יום שני, 9 באפריל 2012

בלי מיץ פז אני לא זז

המשקה הראשון שהכרתי בחיים מקטגורית "שתיה ממותקת מוזלת מבקבוק", הרבה לפני קריסטל וסופר דרינק הוא מיץ פז.
הכרתי 2 סוגי טעמים - הענבים שמאוד אהבתי, והאשכוליות שממנו סלדתי קשות.
בשנים האחרונות בת"א לא ממש ראיתי הרבה את המשקה הזה - הרבה יותר נפוץ לראות פה בפיצוציה ד"ר פפר או אפילו ד"ר בראון, שהאנשים שלא מת"א יחשבו שמדובר בבעלי תארים אקדמאיים.

מה רבה הייתה שמחתי כאשר מצאתי את האוצר הזה בפחית במכונת השתיה במקום עבודתי :

יאללה ביז'ו, תן גז?

האנשים בעבודה צחקו עלי שאני קונה ב4 שקלים פחית כזו, בעוד באותו סכום אני יכול לקנות פחית קולה שלא באה מסטוקים, אבל מה הם מבינים.
שלוק מהיר של המשקה הצונן הזה חשף את טעם הלוואי הנוסטלגי הכל אהוב מהעבר.
בתוך כמה שניות הגוף קיבל אנרגיות מחודשות לשרוד את יום העבודה המנומנם של חול המועד.
ללא ספק 4 השקלים הטובים ביותר שהשקעתי בתקופה האחרונה.

אגב, בדקתי באינטרנט ואת מיץ פז מייצרת יפאורה-תבורי, אותה חברה שאחראית גם על קריסטל (נראה לי שהחלוקה היא שקריסטל זה משפחת המשקאות התוססים, ומיץ פז היא משפחת המשקאות הלא תוססים) 

2 comments:

  1. חופשי המשקה האהוב עליי במכונה בעבודה.

    השבמחק
  2. אם היה גם קריסטל מנטה בפחיות החיים היו טובים יותר, אבל בנתיים אני אפילו מוכן להסתפק בפחית של תותית.

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...

ארכיון הבלוג