‏הצגת רשומות עם תוויות פירות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פירות. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 4 באוגוסט 2013

ג'אפה ג'וס | Jaffa Juice

אם אתם בשוק של נמל יפו - אל תהססו לאתר את דוכן המיצים ג'אפה ג'וס.
מיצים סחוטים טריים ומקוררים.
אין מה להכביר במילים, עשרה שקלים לכוס, אתם תחזרו לקנות עוד.

בתמונה: אני קונה לימונענע ומיץ רימונים.


ג'אפה ג'וס: לימוננענע ומיץ רימון

בקיצור:
מחיר: מציאה
טעם: גן עדן
עיצוב: קרח מרוסק ודוכן מתכת מבריק
שירות: מכל הלב
ניקיון: מצוחצח

יום שישי, 3 באוגוסט 2012

בירת פירות קרה ביום קיץ חם

חם או סתם?

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג (במיוחד בחודש האחרון) אז בטח שמתם לב שיש פחות פוסטים.
אם אתן קוראות נאמנות, בוודאי הזדמן לכן לקרוא תלונות שלי על כמה שקשה לעבור את הקיץ במצב צבירה אחיד, בדיוק כמו שקשה לחשוב על אוכל או על פוסטים בבלוג כשממהרים ממזגן למזגן.

בקיץ כמו בקיץ, מחפשים אסקפיזם בדברים מתוקים, קרים, או קרים ומתוקים גם יחד.
את הפתרון המשולב הזה אני מוצא מדי קיץ (וגם בחורפים) בבירות פירותיות, אבל לא פירותיות כמו ב"ניחוח עדין של תפוז וטעם אדמתי" אלא ממש פירות שלא מתביישים מאף אחד.
נכון, בירה היא משקה מריר שרבים מתעסקים בו בכובד ראש, אבל אפשר גם להינות מבירות קלילות ומתוקות, בדיוק כמו לשתות שנדי בשלל טעמים, בריזר של בקארדי בצבעים מלחיצים או אפילו סיידר תפוחים הנחשב ליותר קלאסי.


קריק (דובדבנים) בלגית, גם צוננת וגם על רקע יפה.
קריק (דובדבנים) בלגית, גם צוננת וגם על רקע יפה.


הראשונות שפרצו את המחסום התודעתי היו בירות קריק למיניהן, כאשר קריק הוא למעשה דובדבן והבירות הן לרוב בירות לאמביק בלגיות (בתסיסה חופשית מחיידקים המסתובבים באוויר), כך שמדובר בבירות בתוספת דובדבנים או בתוספת טעם דובדבנים. את הקריקים ניתן למצוא בחביות ובקבוקים במקומות בילוי וקניה רבים ולרוב ניתן גם לאתרן בחנויות משקאות בהן ההיציע מסוג זה אינו גדול.
ישנם סוגים אחרים בהם הפרי מזוקק יחד עם האלכוהול, לדוגמא בירות פרמבואז למיניהן, כאשר במקור המילה פרמבואז היא המילה הצרפתית לפטל. גם בירות אלה הינן בירות לאמביק. אבל תראו איך גלשנו שוב לכובד ראש בנושא שאפשר להתייחס אליו גם באופן קליל וכיפי.


הקריק שבתמונה למעלה נרכשה בסופר רנדומלי בת"א (יחד עם עוד כמה טעמים מאותה משפחה \ מבשלה). אם הבנתי נכון את הכיתוב המצומצם על העטיפה - מדובר דווקא בתוספת טעם לבירה ולאו דווקא בתהליכי בישול קסומים על רקע נופים טבעיים.


מונגוזו בטעם קוקוס, לאנשים שבאמת אוהבים לשתות דברים מתוקים.
מונגוזו בטעם קוקוס, לאנשים שבאמת אוהבים לשתות דברים מתוקים.


מונגוזו היא בירה הולנדית עם סיפורים על אפריקה וכוסות פאבים שעשויים מקליפות קוקוס.
יש להם מגוון טעמים רחב שממנו טעמתי בנתיים רק את הקוקוס (הייחודי, לא מתאים לכולם) ואת הבננה המצויינת (הרבה יותר טובה מבירות בננה או לחם בננה אחרות.
בנוסף יש להם טעמים כמו מנגו, פרימיום פילזנר נקייה, אגוז דקל ותחזיקו חזק - קינואה.
מונגוזו בטעם בננה הייתה נמזגת בעבר בפאב זאייצ'יק בנחלת בנימין אך כיום ניתן להשיג אותה אך ורק בחנויות משקאות ובטיב טעם.



אני לא בטוח מה הופך פרי לפרי של תשוקה, אבל בירת הפסיפלורה הזו הייתה מצויינת.
אני לא בטוח מה הופך פרי לפרי של תשוקה, אבל בירת הפסיפלורה הזו הייתה מצויינת.


לאחר תחקיר קצרצר גיליתי שהבירה הבלגית הקרויה פלוריס (שגם ממנה קניתי כמה טעמים) שייכת לאותה מבשלה כמו מונגוזו (Huyghe Brewery) שבין היתר אחראית גם לסדרת ה-Delirium. רע זה לא יכול להיות.
בשלב הזה בכתיבת הפוסט משהו התעוות לי בפונטים וזה ממש עיצבן  אותי.
אולי בשלב הזה הייתי צריך טיפה אלכוהול מתוק, לשכוח את הצרות.


בירת אפרסק בלגי מצוי.
בירת אפרסק בלגי מצוי.


בירת האפרסק הזו היא מהסדרה של הבירה מהתמונה הראשונה. היא הייתה עדינה יותר, מאוד מוצלחת, עם טעם שרץ על הגבול בין מלאכותי לטבעי.
עם עליית המחירים הנוכחית לא ברור עד כמה שווה להתאמץ בשביל טעם של אפרסק, אולי במקום בירה עדיף לעבור לנקטרים למיניהם או אפילו שנאפס, ככה נהנים מחוויה אלכוהולית, טעמים וסובלים אך ורק מהעלייה במע"מ מבלי לצאת מופסדים כפליים בגלל העליה במחירי הבירה.



Floris Framboise מבית Brouwerij Huyghe
Floris Framboise מבית Brouwerij Huyghe



והנה בירת פטל בלגית, גם היא של פלוריס. היא הייתה קלילה ומעודנת מאוד, טעם פטל אמיתי ולא מתוק מדי.
 

זה הזמן המושלם לדבר מעט על עליית מחירי הבירה.
אם בירה היא הסחת הדעת בסופו של יום בעבור פועל פשוט, האם זה הגיוני שדווקא מחירה יעלה כאילו הייתה קוויאר ביבוא אישי?
מה זה אומר על האנשים שנבחרו לנהל אותנו, האם הם לא מבינים שהבירה בדיוק כמו העלאות גורפות אחרות תפגע קודם כל במי שאין לו?
זה בהחלט חומר למחשבה עד הבחירות הבאות.

הבקבוקים בתמונות היו בתמחור של 13-15ש"ח. אין לי מושג כמה הן עולות עכשיו, בטח מיליונים.

יום ראשון, 3 ביוני 2012

משהו מתוק

אני מחשיבה את עצמי לבן אדם של מלוחים. בניגוד לרוב האנשים שאני מכירה, אני הייתי מעדיפה ביסלי על שוקולד בכל עת. למרות זאת ואף על פי כך, גם לי לפעמים מתחשק משהו מתוק.

הרבה אנשים שואלים אותי איך אני יכולה לחיות בלי שוקולד בתור טבעונית. אז קודם כל אני אומרת להם שאני בכלל בן אדם של מלוחים, ואז אני מסבירה להם שיש מלא שוקולד שהוא לא חלבי ושטבעונים יכולים להנות ממנו. שוקולד מריר, כמובן- אחת מאבני הייסוד של התפריט הטבעוני, מגיע בשלל סוגים, תוספות ואיכויות.

אבל אני גיליתי מה אני באמת אוהבת: שוקולד צ'יפס. כן, מהסוג הכי מעאפן וזול. שוקולד צ'יפס הם פרווה, כנראה בשביל שיוכלו להתאים גם לאוכלוסיות שומרות הכשרות על שלל קינוחיהם. אני אוהבת מאוד להשתמש בצ'יפסים בצורות קצת לא קונבנציונליות (עוגיות, עוגות, מאפים וכדומה) אלא בתור תוספת מתוקה לארוחות הבוקר שלי או סתם למתי שבא לי משהו מתוק (וזה לא קורה הרבה). משהו בגודל ובמרקם שלהם הופך אותם להרבה יותר נוחים (לעצלנית כמוני) והרבה יותר כייפים. 

שיבולת שועל עם בננות ושוקולד צ'יפס

אני לא כל כך טובה עדיין עם דייסות קוואקר (שעד לא מזמן בכלל הגעילו אותי) אבל הגעתי למסקנה שאני חייבת להתחיל להתנסות איתן כי הן באמת יכולות להעשיר ולגוון לי את הבוקר. 

חלב סויה, בננה, שוקולד צ'יפס

לפעמים סתם בא לי את הדבר הכי פשוט: חלב סויה, בננות מיובשות וכמובן הצ'יפסים שלי. כמה פשוט, ככה טוב.

שוקולד צ'יפס וחמאת בוטנים על לחם קלוי

כל מי שמבין משהו במשהו יודע שחמאת בוטנים ושוקולד זה שילוב מנצח! תוסיפו לזה צנים שכרגע יצא מהטוסטר ויש לכם נשנוש בלתי נשכח.



פירות על קורנפלקס בחלב סויה

עוד דבר שיכול להמתיק את ארוחת הבוקר הם כמובן פירות,  שאני לפעמים מוסיפה לקונפלייקס-הבריא-של-הבחורות-שלי כדי להעשיר אותו ולהפוך אותו לקצת יותר מעניין. 

















טוב, ממש עשיתי לעצמי חשק למתוק...אני הולכת לשפוך לי כמה שוקולד צ'יפסים בקערית.
נתראה בפוסט הבא (:
ליוי

יום שלישי, 28 בפברואר 2012

על סופרמרקטים ועניינים

אין מי שגר בת"א ולא מכיר את רשת המינימרקטים של AMPM.
לטובת מעט הקוראים שלא מכירים מדובר ברשת שסניפים שלה צצו בשנים האחרונות כמו פטריות אחרי הגשם בכל פינה בת"א, ופתוחה מסביב לשעון, כפי ששמה מרמז.
יש מספר בעיות ברשת הזו ואמנה את המרכזיות שבהן :
1. מפאת גודלם של הסניפים אין בהם מעדניות, זאת אומרת שאין אפשרות לקנות מבחר טרי של נקניקים\בשרים\גבינות\עוף לשבת. אין בה גם מאפיה, למרות שאילתרו שם פיתרון של לחמם בורקסים\מאפים בסניף, לרוב של פילסברי. זה נותן פתרון אולי למי שאין לו ברירה, אבל האיכות לא מתקרבת לאיכות של מאפיה אמיתית.
2. הפירות ובמיוחד הירקות שם הם בד"כ באיכות ירודה, כאילו שבוחרים בכוונה את הירקות הכי פחות טובים.
3. המחירים שם גבוהים מהממוצע אפילו בת"א, בחלק מהמקרים גבוהים בהרבה.

למרות כל האמור לעיל הרבה פעמים יוצא לי לקנות שם משום שיש סניף שלהם 50 מטרים מביתי, ואז אפשר לרכוש מצרכים גם בשעות\ימים פחות סטנדרטיים, ולא צריך לסחוב למרחקים. בנוסף יש להם תמיד מבצעים על חלק מהמוצרים, שהופכים את אותם מוצרים לזולים יותר מאשר בסופר סטנדרטי.

מקום נוסף שפעם פקדתי הרבה והיום כמעט ולא הוא טיב טעם. כולם מכירים את הרשת עם הסופרים הענקיים שלה, שבתחילת דרכה היוותה פירצת דרך, וסיפקה מוצרים שעד בואה קשה היה למצוא בארץ, לרבות מוצרים לא כשרים. בשנים האחרונות נפתחו בת"א מעין מיני סניפים של טיב טעם הקרואים "טיב טעם בעיר".
הסניפים האלה פותרים את 2 הבעיות הראשונות שהצגתי כשהתייחסתי אל AMPM. יש שם מעדניות והפירות\ירקות שם הם באיכות טובה בדרך כלל. בעיה מספר 3 - המחירים - תקפה וקיימת שם, ואפילו במידה גדולה יותר. המחירים בסניפים בת"א הרבה יותר גבוהים מהסניפים הגדולים של טיב טעם, שכנראה יש להם יותר תחרות. יש שם גם פחות מבצעים אטרקטיביים מבAMPM.

הסיבה שאני כמעט כבר לא מבקר שם, היא שבסניף הקרוב אלי יש בנוסף לבעיית המחיר, גם בעיה חמורה של שירותיות ללקוח. כשחיפשתי שם מוצר התקשיתי למצוא בחנות מישהו שיוכל לעזור לי לאתר אותו. יתרה מזו, כשכבר מצאתי מישהו הוא ענה לי בחוסר חשק שאין לו מושג, די מפתיע בהתחשב בעובדה שמדובר בסך הכל במינימרקט קטן. השירות הלקוי נמשך בקופה. נפתחה רק קופה אחת למרות שהיו הרבה אנשים בתור, כאשר לכל אחד היו הרבה מצרכים. הקופאית היחידה שהייתה לא ממש התרגשה מהנושא, דיברה בטלפון, ואחר כך שוחחה ארוכות עם אחד הלקוחות הקבועים כנראה, בעוד כל השאר ממתינים בחוסר סבלנות. כשהגיע תורי לאחר זמן ממושך של המתנה היא העבירה את המוצרים בחוסר חשק, כאילו זה הדבר האחרון שהייתה עושה. על אריזה של המוצרים בעצמה - דבר שמקובל הן בסניפי טיב טעם בעיר, והן בסניפי AMPM לא היה בכלל על מה לדבר.

התלוננתי על השירות באתר, ואמרתי שרמת שירות כזו אולי מתאימה לרשתות דיסקאונט אחרות, אך לא לרשת "פרימיום" עם מחירי פרימיום. חזר אליי מנהל הסניף, שהבטיח לי שיעשה שיחת רענון לנהלים וישפר, אבל לפי חוויות של אנשים אחרים שהלכו לשם אחריי - דבר לא השתנה.

לאחרונה גיליתי 2 רשתות חדשות שיכולות להוות תחליף ל2 הענקים שהזכרתי.
אחת היא חנות "ויקטורי" החדשה שנפתחה ברח' לינקולן בת"א. החנות היא השניה של הרשת בת"א ומהווה סופרמרקט אמיתי, בניגוד לחנות הראשונה שלהם שהייתה בגודל של סניפי AMPM וטיב טעם בעיר. בדקתי את המקום. הוא גדול, מכיל מעדניות, והמחירים הממוצעים שם הם בהחלט נמוכים יותר. דוגמא אחת מיני רבות היא בקבוקי עראק עלית שנדיר למצוא אותם בעיר בפחות מ40 שקלים, ואילו בויקטורי הם נמכרים ב25 שקלים בלבד. יש שם אפילו חניה חינם, למי שיש רכב. מי שאין לו רכב וגר בעיר יכול להזמין משלוח בעלות של 25 שקלים. חלופה יכולה להיות לסחוב את המצרכים למדרכה הקרובה, ולעלות על מונית שגם היא תעלה קרוב לוודאי בסביבות ה25-30 שקלים. נראה לי שברוב המקרים שווה להשקיע את האקסטרה הזו, משום שהסך הכל יוצא עדיין זול יותר.

השניה היא רשת "קשת טעמים" שפרוסה כבר בכל הארץ. יצא לי לבקר בסניף באשדוד, והסופר מאוד מזכיר את טיב טעם במגוון המוצרים שהוא מציע, כולל פניה לאוכלוסיה שאוכלת לא כשר. המחירים שם זולים יותר מסניפי טיב טעם הגדולים (וכמובן שגם הקטנים בעיר) וממה שיצא לי לטעום גם האיכות גבוהה יותר. יש שם גם הרבה מוצרי דיסקאונט, מה שקצת ירד מהמדפים בטיב טעם, לדוגמא מיצים טבעיים במחיר של 15 שקל ל2 ליטר (האיכות זהה וקשה מאוד להבדיל ביחס למותגים המוכרים)

כולי תקווה שבקרוב ייכנסו עוד סופרמרקטים לתחום ההזמנות באינטרנט, ויאפשרו לנו ליהנות מכל העולמות - גם קניה נוחה, וגם מחירים אטרקטיביים.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג