כזכור למי שעוקב אחרי הבלוג באופן קבוע (או שסתם בצורה רנדומלית לחלוטין קרא את הפוסט שלי השבוע) אנחנו בחיפושים השבוע אחר מקומות ראויים לאכול בהם, שלא קלקל אותם דוד פסח.
אחד מהם הוא ללא ספק מסעדת שיפודי זיקה ביפו.
אני חושב שהפעם הראשונה שהייתי שם הייתה לפני כשנה באדיבות sabib שאולי ירחיב בתגובות איך הוא בדיוק גילה את המקום. לא באתי עם ציפיות גבוהות, והופתעתי לגלות מסעדה ערבית שמספקת את הסחורה.
למה הכוונה "מספקת את הסחורה"?
פעם להיכנס למסעדה ערבית היה תענוג. אירוח כיד המלך במחיר מצחיק. כיום האירוח כיד המלך אמנם נשאר ברוב המקומות, אך אתה יוצא ממקום כמו "חאג' כחיל" בקרוב ל100 שקל לסועד, עבור 2 שיפודים ונלווים (סלטים, שתיה, צ'יפס וכו')
זה הגיע למצב שיש מסעדות כמו "אל באבור" שאפילו לא מפרסמות מחירים בתפריט שלהם באינטרנט.
עם כל הכבוד, במחיר הזה אני יכול לאכול כיום במסעדת שף - נעלם המחיר העממי.
לעומת זאת בזיקה נותנים לך תמורה מלאה למחיר.
הגענו בשעת צהרים למקום, והתמזל מזלנו למצוא בדיוק מקום אחד פנוי בין כל המנגבים עם הפיתות.
המקום עצמו מזכיר בגודל ובאווירה חומוסיה\מסעדת פועלים קלאסית.
מיד לאחר שהתיישבו הוגשו לשולחן סלט גדול וצלחת חומוס.
לאחר מכן הצטרפו אליהם שאר החברים - פיתות, צ'יפס, לימונדה, כמה צלוחיות טובות ליד שכללו בין היתר כדורי פלאפל חמים וטעימים וכרובית מטוגנת אדירה (כבר אמרתי שאני חסיד שוטה של המאכל הזה).
כמו שניתן לראות השולחן צנוע יחסית ולא מפוצץ בצלחות כמו בחאג' כחיל, אבל זה באמת כל מה שאני צריך לפחות. בחאג' כחיל נותנים לי 20 סלטים שמכל אחד אני מנקר 0 או 1 פעמים, וכמובן ש"שוכחים" לתת בין הסלטים את החומוס והצ'יפס, עליהם דווקא לוקחים תוספת מחיר.
אחרי כל הניגובים הבאמת טעימים של החומוס ובליסת הצ'יפס, זוגתי התמלאה ואני המשכתי בקטנה עם עוד 2 שיפודי פרגית עסיסיים ונמסים בפה.
ראוי לציין גם שאף פעם לא שוכחים שם לתת את הבונוס המפנק ליד הבשר - בדמות בצל או עגבניה צלויים ואהובים.
לסיכום, זו הייתה ארוחה שבה ממש נהנינו, שבענו וקיבלנו חשבון מגוחך של 75 שקל.
חיפשתי באינטרנט בשביל הקטע כמה היתה עולה ארוחה כזו החאג' כחיל. התשובה : יותר מכפול (אבל שם אולי היינו מקבלים צלוחית של מדליוני אספרגוס ערביים בניחוח חסה)
להשלמת החוויה היפואית שמנו פעמינו ל"ממתקי מותראן" הקרובים ש sabib חסיד שלהם. תרנו אחרי כנאפה טריה, חיכינו 3-4 דקות עד שתצא מהתנור, ובכלל לא התאכזבנו. המותראן הזה לא לחינם מומלץ מפה 2012. הוא יודע מה הוא עושה.
אחד מהם הוא ללא ספק מסעדת שיפודי זיקה ביפו.
אני חושב שהפעם הראשונה שהייתי שם הייתה לפני כשנה באדיבות sabib שאולי ירחיב בתגובות איך הוא בדיוק גילה את המקום. לא באתי עם ציפיות גבוהות, והופתעתי לגלות מסעדה ערבית שמספקת את הסחורה.
למה הכוונה "מספקת את הסחורה"?
פעם להיכנס למסעדה ערבית היה תענוג. אירוח כיד המלך במחיר מצחיק. כיום האירוח כיד המלך אמנם נשאר ברוב המקומות, אך אתה יוצא ממקום כמו "חאג' כחיל" בקרוב ל100 שקל לסועד, עבור 2 שיפודים ונלווים (סלטים, שתיה, צ'יפס וכו')
זה הגיע למצב שיש מסעדות כמו "אל באבור" שאפילו לא מפרסמות מחירים בתפריט שלהם באינטרנט.
עם כל הכבוד, במחיר הזה אני יכול לאכול כיום במסעדת שף - נעלם המחיר העממי.
לעומת זאת בזיקה נותנים לך תמורה מלאה למחיר.
הגענו בשעת צהרים למקום, והתמזל מזלנו למצוא בדיוק מקום אחד פנוי בין כל המנגבים עם הפיתות.
המקום עצמו מזכיר בגודל ובאווירה חומוסיה\מסעדת פועלים קלאסית.
מיד לאחר שהתיישבו הוגשו לשולחן סלט גדול וצלחת חומוס.
לאחר מכן הצטרפו אליהם שאר החברים - פיתות, צ'יפס, לימונדה, כמה צלוחיות טובות ליד שכללו בין היתר כדורי פלאפל חמים וטעימים וכרובית מטוגנת אדירה (כבר אמרתי שאני חסיד שוטה של המאכל הזה).
 |
| לא לדאוג, הצ'יפס הגיע מעט מאוחר יותר |
כמו שניתן לראות השולחן צנוע יחסית ולא מפוצץ בצלחות כמו בחאג' כחיל, אבל זה באמת כל מה שאני צריך לפחות. בחאג' כחיל נותנים לי 20 סלטים שמכל אחד אני מנקר 0 או 1 פעמים, וכמובן ש"שוכחים" לתת בין הסלטים את החומוס והצ'יפס, עליהם דווקא לוקחים תוספת מחיר.
אחרי כל הניגובים הבאמת טעימים של החומוס ובליסת הצ'יפס, זוגתי התמלאה ואני המשכתי בקטנה עם עוד 2 שיפודי פרגית עסיסיים ונמסים בפה.
 |
| אהלן וסהלן, כמו שאומרים בלהקת שפתיים |
לסיכום, זו הייתה ארוחה שבה ממש נהנינו, שבענו וקיבלנו חשבון מגוחך של 75 שקל.
חיפשתי באינטרנט בשביל הקטע כמה היתה עולה ארוחה כזו החאג' כחיל. התשובה : יותר מכפול (אבל שם אולי היינו מקבלים צלוחית של מדליוני אספרגוס ערביים בניחוח חסה)
להשלמת החוויה היפואית שמנו פעמינו ל"ממתקי מותראן" הקרובים ש sabib חסיד שלהם. תרנו אחרי כנאפה טריה, חיכינו 3-4 דקות עד שתצא מהתנור, ובכלל לא התאכזבנו. המותראן הזה לא לחינם מומלץ מפה 2012. הוא יודע מה הוא עושה.
בנקודות:
השבמחק1. הגעתי למקום אחרי ערב הופעות כלשהו, נגררנו אחרי אנשים שידעו בדיוק מה הם מחפשים (ואיפה) בשעת ערב מאוחרת.
זה היה בפסח, אני זוכר את זה כי שאלו אם אנחנור רוצים מצה והיה אחד בשולן שניסה בהתחלה את המצה לכבוד החג, אבל אז נשבר והלך על הפיתות.
2. לגבי הסלטים והרפרנס לחאג' כחיל:
הפעם האחרונה שאכלתי בחאג' (משהו מלבד שווארמה) היה במסעדה החדשה יחסית בכיכר השעון. הסלטים שם היו סבירים ומטה והרגיש כאילו יצאו ממקרר.
לעומתם - באיציק הגדול (שנמצא לא רחוק) יש מבחר עשיר יותר ופחות סלטים שאני דוחף הצידה ולא רוצה לראות. הסלטים אצל איציק ממש טעימים והצוות מביא לך את הצלוחיות של הריפיל עוד לפני שסיימת את הנוכחיות. המחירים הם אותם מחירים אבל הטעם והטאץ' הרבה יותר מרשימים. השיפודים שם גם מרגישים כמו שוד, זה לא זיקה ובטוח לא עזרא, אבל כנראה שאתה משלם על התפאורה ויש אנשים שבאים בשביל מראה עיניים ולא אוהבים לשבת על כסאות כתר.
3. הכרובית התוספות והסלטים:
בזיקה מגישים את כל המסביב בחינם, ז"א החומוס והצ'יפס הראשונים הם על חשבון הבית, והסלטים חופשיים ממילא.
הכרובית שלהם מצויינת וזה לא משהו שאפשר לזלזל בו, כבר נתקלתי במלא מקומות שהצליחו לקלקל כרובית.
אם תבקשו יפה אפילו יתנו לכם קופסה של כרובית מטוגנת לבית (אני מסיים בדרך).
4. השיפודים של זיקה הם אחלה, האדום והכבש שלהם מצויינים אבל אפילו הפרגית מקבלת את הטיפול שהופך אותה ליותר מגוש לח ושמנוני.
5. ממתקי מוטראן זה אחלה. אמנם זה לא מחירים של שכונה, אבל ההפרש מצדיק את המבחר והטריות (וגם השירות).
6. אם הולכים ברגל ורוצים לנשום קצת - מומלץ לעצור באיזה מכולת ולקנות בקבוק או שניים של פיירוז בטעמים.
7. עכשיו אני רעב בטירוף וכל מה שיש פה זה ביסלי כשר לפסח.
יש הרבה שיפודיות ביפו אבל זיקה חמדאן באמת אחד מהטובים בכל העיר ואולי הארץ
השבמחקמקומות עם כיסאות כתר משדרים שהמקום במחיר עממי ושווה לכל נפש
השבמחקלא בדיוק על זיקה אבל על אח שלו אבו מרואן רציתי לספר לכם שהוא שוב חידש את המקום שלו ועכשיו גדול ויפה ומואר וכרגיל מפנקים שם בצ'יפס וסלטים ופלאפל ומלא ככה צלוחיות קטנות של כל טוב ואפר לשבת ארבעה אנשים בכיף ולצאת עם פחות מארבעים שקל לבן אדם בשביל ארוחה שאי אפשר לזוז אחריה.
השבמחקכל פעם אני מגיעה מהקריות במיוחד ליפו ברחוב יפת בשביל לטעום ולהנות.
הפוסט הוא מ2012, מספר רשמים עדכניים משנת 2018 :
השבמחק1. המחיר המינימלי לצמד שיפודים סטנדרטי (מהדרג של פרגית,קבב..) עלה - פעם היה 40 והיום זה 50. זה אולי לא נשמע הבדל גדול במחיר אבל זה הבדל בהרגשה שאתה מקבל עודף משטר של 50. גם היום כמובן יותר זול מרוב המקומות (חוץ אולי מעזרא) אבל עדיין מבאס שהמחיר עולה.
2. שיפוד כבד אווז קפץ למחיר אסטרונומי של כמעט 100 שקל - למה מה קרה? למה אני צריך לסבול מזה שבגלל יפי נפש אוסרים על פיטום אווזים בארץ, ואז מייבאים מחו"ל והמחיר כפול ומשולש ממה שהיה קודם? לא מתאים לי הקנס הזה.
3. לקחתי השיפוד אדום שהיה ברמה ירודה יחסית - קצת יבש. לעומת זאת שיפוד הפרגית היה סבבה לגמרי. עדיף כבר לקחת 2 שיפודי פרגית ב50, ללכת על בטוח ולא להתאכזב.
4. מי שלא שינה את המחיר אלה ממתקי מותראן ממול, שאצלם כבר שנים יש מנת כנאפה בטעם חלומי ב20 שקלים בלבד - רק בשבילו שווה להגיע ליפו.
כל מילה בסלע.
מחקגם שמתי לב שהם כבר פחות מפנקים בעבר.
פעם נתנו יותר צ'ופרים עם הארוחה - כרובית מטוגנת, כדורי פלאפל, שיפודי ירקות של עגבניה ובצל. היום נאדה. נראה לי שלפחות בצהרים ניתן למצוא משהו טוב יותר לעשות עם 50 שקל.