המרקים מאוד מאוד טובים
כשרות - חלבי
שעות פתיחה - ימים א'-ה' 12:00-24:00 ו' 10:00-15:00 , מוצ"ש שעה מצאת שבת-24:00 אבל אל תתפסו אותם במילה

חומוס אבו מרון | מנחם בגין 48

הכל התחיל בציפיה ארוכה.

החבר'ה שבאו לפתוח את חומוסיית אבו מרון (שבחיפה נחשבת למיתולוגית) כאן בתל אביב נתקלו בקשיים.

במשך כמה ימים אפילו אפשר היה לראות אותם יושבים מבואסים בסניף וממתינים לרשיונות כלשהם.

הייתי יוצא להפסקות סיגריה ושואל אותם מתי פותחים והתשובה הייתה שוואללה ממש עוד מעט.

אחרי זה היה השלב של האזהרות.

ביום הראשון שלהם מלא אנשים חזרו וסיפרו סיפורי אכזבה מרים. הפיתות קרות, החומוס מבאס, כל מיני עלילות.

אבל אני בתור אכלן ותיק יודע שלא סומכים על טעמים של אחרים וגם שלכל מקום מגיעה תקופת הרצה, עד שמוצאים את כל הטעמים הנכונים, שהשירות מתיישב כמו שצריך, שעובדי המטבח מתרגלים וכו'.

בסוף היה השלב של הטעימות.

בהתחלה היה סביר, לא נפילה ולא סוף העולם. אחרי יום יומיים עוד טעימה ופתאום הכל משתפר.

בין לבין נקודת האור הייתה הפול. הפול אצל אבו מרון התל אביביים תמיד מנצח ובגדול.

מעל זה, בנוסף, מנת צ'יפס הבית, המפורסמת מחיפה, צ'יפס שמנים ויפים בטיגון כפול, עם קצת חריפות ושום לימון, הרבה פטרוזיליה מעל והבזק של סומאק, רק הריח שלו יכול להרוג, והטעם הוא זה שמביא את הגופה לגן עדן.

יצא שאני אוכל שם לפחות פעם בשבוע, הרמה מספיק גבוה כדי לא להרחיק לכת עד המתחרים (אפילו שיש רבים וטובים).

בגדול, אחלה חומוסיה, לאוהבי היציקה האוורירית עם כמויות השמן הנדיבות, בטמפרטורת החדר כשהחימום מגיע מהגרגירים והפול. רטבי הבית (פלפל ירוק חריף ושום לימון - כאשר הדגש הוא בעיקר על השום) משדרגים כל דבר ללא היכר, אפילו אם תרימו אבן מהרצפה היא תהיה טעימה ברמות.

הפיתות שלא כמו שציינו החברים המלעיזים - תמיד טריות ורכות, לפעמים גם עושים להן מכת חום קטנה (שניה או שתיים) לפני ההגשה, בשבל הפינוק.

אבל חלאס עם הדיבורים, בואו תראו איזה תמונות צילמתי מאז הפתיחה ועד היום.

אתם עוד תלקקו את המסך.

כתובת: מנחם בגין 48, תל אביב.

תמחור: עממי

ניקיון: יסודי, מצוחצח ומבריק

שירות: מחוייך, מפנק, זוכרים לקוחות חוזרים

תפריט: בסיסי, מנות חומוסיה קלאסיות

חומוס הכרמל \ מגן דוד

ברחוב הכרמל מספר 11 מסתתרת פינת חמד קסומה השמורה ליודעי דבר.
אמנם זה הרחוב הראשי של שוק הכרמל ויש גם שלט יחסית גדול ודי בולט, אך לא די בכך.
בהמולה של השוק קל מאוד לפספס את הדלתות שמובילות אל חדר אחד שבסופו דלפק לשירות עצמי, ובצידו השמאלי עוד חדר, גדול מאוד המכיל שולחנות נוספים. והחומוס? נפלא.

חומוס גרגרים, חריף, שמן זית, פטרוזיליה, חמוצים ופחית של בירה נשר

אז אמרנו חומוס נפלא, הוספנו מיקום שלא כולם מכירים, אתם בטח מתחילים לחשוב שיש קאטץ', וזה עוד לפני שאמרתי שמנת חומוס עולה עשרה שקלים בלבד. כן, 10ש"ח, פעמיים חמש, חמישה שנקלים וכו'.
ועזבו את זה, השתיה עולה חמישה שקלים בלבד.
ב15ש"ח תוכלו לאכול אחלה מנה שבעולם.
אז מה החלק הרע אתם שואלים? ובכן: אם לא תהיו זהירים אתם עלולים לקבל בצלחת דברים שאתם לא אוהבים.
את המנות אפשר לקבל עם תוספת של חמוצים, בצל וחריף היישר לתוך הצלחת.
החריף אמנם אחד הטעימים וגם לא ממש ממש חריף, אבל זה בהחלט חריף מהזן ה"תימני", ירקרק עם גוונים וצבעים שונים, בעיקר אדמדמים, וריח מצויין, עם כל זאת יש אנשים שלא יוכלו להתמודד איתו.
הבצל - כאן אני נשבר, לא מסוגל לראות בצל בצלחת שלי או בקרבתה.
כל השאר? פשוט חגיגה בפה.

חומוס גרגרים, חריף, שמן זית, פטרוזיליה, חמוצים, בלי פחית

לא ברור לי מה הסוד לתמחור, אבל אני משער לעצמי שזה כולל עממיות והבנה של מחירי שוק.
יצא לי לבקר במקום רק בימי שישי ותמיד יש שם מספיק אנשים כדי לא להרגיש מופסד אף לא לרגע.
אולי השירת העצמי עוזר להוזיל את העלויות, אולי החיסכון בחומרי גלם - בכל זאת קוביות של מלפפון חמוץ בצלחת זה הרבה פחות בזבזני מלזרוק כל פעם אחרי שמישהו לא מסיים או חלילה למחזר מלקוח ללקוח.
בסופו של דבר, הרווח הוא כולו של הסועדים, ויש מספיק מהם.


עוד דבר שחיביים לאזכר לפני סיום: העיצוב.
למקום יש הרגשה של בית כנסת. תקרות גבוהות, ספרים, ספסלי בית כנסת בתור מושבים, יודאיקה ועיטורים עם דברי חכמים ובכניסה זכוכיות צבעוניות.
בין אם אתם מתחברים לעיצוב או לא - המקום הוא בהחלט בעל אופי.
אבל עזבו אותכם משטויות, באמת, החומוס, בואו בשביל החומוס.
בואו נעשה אפילו דיל: תבואו בשביל המחיר ותישארו בשביל כל השאר. רק בבקשה אל תגמרו הכל לפני שאני מגיע.

גם יפה וגם אפויה

ככה נראית לזניה

הכנתי לזניה היום. אחת הטעימות אבל גם אחת היפות!
הייתי מזמין את יוזם הבלוג לטעימה אך היא מכילה בצל ובשר טחון.

אין הרבה מה לספר שלא כבר ידוע לכל, כל הפוסט הזה הוא בשביל הכותרת השנונה, אבל בכמה מילים מה יש לנו פה.. בצל מיוזע במחבת עם פטריות, בשר טחון, רסק עגבניות, קצת שמנת, שום ותבלינים אחרים, כל זה שוכן מעל ומתחת לאיטריות לזניה כאשר נותר מקום בתבנית לשכבות נוספות של תערובת גבינות עשירה שיש בה הכל - המחאה של עובדי תנובה כמעט ועשתה בעיות, אבל התגברתי ויצאתי מנצח למרות הכל.

טעים מאוד ויחזיק עוד יומיים לפחות כאשר הטעם במקרר רק משתבח!

גם ככה נראית לזניה

חומוס משאוושה

כל חומוסולוג מתחיל צריך לדעת את התשובה לשאלה הזו.
כשאתה רעב בבית, ויש לך דחף עז למשחה הקסומה הזו - איפה תלך?
אז רציתי לספר על אופציה בהחלט טובה - חומוס משוואשה בפינת פינסקר-בוגרשוב, ת"א אלא מה..

משום מה ההתחלה שלי עם החומוס הזה לא הייתה ברגל ימין.
אכלתי מהחומוס הזה פעמיים, אבל כנראה שלא הייתי בשל עוד להעריך אותו.
בנוסף אני זוכר שהם קצת עצבנו אותי באחת הפעמים, כאשר לקחתי 2 מנות חומוס לדרך, ונתנו לי 3 פיתות.
לטעמי מספר הפיתות הסטנדרטי הדרוש למנת חומוס אחת הוא לפחות 2, וכאשר ביקשתי פיתה נוספת, ביקשו ממני כסף נוסף (לא הרבה כמובן, אבל העניין היה עקרוני)

בתקופה ההיא הבחירה שלי הייתה פשוטה - חומוס פינתי (שיש להם סניף ידוע גם בירושלים), ששוכן בערך 100 מטר מחומוס משאוושה. לקחתי מנה קבועה של חומוס בשר שם, ברוב המקרים ב take away , והתענגתי על הבשר הטחון הטעים שהיווה פרטנר מושלם לחומוס היציקתי משהו. כל זה בתוספת חמוצים לא רעים בכלל. אבל אז לצערי הרב, עבר דבר לא טוב על חומוס פינתי. יום אחד הוא נסגר לשיפוצים, וכשנפתח מחדש כמובן שהלכתי לשם שוב, וגיליתי למרבה האכזבה שהחומוס בשר רחוק שנות אור מהרמה שלו בעבר. ההסבר היחיד שלי לתופעה היא שייתכן והחליפו בדרך גם זכיין. קשה לי להאמין שמי שידע להכין חומוס טוב כ"כ בעבר, מגיש פתאום מנה כזו.

לא הייתה לי ברירה - הייתי חייב למצוא אלטרנטיבה אחרת קרובה לביתי.
קראתי ביקורות חיוביות באינטרנט על משאוושה, וגם שמעתי ביקורת טובות מ2 אנשים שאני מכיר, והחלטתי לנסות שוב.

מעט סקפטי, סרתי שוב אל הסניף הקטן ברחוב פינסקר.
הזמנתי כמובן את מנת הבית - משאוושה בתוספת ביצה, ולימונדה.
בחלוף מספר שניות הוגשה לשולחן צלחת חמוצים טעימה, שכללה זיתים סורים דפוקים, פרוסות מלפפון חמוץ, כרובית ובצל.
הספקתי להתרשם מעט מהחמוצים, ובעיקר מהכרוב שקצת הוריד לי את מפלס הרעב, ואל שולחני הוגשה מנת החומוס.
זו הייתה מנה גדושה שהכילה גרגרים חמים למעלה, קצת תיבול חריף, וביצה קשה רגילה שאני אוהב (אין לי דבר אישי נגד ביצה קשה חומה, אך ברוב המקרים היא לא הולכת טוב עם חומוס לדעתי)

התחלתי לטעום ולהפתעתי\שמחתי ממש נהניתי. הגרגירים היו חמים ובמידת עשיה בדיוק כמו שצריך. המשאוושה הייתה בדיוק במרקם שאני אוהב. הביצה ושמן הזית שידרגו באופן ניכר את המנה. הלימונדה שהוגשה בצד הייתה מתוקה בדיוק במידה הנכונה.
לאחר שבלסתי את המנה שמתי לב שכמעט לא השתמשתי בסלסלת הפיתות שהוגשה על השולחן (2 לסועד שזה הייתי אני)
לטעמי זו האינדיקציה הטובה ביותר לטיב החומוס - שאפשר לאכול אותו גם בלי פיתה\מאפה אחר כלשהו ולהנות.
כמובן שלא ויתרתי על הפיתה שהייתה חמה ומתוקה, ושידכתי אותה עם הבצל שהוזכר קודם, להשלמת הרעב הקל שעוד היה לי, אחרי המנה הבאמת נדיבה שקיבלתי. קינחתי עם כנאפה משובח שהגיע היישר מיפו.
כל הטוב הזה כולל הקינוח עלה משהו כמו 40 שקלים - בהחלט מחיר נמוך לעומת התמורה הגבוהה.

וזהו - מאז פקדתי את המקום פעמים רבות, בחלקן התיישבתי ובחלקן לקחתי הבית. לא זוכר פעם אחת שהתאכזבתי.
מה שכן, במהלך הזמן הכנאפה נעלמה מהמקום - ומי שקורא את הבלוג הזה ויכול לפעול למען החזרת הכנאפה למקום - יבורך. (אני מניח שהיא נעלמה בגלל קשיים אדמיניסטרטיביים להביא אותו מיפו ולא בגלל חוסר הביקוש)

שיפודי עזרא ובניו

אז קפצנו היום, כמה כותבים מהבלוג, לאחת מהשיפודיות הידועות באזור מרכז - שיפודי עזרא ובניו באזור.
מכיוון שהטלפון שלי שבק חיים לא הצלחתי לצלם, אבל לעזרתי בא sabib sabiba שהבטיח שיסקר את האירוע בפוסט נפרד ויעלה תמונות, ובינתיים אני מעלה על הכתב את רשמיי.
הגענו למקום בשעת ערב, ונכנסנו למתחם השיפודיה.

גלריה של כוכבים במחיר עממי

המקום בנוי מתחנות שאתה צריך לעבור בהן וללקט את המזון. תחילה עברנו בתחנה החשובה מכולן שלשמה באנו - השיפודים.
עזרא מציע מגוון סוגי שיפודים - רובם עולים 9 שקלים, מחיר שווה לכל נפש כאשר בדרך כלל במקומות אחרים שיפוד עולה לפחות 20 - העובדה הזו בלבד הופכת את עזרא למקום עמוס באנשים המחפשים לאכול בשר במחירים מצחיקים.
לקחתי 5 שיפודים ועוד שיפוד בצל (2 שקלים) - 3 פרגיות, אחד פרגיות עם שומן כבש ואחד קבב.
כמו כן זמינים שיפודים "יוקרתיים" יותר - אדום (20 שקלים) וכבד אווז (35 שקלים)

לאחר רכישת השיפודים עברנו לתחנה הבאה - הגריל מן, ששם את השיפודים על האש, ובינתיים אפשר לנו להסתובב בתחנות האחרות ולרכוש שתיה, צ'יפס, חומוס, לאפות וחמוצים - גם כן במחירים אטרקטיביים.
לאחר כעשר דקות השיפודים ירדו מהאש, אספנו אותם, והתפנינו לערוך שולחן.
כאן המקום לציין שהמקום כולו הוא בשירות עצמי - השולחנות מגיעים ריקים לגמרי, וצריך לשים עליהן נייר שזמין במקום שישמש כמפת שולחן. כמו כן המלח והסלט כרוב (חופשי) נמצאים בעמדה נוספת וצריך לדאוג לעניינים האלה במעוד מועד.

אדם פשוט ומרוצה

לאחר כל ההכנות התפנינו לאכול את השיפודים, ואני לפחות לא התאכזבתי.
השיפוד הראשון שאכלתי - פרגית עם שומן כבש - היה הטוב ביותר. הוא היה טרי ועסיסי והשאיר טעם של עוד.
לאחר מכן אכלתי את שאר 4 השיפודים - הפרגיות והקבב שהיו בדרגה אחת מתחת אבל עדיין היו מתובלים היטב וטעימים מאוד, ויעידו חבריי לשולחן על המהירות בה הם נבלסו.
בין חתיכת בשר למשנתה גיוונתי בשחקנים המשניים - הצ'יפס ושיפוד הבצל שעשו את העבודה.

בצל למביני עניין

מבחינתי הייתה זו ארוחה מוצלחת עם הרבה בשר במחיר מצויין - קיבלתי עודף מ60 שקלים.
המקום אינו מיועד לדייטים או לאנשים שבאים למסעדה לצורך בילוי ורוצים שירות - אך בהחלט מתאים לקהל היודע להעריך בשר איכותי במחיר אטרקטיבי מאוד, וספק אם יש מקום בשר אחר באיזור המרכז שנותן value for money טוב יותר.

נ.ב. - יש גם אפשרות לקחת אוכל ב take away והרבה מנצלים אותה..