בית החומוס בבן אביגדור

בפינה של המסגר עם רחוב בן אביגדור אפשר למצוא סודוך, פיצוציה, שווארמה אעוני (המקורי מיפו) ועוד כל מיני דברים (השניצליה נמצאת לא רחוק, אבל זו כבר לא הפינה).
הדבר הכי חשוב שאפשר למצוא על הפינה הזו (לא שסודוך זה לא חשוב, באמת שזה חשוב) הוא המקום של נדים, אין לו שילוט מבחוץ, למעשה זו דלת שלצידה חלונות גדולים מכוסי תריסים, אבל בפנים נמצא עולם אחר, טוב יותר.

נדים ובנו ג'וני לוקחים הזמנות במהירות ומוציאים אותן בדיוק באותה מהירות (למעט מנות גריל שלוקח יותר זמן להכין אותן).
למקום למעשה קוראים בית החומוס, ויש גם שלט בתוך המסעדה שמעיד על כך.
החומוס עצמו הוא עדין, מעט חמצמץ, מגיע במנה, חצי מנה, וכל השילובים הרגילים שיש בחומוסיות, יש לו ימים בינוניים ויש לו ימים מדהימים, אבל בעיקר הוא זול וזמין ותמיד מגיע לשולחן בתוך דקה.

חומוס קטן, אבל גדול

להיט גדול יותר מהחומוס הוא הצ'יפס. אני יודע שזה לא נשמע הגיוני, במיוחד כשזה יוצא מהפה של אדם כמוני, חובב חומוס מושבע שאפילו חובבי חומוס אחרים אומרים לו לפעמים שאולי כבר מספיק, אבל הצ'יפס הזה הוא פשוט טוב. הוא מוכן ברגע ההזמנה, הוא ביתי, טעים, אני לא מבין בכלל מה הסוד שלו, איך זה ייתכן שצ'יפס יכול להיות כ"כ מספק, נקי, איך שהוא, אולי עם טיפה קטשופ של אסם.

הצ'יפס של הלייף

סיכום:
טעים, משביע, זול, למעשה הייתה תקופה של כמעט שנה שאכלתי שם לפחות שלוש פעמים בשבוע.
אם האופציה הצמחונית לא מספקת אתכם יש גם חומוס בשר, פרגית בגריל, חזה עוף ובטח עוד דברים שאני לא זוכר.
זה כדאי.