משלוח מ UNO

אונו היא מסעדה איטלקית בתל אביב שכלולה בהסדר המשלוחים של תןביס בעבודה שלי.

יש להם כמה אופציות לעסקית, שכולן כוללות מנה עיקרית ומנה ראשונה לבחירה (מתוך: מרק, סלט, קרפצ'ו סלק, כופתאות תרד וריקוטה ואנטיפסטי), העסקית מתומחרת לפי המנה העיקרית. 

אני בחרתי בעסקית הכי זולה - 52.25, במנה המתוארת כ: פיש אנד צ'יפס איטלקי, בתור המנה הראשונה בחרתי באנטיפסטי.

המשלוח הגיע בזמן שכל המשלוחים מגיעים לעבודה (בין 12 ל13) ונראה ככה:

פיש אנד 'צ'יפס' איטלקי

שני דברים שבלטו במנה:
1. גודלה שאולי מספק מבחינת קבלת מזון על מנת לשמר אנרגיה במהלך היום, אבל מעלה תהיות ביחס למחיר ששולם על המנה.

2. העובדה שה'צ'יפס' ששיערתי שאקבל, בגלל שם המנה, הסתבר כטבעות בצל. אני לא מאוד אוהבת טבעות בצל.

נתחי הדג היו דגיים וטעימים, אבל יחסית מועטים, די שמנוניים כמתבקש מהמנה. טבעות הבצל היו, ובכן, טבעות בצל. אני לא יודעת אם הן טובות יחסית או גרועות, זה היה בסדר, אני לא כל כך נוהגת לאכול טבעות בצל אז אין לי עם מה להשוות.

אנטיפסטי

האנטיפסטי היה בערך באותו גודל כמו המנה העיקרית, ודווקא היה מוצלח מאוד, הסלק היה טעים באופן שלא צפיתי, הבצל היה מבושל כהלכה ולא חריף, העגבניות היו מוצלחות רגילות והחציל גם היה טוב.

לסיכום היה מאכזב ובסדר בו זמנית. הטעם של הכל היה בסדר, רק המחיר קצת מבאס. והייתי מעדיפה גם לקבל את האוכל שאותו הזמנתי (צ'יפס). ואולי, באיטליה, זה הצ'יפס?? הרי זה פיש אנד צ'יפס איטלקי. לעולם לא נדע.

בורגוס בר - רמת החייל

בשעת צהריים מוקדמת לפעמים צריך לחכות בעוד האחמ"ש העסוק למראה צופה במלצריות מתרוצצות ומנקות שולחנות ורצפות במהירות מספקת עבור הלקוחות הרעבים מחצי יום העבודה הקשה שעבר עליהם, והדרך נטולת המזגן למסעדה.

ברוך השם על כך שהוצבו ספסלים מרופדים באזור הציפיה.

הלכתי עם אחותי לאכול ב1 בצהריים והיה די מלא, אבל עד שסיימנו נהיה די ריק.

הושיבו אותנו בתוך תא מרופד שיכול להכיל כ6 אנשים כנראה, זה היה נחמד.

לקח כ10 דקות עד שבאו לקחת הזמנה כתגובה למבטים מלאי מסכנות ורעב.

הזמנו שתי עסקיות, אחת (שלי) שכללה מרק עדשים, צ'יקן בורגר ופירה כתוספת.

(הסיבה לצ'יקן בורגר, היא שבפעם הקודמת שאכלתי שם הזמנתי המבורגר רגיל שמאוד הזכיר את ההמבורגר של בורגר ראנץ', ולא שיש בזה בעיה - זכרונות ילדות נפלאים וכו', אבל 48 ש"ח זה קצת הרבה בשביל זה, שקלתי גם סלט קיסר, אבל הוא בעסקית שעולה 10 שקלים יותר משום מה).

צ'יקן בורגר ופירה

הצ'יקן בורגר היה בעצם חתיכות חזה (?) עוף בתוך לחמניה עם הירקות הרגילים של ההמבורגר, העוף היה טעים, קצת חרוך ,אבל זה לא דבר נוראי. הפירה היה חמאתי ולא גרוע, למרות שאני מעדיפה עם גושים.

מסיבות של סקרנות, הזמנתי לחמניה נטולת גלוטן - מה שהתברר כטעות - זה בעצם פנקייק בצורת לחמנית המבורגר שלא מספיק גדול כדי להחזיק את ההמבורגר , כמו שהזהירה אותנו המלצרית בעודה מגישה לנו את האוכל (למה לא עושים אותה גדולה יותר, תהתה אחותי).

מרק עדשים

העסקית השניה כללה סלט אסייתי, המבורגר צמחוני (שמשום מה, יחד עם סלט הקיסר, לא נמצא בעסקית הכי זולה, אפילו שבתפריט הרגיל הוא זול יותר מההמבורגר הרגיל והצ'יקן בורגר) ותוספת של טבעות בצל.

צמחוני עם טבעות בצל

ההמבורגר הצמחוני עשוי מעדשים ועוד מיני דברים של צמחוניים, הוא לא קטן בכלל, והיא נהנתה ממנו מאוד ואף טוענת שהוא הטעים שבהמבורגרים הצמחוניים שהיא טעמה - יכול להיות. למרות שההמבורגר הצמחוני של מוזס נראה יותר המבורגרי.

טבעות הבצל היו סטנדרטיות.

סלט אסייתי

הסלט היה חביב. 

יש להם גם סלט ירוק שהיה די גרוע בפעם הקודמת שאכלתי שם.

הפלייסמט מתחת לצלחות היה של לוח הזמנים של משחקי היורו, תהיה - למה כולם בשעה כה מאוחרת (וזה לא שמוקדם יותר שם)? אני בטוחה שיש לזה סיבה.

ברקע, היה מסך מגע שמיטב מסעדות הגורמה בארץ מתעטרות בו, עליו ריצדו כ3 פרסומות של בורגוס ואוכל שיש בבורגוס, האנשים במסך נראו כאילו הם נהנים וכאילו הם דושבגים - כנראה זה קהל היעד, הסתכלתי מסביב, ואכן כך הדבר.