חומוס הכרמל \ מגן דוד

ברחוב הכרמל מספר 11 מסתתרת פינת חמד קסומה השמורה ליודעי דבר.
אמנם זה הרחוב הראשי של שוק הכרמל ויש גם שלט יחסית גדול ודי בולט, אך לא די בכך.
בהמולה של השוק קל מאוד לפספס את הדלתות שמובילות אל חדר אחד שבסופו דלפק לשירות עצמי, ובצידו השמאלי עוד חדר, גדול מאוד המכיל שולחנות נוספים. והחומוס? נפלא.

חומוס גרגרים, חריף, שמן זית, פטרוזיליה, חמוצים ופחית של בירה נשר

אז אמרנו חומוס נפלא, הוספנו מיקום שלא כולם מכירים, אתם בטח מתחילים לחשוב שיש קאטץ', וזה עוד לפני שאמרתי שמנת חומוס עולה עשרה שקלים בלבד. כן, 10ש"ח, פעמיים חמש, חמישה שנקלים וכו'.
ועזבו את זה, השתיה עולה חמישה שקלים בלבד.
ב15ש"ח תוכלו לאכול אחלה מנה שבעולם.
אז מה החלק הרע אתם שואלים? ובכן: אם לא תהיו זהירים אתם עלולים לקבל בצלחת דברים שאתם לא אוהבים.
את המנות אפשר לקבל עם תוספת של חמוצים, בצל וחריף היישר לתוך הצלחת.
החריף אמנם אחד הטעימים וגם לא ממש ממש חריף, אבל זה בהחלט חריף מהזן ה"תימני", ירקרק עם גוונים וצבעים שונים, בעיקר אדמדמים, וריח מצויין, עם כל זאת יש אנשים שלא יוכלו להתמודד איתו.
הבצל - כאן אני נשבר, לא מסוגל לראות בצל בצלחת שלי או בקרבתה.
כל השאר? פשוט חגיגה בפה.

חומוס גרגרים, חריף, שמן זית, פטרוזיליה, חמוצים, בלי פחית

לא ברור לי מה הסוד לתמחור, אבל אני משער לעצמי שזה כולל עממיות והבנה של מחירי שוק.
יצא לי לבקר במקום רק בימי שישי ותמיד יש שם מספיק אנשים כדי לא להרגיש מופסד אף לא לרגע.
אולי השירת העצמי עוזר להוזיל את העלויות, אולי החיסכון בחומרי גלם - בכל זאת קוביות של מלפפון חמוץ בצלחת זה הרבה פחות בזבזני מלזרוק כל פעם אחרי שמישהו לא מסיים או חלילה למחזר מלקוח ללקוח.
בסופו של דבר, הרווח הוא כולו של הסועדים, ויש מספיק מהם.


עוד דבר שחיביים לאזכר לפני סיום: העיצוב.
למקום יש הרגשה של בית כנסת. תקרות גבוהות, ספרים, ספסלי בית כנסת בתור מושבים, יודאיקה ועיטורים עם דברי חכמים ובכניסה זכוכיות צבעוניות.
בין אם אתם מתחברים לעיצוב או לא - המקום הוא בהחלט בעל אופי.
אבל עזבו אותכם משטויות, באמת, החומוס, בואו בשביל החומוס.
בואו נעשה אפילו דיל: תבואו בשביל המחיר ותישארו בשביל כל השאר. רק בבקשה אל תגמרו הכל לפני שאני מגיע.