כריך צהריים

לפעמים הגורל שולח הפתעות.

צהריים אחד הלכנו לחומוס סעיד וגילינו שסגור.

זה היה אחרי צאת פסח, כך שההשערות שלנו על שיפוסים שיסתיימו עם צאת החג היו שגויים.

למעשה כל הסיפור הזה רק גרם לי לחשוש שהנה עוד מוסד אחד ייסגר (בתקווה שאם אכן כך המצב לפחות הבעלים החדש ימשיך עם המותג).

בלב כבד חזרנו הביתה כי לא ממש רצינו משהו אחר.

הפתרון נמצא בסניף AM:PM על הדרך, בדמות פרוסות דקות של כתף בקר שהחלטתי לשים בכריך.

בסדרת התמונות הבאה תראו את מהלך ההכנה, איך נראים דברים עם ובלי פלאש וגם כריכים טעימים שהפכו ארוחת צהריים אחת שלא התרחשה להתרחשות חדשה בשעת הצהריים.

ריחוף מעל התמונות יציג תיאורים - אם בא לכם.

   

כריך פסטרמה באור שמש

הנתחים היו דקים ועדינים, נעימים גם על הלשון וגם בעיניים.

הקצוות של חלק מהם היו יבשושיים, מה שהיה לא לעניין והעיד על שהייה בשמש או בחוץ או פאשלה כלשהי במהלך האריזה או אפילו היצור. כל זה לא פגע בטעם, ואפילו הוסיף טיפה להרגשה של בשר מיושן בסג'ון ג'רקי אמריקאי.

מאז יצא לי לרכוש חבילה דומה ובה הבשר היה לח במידה הנכונה אך עם זאת היו בו פיסות שומן לא ממש לעיסות או נעימות. הפתרון המהיר למצוקה היה להעביר את החתיכות עם השומן טיגון - מה שהמיס את השומן היכן שהיה ניתן ואת השאר הפך לפחות לקריספי.

לסנדוויץ' שבפוסט הזה התלוו רטבי וואסאבי, HP, סריראצ'ה וכמה זרזיפים של סילאן.

הכריכים שלי יצאו נהדרים ועינגו מאות את הפה והלב.

כל זה למעשה פגם בגל התזונה הצמחונית שרכבתי עליו באותו שבוע, מלבד העובדה שנורא רציתי חומוס.

לא תמיד מקבלים את מה שרוצים - אבל אם במקום מקבלים כריכים כאלה, לפחות יוצאים מרוצים.

(אלא אם אתם צריכים משהו ממש חשוב ואז סתם מביאים לכם סנדוויץ' ואז זו סתם סיטואציה לא קשורה)

כריך כתף בקר סולסל עם רוטב חזרת וואסאבי וHP, בתאורת הבזק מלאכותית