יום שלישי, 7 באוגוסט 2012

פיצה האט סניף רמת גן - אכזבה רודפת אכזבה

אני לא אחד שמתלונן
אני רואה את חצי חבילת הגבינה המלאה

לכן לא כתבתי כאן, כשהזמנתי לפני שבועיים פיצה מפיצה האט רמת גן, וקיבלתי את התוספות אחת על השניה למרות שפירטתי בהזמנה "חצי תוספת א' - חצי שני, תוספת ב'" , לא כתבתי כאן על זה שלא קיבלתי לחם שום חינם שהובטח לי בתמורה לפרסום בפייסבוק וגם כמובן, לא התקשרתי לסניף בזעם, לחם שום, לא נורא.

כשאתמול, הפיצה הגיעה שרופה (אכילה עדיין, אבל כל הגבינה חומה לגמרי לגמרי, במקום לבנהנה-צהבהבה) , עדיין לא התקשרתי להתלונן, איש פשוט. אבל חבל. מאכזב מאוד כל הסיפור.

ואני לא מבקש תגובות נגד פיצה האט , אני עדיין מאוד אוהב את פיצה האט. יש לי רק משהו עכשיו נגד סניף רמת-גן.

יום שני, 6 באוגוסט 2012

השיבה לפיצה הברנבאל

גם משלוח וגם ארוחה במקום בערב אחד. לא רע בכלל.
איך עושים את זה? ובכן, פשוט מאוד.
1. מגיעים למקום.
2. אוכלים שני משולשים (אחד זיתים ואחד פפרוני).
3. נזכרים שיש אנשים רעבים בבית.
4. מזמינים מגש פפרוני.
5. נוסעים הביתה.
6. ממתינים לשליח.
7. מקבלים מגש פיצה חם.
8. ניצחון.


מגש פיצה משפחתית פפרוני של הברבנאל
מגש פיצה משפחתית פפרוני של הברבנאל - ככה נראה ניצחון

הפיצה של הברנאל דקה, עם כמות מספקת של רוטב, והפפרוני פרוס דק כך שהוא על מעט חרוך בקצוות אבל לא שרוף, ועם זאת הוא עשוי כהלכה. ככה נמנעים מבעיות של פפרוני חי או שרוף.
לא רע בכלל.
השיקול אגב, לסחוב מגש רותח הביתה (ולתת טיפ על הדלפק) או ללכת הביתה בסבבה (ולתת טיפ לשליח) לא נראה לי כמו משהו שצריך לחשוב עליו יותר מדי, אבל משום מה אנשים לא מסכימים איתי.

משולש זיתים - פיצה הברבנאל
משולש זיתים - פיצה הברבנאל


כשהגענו למקום היה מחסור בפיצה, זה לא רע כמו שזה נשמע, סה"כ הייתה שם קבוצה של אנשים שאכלה המון פיצה ושאר הפיצה הייתה בתנור ונשארו רק כמה משולשים. אני כאמור לקחתי משולש זיתים (שאפשר לראות אותו למעלה) ומשולש פפרוני (למטה), עליו שמתי רוטב BBQ, ממבחר הרטבים שהמקום מציע (הם מכינים אותם בעצמם והם אחלה).


פיצה פפרוני עם רוטב ברבקיו, הברבנאל, פלורנטין
פיצה פפרוני עם רוטב ברבקיו, הברבנאל, פלורנטין


רוטב הברבקיו שלהם סמיך ועשיר, מתוק ומעט מעושן. אין לי מושג איך עושים רוטב ברבקיו אבל הם עושים את זה טוב.
גם הפיצה שלהם טובה, ככה שסה"כ הכל טוב.

לסיקורים קודמים על פיצה הברבנאל:
פיצה הברבנאל
פיצה הברנבאל | פסח כשר

יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

מייקס פלייס [Mike's Place] רמת החייל

עוד ביקור במייקס פלייס, הפעם גם אני וגם NISH בשילוב כוחות, וגם זוגתי האהובה בלב.
זה היה לאחר שיצאנו רעבים מהסרט "עלייתו של האביר האפל" (בשפת המקור זה נשמע יותר טוב: The Dark Knight Rises), אבל על החוויה הקולנועית אח"כ, קודם כל אוכל.
הנה תמונה שאמורה לשמן לכם טיפה את העיניים כדי שהטקסט יחליק טוב יותר.


Cheesy fries with bacon, המנה שתסתום לכם את העורקים.
צ'יזי פרייז עם בייקון, אם אתם באמת אוהבים התקפי לב בעתיד שלכם והרגשה אמריקאית על הלשון בהווה.

אני הזמנתי בערך את מה שהזמנתי בפעם הקודמת שנכנסתי אל מייקס פלייס, קערת צ'יפס מוקרמת בגבינה מותכת, עם פיסות בייקון מעל. תענוג לבלוטות הטעם, אם כי באיזשהו שלב אני מוסיף קטשופ \ חרדל \ רוטב BBQ \ מלח, כי זה נהיה טיפונת חדגוני כשמגיעים לאמצע.

NISH הזמין אצבעות גבינה ואצבעות עוף, אבל אני אשאיר לו כאן מקום לספר על זה בהמשך.
גם הוא אגב כבר כתב איזה קצרצר על מייקס פלייס.

האישה שאיתי הזמינה בוריטו עוף וגם לה אשאיר מקום לתיאור החוויה במילותיה שלה.

עם קערת המוות שלי שתיתי סיידר של סוואנה (Savanna) שלא אהבתי בעבר אבל כיום משום מה עכשיו הוא ממש טעים לי. המשקה מכיל 6% אלכוהול, והוא מוגדר כ"יבש", אולי טעמו שמזכיר מעט יין היה הסיבה לכך שהוא לא ממש התאים לי - מאחר ואני מעדיף את מתיקות.
הבקבוק אגב עלה פי שתיים וקצת ממה שהוא עולה על הבר בו אני שותה אותו בדרך כלל.

בנוסף (לפני שאני מגיע לעלייתו של האביר האפל) הייתי רוצה לציין את השירות.
הצוות היה רב והמלצריות הסתובבו כל הזמן בין השולחנות בפנים ובחוץ. עם זאת, היה קשה ליצור קשר עין, לא ניגשו אלינו לוודא שהכל בסדר עם ההזמנות, לא מיהרו לפנות אפילו כשביקשנו חשבון וגם לאף אחד לא היה איכפת שהייתה על השולחן מנה שכמעט ולא נגעו בה.
חוץ מזה היה גם צמד קאברים שהביך אותנו מדי פעם ואחד הברמנים עבר עם כוס וגייס עבורם תשלום מהיושבים בחלל.

ועכשיו לאביר האפל ולקולנוע:
משום מה לא היו טרופיות בקולנוע, זה כבר הביקור השני שלי שבו הבחנתי בכך. ייתכן ומישה עלה על זה שהמחירים של משקה הענבים היה נמוך מדי (ביחס לשאר הדברים).
הסרט עצמו היה ממש טוב, באמת, לא ציפיתי לסרט שירגש אותי כ"כ, ירתק אולם מלא אנשים למסך ויגרום לכל מי שהיה שם להפסיק לדבר מרוב מתח. כריסטופר נולאן הצדק לחלוטין עוד סרט המשך בבימויו ואפילו סלחתי על שינויים קלים בקווי הדמויות הקלאסיים של הדמויות הוותיקות.
אבל הקץ לספויירלים; כולי תקווה שבאטמן יחזור תחת שרביטו, עם הקאסטינג הנוכחי (שגנוב מעט מסרטים אחרים של נולאן), ושזה ימשיך להיות טוב כל כך.

יום שישי, 3 באוגוסט 2012

בירת פירות קרה ביום קיץ חם

חם או סתם?

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג (במיוחד בחודש האחרון) אז בטח שמתם לב שיש פחות פוסטים.
אם אתן קוראות נאמנות, בוודאי הזדמן לכן לקרוא תלונות שלי על כמה שקשה לעבור את הקיץ במצב צבירה אחיד, בדיוק כמו שקשה לחשוב על אוכל או על פוסטים בבלוג כשממהרים ממזגן למזגן.

בקיץ כמו בקיץ, מחפשים אסקפיזם בדברים מתוקים, קרים, או קרים ומתוקים גם יחד.
את הפתרון המשולב הזה אני מוצא מדי קיץ (וגם בחורפים) בבירות פירותיות, אבל לא פירותיות כמו ב"ניחוח עדין של תפוז וטעם אדמתי" אלא ממש פירות שלא מתביישים מאף אחד.
נכון, בירה היא משקה מריר שרבים מתעסקים בו בכובד ראש, אבל אפשר גם להינות מבירות קלילות ומתוקות, בדיוק כמו לשתות שנדי בשלל טעמים, בריזר של בקארדי בצבעים מלחיצים או אפילו סיידר תפוחים הנחשב ליותר קלאסי.


קריק (דובדבנים) בלגית, גם צוננת וגם על רקע יפה.
קריק (דובדבנים) בלגית, גם צוננת וגם על רקע יפה.


הראשונות שפרצו את המחסום התודעתי היו בירות קריק למיניהן, כאשר קריק הוא למעשה דובדבן והבירות הן לרוב בירות לאמביק בלגיות (בתסיסה חופשית מחיידקים המסתובבים באוויר), כך שמדובר בבירות בתוספת דובדבנים או בתוספת טעם דובדבנים. את הקריקים ניתן למצוא בחביות ובקבוקים במקומות בילוי וקניה רבים ולרוב ניתן גם לאתרן בחנויות משקאות בהן ההיציע מסוג זה אינו גדול.
ישנם סוגים אחרים בהם הפרי מזוקק יחד עם האלכוהול, לדוגמא בירות פרמבואז למיניהן, כאשר במקור המילה פרמבואז היא המילה הצרפתית לפטל. גם בירות אלה הינן בירות לאמביק. אבל תראו איך גלשנו שוב לכובד ראש בנושא שאפשר להתייחס אליו גם באופן קליל וכיפי.


הקריק שבתמונה למעלה נרכשה בסופר רנדומלי בת"א (יחד עם עוד כמה טעמים מאותה משפחה \ מבשלה). אם הבנתי נכון את הכיתוב המצומצם על העטיפה - מדובר דווקא בתוספת טעם לבירה ולאו דווקא בתהליכי בישול קסומים על רקע נופים טבעיים.


מונגוזו בטעם קוקוס, לאנשים שבאמת אוהבים לשתות דברים מתוקים.
מונגוזו בטעם קוקוס, לאנשים שבאמת אוהבים לשתות דברים מתוקים.


מונגוזו היא בירה הולנדית עם סיפורים על אפריקה וכוסות פאבים שעשויים מקליפות קוקוס.
יש להם מגוון טעמים רחב שממנו טעמתי בנתיים רק את הקוקוס (הייחודי, לא מתאים לכולם) ואת הבננה המצויינת (הרבה יותר טובה מבירות בננה או לחם בננה אחרות.
בנוסף יש להם טעמים כמו מנגו, פרימיום פילזנר נקייה, אגוז דקל ותחזיקו חזק - קינואה.
מונגוזו בטעם בננה הייתה נמזגת בעבר בפאב זאייצ'יק בנחלת בנימין אך כיום ניתן להשיג אותה אך ורק בחנויות משקאות ובטיב טעם.



אני לא בטוח מה הופך פרי לפרי של תשוקה, אבל בירת הפסיפלורה הזו הייתה מצויינת.
אני לא בטוח מה הופך פרי לפרי של תשוקה, אבל בירת הפסיפלורה הזו הייתה מצויינת.


לאחר תחקיר קצרצר גיליתי שהבירה הבלגית הקרויה פלוריס (שגם ממנה קניתי כמה טעמים) שייכת לאותה מבשלה כמו מונגוזו (Huyghe Brewery) שבין היתר אחראית גם לסדרת ה-Delirium. רע זה לא יכול להיות.
בשלב הזה בכתיבת הפוסט משהו התעוות לי בפונטים וזה ממש עיצבן  אותי.
אולי בשלב הזה הייתי צריך טיפה אלכוהול מתוק, לשכוח את הצרות.


בירת אפרסק בלגי מצוי.
בירת אפרסק בלגי מצוי.


בירת האפרסק הזו היא מהסדרה של הבירה מהתמונה הראשונה. היא הייתה עדינה יותר, מאוד מוצלחת, עם טעם שרץ על הגבול בין מלאכותי לטבעי.
עם עליית המחירים הנוכחית לא ברור עד כמה שווה להתאמץ בשביל טעם של אפרסק, אולי במקום בירה עדיף לעבור לנקטרים למיניהם או אפילו שנאפס, ככה נהנים מחוויה אלכוהולית, טעמים וסובלים אך ורק מהעלייה במע"מ מבלי לצאת מופסדים כפליים בגלל העליה במחירי הבירה.



Floris Framboise מבית Brouwerij Huyghe
Floris Framboise מבית Brouwerij Huyghe



והנה בירת פטל בלגית, גם היא של פלוריס. היא הייתה קלילה ומעודנת מאוד, טעם פטל אמיתי ולא מתוק מדי.
 

זה הזמן המושלם לדבר מעט על עליית מחירי הבירה.
אם בירה היא הסחת הדעת בסופו של יום בעבור פועל פשוט, האם זה הגיוני שדווקא מחירה יעלה כאילו הייתה קוויאר ביבוא אישי?
מה זה אומר על האנשים שנבחרו לנהל אותנו, האם הם לא מבינים שהבירה בדיוק כמו העלאות גורפות אחרות תפגע קודם כל במי שאין לו?
זה בהחלט חומר למחשבה עד הבחירות הבאות.

הבקבוקים בתמונות היו בתמחור של 13-15ש"ח. אין לי מושג כמה הן עולות עכשיו, בטח מיליונים.

יום שני, 23 ביולי 2012

צ'אנדרה: עסקית ארוחת טאלי, משלוח

אחד מהכותבים בבלוג הזה מתעב אוכל הודי.
הוא לא בדיוק שונא אותו, הוא יותר חושש ממנו, הצבעים, הצורה, בעיקר החריפות.
יש לו עניינים משלו ועל פי המחשבות הפרטיות שלו הוא שולל דברי מזון רבים.
זו היא זכותו, אבל זה גם אומר שהוא לא יבוא איתי למקומות מסויימים, אפילו אם לדעתי הם באמת באמת שווים ביקור.
יש עוד אחד שמוכן לאכול אוכל הודי, נהנה ממנו בגדול, אבל מעדיף ללעוג לצבעים ולמרקמים.
גם איתו קשה ללכת למקומות; גם אם הוא בא ואפילו אם הוא נהנה - הוא יספר בדיחות ויעקם פרצופים.

שלא כמו המקומות ששווים ביקור, יש מקומות שאולי הייתם אומרים לעצמכם שעדיף ללכת למקום אחר, דומה, אם יש מקום כזה בסביבה, אם הוא פתוח, אם הוא קיים. כזו אולי היא גם צ'אנדרה, למרות שלא נעים להגיד דבר כזה על בית עסק.

עסקית עוף בקארי עם ירקות - צ'אנדרה
עוף, ירקות, אורז


ההזמנה מסורבלת משהו, תפריט אחד מראה תמונות אבל לא ממש מספר מה כלול.
תפריט אחר מפרט יותר, אבל לא ניתן להזמין בעזרתו ישירות.
היו עוד כמה כאלה באתרים אחרים, לא כולם אמרו בדיוק את אותם דברים.
הסיטואציה שנוצרה היא שהזמנו עוד מטבלים ועוד לחמים כי לא היה ברור מה כוללת איזו מנה.
אני לא אדם שמתלונן על מטבלים ורטבים מיותרים, אבל רצוי לדעת מה מזמינים, מה מקבלים ומה חסר. במיוחד אם יש אנשים בעלי תקציב מוגבל \ לא בזבזנים שאוהבים לזרוק אוכל סתם.


צ'אטני - כוסברה,מיקסד פיקלס, רוטב לימון מוחמץ
צ'אטני - כוסברה, מיקסד פיקלס, רוטב לימון מוחמץ


ועכשיו לאוכל עצמו.
הוא היה לא רע. אבל כשאתם שואלים אותי מה הוא אוכל לא רע, התשובה שלי היא בדרך כלל שהוא אכיל, יחסית טעים, אבל לא עשוי באופן מקצועי, מוקפד ובטעמים שאי אפשר לשחזר לבד בבית ואפילו בהצלחה רבה יותר.
מדובר במנה סבירה, לא התמורה הכי טובה למחיר (ביחד למנות במחיר דומה במקומות דומים).
האוכל ההודי ניתן לשחזור בסביבה הביתית באופן די פשוט, צריך את המתכון ואת חומרי הגלם וממש מעט כישרון.
כמו כל סוגי הבישול, מדובר בעניין של אהבה ויש מקומות שאפילו אם הטעמים לא מדוייקים בהם - אתה לא מרגיש זלזול.
צ'אנדרה לא בדיוק מזלזלים, אבל כמישהו שסעד ממטבחם גם ממשלוחים וגם במקום עצמו - אני יכול להגיד בחופש מוחלט שהם מגישים את החוויה ההודית על הצד המרהיב שבה. הם עושים אוכל משביע, טעים בדיוק במידה הנכונה, לא מעבר לזה. מספיק טעים כדי שלא תצאו החוצה בזעם, לא מספיק טעים כדי שתחלמו על המסעדה בלילה. זהו פתרון לעת מוצא.

אם אתם נמצאים ברחוב ריב"ל, או באזור יד חרוצים, או ברחוב המסגר או שם בסביבה, ובא לכם אוכל הודי אז באמת, לכו על זה.
אם בא לכם להזמין משלוח ממקום זול שנותן מגוון ממש גדול אז באמת, לכו על זה.
אם בא לכם לסגור פינה עם תבשיל, משהו מגולגל במשהו, לגוון טיפה את הדברים הרגילים, אז באמת לכו על זה.
אם אתם רוצים אוכל הודי שיגרום לכם להתלהב בצורה חסרת רסן - יש מקומות אחרים.
אגב, צאנדרה סוגרים יחסית מאוחר, אז באמת, אם אתם שם - לכו על זה.

יום שבת, 21 ביולי 2012

חברים של מוזס

בהמשך לפוסט של NISH, הייתי רוצה לחלוק את החוויה המוזסית של ערב חמישי.
היא כללה בשבילי אצבעות גבינה, סלט קיסר עוף, צ'יפס ופפסי מקס.
ארוחה פשוטה למדי, כיאה לאדם פשוט.

אצבעות גבינה, מוזס
אם האצבעות שלכם הן גושים שמנוניים גסים, פריכים, עבים וקצרים משהו - אולי אתם סובלים מאצבעות גבינה


עצבעות הגבינה נראו שונה מבעבר, בהירות יותר, אולי הבלילה השתנתה, אולי מרכיב כלשהו. הן היו הרבה יותר עשויות מבעבר,  על אף הבהירות, וזה בא לידי ביטוי בגבינה שהייתה מותכת מספיק בשביל להיות סיבית, להבדיל מגוש גבינה סתמי (בציפוי קל, חם ושמנוני).
הרוב המלווה אותן חש שונה מבעבר, לטובה, אני מקווה שכך זה ישאר כי הרוטב הקודם הרגיש כמו משהו מהצנצנת של דוריוטס.

קיסר העוף היה טוב, במיוחד לאור סלט קיסר עוף אחר שאכלתי לאחרונה, עליו אספר בהזדמנות.
היה יחס טוב של עוף \ קרוטונים \ חסה \ רוטב \ גבינה.
בשלב כלשהו ביקשנו עוד רוטב קיסר וגם קיבלנו אותו (אמנם באיחור משמעותי).
רוטב הקיסר היה קרוב יותר לרוטב של פעם, אבל עדיין לא אותו טעם, חבל מאוד כי הוא היה מוצלח מאוד בעבר.
למרות שסלט קיסר הוא בסה"כ אוסף רכיבים בסיסיים, רוב המקומות לא מדייקים בו ויוצרים סתם עוד סלט; לא קיסר ובטח שלא שווה את המחיר.

הצ'יפס של מוזס התקרב לצורה שלו בעבר. זה חשוב לציין את זה כי לאחרונה הצ'יפס פשוט לא היה במיטבו, והרמה בעבר הייתה מן הטובות בעיר.

הארוחה הייתה טובה, אם כי החוויה בשלמותה סבלה מעומס לקוחות, רעש ועיכובים.
למרות כל הנ"ל (וגם התמחור \ מנת הצ'יפס שקטנה) הרושם שנשאר היה חיובי.

לאחרונה יש כאן המון פוסטים על מוזס, אולי יותר מדי אפילו.
אני לא חושב שזה מגיע להם, אבל זה בהחלט מסקר את המציאות. יש המון סניפים זמינים, הם שם בשעות הנכונות, האוכל מגרה מספיק בשביל שתדע מראש שאתה רוצה להכנס. אולי אחרי ירח הדבש המצויין והדיעה משהו - זה סוד הקסם שנשאר.

ח.ע.

לאחרונה יצא לי לבקר הרבה במוזס, ותמיד הזמנתי אצבעות גבינה לצד המנה, כי אי אפשר לשבת במקום שיש בו אצבעות גבינה בתפריט ולהתעלם מכך. מייסד בלוג זה המליץ לי לנסות את אצבעות הגבינה של "מייקס פלייס" בטענה שזה עולם אחר ומדהים.
ובכן, אתמול צצה ההזדמנות להגיע למייקס פלייס וכמובן שמחתי על ההזדמנות לשים את הדברים למבחן.

כשאצבעות הגבינה הגיעו בתחילה נבהלתי מגודל המנה, לא קטן, אבל לא נראה מספיק, אחרי רגע נרגעתי והגיע הזמן לטעימה. ביקשתי סכום ונאלצתי לחכות, אחרי עשר דקות ללא תשובה החלטתי ללכת על זה בידיים כמו גדול, כמובן שעם הזמן שעובר הגבינה קצת מתקשה אבל היא היתה עדיין נוזלית מספיק כשנגסתי, והטעם - גן עדן! כמובן שאין מה להשוות למוזס, עולם אחר, עולם של טעם. הטעם לקח אותי ישר לפיצה האט שנת 95, כשפיצה האט עוד היתה פיצה האט. אני לא יודע בדיוק איזו גבינה או תערובת גבינות הולכת שם, אבל אני מקווה שאולי חוכמת ההמונים כאן תוכל לעזור להגיע לתשובה. אם יש לכם מידע פנימי, או שטעמתם ויש ניחושים - בבקשה כתבו בתגובות!

יום שני, 16 ביולי 2012

מתכון לצלי

פשוט, קל, מהיר - וטעים מאוד.

1. צריכים בשר. סינטה עדיף אבל אם הממון לוחץ אפשר להסתפק בנתחים אחרים
2. מכינים "ציפוי" - מערבבים שמן זית, הרבה שום, קצת חרדל, הרבה גבינת פרמזן ואפשר גם פירורי לחם, אורגנו בנדיבות רבה, מלח ופלפל. - אין כמויות, לפי העין. מנסים. לא טעים - מכינים עוד צלי. (זה יצא טעים אבל, השאלה רק כמה)
3. אם יש על הבשר גוש שומן ענק או משהו דומה כדאי להיפטר ממנו לדעתי
4. מצפים את הבשר בציפוי, אם הוא יצא יבש מידי אפשר להוסיף שמן זית כמובן.
5. מכניסים את הצלי לתנור, חום 180-200 ל7-8 דקות והופכים לצד שני לעוד 7-8 דקות, לאחר מכן מחלישים קצת את החום, 160, ומשאירים עוד 10-15 דקות, או אם ממש לא אוהבים בשר אדום אפשר 20 דקות (להזהר שלא יותר מידי, חבל).
6. מוציאים, נהנים.

לרוב יש שאריות לציפוי - טעים מאוד מאוד לקחת פיטריות, להוציא להן את הרגל ולמלא את הפנימה שלהן בציפוי - זה אפילו טעים יותר מהצלי עצמו. ואני גם אוהב לחתוך בצל לפרוסות דקות ולהעביר אותן קצת דרך הציפוי ולפזר בתבנית - אבל זה צריך להתבשל בנפרד מהצלי כי צריך יותר זמן או חום יותר גבוה כדי להישרף קצת , כמו שצריך.

בהצלחה.

מוזס - רמת החייל

לאחרונה, ובעצם מאז ומתמיד, אנשים מתלוננים על מוזס שהוא 'לא כמו שהוא היה פעם' ושכלמיני רשתות אחרות מציעות אוכל מוצלח יותר או מה שזה לא יהיה מוצלח יותר. זה אולי נכון, אבל לא ברמת החייל.

לאחר נסיון נוסף ללכת לבלאק שסוכל במהירות רבה כשראינו התקהלות של מעל לעשרה אנשים בכניסה לבלאק, הוחלט לחצות את הכביש וללכת למוזס. 
המארחת הייתה נחמדה ומצאה לנו מקום מיד מבלי הצורך להתנהג כאילו היא עושה לנו טובה ענקית. קיבלנו מיד תפריטים והאוכל שהזמנו הגיע ממש מהר.

זה ישמע לא קשור - אבל המקום היה יחסית מלא אך לא רועש, ומואר. (לעומת מקומות אחרים שלא אציין את שמם בהם צריך לחכות מלא זמן, כדי לשבת ולחכות מלא זמן למלצר בחושך).

הזמנו שתי עסקיות,הזולות יותר (52 ש"ח כל אחת) בעסקית אפשר לבחור מתוך שני סוגי סלטים ומרק (מינסטרונה) או להוסיף 18 שקלים לראשונה מגניבה יותר. הזמנו את הסלט ה'קלאסי' שהוא חסה, ירוק וצנונית ברוטב טעים שמאופיין בחומץ וסלט 'בריאות' טעים לחובבי הג'ינג'ר שהכיל כרוב אדום, בצל ירוק, בוטנים, נבטי חמניה ועוד.

סלט קלאסי וסלט בריאות
למעלה סלט 'קלאסי', למטה סלט בריאות


כמנה עיקרית הזמנו המבורגר קלאסי עשוי מדיום ופירה (חלבי) והמבורגר 'מיזרי' (שם מאוד מפתה!) צמחוני עם צ'יפס.
ההמבורגר הלא צמחוני היה טעים ומעבר לזה, בטעם בשר, (לעומת ההמבורגר של בורגוס, שיש לו טעם של מה שזה לא יהיה שההמבורגר של בורגר ראנץ' עשוי ממנו, דבר שאינו בלתי טעים, אך בהחלט בלתי בשר). הפירה היה ממש טעים בצורה מפתיעה, בעבר הזמנתי שם פירה שלא היה טעים, אך הפעם הוא היה במרקם וטעם מוצלחים מאוד.


המבורגר קלאסי ופירה
                                                      

אנשים רבים לא אוהבים את הבשר שלהם חצי חי, אבל אני כן. כי תמיד כשזה WELL, זה מוכן יתר על המידה ואי אפשר להנות מהבשריות של הבשר.

המבורגר מדיום
המבורגר מדיום
                  


ההמבורגר הצמחוני עשוי מקטניות כלשהן ומגיע עם ממרח פלפלים ונבטי חמניה, מה שמוזר הוא שההמבורגר הצמחוני לא מגיע עם כל הירקות שיש בהמבורגר הרגיל (עגבניה, מלפפון חמוץ, בצל, חסה), ביקשנו את הירקות בכל זאת והם הגיעו בצלחת נפרד (ללא תוספת תשלום כמובן). 
המבורגר צמחוני 'מיזרי' וצ'יפס
המבורגר צמחוני 'מיזרי' וצ'יפס
ירקות
ירקות 

הצ'יפס היה מעט שמנוני, מה שכנראה אומר - כמו שצריך.


אכילת המנה הצמחונית עד סופה לא צלחה מפאת חוסר יכולת, וביקשנו לארוז. לא רצינו לצאת 'כינוי מעליב שלא מעליב אף אחד מקוראינו' וביקשנו מהמלצר לעטוף את חצי ההמבורגר שנשאר בנייר על מנת שלא ימות בדרכו הביתה, מה שקיבלנו היה זה:
המבורגר אריזה
אריזה


משעשע.

לסיכום: 
לי לא מובן למה בלאק ובורגוס תמיד מפוצצים, האוכל שם בסדר, אבל יותר גרוע מזה של מוזס. ומה שיותר מוזר הוא שבמוזס האנשים נורמליים יותר (סועדים ועובדים כאחד) ומתייחסים אליך כסועד במסעדה ולא כפשוט עם שניתנה לו הזדמנות לטעום מאוכל האלים. אולי זה שונה במקומות שאינם רמת החייל או אוכל שאינו העסקית.

ניחא.

יום שבת, 14 ביולי 2012

תעלומת החמוץ מתוק

כולם יודעים שבעבר הרחוק מסעדה סינית היתה בכל רחוב שני, ואפילו היתה להם קטגוריה משלהם בדפי זהב. כולם יודעים ש"סיני" בישראל הוא לא סיני בסין, או כנראה בכל מקום אחר בעולם, אלא איזו המצאה מוזרה.

בעבר, אם היה בא לשחק בכאילו, היתה האפשרות להביא מהסופר רוטב חמוץ מתוק, בטעם תעשייתי בדיוק כמו במסעדה הסינית הקרובה, לשפוך אותו על כל דבר כמעט, לעצום עיניים ולחלום. מאז השנים עברו, המסעדות נסגרו, המדפים בסופר הועמסו בכל טוב של מוצרי סושי שונים ממחצלת ועד סויה, אבל לאט לאט נעלם לו החמוץ מתוק והוחלף בצ'ילי מתוק, זאת למרות שיש מקום על מקום על המדף לכולם. הצ'ילי המתוק כבודו במקומו מונח, אבל זה פשוט משהו אחר.
לפני בערך חצי שנה הופיעו על המדפים רטבי חמוץ מתוק של קנור - אח! ההתרגשות!
מייד כמובן רכשתי אחד כזה הביתה וראיתי כי טוב - בחודש-חודשיים הקרובים חזרתי פעמים רבות אל אותו מדף , עד שיום אחד באתי, אבל הרוטב לא היה. חזרתי למחרת ושוב הוא לא היה, שאלתי לפשר העניין ונאמר לי שהוא לא יחזור.חיפשתי אחריו בחנויות אחרות, במכולות, אך ללא הועיל. את החודשים הבאים העברתי בעצב קולינרי, עד שיום אחד במכולת ראיתי רוטב חמוץ מתוק של אסם - חשבתי שזה חייב ניסיון - ופסק הדין הוא שזה הרבה פחות טוב מהקנור, אבל במדבר כל קוץ הוא פרח. להפתעתי - הסיפור שב על עצמו ! עם תום הבקבוק הרביעי\חמישי - לפתע אין יותר למצוא את הרוטב על המדפים, באף חנות, באף סופר.

ניסיתי מס' רטבים של חברות אחרות, מקצועיות יותר, כמו אלה עם הילד השמן, או "מזרח מערב" אבל לצערי הרוטב שלהם לא לטעמי, הוא חמוץ מאוד, ובהחלט מורגש שהוא "איכותי יותר" ופחות תעשייתי , אבל דווקא את הטעם התעשייתי אני מחפש.

אני מנצל את  הפלטפורמה הזו כקול קורא לחברות הרטבים (בעיקר קנור!!) דאגו שהרוטב ישוב למדפים!
עד אז מה שנשאר לי זה להתמודד עם החמיצות של הרטבים ה"איכותיים" אבל זה מגיע לרמה שאני מעדיף להשאר רעב :\
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג