גומבה תל אביב

מכירים את גומבה? יש מצב שלא.
אני לא הכרתי. לא הכרתי ואז פתאום גיליתי שיש להם כבר שלושה סניפים.
שלושתם מפוזרים באזורי תעשיה: קריית מטלון פתח תקווה, לזרוב ראשון לציון, ויגאל אלון תל אביב שהוא למעשה אזור שכולו משרדים, אז התאוריה שלי טיפה נשברת שם, אבל מקווה שאתם עוקבים אחרי הטרנד שאני מנסה לתאר.

בתמונה מטה תוכלו לראות:
1.אנטיפסטי פטריות צלויות בעלות סמלית של 25₪, אשר מוגש עם פרמז'ן, רוקט ותחמיץ בלסמי.
2. קנלוני בלנקו, בעלות של 53₪, ממולא בגבינת עיזים, פסטו, אגוזי מלך, וברוטב שמנת ופרמז'ן, מכוסה פרמז'ן מעל.
3. סודה.

קנלוני, פטריות, סודה.

אז רשמים מהמגש הנ"ל: טעים!!! טעים בטירוף למעשה. ניסיתי את מנת הקנלוני בשלוש הזדמנויות שונות, והיא הייתה מדהימה בכל פעם. ההבדל היחיד היה שבאחת הפעמים אגוזי המלך היו קצוצים גס יותר.
את הפטריות יצא לי לנסות פעמיים, טעם אחיד לחלוטין, טעים, וכמות שעולה על הנורמה למנות ראשונות.
אני חייב לחזור שניה לקנלוני, הוא ממש ממש טוב.

לגבי המקום עצמו: ההזמנה נעשית בדלפק אחד, קבלת המזון נעשית בדלפק אחר, ההגשה היא עצמית, כך גם ההושבה.
הסניף שביגאל אלון הינו רחב ידיים, ויש גם שולחנות מוצלים מחוץ למסעדה, העיצוב הוא תעשייתי, אך יש בו גם את הקירות הקלישאתיים של מוצרי מזון מאיטליה שיש במקומות שמתמחים במזון איטלקי, כאן ניתן גם לרכוש מהם.
בסניף המדובר קיים גם דלפק נוסף המציע משקאות אלכוהול, קינוחים ושתיה חמה. אין לי מושג אם זה חוזר על עצמו בסניפים אחרים, אבל אם אגיע אזכור לעדכן.

פיצה מרגריטה קלאסית.

ומנושא לנושא באותו נושא, למעלה תוכלו לראות פיצה מרגריטה (45₪), עם אדם שמנמן ברקע בשביל פרופורציות.

היא לא קטנה ביחס למחיר, או בשביל פיצה אישית, והיא לא רעה. היא לא פיצה שחובה לכתוב עליה בהודעה המונית לכל אנשי הקשר בוואטסאפ, אבל היא אחלה, סביר להניח שהפיצות עם התוספות יהיו יותר טובות.

מצאתן טעות? גיליתם שאתם לא מסכימים? פגעתי לכם בכבוד?

ספרו לנו כיצד!

חומוס הבוטקה (החשמונאים) | דבר המבקר

סביר להניח שכבר נתקלתם במותג "חומוס הבוטקה" בעבר, רשת חומוסיות שנמצאת כרגע במגמת צמיחה.

עם סניפים בפ"ת, ת"א, קריית חיים ורמת ישי (הסניף המקורי) הם בהחלט שם שראוי להתחשב בו בתור שחקן חדש בתהליך בניית מוניטין.

את ביקורנו המדובר ערכנו בבוהרי יום שישי, בסניף החשמונאים (מספר 88, מספר צעדים מקניון TLV).

זו לא הייתה הפעם הראשונה שלי בסניף, וחזרתי כי הזכרון המעומעם שלי מהמקום היה סביר פלוס.

זכרתי במיוחד את הטחינה הצבעונית (אחת ירקרקה ואחת בגוון ורוד) שבה מעטרים את המנות.

הסניף בחשמונאים שוכן בחלל בו היה בעבר חומוס אסף האהוב.

במעמד זה אציין שאלה נעליים די גדולות למלא, וגם הקרבה הגאוגרפית אל חומוס אבו אדהם המשובח מוסיפה לתחרותיות.

וזה כמובן מבלי להזכיר את בית החומוס והפול (גם על החשמונאים), בית החומוס (בן אביגדור), רחמו הגדול (מנחם בגין) ואפילו חומוס חמודות הזול והמשובח (ששייך לרשת המתרחבת הכוללת את חומוס הכרמל המכונה גם מגן דוד, ואת חומוס בית לחם).

מהרשימה הארוכה הזו אפשר להבין בקלות שלא חסרות חומוסיות באזור, מה שאומר שצריך לשאוף למצויינות בתור ברירת מחדל.

חומוס הבוטקה: משולשת, סלט, פלאפל

בחומוס הבוטקה ישנם שני אזורי ישיבה, כך שאפשר במידה ולא מלא עד הסוף להחליט אם בא לכם מזגן, אוויר, שמש, אנשים וכו'. כשבאנו רוב השולחנות בחוץ היו תפוסים, ואילו האזור הפנימי כלל רק שני סועדים בודדים.

תפסנו שולחן כיפי, ואחרי שסימנו את הטריטוריה התפנינו אל הקופה כי ההזמנה היא עצמאית, וכך גם ההגשה.

בחלל הפנימי ישנה גם עמדת סלטים בהגשה אישית, עם כל האשמים המידיים: בצל, חמוצים, טחינה, תטבילה (שום לימון חריף), חריף ירוק וכו'. הטחינה הייתה עם תיבול ירקרק, אך לא "ירוקה" לחלוטין כמו שמופיע בתמונות של הבוטקה.

האוכל הגיע כעבור דקות בודדות.

חומוס משולש (משולשת בפי המקום, 28ש"ח), סלט ירושלמי גדול (25ש"ח, עם טחינה, גרגירים וביצה), וצלוחית פלאפל (8"שח).

שלושת הפריטים נראו מצויין. הדבר היחיד שבלט היה היעדר הטחינה הצבעונית שכיככבה בפעם שעברה ומופיעה ב99% מתמונות בית העסק על סניפיו.

וכעת אל מבחן הטעם.

הרשו לי להתחיל בצד השני של השולחן ולהתקדם חזרה אליי.

על הסלט נמסר שהוא לא היה מתובל בשום צורה, שגרגיריו הגיעו בטעם על גבול המוזר, שהטחינה שלו הייתה אנמית ושהירק שהוא הכיל יותר מהכל היה בצל, חתיכות גדולות של בצל.

הפלאפל היה מוצלח ברמות שקשה לשדר. הוא היה הכוכב הבלתי מעורער של הארוחה.

המשולשת הייתה יותר בכיוון של הסלט.

הרשו לי לשטוח את רשמיי.

בצלחת העמוסה והיפה למראה שהונחה לפניי (הנחתי בעצמי כי זה שירות עצמי) היה עושר ויזואלי רב.

האכזבה הייתה כגודל הציפיה, אבל על הציפיה בפסקה הבאה. כרגע אני רוצה להתמקד באוכל.

החומוס עצמו היה עדין על גבול חסר הטעם, הטחינה הייתה אפילו יותר נטולת אופי, ואילו הפול היה בסדר.

במפגש הטעמים של כל הרכיבים היה איזשהו אלמנט מציל, בחלק מהאזורים השילובים עשו טעם כמעט מזמין, אבל באזורים אחרים זה פשוט לא היה זה.

המנה הצריכה מלח ואת שאר הרטבים שהיו זמינים על הדלפק כדי להפוך למשהו שאפשר לאכול מבלי להתבאס.

הציפיה הייתה מבוססת תחילה על זכרון סביר מפעם אחרת, אבל גם על ההמלצות החיוביות שיש למקום.

אם תחפשו באינטרנט ביקורות על החומוס, תוכלו לראות במקומות שונים השתפכויות מטורפות על החומוס הטוב בעולם, בתל אביב, בסביבה ועוד. כל אלו מגיעות עם קונטרה מצומצמת מאוד של ביקורות שליליות שמונות בדיוק את הרשימה שלי. תלונות נוספות היו על התמחור הגבוה יחסית, ועל הניקיון, למרות שבביקור שלי היה די נקי.

החומוס מגיע עם ריפיל, שמצד אחד לא רצינו, ומצד שני לא הציעו לנו כי הגיע גל של גברים מבוגרים יחסית שאינם קשורים אחד לשני כדי לקחת טייק אוואי, אשר את חלקם הגדול הצוות הכיר לפי השם.

האגדה מספרת שיש למקום גם לימונדה עם ריפיל חופשי.

קשה לדעת אם מדובר בעניין של טעם אישי, של יום רע לבקר בו, או של קהל מגיבים מטעם.

על פי האדונים שנכנסו לקחת - הם לקוחות קבועים, ולקוחות קבועים מעידים על סיפוק.

בכל מקרה, אם אשוב לביקור נוסף זה לא יהיה בקרוב, וזה יהיה בעיקר בשביל הפלאפל ורק אחרי זה כדי לבדוק אם משהו השתנה בחזית החומוס.

אם אהיה באזור וארצה חומוס, סביר להניח שאפנה לאחד מבתי העסק הרבים האחרים.

מבט לאחור (רטרוספקטיבה)

רק שתדעו, אנחנו אמנם בלוג יחסית צעיר - אבל כבר כתבנו מעל 140 פוסטים, עם עוד כמה מתוזמנים לאח"כ.

יש המון נושאים לכתיבה כשכותבים בלוג אוכל משולב בנושאי בישול וצרכנות, כ"כ הרבה נושאים שלפעמים אין מספיק ימים בשבוע בשביל לפרסם את הכל או לסירוגין אין מספיק כח כדי לכתוב על כל דבר שאוכלים, קונים או מבשלים.

מן הכתוב למעלה אפשר להסיק שאנחנו סתם מקשקשים ואוכלים ומקשקשים, אבל הייתי רוצה להאמין שאנחנו עושים עבודה טובה; עובדה שיש לנו עם הזמן יותר ויותר קוראים (זה המקום להזכיר לכם לעשות מנוי [בצד שמאל של הבלוג] כדי לקבל עדכונים חמים בכל פעם שיש פוסט חדש, וגם לעשות לייק בפייסבוק כדי להיות חברים שלנו).

בנוסף לקוראים החדשים יש לנו גם מגיבים חדשים, להבדיל מהעבר שהיו מגיבים בודדים - עם ריבוי הקוראים התווספו גם האנשים שטורחים לשושח, אנחנו מניחים שזה בגלל שהם מרגישים נוח יותר אחרי זמן מה, מספיק בשביל לשאול, להתייעץ, להביע דיעה וכמובן גם להתלונן, שהרי בשביל זה הומצא האינטרנט.

המטרה העיקרית של הפוסט הזה היא להציג לראווה תמונות שסומנו כפופולריות, סיפורים שאנשים אהבו וסתם להראות לכם דברים שאולי פיספסתם.

שימו לב שכל תמונה בגלריה מטה מכילה גם תיאור שתוכלו לראות אם תרחפו עם העכבר מעל התמונה.

מקווה שתהנו, תמשיכו לקרוא ותמליצו עלינו לחברים.

שוב, אל תשכחו לרחף מעל התמונות כדי לקבל את התיאורים - השקעתי בשבילכם!

החומוס המהמם של אבו אדהם (קרליבך)

עוד כריך שלי שלא ראיתם מעולם

כריך מיקס מהמם של רובן

אוכל בחוץ | אינסטגרם

כולנו אוהבים אוכל.
רובנו גם אוהבים להביט בתמונות של אוכל, כי מזון מצולם עושה לנו משהו כיפי במוח. זה פשוט בלתי נשלט.
מסיבה זו בדיוק אנחנו מנהלים חשבון אינסטגרם. אתם מוזמנים לעקוב אחרינו ולראות בזמן אמת מה אנחנו אוכלים ואיפה.
בעמוד הספציפי הזה תוכלו לראות עדכונים, במידה ואין לכם אפליקציית אינסטגרם בטלפון הנייד.