‏הצגת רשומות עם תוויות אמריקאי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמריקאי. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 5 באוגוסט 2012

מייקס פלייס [Mike's Place] רמת החייל

עוד ביקור במייקס פלייס, הפעם גם אני וגם NISH בשילוב כוחות, וגם זוגתי האהובה בלב.
זה היה לאחר שיצאנו רעבים מהסרט "עלייתו של האביר האפל" (בשפת המקור זה נשמע יותר טוב: The Dark Knight Rises), אבל על החוויה הקולנועית אח"כ, קודם כל אוכל.
הנה תמונה שאמורה לשמן לכם טיפה את העיניים כדי שהטקסט יחליק טוב יותר.


Cheesy fries with bacon, המנה שתסתום לכם את העורקים.
צ'יזי פרייז עם בייקון, אם אתם באמת אוהבים התקפי לב בעתיד שלכם והרגשה אמריקאית על הלשון בהווה.

אני הזמנתי בערך את מה שהזמנתי בפעם הקודמת שנכנסתי אל מייקס פלייס, קערת צ'יפס מוקרמת בגבינה מותכת, עם פיסות בייקון מעל. תענוג לבלוטות הטעם, אם כי באיזשהו שלב אני מוסיף קטשופ \ חרדל \ רוטב BBQ \ מלח, כי זה נהיה טיפונת חדגוני כשמגיעים לאמצע.

NISH הזמין אצבעות גבינה ואצבעות עוף, אבל אני אשאיר לו כאן מקום לספר על זה בהמשך.
גם הוא אגב כבר כתב איזה קצרצר על מייקס פלייס.

האישה שאיתי הזמינה בוריטו עוף וגם לה אשאיר מקום לתיאור החוויה במילותיה שלה.

עם קערת המוות שלי שתיתי סיידר של סוואנה (Savanna) שלא אהבתי בעבר אבל כיום משום מה עכשיו הוא ממש טעים לי. המשקה מכיל 6% אלכוהול, והוא מוגדר כ"יבש", אולי טעמו שמזכיר מעט יין היה הסיבה לכך שהוא לא ממש התאים לי - מאחר ואני מעדיף את מתיקות.
הבקבוק אגב עלה פי שתיים וקצת ממה שהוא עולה על הבר בו אני שותה אותו בדרך כלל.

בנוסף (לפני שאני מגיע לעלייתו של האביר האפל) הייתי רוצה לציין את השירות.
הצוות היה רב והמלצריות הסתובבו כל הזמן בין השולחנות בפנים ובחוץ. עם זאת, היה קשה ליצור קשר עין, לא ניגשו אלינו לוודא שהכל בסדר עם ההזמנות, לא מיהרו לפנות אפילו כשביקשנו חשבון וגם לאף אחד לא היה איכפת שהייתה על השולחן מנה שכמעט ולא נגעו בה.
חוץ מזה היה גם צמד קאברים שהביך אותנו מדי פעם ואחד הברמנים עבר עם כוס וגייס עבורם תשלום מהיושבים בחלל.

ועכשיו לאביר האפל ולקולנוע:
משום מה לא היו טרופיות בקולנוע, זה כבר הביקור השני שלי שבו הבחנתי בכך. ייתכן ומישה עלה על זה שהמחירים של משקה הענבים היה נמוך מדי (ביחס לשאר הדברים).
הסרט עצמו היה ממש טוב, באמת, לא ציפיתי לסרט שירגש אותי כ"כ, ירתק אולם מלא אנשים למסך ויגרום לכל מי שהיה שם להפסיק לדבר מרוב מתח. כריסטופר נולאן הצדק לחלוטין עוד סרט המשך בבימויו ואפילו סלחתי על שינויים קלים בקווי הדמויות הקלאסיים של הדמויות הוותיקות.
אבל הקץ לספויירלים; כולי תקווה שבאטמן יחזור תחת שרביטו, עם הקאסטינג הנוכחי (שגנוב מעט מסרטים אחרים של נולאן), ושזה ימשיך להיות טוב כל כך.

יום ראשון, 20 במאי 2012

מייקס פלייס דיזינגוף

לא צילמתי תמונות כי לא רציתי להבזיק בחלל חשוך ולמשוך אליי תשומת לב מיותרת.
גם אין לי יותר מדי מה לספר, למרות שאכלתי גם מנה של גבינה מתוגנת בשמן עמוק במעטפת פירורים (היה לא רע בכלל) וגם מנה של צ'יפס מוקרם עם ערימה של בייקון (מצויין בדיוק כמו שזה נשמע).

על השלחן שלי כיכבו גם משקאות צבעוניים (סחבק חולה על קוקטיילים מתוקים), ומנות של אנשים אחרים (קנאי אחד הזמין צ'יפס כמו שלי, מישהו אחר הזמין נאצ'וס, ענבר הזמינה המבורגר שלטענתה לא היה משהו.

המנות היו גדולות וחביבות, האווירה הייתה של אמריקאים שצועקים לך באוזן לצלילי להיטי רוק מכל הזמנים, המיקום הוא על הריסות יאקוזה שזכורה לטובה מארוחות סושי "כפי יכולתך" ומסוע חביב, אולם היא זכורה גם לרעה מהתקופה שקדמה לסגירתה כשאיכות האוכל ירדה לרמות מפתיעות.

הייתה לי חשבונית איפשהו אבל איבדתי אותה, ככה שאני כבר לא זוכר כמה הכל עלה ולא בא לי להשוות.
בשביל לילה של שכרות ורעב זה היה לא רע בכלל.
חשוב לציין שלמייקס פלייס על החוף יש סטייקים ממש טובים - לא יודע אם הם עומדים בכבוד גם בסניף הזה.

בנוסף להכל - באמת כל הכבוד להם שהם פותחים עוד ועוד סניפים והולך להם.
התפריט שלהם עשיר ואפשר למצוא בו מלא דברים, כך שאחזור לנסות גם אחרים.
יאללה, לרוויה.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג