הג'חנון של אמא

כתבתי כבר בעבר על הדחפים שלי לאכול ג'חנון כשמחשיך.
בדרך כלל הג'חנונים הטובים כבר ישנים בשעות האלה, אבל אם מישהו באמת רוצה ג'חנון, הוא יכול לנסות איזה פיצריה של שעות הלילה לשלוח לו משהו.

אני החלטתי שאני רוצה ג'חנון לקראת חצות, מה שביטל את המקום האהוב העליי, ג'חנון מול הים.
נאלצתי להתפשר על הג'חנון של אמא, שהם גם יקרים יותר, גם פחות טובים (הג'חנונים שלהם קטנים, יבשים, לא מספקים) וגם לוקח להם שעה להגיע (לג'חנון מול הים לוקח עשר דקות ביום טוב).

ההזמנה הזו כללה:

1. קובנה זוגית
2. שני ג'חנונים
3. זיווה צהובה זיתים

לצערי לא תמצאו תמונות של השניים האחרונים ברשימה מכיוון שרצף העניינים העלים את הזיווה ראשונה, ואחריה הייתה תנומה (לפניה היו כמה ביסים מהקובנה), ואז ענבר באה ואכלנו ג'חנונים.

הקובנה כפי שתוכלו לראות מיד בתמונות הייתה מעט שרופה מבחוץ, הג'חנונים כפי שכבר ציינתי לא הרגישו ביתיים במיוחד או טובים מדי, אבל הזיווה הייתה מצויינת.

הביצים אגב היו מהסוג החום שיש לו טעם לוואי חזק מדי, כך שבעיקר נמנעתי מהן.

ביצים חומות של ג'חנון \ זיווה \ קובנה 

הראיתם איזה רסק?

עגבניות מרוסקות מעורבבות עם סחוג ירוק

חלת קובנה מעט שרופה מבחוץ

בשלב הזה נרדמתי

שלא תבינו אותי לא נכון, זה היה אכיל, זה היה טעים, אבל זה לא היה בצד הגבוה של סקאלת האוכל התימני. בלי להגזים - טעמתי ג'חנונים טובים יותר גם מהמקפיא ומהמיקרו. שלא לומר שהם לא יודעים מה הם עושים, אולי אחד הגורמים היה שעת הלילה המאוחרת או העובדה שהזמנתי קצת לפני הסגירה שלהם.
אם אין אפשרויות אחרות אז יאללה, לכו על זה. אם יש, אז מה השאלה בכלל.

אגב, ג'חנון קול כרגיל לא ענו לטלפון.