שייטל בר - Shaytel Bar | דיזנגוף 91 ת"א

פעם היה למישהו יום הולדת.
אני לא בטוח למי כי התמונה ממש ישנה.
היה על הבר דיבור על צ'ייסרים קבוצתיים במחיר עממי.
ניצלתי את ההזדמנות והזמנתי רביעייה לעצמי.
אין לי מושג אם המקום עדיין פתוח - אבל נשמע כמו דיל אם אתם צמאים כמו קרורודיל.

Zozobra | צהרי שבת בזוזוברה הרצליה

מי שלא מכיר - שיכיר!

אין מה לספר, אוכל אסייתי פיוז'ן משובח בהגשה כמעט יוקרתית עם הרגשה נעימה וסביבה עממית.
טעים, נקי, רועש בטירוף והמתנה מיותרת בתור.
מומלץ!

נ.ב.
נסו את מיץ הרימונים "רובי רד" שנראה בתמונה הנ"ל. מאוד מרווה.

南記 Nam Kee | אמסטרדם לרעבים

למטיילים בהולנד יש נטייה להיות רעבים.
אולי מדובר בענני הסם העוטפים את העיר, או סתם תאבון כזה שמופיע אחרי שנושמים אוויר קריר וצלול, אבל בכל זאת, אוכל זה טעים.

בתמונות מטה תוכלו לראות ארוחה כמעט מענגת בבית האוכל הקנטונזי - נאם קי.
מדובר במקום מסורתי, עממי ולזכותו יאמר שהוא מלא מקומיים מה שתמיד מצביע על טעם אורגינל מה שנקרא.

שימו לב למנת הנודלס השרופים מוקפצים, ובמיוחד לתמונה האחת לפני אחרונה, מנה "טבעונית" שאחרי שהיא יוצאת שופכים עליה חלמוני ביצה נאים.

בתאבון!

עגלה מתוקה

איש אלמוני הופיע במשרד.
לא יודע איך קוראים לו.
הוא לא אלמוני כי אני בטוח שאנשים התקשרו אליו כדי להזמין אותו, וגם בטח יש לו שם שנתנו לו הוריו, אבל בשבילי הוא אלמוני.
הוא האיש שהכין לי קרפ עם נוטלה לפני מספר חודשים.
זה הכל.

חומוס בהדונס יד חרוצים | טעים לי

ועכשיו: פתוח גם ביום שישי!
אם בא לכם לנגב באזור שאין בו הרבה אופציות ניגוב ביום שישי - מצאתם אחת טובה אש.
אמנם זה הסניף היחסית נוזלי של בהדונס, אבל למרות הדלילות של העיסה, מדובר כנראה באחד הבהדונסים היותר טעימים שאכלתי.

לברכה ושבת שלום.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Nov 4, 2016 at 7:50am PDT

מעדניית אלגריה - שוברת לבבות טבעוניים

במסגרת הפינה הלא תכופה בה אתם כותבים - הקוראת היקרה ליז מאר שלחה לנו את אשר על ליבה:


הו אלגריה, במשך חודשים - אחרי שעשיתי לכם לייק בפייסוש - גירתם אותי ופיתתם אותי עם תמונות של ספיישלים טבעוניים לחגים, גבינות טבעוניות, מאפים, סנדויצ'ים ומה לא. והנה זה קרה, היה לי זמן לשרוף באיזורכם בבוקר וקפצתי אליכם לקפה ובכלל לנסות לאכול כל מה שאני יכולה להכיל באותו רגע. סנדוויץ' הקרואסון שלי היה מעולה (באמת אחלה פסטו ו״גבינת פרובולונה״). הסנדוויץ' ״סלט ביצים״ של החבר היה מעולה.
האמריקנו היה סביר.
עד פה הכל טוב. כל כך טוב שהחלטתי להעלות את היחסים שלנו לשלב הבא - ולקנות עוד דברים לקחת הבייתה. ממה להתחיל? איך לא - מהמדפים עם העוגיות. בתור טבעונית עם ניסיון ארוך שנים - כל פעם שאני רוצה עוגיה באמת טעימה - אני חוטאת בקנייה מפטיסרי רגיל ומשתיקה את בכי של העגלים ועינוי הפרות עם עוד ועוד ביס מהעוגיות הפריכות והעסיסיות. בואו נודה בזה, בלי ביצים, שמנת וחמאה, אנחנו הטבעונים יכולים רק לשקר לעצמנו שהמאפה שאכלנו עכשיו היה מעולה ולתפוח לעצמנו על השכם - ״יייאי, יום 3492 בלי רצח, עינויים ואונס״. אז נחזור למדף העוגיות של אלגריה.
 קרן אור ירדה מהשמיים והאירה על קופסה עם קוביות פריכות ושמנוניות של עוגיות עם פיצפוצי שוקולד. זה הדבר היחיד שעיניי ראו על המדף. בלי לחשוב פעמיים תפסתי את הקופסה והתחלתי להרהר על הגבינות במקרר שליד. ״את יודעת שזה לא טבעוני, נכון?״ נשמע הקול של הבעלים/קופאי/מנהל שלפני רגע חשבתי שהוא האיש הכי נחמד בעולם.
״מה? לא טבעוני? רגע, הארוחה שאכלנו עכשיו כן הייתה טבעונית?״, תהיתי. ״כן״, אבל ״חלק מהעוגיות שם לא טבעוניות״. הצבעתי על משהו אחר, ״זה טבעוני?״ - ״לא״. ״טוב, יש משהו אחר טבעוני עם פצפוצי שוקולד?״ מצאתי את עצמי משלמת מבואסת על איזה קופסה של ריבועי כוסמין עם קוקוס ופצפוצי שוקולד. וזה היה בסדר. אני מניחה. יבש. טעם של גרנולה בר בריא במיוחד. אז נכון, לא שיקרתם לי. אפילו תפסתם את הטעות שלי בזמן. אני מניחה שזה גם משהו. אבל בכל זאת, אחרי קמפיין ארוך, ממוקד ונקודתי לקהל היעד הטבעוני - קוויתי להרגיש יותר בבית.

מצ"ב: אילוסטרציה

חומוס פול ההגנה - סניף ריבל 4, ת"א

הביקורות של סניף האם היו כה חיוביות שלא יכולתי להתעלם מהסניף החדש.
השמועות סיפרו גם על טעם חדש, לא חדש - אבל מיוחד, שונה, אחר, וחומוס כידוע הוא עניין של טעם.

לצערי לא היה לי טעים.
היה אכיל, אבל לא טעים, וקבוצת האנשים עמה סעדתי הגיבה בכל קשת התגובות.
ממליץ לבוא לנסות ולהחליט לבד.

נ.ב.
חומוס פול ההגנה פתחו במיקום שהיה שייך פעם לחומוס אבו איסמעיל, אם כי המקום עבר שיפוץ נאה.

לאנץ': Taqueria | טאקריה

מה שאני הכי אוהב בטאקריה זה לא האוכל.
מה שאני הכי אוהב בטאקריה זה את הגבינה הטבעונית.
אני אוהב אותה כי היא קיימת, שאף אחד לא יגיד לכם אחרת.

זה שלא רואים אותה בתוך הבוריטו הטבעוני (למרות שהיא כתובה בתפריט) זה משהו אחד.
זה שאי אפשר לשים אותה כתחליף גבינה רגילה על שום מנה אחרת עם גבינה - זה משהו אחר.
זה שבפעמיים ששאלתי מלצריות שונות עליה - הן לא ידעו במה מדובר (רכיבים, מקור וכו').

בגדול, לא איכפת לי אפילו מהגבינה הטבעונית.
מצידי שיצבעו אותה בכחול ויזרקו אותה לים.
אבל אם כבר בוריטו טבעוני - זה לא שהוא מיוחד, זה הבוריטו הרגיל, רק בלי הבשר, ובלי הגבינה.
זה כמו שפיצה טבעונית היא פיצה בלי גבינה כלל.
זה כמו שהמבורגר טבעוני הוא לחמניה עם עגבניה.
אבל זה לא ככה, כי אנחנו לא בשנות השמונים יותר; יש תחליפים בעולם, אלטרנטיבות כגון פטריות, טופו וסייטן והשם ישמור - מגוון ירקות.

אז תזכרו, אם אתם טבעוניים שבאים כדי לחפש אוכל - אל תבנו על הפתעות קולינריות.
מלבד זאת - הכל היה רגיל.
אפילו היה שירות מהיר יחסית לצהריים.
ביי!

שאלה לציבור הרחב ומחשבות על פלאפל בטעם של פעם

שוב אנחנו כאן, בוהים בתמונה של אוכל - והריר מצטבר בזוויות הפה.
הנושא החם הפעם: פלאפל.

מצאתי את התמונה הזו בטלפון, ותהיתי, איפה עוד אפשר למצוא פלאפל?
נכון, יש פלאפליות רבות, הן צצות תחת כל תחנת דלק רעננה, במקומות בהם יש חיילים, במקומות שמכינים שווארמה וכו', אבל איפה אפשר למצוא פלאפל טעים?


בשנתיים האחרונות, רוב הפלאפלים שיוצא לי לבלוס הם סתמיים.
אם אני צריך להזכר בפלאפל שהיה ייחודי - הרי זה הפלאפל בתמונה למטה. היו מכינים אותו בחומוס יונס, עם ציפוי סומסום מפנק ופנים ירוק עד אינסוף, עם מגוון טעמים שונים.
יונס כבר נסגרו מזמן.
האנשים שתפעלו אותו פתחו לימים את חומוס אבו איסמעיל בנמל יפו, ואח"כ סניף נוסף באזור רחוב המסגר. בשניהם היה ניתן למצוא את אותו הפלאפל, זה עם הסומסום והירוק והטעם העשיר.
גם הם כבר לא איתנו (תקנו אותי אם אני טועה).
אגב, עוד דבר כיפי שיונס ואבו איסמעיל הביאו היה סומאק בעזרתו תיבלו את החומוס, מה שהוסיף, ועוד איך הוסיף.

פלאפל מפנק עם סומסום, צלוחית טחינה וקצת חמוצים בצד.

אז נכון, תמיד אפשר ללכת לקוסם.
אבל איפה יש פלאפל בציפוי סומסום? לא ראיתי כזה כבר המון זמן.
אפשר ללכת לעוד כל מיני מקומות שקוראים להם פלאפל משהו, אבל לאחרונה - ככל שמחיר המנה יורד (ויש המון מנות זולות בשנים האחרונות, ואפילו כאלה שהייחוד שלהן הוא המחיר בלבד, ועל זה גם התחרות) הטעם של הפלאפל יורד גם הוא. מדובר בקציצה לסתימת פיות, לא הגורמה המרגש שמנת פלאפל מצויינת יכולה להיות.
ואני לא מדבר לצערי על חיפה, שם הפלאפל חי ובועט, אלא על תל אביב בעיקר, העיר בה יוצא לי לבלות את רוב הימים שלי מחמת עבודה וסיבות אחרות. בעיר הזו נראה כאילו הפלאפל נעלם, ומי שנשאר הם מוסדות כאלה ואחרים שמספקים את הפלאפל, על הדרך מנסים לייצר עוד פרנסה ממוצרים משלימים, או פשוט לא נותנים לו את הבמה והסומסום הדרושים.
חסר לי הסומסום הזה.

אני לא רוצה להתחיל למנות מקומות, זה הרי ברור שיש פלאפל, הוא לא נעלם לחלוטין, אבל הרמה ירדה, וגם המלאי איכשהו קטן. והמחיר עלה, בקטנה, טיפה פה, טיפה שם.
יש זכיינים, יש מוסדות ותיקים, אבל איפה הריגושים?

ועכשיו לשאלה הבוערת:
איפה יש פלאפל טוב?
באיזה פלאפל אתם ואתן יכולים להשבע?
לאן צריך האדם הפשוט ללכת כדי לקבל את הקציצה הטובה באזור?
ספרו לי, ספרו לי הכל, לי ולכל האנשים הרעבים.

סיכום החומוס הגדול של 2015

קוראים יקרים וקוראות יקרות.
להלן רשימת החומוסים האהובים (על הכותב) לשנת 2015.
לא היה צורך לעשות רשימה לחומוסים השליליים, אבל אם יש לכם תלונות מיוחדות על חומוסים שהרסו לכם את השנה - אתם מוזמנים להוציא את הרעל בתגובות.
אבל בבקשה, תעשו את זה בנימוס ובניסיון לשפר - להבדיל מלהרוס פרנסה של בני אדם.
כמו כן, אם מישהו מרגיש שלא נתנו במה לחומוס האהוב עליו - לכו אל התגובות ותגידו לנו שאנחנו לא בסדר!




חומוס בית לחם:
החומוסיה החביבה הזו מספקת אחלה של חומוס, אשר מזכיר מאוד את חומוס מגן דוד משוק הכרמל.
זה לא מפתיע בהתחשב שהמתפעלים הם אותם אנשים.
למעשה, החומוס הזה הרבה יותר טוב, מכיוון שהאח הדתי איבד את הטעמים שלו בחודשים האחרונים, והפך לטובה שיוצרים לתוך הצלחת.
בית לחם פתוח עד מאוחר, נדיב בהגשתו, נקי, והכל טוב בו מלבד שהשירות לפעמים קורס תחת הביקוש הרב.

by אוכל בחוץ (@food_out) on Dec 18, 2015 at 5:38am PST

חומוס אבו אדהם:
לחומוס אבו-אדהם הייתה שנה קשה.
מחד, חפירות הרכבת הקלה סגרו את החומוסיה מכל הכיוונים - אבל הלקוחות הנאמנים עדיין באים לאכול.
מאידך, הייתה תקופה לא ברורה שבה קרה משהו למנה, ובמשך מספר ביקורים הטעמים היו לא רק שלא זהים לנורמה - אלא רעים (רחמנא ליצלן). אחרי זמן מה הכל חזר לקדמותו, והחומוס נשאר בנ"ז.
עם זאת יש לציין שהריפיל נהיה קטן משהו.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Dec 15, 2015 at 2:23pm PST

אבו חסן:

זו הייתה שנה מצויינת לאוהבי אבו חסן, ושנה סבירה לעסק עצמו.
המסבחה הטובה בעיר והפול הכיפי והרותח קיבלו עוד סניף (בשוק המקורה של שרונה) שבו הרמה, הטעם והתמחור נשארו זהים, מה טוב. מצד שני, המציאות המזרח תיכונית הציצה לרגע ואנשים ברשתות החברתיות החלו קוראים להחרים את העסק מסיבותיהם שלהם. גם בתקופה הזו, למעשה המרוויחים היו הלקוחות הרגילים, והרווח היה התור שנהיה קצר משמעותית. למי שלא מכיר, אל אבו חסן באים בעיקר בשביל המסבחה והפול, שהרי החומוס עצמו הוא נורא ספציפי ולא תואם את הציפיות של כולם, והטחינה כאשר מגיעה בנפרד גם היא בעלת טעם ייחודי. חומוס, עניין של טעם.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Dec 12, 2015 at 5:44am PST

גרגר הזהב:
גרגר הזהב החלו את דרכם בתור חומוס נטול אחידות, עם טעמים שפעם מפתיעים בטיבם ופעם בא לירוק לפח.
מאז, החומוסיה החלה לספק מנות אגדיות, גם בתחום החומוס וגם בתחום ה"מסביב".
עדיין, לא כולם יאהבו את המשחה המתקתקה שמזכירה  מעט את אבו אדהם, אבל מי שאוהב (אני למשל) יעוף על זה בקטע אחר.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Nov 9, 2015 at 10:13am PST

בהדונס יד חרוצים:
בהדונס יד חרוצים הוא סניף של אנשים עובדים.
להבדיל מחומוסים של פנאי וחברים - כאן מדובר במקום בו אנשים העובדים בסביבה מבקרים כמעט בבלעדיות.
הנ"ל לא מפריע לצוות המקום להוציא ליין מנות אחיד בטעמן וברמתן.
בימות השבוע יש משלוחים בשעות הפעילות, ואילו בימי שישי החלו לפתוח לאחרונה בשביל האנשים שרוצים את הטעם גם לסופ"ש.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Oct 29, 2015 at 10:54am PDT

אבו איברהים:
למרות חילופי הבעלים בשנים האחרונות, מדובר במקום שנשאר נאמן לטעם ולאיכות, ובעיקר לשירות המהיר והאיכותי.
מלבד עסקית הצהריים (אם אתם באים רעבים ממש) אפשר להתמלא גם מהמנה + פלאפל + חמוצים שיוצאים לשולן במהירות ועם חיוך. יש גם ריפיל, ויש גם טעם נקי וכובש, אפילו שיש גדולים וטובים ממנו - מדובר במנה שכיף לחזור ולאכול.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Sep 7, 2015 at 4:16am PDT

חומוס באסם:
חומוס באסם נמצא בדיוק בצד השני של הכביש מחומוס נחמני.
אני לא בעד להרוס פרנסה של בן אדם, אבל חומוס נחמני לא היה מגיע לקרסוליים של באסם גם אם היה לו GPS ומונית שתיקח אותו עד למתכון הסודי.
מלבד מנה ב20 ש"ח שמגיעה עם כדורי פלאפל וסלטים ביתיים לא רעים בכלל - מדובר בחומוס חריג גם מבחינת הטעם. לא בטוח לאיזו חומוסיה ניתן להשוות, מדובר בחומוס ניטרלי שכבודו במקומו מונח, ביציבות.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on May 31, 2015 at 6:48am PDT

פאוזי פול:
למרות שהשנה כמעט ולא יצא לי לבקר בפאוזי, בטח שלא כמו בעבר (פאוזי היה מקום עלייה לרגל מדי שישי בבוקר במשך תקופה ארוכה מאוד), הרמה, הטעם והשירות נשארו כמות שהיו. הכל טעים, הכל טרי, מדוייק ובתמחור הוגן מאוד.
אם כבר משהו לעשות השנה - זה לחזור לפאוזי, ובגדול.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Nov 28, 2014 at 4:04pm PST

בישול טבעוני קר, או סלט שכולו טוב

נגיד והייתם רעבים בלילה.
רק לדוגמה, לא באמת, אף אחד לא מצפה שתהיו רעבים באמצע הלילה, אבל נגיד.
מה הייתם אוכלים? מה הייתן אוכלות?
רק הקב"ה יודע.


אבל אני אספר לכם מה אני אכלתי.
ובכן, לפניכם מפרט של מה שניתן לראות בתמונה הבאה:

• סלט מטבוחה חריף
• עדשים שחורות מונטבטות
• עדשים ירוקות מונבטות
• מש מונבט
• טחינה אל ג'מאל
• נבטי חמניה
• שומשום שחור
• פלפל ארבעת העונות, גרוס
• מלח גס אדום אטלנטי
• קרוטונים של אגס בהקפאה יבשה

מחוץ לתמונה היה בגט טרי שעזר עם הניגובים של הרטיבות הטעימה כ"כ שהתרכזה בצלחת.

סה"כ מנה פשוטה בטירוף שלא דורשת הכנה גרנדיוזית - מלבד איסוף ורחצת הרכיבים, שאת רובם אפשר למצוא בסופר כך שלא תאלצו להכין סלט מטבוחה מבושל, להנביט דגנים וזרעים, לטחון שומשום או לייבש אגסים.

בתאבון!

#matbucha, a variety of #sprouts, #sprouted #lentils and #mash, #tahini, #redsalt, #balsamic #raspberry based #vinegar, #blacksesame and #groundpepper, with dried #pear #croutons.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Jan 13, 2016 at 1:35pm PST

בריא-בא בריא בר | יד חרוצים 1, תל אביב

לא חשוב שמות, אבל כבר זמן מה שאני אוהב ושונא את המקום הזה.
זה התחיל כשהם (באחד הגילגולים) החליטו לעבור מלא כשר לכשר, ואז מחלבי לבשרי, ואז עוד כל מיני כהנה וכהנה.
אבל עם רוב הדברים הנ"ל יכולתי לחיות, ביקר כי באתי לשם בשביל הסלט.
מה שבאמת הפריע לי הייתה העובדה שהם תמיד, אבל תמיד, לא שמרו על הפרדה בין הקונטיינרים של הרכיבים לסלט, וכך לא משנה מה היית בוחר - היית מקבל גם קצת בצל אדום, קולורבי, טיפה שעועית ירוקה, תירס, עגבניה, והשם ירחם עוד דברים שאולי לא בא לך באותו הרגע.

הבעיה העיקרית שלי הייתה כמובן הבצל, הרי לא מדובר באיזה גילוח כרוב, או פיסה של מלפפון, מדובר בירק פוגעני בכלליות, ובמיוחד בשבילי - הוא עושה לי אלרגיות ובחילות.

בכל זאת, לפעמים אני הולך לשם, מוודא שנפלתי על רגע טוב שאין בו לחץ, ומרכיב לעצמי סלט מהקונטיינרים הפחות נגועים, או אם מדובר בשעה מוקדמת יחסית - אפילו משהו ששום ירק אחר לא שחה בו.

הפעם למשל:
תירס, פלפלים קלויים, חסה, קינואה, זוקיני, חציל, תפו"א אפוי, נבטים, פטרוזיליה, כוסברה, גרגרי חומוס, קרוטונים, טחינה, פסטו, מלח ופלפל שחור.

היה טעים.

#corn,#roasted #pepper, #lettuce, #quinoa, #zuccini, #eggplant, #baked #potato, #eggplant, #sprouts, #coriander, #parsley, #croutons, #tahini, #pesto

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Jan 10, 2016 at 5:55am PST

Village Green Tlv | הסגירה הגדולה

הרשו לי להרשות לעצמי.

לפני שבועיים הייתה הפעם האחרונה שאכלתי בוילג' גרין, הסניף התל אביבי - זה שברחוב יהודה הלוי.
לפני שבועיים הייתה גם הפעם הראשונה שאכלתי בוילג' גרין ונהניתי בטירוף.
להגנתם יאמר שבפעמים הקודמות האוכל היה נסבל, סביר, אכיל, או מושלם - אם אתם מעדיפים אוכל שבו הטעמים היחידים הם של המוצר הגולמי, ללא תיבול, בלי טעמים מיותרים, נקי.

להבדיל משאר הפעמים בהן אכלתי במקום, אותה פעם לפני שבועיים הייתה שונה מאוד.
ראשית, הרשו לי להחמיא איפה שצריך: היה מדהים, הכל היה טעים, כל הטעמים היו מדוייקים, ויתרה מזאת, היה שפע של מזונות נחשקים מוצגים בבופה ועפתי על כולם.

החיסרון של הפעם האחרונה היה בעיקר היעדר המשקאות הקלים שהיו בעבר במקרר, מה שגרם להרים גבה בתהייה.
התדהמה התחלפה בהבנה כשחזרנו כדי לאכול צהריים, לפני מספר ימים ממש, וגילינו שהמקום סגור, ושהשלטים שלו הוסרו. מכיוון שלא הייתה הודעה מוקדמת, ולא פורסם כלום באתר או בפייסבוק - התקשרתי אל אחד הסניפים ואמרו לי שאכן המקום נסגר סופית.

כאן תוכלו להתרשם מהתמונה האחרונה שצילמתי במקום:

פעם ראשונה שהיה ממש טעים פה.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Dec 24, 2015 at 4:59am PST

VONG: לאכול טבעוני, להרגיש בלי

קפיצה קצרה אל וונג לארוחת צהריים מהעבודה גילתה שפע חדש ישן ושינויים מסויימים בהיצע.

אל המנות הטבעוניות התווספה האפשרות הבאה:MUI THOM NAM
בתפריט היא מוצגת כך: חגיגת פטריות ארומטיות ובצלי העונה (סגול לבן וירוק), עטופים באטריות בשרניות תוצרת בית ברוטב אויסטר צמחוני וסויה שחורה.

לאחר וידוא שאכן מדובר ברכיבים טבעוניים, המשכתי לבקש שיוציאו את הבצלים כולם מהצלחת, וכשראיתי שאכן ניתן לעשות זאת - עברתי למצב שמחה מרובה.

בנתיים, הוגש למרכז השולחן סלט, כחלק מהארוחה העסקית (הסלט בלבד, זה החלק העסקי).

המנה יצאה לאחר זמן די קצת, ובתמונה נראית אותה מנה עם נגיעה של רוטב סריראצ'ה חריף ובוטנים גרוסים, את שניהם אני ביקשתי והוספתי.

MUI THOM NAM: A celebration of fragrant #mushrooms and #handmade #noodles, w. #soy and #vegan #oyster #sauce.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Jan 7, 2016 at 8:04am PST

שירות: נהדר
ניקיון: כמעט לאכול מהרצפה
אווירה: צעקות ולחץ של צהריים
אוכל: מצויינת, הייתי חוזר בשבילה בכיף פעם אחר פעם

הקו הבריא: חטיף לילי

לגלות שאתה מורעב בשתיים לפנות בוקר, ועם זאת לזכור שאתה צריך לאכול בריא.

עם האמור לעיל ולאחר חיפוש במקרר, הורכבה המנה הבאה:

• עגבניות שרי
• נבטוטים של קטניות (חומוס, שעועית, עדשים)
• כף חרדל דיז'ון
• טחינה הגמל
• ארטישוק מוחמץ
• פטרוזיליה
• תפוח ירוק
• פלפל שחור גרוס
• מלח הימלאיה, אדום, גס

לקישוט: חתול ג'ינג'י

2am #snack: #cherrytomatoes, #greenapples, #parsley, #lentils #sprouts, #tahini, #mustard, #pickle #artichoke, #himalayan #redsalt, #groundpepper

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Jan 7, 2016 at 4:02pm PST

אחר צהריים טבעוני של פורענות

שישי בצהריים.
בת הזוג רעבה, מישהו נדרש לעזוב את הכל וללכת אל המטבח.
בדרך עושים עצירה קטנה בסופר השכונתי (AM:PM), מצטיידים וממשיכים הלאה אל המשימה.
תוך כדי: גשם רב סוחף אותי.

It's a stormy day outside, not much to do. Made us a late #veganlunch 100% #comfortfood #spicy #tomatos cooked with a variety of #lentils, #quinoa w. #herbs, and #bean #sproutsand toms of #garlic served with an #almondmilk #tahini #sauce.

A photo posted by אוכל בחוץ (@food_out) on Jan 8, 2016 at 6:10am PST

הבסיס של הצלחת: קינואה עם עשבי תיבול (פטרוזיליה, כוסברה, שמיר), מבחר נבטוטים, והמון המון שום.

הממעל: תבשיל של עגבניות מרוסקות, פלפלים חריפים, חומוס, שעועית ירוקה, נבטים רבים,

לקישוט: רוטב טחינה ועשבי תיבול על בסיס של חלב שקדים.