המקום עם האוכל

באזורי מוסכים לפעמים מסתתרים המקומות הכי טובים לאכול משהו. כל אותם אנשים פשוטים שאין להם כסף למסעדה משלהם אבל הם כן יכולים להרשות לעצמם שכירות של מקום צנוע במיקום צנוע.

לרוב מדובר באוכל רחוב \ ביתי \ מסעדות פועלים \ מטבח עממי, וזה החלק הטוב. חלק טוב נוסף הוא התמחור הנמוך שהופך את הכל לשווה עוד יותר.

עדיף חמוצים בשקית מאשר לסחוב אותם ביד

במקום כזה ממש נתקלתי, על הפינה של יצחק שדה ורחוב שונצינו.

המקום עצמו אינו חדש כלל, אני חולף על פניו כבר שנים, פעם אפילו אכלתי שם פלאפל.

אין לי מושג כמה זמן החבר'ה החדשים נמצאים שם והייתי רעב מכדי לשאול - הם היו עסוקים מדי לשיחות חולין ממילא. המקום תמיד עמוס או לקראת עומס, דבר שמעיד לפחות על עניין ציבורי.

הזמנתי שניצל בבגט והחלתי לבהות בדברים בעזרת כח הראייה.

לא בדיוק תותית אבל בערך

מלבד העובדה שבמקרר מצאתי פחית תותית, מלבד המחירים (16 לשניצל בפיתה, או 18 לבגט - לא השניצל הזול בעיר אבל עדיין טוב - אצל אסולין ברחוב טברסקי יש ב13), החלק שהרשים אותי בעיקר היה הסטנד עם הצ'יפס וקוביות החצילים המטוגנים בבלילה שממנו אפשר להעמיס חופשי לצלוחיות - כאילו צ'יפס היה סלט ולא מנה מכובדת שבעבורה ישמחו לשדוד אותך בהמון מוסדות.
יש גם דיספנסר קטשופ גדול של היינז.

שניצל בבגט - צבעוני ושמנוני

אל הבגט שלי נכנסו מלבד השניצל גם סלט, צ'יפס, טחינה, חריף ועמבה.
העמבה הייתה מדוייקת ומצויינת, החריף היה עדין - עשוי פלפלים ירוקים (קיוויתי גם לכוסברה אבל הוא לא הכיל אותה), הטחינה הייתה משעממת ולא טעימה במיוחד אבל החריף שנמרח ישירות עליה פיצה את החיך והוסיף לה טעם רענן.
הבגט היה שילוב של בגט ולחמניית סומסום רכה. אני לא בטוח איך אופים את השילוב הזה, אבל הוא לא רע בתור כלי קיבול לארוחת צהריים.

ארוחת שניצל בבגט, 24 ש"ח

למקום אין שם, ישנו שילוט מגלגול קודם שמספר על פלאפל וחומוס ופול אשר אינם קיימים עוד.
בסה"כ נהניתי מאוד וחזרתי שוב עם הבולס כעבור ימים בודדים.
לגבי אסולין (טברסקי 4 פינת בית אלפא), אני חושב שאלך לבקר אותו היום ואספר לכם בהזדמנות.