בשישי קפצתי השוקה לעשות קניות.
בעודי מהלך ברחוב דניאל, נתקלתי בחומוסיה שלא שמתי לב אליה בעבר, חומוס עץ הזית שמה, ממוקמת על הרחוב, פניה אל חניון הכרמלית.
בפנים יש שניים או שלושה שולחנות, מקרר משקאות וצמד אנשים חביבים ששומעים גאנגסטא-ראפ. אין דלתות או חלונות, הכל פתוח.
הייתה זו שעת בראנץ' מוקדמת ולא הכנסתי לפה דבר משעות הבוקר המוקדמות.
משהו בתוכי אמר לי שחומוס יהיה רעיון טוב, אפילו אם רק כדי לא להכנס לשוק מורעב ולקנות כל דבר שאני רואה מתוך ניסיון לסתום את החור בבטן בעזרת העיניים.
הייתי כ"כ מורעב שאפילו לא זכרתי להוציא את הטלפון מהכיס כדי לצלם תמונה.
הנחת היסוד שלי אמרה שבמקרה הכי גרוע זה יהיה חומוס סתמי ואמשיך הלאה לעיסוקיי.
הזמנתי משולש שיצא מיד כי הייתי היחיד בבית העסק. בניגוב הראשון הייתי בטוח שצדקתי כשלא ציפיתי לכלום. המשחה הנקיה הייתה במרקם חלק (לא עיסתי מדי), מעט קרירה ובטעם שלקה בחסר, לא ידעתי מה חסר לי בדיוק אבל כבר עמדתי להתבאס. בניגוב השני כשתפסתי קצת מהמסבחה התחילו החגיגות בפה. בניגוב של הפול היה בכלל שמח בקטע אחר.
סיימתי את הצלחת ברגעים.
חומוס עץ הזית בהחלט ראויים לביקור חוזר עם תמונות, החומוס שלהם לא רק סגר לי את הפינה אלא גם השאיר טעם של עוד. תמיד נחמד לגלות עוד חומוסיה טובה, אפילו אם זה באזור שמפוצץ בחומוסיות - ובמיוחד לאור זה שבימי שישי רובן עמוסות לקוחות מורעבים העומדים בתור.
בשנים האחרונות יצא לי להתוודע לכמה וכמה חומוסיות שלא תפסו אותי בניגוב הראשון רק כדי להתגלות בהמשך כמקום שחזרתי אליו שוב ושוב, תמיד תהיתי אם זה משהו שקורה בגלל הרגלים, ז"א טעם ספציפי שהתרגלנו אליו בעבר ומצפים לשחזר אותו, או טעם של חומוס שמתרגלים אליו במקום החדש. ספרו לי מה דעתכם.
החשבון:
משולש עם ביצה + פחית קולה + בקבוק סודה = 40 ש"ח
יצא לי לטעום והיה טוב מאוד, ממליץ.
השבמחקלשאלתך אני חושב שזה עניין של טעם, היו לפחות שלוש חומוסיות שדאני זוכר בבירור ששנאתי ואכלתי בהן רק כי היו קרובות לעבודה או לבית או כי חברים התעקשו לאכול שם ואחרי הפעם השניה או השלישית איכשהו התמכרתי בצורה קשה. אולי קוליפורמים שונים או משהו, אני לא מדען חומוס אבל זה בהחלט משהו שקרה לי.
השבמחקנמאס כבר ששוחטים אותך על השתיה ב9 שקלים ויותר על פחית שעולה 2-3 שקל לעסק. לדעתי צריך לעשות פה חרם כמו עם הקוטג'עד שירד ל5 שקלים. עד אז בשבילי במסעדות רק מים מהברז - הכי בריא, הכי זול.
השבמחקיא קמצן, עשה טובה ותישאר בבית עם קופסת שימורים של גרגרי חומוס. שם יש לך שתיה בלי הגבלה מהברז.
מחקאצלי בדיוק יש בעיה הפוכה - קורה לי תמיד שאני אוכל במקום בפעם הראשונה וזה מדהים, ואז בפעם הבאה שאני אוכל זה הופך לבינוני ורוחי נופלת. כנראה שצדק מי שאמר שאפ אין ציפיות אין אכזבות.
השבמחקזאת תופעה מוכרת בחומוסיות. קרה לי עם חומוס משאוושה בפינת פינסקר/בוגרשוב. פעם ראשונה לא הבנתי את הקונספט. מאז אני אוכל את החומוס שם סולו בלי פיתות, ומלקק את הצלחת.
השבמחקמשאושה פינסקר זה אכן מקום שצריך להתרגל אליו כי חוץ מהשירות הגרוע והמנות שהם טיפה קטנות הוא דווקא בסדר מבחינת טעם אבל זה לא טעם סטנדרט אז צריך לאכול כמה פעמים כדי שהוא יגדל עליך כמו שדאומרים אבל אז באמת זה נתפס וחוזרים שוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב ושוב, אם יש מקום יעני.
מחקכשראיתי שכתבתם עץ זית ישר נזכרתי במקום הזה בבן יהודה שהיה חומוס שף שמגיש חתיכות עץ זית בתור מגש
השבמחקנירא לי קראו לו בהתחלה חומוסרי כמו בראסרי ואז שינו את זה לאצל מיכה או מיכאלה או משהו כזה
הלכתי לחפש בחול המועד אבל לא מצאתי, מישהו יודע אם פתוח או סגור או נסגר?
השבמחקחשוב לי מאוד כי אני רוצה לתמוך בקהילת החומוס של ישראל ובעיקר במקומות הקטנים והחדשים שמספקים סחורה רעננה ומעניינת, אי אפשר רק ללכת לותיקים ולתת להם להתעשר על חשבון הגרגר הקטן.